האם מחובתו של בית המשפט לענייני משפחה להכריע ולקבוע מי מההורים יהא משמורן?
האם אחד מהם או שניהם, כאשר יש תביעה למשמורת?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
מאבק בין הורים גרושים או כאלו המצויים בהליכי גירושין על המשמורת
הרבה מאד פעמים המונח משמורת הינו לא יותר מאשר כותרת ועניין רגשי אצל הורים. הורים מסכימים לעיתים על חלוקת הזמנים בנוגע לילדים ביניהם, ואולם אינם מסוגלים להסכים על הגדרת המשמורת והם מנהלים הליך משפטי בעניין זה, גם כאשר המשמעות הינה סמלית בלבד.
לעיתים אין מנוס מלתת החלטה או פסק דין בעניין משמורת ולעיתים יכול בית המשפט להתחמק מהכרעה שכזאת, כאשר אין בה צורך ממשי. פסק הדין שניתן בתמ”ש 4782-04-14 פלונית נ’ פלוני מפי כב’ השופט שדאפנה מציג מצב כזה, בו הכרעה כזאת מיותרת ואינה בהכרח לטובת הקטין, ולא רק שאינה לטובתו אלא נראה שהיא ממש תזיק לו.
בית המשפט הזמין תסקיר סעד
כאשר נעשית פניה לעניין משמורת או הסדרי ראיה לבית המשפט לענייני משפחה, בסמכות בית המשפט להזמין תסקיר פקידת סעד ולשמוע את המלצותיה, וברוב המקרים עושה בית המשפט לענייני משפחה שימוש בסמכותו זו.
במקרה שלפנינו תיארה פקידת הסעד את הקטין כמי שמתאר קשר טוב עם שני הוריו, מעורבות של שני הוריו הקשורה ללימודיו ולשהותו בפנימייה. כמו כן תיאר את מורכבות היותו בן להורים גרושים ואת הקושי להתמודד עם רצונותיהם של הוריו.
בנוגע למשמורת התקשה הקטין כבן ה- 16 לבטא עמדה, שכן ביטא חשש לפגוע באביו. לדבריו, לפעמים חש שמצופה ממנו לנקוט עמדה ולתפוס צד וניכר כי תפקיד זה קשה עבורו.
הילד במצוקה נוכח התפקיד שהוטל עליו לבחור בין ההורים
פקידת הסעד מתרשמת כי הקטין חווה מצוקה רגשית בגין “התפקיד” שניתן לו ע”י הוריו להכריע במחלוקת ביניהם ולבטא את רצונו, כאשר פועל יוצא של מתן ביטוי פומבי לרצונו, עלול להיתפס כפגיעה במי מהוריו שעלול לחוש נפגע ונבגד על ידו. הבן ביטא העדפתו לשמור על ניטרליות. יחד עם זאת ציין כי טוב לו בבית האם.
פקידת הסעד המליצה על קביעת בית האם כבית העיקרי והמליצה לקבוע כי האם תהיה ההורה המשמורן, אך בית המשפט לא אימץ המלצה זו.
משמורת משותפת – היתרון
פקידת הסעד ציינה בתסקירה לעניין האפשרות אשר העלה הנתבע למשמורת משותפת, כי למשמורת המשותפת יתרונות רבים, בעיקר בכל הקשור למתן מעמד שווה לשני ההורים ומשכך מצופה כי הדבר יוביל להפחתת רמת הקונפליקט בין ההורים, דבר שהוא לטובת הילדים. יחד עם זאת, המלצה למשמורת משותפת יכולה להינתן, כאשר קיימת מעורבות פעילה של שני ההורים בגידול הילדים. במקרה זה עולה הרושם כי האב אינו עושה די על מנת לקיים קשר משמעותי עם בנו ובכלל זה שהות הקטין בביתו בסופי שבוע, בחופשות ובחגים. משכך ובשלב זה אני סבורה כי אין מקום לשנות את המלצתי. יתכן וניתן יהיה לשקול שינוי משמורת במידה ומעורבות האב תגדל משמעותית באופן שהקטין ישהה אצלו בתדירות קבועה ולאורך זמן.
מהי המשמורת לדידה של פקידת הסעד?
משמורת היא הגדרה והתנהלות. מי ההורה שמגדל את הילד, מי ההורה שנמצא בקשר עם המסגרות החינוכיות. חלקם הגדול של פקידי הסעד מאמינים כיום שטובת הילד להיות עם שני ההורים בקשר ולקיים הסדרי ראיה רחבים עם שני ההורים, חלוקה של אמצע שבוע וחלוקה של סופי שבוע.
ההגדרה של משמורת בכלל יחידנית או משותפת חייבת לבוא עם התנהגות מותאמת, כלומר היא צריכה להיות תואמת את המציאות בפועל.
