האם אישה אשר מקבלת כספים מבעלה אגב איזון משאבים בגין הערכת שווי החברה צריכה להשתתף במיסוי רעיוני או שמא תקבל האישה את הסכום שבו הוערכה החברה בערכי נטו

בית הדין הרבני האזורי דן בפסק דין מעניין בשאלת חיוב האשה במיסוי בגין כספים שהינה מקבלת מן הבעל עבור שווי חברה, כאשר השאלה המתבקשת היא האם תקבל האישה את חלקה באיזון המשאבים בערכי נטו או שמא הכספים שהינה מקבלת בגין חלקה בחברה יועברו לה על פי ההערכה שניתנה ללא מיסוי

 

בית הדין מביע את דעתו באשר לטענת הפחתת המיסוי הרעיוני או מס ריווחי הון מהשווי שבו הוערכה החברה. בית הדין קובע כי הינו דוחה את גישת התובע וכי יש ליתן לאישה את מלא הסכום המגיע לה מכוח האיזון, כאשר המס הרעיוני, לא יופחת משווי זה.

במקרים בהם האיש טוען שאינו יכול לשלם לאישה אלא בדרך של משיכת דיבידנדים ומכירה של נכסי החברה ולאור כך יש לנכות מהשווי שנקבע את המיסים שיצטרך לשלם עקב מכירת נכסי החברה, על מנת שיוכל לפרוע לאישה את אשר חויב במסגרת איזון המשאבים. דעת בית הדין היא שאין להפחית כל מיסוי משווי החברה, אלא אם כן ימכרו מניות החברה לצד ג’ על מנת לממן את תשלום האיזון.

הדברים חזרו ונשנו בערכאות השונות, וגם בערכאה האזרחית, למשל בבע”מ 4660/16 כאשר פסק הדין בבע”מ שלעיל מתייחס למקרה בו בית המשפט לענייני משפחה הכיר בזכות אישה במחצית מניות הבעל, בשתי חברות פרטיות שהקים האיש בחלקים שווים עם שותף, חברות העוסקות בסחר של רכיבים אלקטרוניים.

פסק הדין בערכאה הראשונה- בית המשפט לענייני משפחה

נקבע, כפי שנקבע בחלק הארי של המקרים כי חלקה של האישה לא יינתן לה במניות בעין, בשים לב לכך שאינה מכירה את עסקי החברה, ובהתייחס לעובדה כי השניים אינם יכולים לשתף פעולה בניהול העסק, אלא בקיזוז שווי המניות משווי חלקו של האיש בבית המגורים המשותף, אותו תרכוש האישה.

נקבע באותו פסק דין כי ככל שהאיש ימציא אישור על תשלום מס בפועל בגין מכירת מניות האישה לצד ג’, או אישור מאת רשויות המס לפיו הקביעה בדבר זכאות האישה למחצית המניות יוצרת חבות במס – תקבל האישה את השווי בניכוי המס לפי תחשיב “נטו”.

לאחר מתן פסק הדין, הגיש האיש בקשה שבה ביקש שבית המשפט יבהיר כי ההוראה בדבר עריכת תחשיב “נטו” בגין מרכיב המס, תחול גם במקרה שישלם את חלקה של האישה בדרך של משיכת דיבידנד מן החברות. בית המשפט דחה את הבקשה בנמקו, כי על האישה לשאת במס, רק במקרה והעברת שוויין אליה תיעשה בדרך של מימוש המניות ומכירתן, וככל שמימוש זה חייב במס, אולם ככל שהמבקש יבחר לתת לה את שוויין של המניות ממקור מימון אחר, והעמדת המימון תהא כרוכה במס, הרי מדובר בחיוב אישי של האיש החל עליו, ועל כן האשה תקבל את ערכי הנטו ללא התחשבות במס:  “כשם שאין המשיבה צריכה לשאת במס ההכנסה החל על משכורות המבקש, ככל שיבחר לממן את חלקה בשווי המניות ממשכורותיו, כך אין היא צריכה לשאת במס הכרוך במשיכת דיבידנד, אשר אף הוא הכנסה מן החברות”.

ערעור לבית המשפט המחוזי

האיש ערער על כך לביהמ”ש המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע, כי בית המשפט לענייני משפחה היטיב עם האיש בכך שאפשר לו תחשיב נטו במכירת המניות, בכפוף לכך שימציא אישור רשויות המס בדבר חבות במס או אישור תשלום המס בפועל, ובפריסת התשלומים על פני שבע שנים. האישה זכאית למחצית השווי, בלא תלות בבחירת המערער לממנו מדיבידנד, המהווה הכנסה לכל דבר ועניין, מה גם שלמשיבה לא יהיה חלק בהנאת החברות מהכספים הצבורים בקופתן, ולכן אין היגיון להטיל עליה את חבות המס במשיכתם.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – אשר נדחתה

