יתרונות וחסרונות הליך הגישור בגירושין ומהי הדרך האידאלית לגישור בטוח

יתרונות הגישור בגירושין – חסכון בזמן, חסכון בכסף, וחסכון במלחמות

גירושין בדרך של גישור הוא הליך המועדף על ידי המערכת המשפטית, המעודדת את הפחתת העומס מעליה, הוא זול במידה ניכרת מהליך גירושין ממושך, הוא חוסך אובדן ימי עבודה, כמו גם בעלויות נפשיות המתלוות לתהליך.

שנים רבות מדברים מומחים רבים, ביניהם שופטים, עורכי דין, פסיכולוגים ומגשרים בשבחו של הגישור, בתועלתו לצדדים ולילדיהם. כבר שנים שבתי המשפט מעודדים הליך זה, מפנים למגשרים שונים, ועושים כל שניתן על מנת שלא ליתן פסק דין, אלא אישור להסכמים שונים שהושגו תוך שיתוף פעולה של בני הזוג.

גישור הוא הליך שבו מגשר, בדרך כלל עורך דין המתמחה בדיני משפחה, מביא את הצדדים להסכם כולל, בין היתר בנושאים הבאים: פירוק השיתוף בדירה, חלוקת הזכויות הסוציאליות, חלוקת המוניטין העסקי והאישי, מזונות הילדים, הסדרת מדור הילדים, דהיינו קורת הגג (דירה בבעלות או בדמי שכירות) משמורת הילדים, בין משמורת להורה אחד ובין אם משמורת משותפת, והסדרי הראיה עם ההורה הלא משמורן, ונושאים אחרים הקשורים בנישואין ו/או הנובעים מהם.

המגשר נפגש עם בני הזוג ביחד ולחוד, ובסופו של דבר לאחר שהביא אותם להסכמות – מעלה את המוסכם על הכתב, מגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה (בנוכחות הצדדים) ולאחר מכן מסייע להם בסידור הגט המתקיים בבית הדין הרבני האזורי. הפרוצדורה הינה פשוטה ביותר.

בני הזוג אינם שוכרים כל אחד שירותיו של עורך דין אחר, וגם לא מגיעים לבית המשפט לדיונים שונים, אלא מגיעים אך ורק לאישור ההסכם הכולל, שמטרתו להיות הוגן עם כל צד, ואשר הוא בדרך כלל, הסכם ראוי המשקף את האינטרסים של שני הצדדים גם יחד.

חסרונות הגישור והסיכונים הכרוכים בו

אם כל כך טוב – אז מה כל כך רע? ואזי מדוע לא כל זוג בישראל העומד בפני גירושין ופירוק התא המשפחתי פונה להליך של גישור, תוך בחירת מגשר משותף, מסיים את ההליך במהירות, בידידות ובהגינות? הרי אנשים במרבית המקרים אינם שואפים למלחמה אלא לפתרון מהיר מיידי וזול.

כלומר מדוע באמת לא כל הזוגות המתגרשים פונים לפתרון הסכסוך בהסכמה?

התשובה לכך טמונה בעובדה כי בישראל – בניגוד למרבית המדינות בעולם – מתקיימת שיטה משפטית המאפשרת לשתי ערכאות משפטיות לעסוק ממש באותם נושאים: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

כל אחת מהערכאות הללו פוסקת באופן שונה.

כפילות הסמכויות בין בית הדין הרבי לבית המשפט לענייני משפחה

כך לדוגמא, ניתנו לאחרונה מספר פסקי דין בהם בתי הדין הרבניים שללו מאישה, אשר בגידתה הוכחה, את חלקה בזכויות הסוציאליות/הפנסיוניות של הבעל בנימוקים שונים. בית הדין הסתמך לאו דווקא על נימוקים הלכתיים, אלא יותר על חוק יחסי ממון בין בני זוג, המאפשר חלוקה לא שווה של הרכוש המשפחתי, בהתקיים תנאים מסויימים. פסק דין זה משקף את השקפת העולם השמרנית (שאין בה כל רע, אגב) לפיה בגידה גוררת אחריה סנקציות כספיות.

כך למשל בעל בוגד יחוייב בכתובה בבית הדין הרבני. סמכות זו של פסיקת כתובה כנגד הבעל – אינה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ואין הליך אזרחי כזה.

בית הדין הרבני מוסמך לעסוק בכל הנושאים הרלוונטיים לגירושין: מזונות אישה, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, חלוקת ממון ורכוש, איזון משאבים, הלכת השיתוף ועוד. למעשה, למעט נושא מזונות הילדים, לבית הדין הרבני סמכות מלאה לעסוק בכל פרט רלוונטי להליך הגירושין. לא זו אף זו אלא שהסמכות לפסוק בענייני הגירושין עצמם – נתונה אך ורק לבית הדין הרבני.

כך גם בית המשפט לענייני משפחה יכול להכריע בכל הסוגיות שעניינן פירוד התא המשפחתי ובסמכותו ליתן פסק דין העוסק באותן סוגיות שבית הדין הרבני יכול לעסוק בהן.

דבר ידוע הוא שכאשר מסתיימים נישואין – כל אחד מבני הזוג חפץ להגיע למצב בו יקבל את המקסימום שהוא יכול להשיג, בין אם מדובר בממון וברכוש ובין אם מדובר במערכת הקשרים עם הילדים.