חשיפת ילדים להליכי גירושין בכלל ולקונפליקט בין ההורים בפרט מזיקה – דו”ח ועדת שניט
חשיפתם של קטינים לקונפליקטים הוריים , עלולה לגרום נזקים פסיכולוגיים. של כך דו”ח ועדת שניט ממליץ על משמורת משותפת. חברי ועדת שניט היו ערים להסכמה הרחבה, בקרב מומחי הפסיכולוגיה, המגובה במחקרים אמפיריים, כי חשיפה של ילדים לקונפליקטים הוריים, היא אחד מגורמי הסיכון החמורים ביותר לרווחתם הנפשית של ילדים להורים גרושים.
חלק ניכר מחברי הועדה סברו, שביטול חזקת הגיל הרך ואימוץ הטרמינולוגיה של אחריות משותפת ו-זמני הורות יצמצמו את הקונפליקטים ההוריים, מכיוון שלא תהיה תחרות סביב השאלה מי מההורים טוב יותר.
אחרים סברו שביטול חזקת הגיל הרך כל כך חשוב עד כי יש לשלם את מחיר העלייה המצופה בשיעור הסכסוכים בין ההורים. רוב חברי הועדה ביקשו לבטל את הסכנה של הליכי סרק החושפים את הילדים לקונפליקטים הוריים באמצעות שובר שוויון, של מתן משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחייו של הילד ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו.
הפרמטרים של טובת הילד בהקשר של סוגיית המשמורת
בבוא בית משפט להכריע בדבר הסדר משמורת במקרה דנן בהתאם לטובת הילד, הוא מתייחס לפרמטרים הבאים:
צרכי הקטין- יש לשאוף לקידומו של הקטין במישור הלימודי, ההתנהגותי וכיו”ב. – בעת שהות הקטין בבית האם, הקטין מתרועע בחברה שלילית ומצבו הלימודי וההתנהגותי הידרדר. בכך נעוצה סיבת עזיבתו את אזור מגוריו לפנימייה.
החשיבות שבהענקת יציבות וביטחון עבור הקטין- כיום הקטין שרוי במצוקה רגשית כפי שתואר לעיל.
עמדת הקטין – יש לשמוע את קולו של הקטין על אף שאין הוא אפוטרופוס על עצמו. עם התקרבו לגיל הבגרות, ניתן יותר משקל לקולו ועמדתו. הקטין הינו נער כבן 16, אשר נתון ללחצי הוריו, אך יחד עם זאת הביע עמדה ניטרלית.
קיומו של קשר טוב בין כל אחד מההורים לבין הקטין – בענייננו, ישנה חשיבות רבה לקיומו של קשר בין הקטין לשני הוריו.
שיתוף הפעולה בין ההורים- במקרה דנן, אין שיתוף פעולה בין ההורים.
צמצום פגיעת הקטין מסכסוכי הצדדים- בעקבות התרשמות העובדת הסוציאלית בפנימייה, והתרשמות פקידת הסעד, הופנתה תשומת לב הצדדית להשלכות הסכסוך על הילד, ובעיותיו התפקודיות.
טיפול ההורה בילד טרם הגירושין– עסקינן בקטין שהוריו נפרדו והוא נותר במשמורת אימו עוד מהיותו תינוק רך בשנים, ועל כן טיפול האב לא הגיע לידי ביטוי כדבעי.
מגורים סמוכים- הצדדים אינם גרים בסמיכות, האב מתגורר ב……. והאם ב……, אך הקטין רשום ללימודים במוסד חינוכי פנימייתי.
מעורבות ההורים בחיי הקטין- הקטין גדל במהלך השנים במחיצת אימו. בשנים האחרונות, החל האב להיות מעורב בפן הלימודי וההתנהגותי במסגרות החינוך .
אשר על כן, לאור המתואר לעיל, הכרעה בדבר משמורת משותפת, אינה אפשרית על הצדדים לזכור, כי מתן הכותרת להגדרת סוג המשמורת הינה משנית ופחותה בחשיבותה ביחס לחלוקת הזמן ההורי ו- הסדרי הראיה אשר יש לקיימם בפועל בין הקטין להוריו.
כמו כן, הווי ידוע, כי כאשר מדובר בקטין בגיל העשרה, אשר בידיו יכולת הבחירה היכן להתגורר, שאלת המשמורת הינה פחות משמעותית.
לאור האמור לעיל, ולאור גילו של הקטין, אשר הינו בן 16 ובחלוף שנתיים יהיה לבגיר, והיעדר רצונו להכריע בשאלה הקשורה למשמורתו, בית המשפט לענייני משפחה רואה לנכון שלא לקבוע את אף אחד מההורים כהורה משמורן ורק לקבוע כי ההורים יפעלו בהתאם לסמכויותיהם כאפוטרופסים משותפים על הקטין.
בית משפט בחר שלא להכריע בנושא המשמורת וקבע חלוקת זמנים כמעט שוויונית והורה להורים ליטול חלק שווה בכל מה שנוגע לחייו של הקטין.