האיש הגיש לביהמ”ש העליון בקשת רשות ערעור, וזו נדחתה, וכך כותב ביהמ”ש העליון:  “אשר לשאלת המס הכרוך בתשלום השווי למשיבה, הרי אף היא נבחנת בשים לב לתשתית העובדות והנסיבות בכל מקרה קונקרטי. מעבר לדרוש אוסיף, כי טענות המבקש אינן מגלות טעות בפסק הדין בנסיבות העניין דנן. בית המשפט קבע, כי למשיבה חלק במניות והורה למבקש להעביר לה את חלקה בכסף ולא במניות בעין. ככל שיותיר המבקש את המניות בידו ויעביר למשיבה את שוויין מכיסו, הרי לפנינו מכר רעיוני מאת המשיבה למבקש, וככל שימכור את המניות לצד ג’ על מנת להעביר לה את חלקה, הרי לפנינו מכר רעיוני של המשיבה לצד ג’. בשתי החלופות הללו לפנינו מכר רעיוני שעורכת המשיבה, ולפיכך עליה לשאת בחבות המס הכרוכה במכר המניות, ככל שישנה. על רקע זה, העמיד בית המשפט לענייני משפחה אפשרות למבקש להציג אישור מאת רשויות המס בדבר חבות במס, בין אישור תשלום מס בפועל במכר לצד ג’, ובין אישור עקרוני בדבר חבות במס בגין העברת מניות המשיבה אל המבקש. אולם, על המבקש להבחין בין החבות במס הכרוכה בהעברת המניות מן המשיבה אליו, לבין החבות במס הכרוכה בהעמדת מימון ממקורותיו לצורך תשלום התמורה בגין מניות המשיבה. מס אחרון זה אינו מעניינה של המשיבה ולכן אין מקום שישליך על סכום התמורה בעד המניות. כשם שצד ג’ הרוכש את המניות לא יוכל ליהנות מתחשיב נטו בהתאם למס הכרוך בהעמדת מקור המימון, כך הוא הדין אף ביחס למבקש. ודוק: המבקש עשוי לבחור בדרכים שונות למימון תמורת המניות, ביניהן מימון ממקור נזיל שהעמדתו אינה כרוכה בכל מס שהוא, מימוש נכס תוך חיוב במס בשיעור פלוני או משיכת דיבידנד הכרוכה במס בשיעור אחר, וברור שאין לקבל שבחירתו תשליך על התמורה שתינתן למשיבה בעד חלקה במניות.”

בית הדין הרבני בפסק דינו מסתמך על אשר נקבע בערכאה האזרחית וקובע באופן ברור וחד כי אם לאישה היה חלק במניות החברה והן היו רשומות על שמה, ומשכך העברתן ע”ש האיש הייתה כרוכה במס, על האישה היה לשאת בו.

לעומת זאת לו היה מחליט האיש למכור את מניות האישה לצד ג’, אין האיש יכול לנכות מחלקה את המס ששולם בגין המכירה. כך גם נכונים דברים אלו אם האיש ירצה למשוך דיבידנדים מהחברה ע”מ לשלם לאישה את חלקה, אין לנכות את חיוב המס מחלקה, כשם שאינה נושאת במס הכנסה של כספים אותם הוא משלם לה. דרך המימון לא תהיה על חשבונה, ורק במכירת המניות בפועל, ואישור מרשויות המס על המס ששולם בגינן, יש לנכות את המס מחלק האישה.

במקרה שלפנינו לא נראה שהבעל מעוניין למכור חלק מהמניות, ואף אם ימכור, יש לבחון את העסקה, ודי למבין……. האופן בו יממן את פירעון חובו, לשלם לאישה את חלקה, לא יגרע מחלקה, בפרט במקום שיש עוד נכס כמו בית המגורים, ואין צורך למכור דווקא את מניות החברה.

בית הדין הרבני מציין ומחדד שתיים מטענות האשה ומסתמך עליהן והכל כדלקמן:

לדברי האשה בסיכומיה – עמדת הבעל סותרת את עמדת רשות המיסים, כקבוע בהחלטת מיסוי 7681/14, לפיה ניתן לבצע העברת מניות בין בני זוג ו/או לשלם את התמורה אגב גירושין (בחזקת חלק מחלוקת הרכוש), מבלי שחלוקה כאמור תהווה אירוע מס ו/או מבלי שהעברה כאמור תהווה מכירה, כמשמעותה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

זאת ועוד המס אמור להיות משולם לרשויות המס ולא לבעל. האם יעלה על הדעת כי הבעל ‘ינכה’ רעיונית לאישה ‘מס במקור’ מבלי שסכום זה ידווח ויועבר לרשות המיסים?! ברור שהתשובה הינה שלילית. לא יתכן להפחית מס מהתמורה כאשר הבעל מותיר הפחתה זו ברשותו, שהרי זהו תשלום המגיע לרשויות המס ולמדינה ולא לבעל. לא למותר לציין, כי בדרך זו מתעתד הבעל להפיק לידיו תמורה / הכנסה נוספת, עת ימשיך לאחוז גם ‘בניכוי המס הרעיוני’, מבלי לשלמו לרשויות המס כל עוד הנכסים יוחזקו ברשותו.

נוצר הבדל בין מצב בו האשה שותפה בחברה לבין מצב בו היא מקבלת את חלקה מכוח איזון משאבים

לסיכום, אם אכן האישה הייתה שותפה בחברה והיו לה מניות בחברה, והבעל היה מעביר מחצית מהמניות לאישה, כי אז לכאורה החלטת מיסוי 7681/14, הייתה חלה על העברה זו. אולם במקרה שלפנינו, האישה אינה מחזיקה במניות החברה, וטוען האיש שיצטרך למכור את המניות לצד ג’ ע”מ שיוכל לשלם לאישה את חלקה באיזון המשאבים. ועל כך באה פסיקת בימ”ש העליון כנ”ל:

“על המבקש להבחין בין החבות במס הכרוכה בהעברת המניות מן המשיבה אליו, לבין החבות במס הכרוכה בהעמדת מימון ממקורותיו לצורך תשלום התמורה בגין מניות המשיבה. מס אחרון זה אינו מעניינה של המשיבה ולכן אין מקום שישליך על סכום התמורה בעד המניות”.

ומכאן שאין להפחית מס רעיוני מהסכום המגיע לאישה, בגין איזון המשאבים בחברות הבעל.  קבלת הכספים בערכי נטו יכולה להוות הבדל משמעותי ביותר מבחינה פיננסית הן עבור הצד המקבל והן עבור הצד המשלם.

                         

 

  עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

  כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן  

                   יצירת קשר: 03-6969916

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן