הפסיקה קובעת כי כל עוד לא ברור, האם הגבר הנתבע הינו אבי הקטין/קטינה, אם לאו, הרי שאין לפסוק מזונות זמניים. קיימת תמימות דעים בפסיקה, לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות, לרבות המזונות הזמניים.
לעניין זה ניתן לראות את ההלכה הפסוקה בעמש (ת”א) 45491-01-16 פלונית נ’ פלוני, תלה”מ (משפחה ירושלים) 47332-12-19 פלוני נ’ פלונית.
מקרים חריגים בהם נפסקו מזונות זמניים לפני הכרעה בשאלת האבהות
אמנם יתכנו מקרים חריגים בהם ניתן לסטות מהכלל האמור כפי שקרה ברמ”ש (חי’) 12274-02-17 פלונית נ’ פלוני אך הדברים נכונים רק במקרים מיוחדים וברגיל קודם יש לברר את שאלת האבהות באמצעות בדיקת סיווג רקמות ורק אחר כך לפסוק מזונות זמניים לפי התוצאה המתקבלת מן המעבדה השוללת או מאששת את שאלת האבהות.
באופן הרגיל צריך לעכב את הדיון בשאלת המזונות, עד לסיום בירור תובענת האבהות – ומכאן אף לעכב הדיון בשאלת המזונות הזמניים.
ברמ”ש 12274-02-17 מיום 15.03.17 קבע בית המשפט המחוזי במחוז חיפה כי: “אכן ברגיל, כששאלת האבהות על הקטין עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות, ולו אף זמניים, טרם הכרעה בשאלה זו”.
בפסק דין זה נקבע, בסופו של יום, כי אין מדובר ב”כלל ברזל” ובמקרה ספציפי זה נפסקו המזונות הזמניים, לאור התנהלותו של האב, אשר הכיר בקטינה כבתו מרגע לידתה, ונהג כלפיה כאב לכל דבר ועניין ואף דרש את המשמורת עליה.
יחד עם זאת, ברמה העקרונית, נפסק כי קודם יש לדון ולהכריע בשאלת האבהות ורק לאחר מכן בשאלת החיוב במזונות.
נקבע כי על אף שעקרונית, אין מניעה להטיל חיוב במזונות על מי שאינו רשום כאב, אך כשקיימת הכחשה של אבהותו, יעכב בית המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בתובענת האבהות”.
עוד נקבע בפסיקה כי כאשר מתברר הליך בעניין מזונות, אין מקום להורות על הגשת תביעה נפרדת לעניין האבהות ובית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בשאלת האבהות ובמסגרת התביעה למזונות “בגררא”. לעניין אבהות במסגרת תביעת מזונות ראו גם תמ”ש 35350-11-11 מיום 5.10.14.
עינינו הרואות כי קיימת תמימות דעים בקרב בתי המשפט המחוזיים כי יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות.
על פי הנפסק ברמ”ש 51744-03-17 אפשר לפסוק מזונות זמניים, וככל שיתברר כי המבקש אינו אבי הקטין, להורות על השבתם וכן בתמ”ש 62170/05 החלטה מיום 24.05.05. כך גם נקבע בתיק שהתנהל לאחרונה בפני השופט גורודיצקי בתלה”מ 47332-12-19.
קביעת אבהות בגררא
ישנם מקרים בהם לא ניתן לבצע בדיקת רקמות מחשש לממזרות. במצב כזה משום טובת הקטין או הקטינה הנדונים – לא יאפשר בית המשפט לענייני משפחה לא כל שכן בית הדין הרבני את ביצוע הבדיקה שמיועדת להציג את התוצאה המעבדתית.
קביעת אבהות ללא בדיקת רקמות אלא על פי מידת ההוכחה במשפט האזרחי
בפסק דין שניתן על ידי השופטת סנונית פורר נקבע באשר לבירור האבהות כי: הליך האבהות אינו נועד להרגיע חששות, להפיג ספקות או לשמש כלי נשק של צדדים אחד כלפי השני. בראש ובראשונה הוא נועד לבחון את טובתה של הקטינה ומילוי הצרכים של הקטינה והאינטרסים שלה. בית המשפט מציין כי שני הצדדים באופן עקבי מתעלמים מצרכי וטובת הקטינה.
אין די בתמימות הדעים של הצדדים על מנת להתעלם מטובתה של הקטינה ולהורות על הבאת ראיות שמשמעותן עלולה להיות פגיעה ישירה בקטינה. פועל יוצא של עמדות ההורים ומאחר ולא ניתן לערוך בדיקת רקמות כי ספק לעולם יהיה מבחינת הנתבע.
בעמ”ש 24955-03-11 נ’ ואח’ נ’ ה’ ואח’ (28.8.12) מציין כב’ הש’ שנלר את החשיבות של שיקול הדעת הנתון לביהמ”ש האזרחי, שאינו מחויב לנהוג לפי כללי ההלכה, לרבות בעניין החזקה של “רוב בעילות אחר הבעל”. מדובר בבחינה ראייתית אזרחית, שלא על פי בדיקה גנטית, אלא על פי מידת הוכחה של מעל 51% הדרושה במשפטי אבהות.
על כן,בית המשפט האזרחי יכול לקבוע בבחינה ראייתית אזרחית לצורכי המזונות ולטובת הקטינה האם הנתבע הינו אביה. זאת, בסייגים הנדרשים כמפורט בפסק דינו של כב’ השופט שנלר (לגבי חלוקת הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי).
בענייננו, קובע בית המשפט כי האב הוא אביה של הקטינה, וזאת לצורכי חיוב במזונות הקטינה בלב. בהתאם לפסיקה שלעיל, משלא ניתן היה לערוך בדיקה גנטית לקביעת האבהות, הן על פי הכלל של רוב בעילות אחר הבעל והן על פי מידת ההוכחה האזרחית –בנסיבות תיק זה ניתן לקבוע את אבהות הקטינה לצורך חיוב האב במזונותיה על פי שתי הדרכים המצוינות לעיל.
כלל הראיות בתיק מצביעות כי האב הוא אבי הקטינה, לצורך חיוב במזונות ברמה הנדרשת לחיוב אזרחי: הצדדים היו נשואים בעת שהאם הרתה את הקטינה וחלה החזקה של “רוב בעילות אחר הבעל”, האב הגיע לבית החולים עם תעודת הזהות שלו כאשר בכוונתו להירשם כאבי הקטינה ורק בשל ריב בין הצדדים בבית החולים לא נרשם הנתבע כאבי הקטינה, התנהלות הצדדים בהליכים המשפטיים, שינוי הגרסאות של האב (בהליך תביעת האבהות טען טענות מסויימות לגבי הוריית הקטינה וכעת טען טענות אחרות שלא מתיישבות עם גרסה זו כלל וכלל), האב הגיש תביעה לקביעת הסדרי שהות עם הקטינה ועוד אינדיקציות.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