אך לגיטימי הוא שעם פרוק התא המשפחתי כל צד ירצה למקסם את יציאתו לדרך חדשה. חשש של כל צד מ”החיים שאחרי”, חשש מהידרדרות כלכלית, וחשש מבדידות ללא הילדים, מביאים כל צד לשאוף – שאיפה לגיטימית – לרצות להשיג את המיטב שהוא יכול להשיג כתוצאה מהתהליך.

כל אחד מבני הזוג מעוניין להגיע למצב בו הסיכונים להם הוא נחשף בתהליך הינם מינימליים וכן ליצור סיטואציה בה ידו תהיה על העליונה במשא ומתן שעתיד להתקיים. כל צד שואף לנקוט בהליך בו יצמצם את הסיכונים שהוא נוטל ו”ללכת על בטוח”.

כאמור, בניגוד למה שקורה במרבית מדינות העולם, בארץ ישנן שתי ערכאות – עם סמכות מקבילה – לדון בנושאים החשובים ביותר, הרלוונטיים כאשר הנישואין באים לקיצם, או אפילו כאשר התא המשפחתי חווה משבר, אשר עשוי לגרום לפירוקו.

בית המשפט לענייני משפחה, הוא ערכאה חילונית, הדנה לפי הדינים האזרחיים, אשר בה יושבים שופטים אשר היו בעבר עורכי דין, ברוב המקרים עורכי דין אשר עסקו בדיני משפחה, והתמקצעו בנושא, ואשר סיימו את הפקולטה למשפטים בין באוניברסיטה ובין במכללה, ואשר בקיאים במשפט הישראלי.

בית הדין הרבני מאכלס כדיינים, רבנים שלהם השכלה הלכתית ולאו דווקא משפטית, ושאיפתו להכריע בנושאים רבים, אם כי לא בכולם, בדרך ההלכתית. מטבע הדברים השקפת העולם של כל ערכאה הינה שונה.

באותו מקרה, אותם בני זוג, ואותן עובדות – תיתכן פסיקה שונה לחלוטין אשר תצא בכל אחת מהערכאות. כך למשל בית המשפט לענייני משפחה לא ישלול מאישה אשר בגדה זכויות כספיות הרשומות על שם הבעל. בית הדין הרבני יעשה כן בחלק מן המקרים תוך שימוש בסמכותו ובשיקול דעתו.

חיסרון בולט בהליך הגישור – נובע ברוב המקרים מהסיכון שבמרוץ הסמכויות

ופה הגענו ל”פואנטה”. בני זוג אשר פונים לגישור אינם מנועים מלפנות לערכאות במקביל או לאחר תחילת הליך הגישור.

בחלק מן המקרים אם אחד מבני הזוג מתרשם שהליך הגישור אינו פועל לטובתו או אינו מתקדם במהירות או אינו מתקדם לשביעות רצונו – הוא פונה לעורך דין ומגיש תביעות במהלך הגישור, דבר אשר יוצר תחושת חוסר תום לב אצל הצד השני.

אין אפשרות למנוע הגשת תובענה במהלך גישור, גם אם שני הצדדים גם יחד חותמים ומתחייבים שלא לעשות זאת. הדרך תמיד פתוחה לערכאות ולא ניתן לשלול אותה.

זאת ועוד, יהיו מצבים בהם המגשר יעמוד בסיטואציה של ניגוד אינטרסים כאשר לא יוכל לגשר על הפערים שבין בני הזוג, הגם שמקרים אלו אינם שכיחים.

מהן הדרכים הפתוחות לצדדים אשר הליך הגירושין בפניהם?  – הפתרון המשולב

כאמור לעיל, הדרך הזולה המהירה והפשוטה ביותר, עם הסיכויים המירביים להיוותר ביחסים טובים עם בן הזוג – הינה הליך הגישור אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר אמור להביא את המתגרשים להסכם כולל ובצורה מהירה והוגנת.

החיסרון של הליך זה הוא הסיכון והחשיפה לכך שבכל רגע נתון יכול בן הזוג “לשבור את הכלים”, להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין (לפי התועלת ועל פי הייעוץ המשפטי שקיבל) וליצור מצב בו ירית הפתיחה היא שלו, וככל הנראה ידו על העליונה.

גם אם בן הזוג אשר מגיש תביעה אינו משיג הישג משמעותי – האפקט הפסיכולוגי הוא גדול. בן הזוג אשר לא פתח בהליכים עשוי להרגיש כי הוא הפסיד, גם אם אין הדבר נכון, וגם אם ניתן להשיג עבורו הישגים בלי כל קשר למרוץ הסמכויות.

הגישור אם כן, יעיל וטוב, רק אם ללא כל צל של ספק, בן הזוג שכנגד לא יפתח בהליכים.

מאחר ולאחר שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה רק לשוטים – אף עו”ד לא יסתכן בניבוי העתיד, ואין לדעת בצורה וודאית האם בן הזוג יפתח או לא יפתח בהליך של גירושין, תוך כריכת הנושאים החשובים בערכאה שהוא מעדיף שתדון בעניינו.

הדרך השנייה הינה פתיחת הליכים משפטיים וניהול מלחמה כוללת, ללא ניסיון לגשר על הפערים, ללא ניסיון להגיע להסכם בין בני הזוג, ולגרום ל”אדמה חרוכה”.

אין צורך להסביר מדוע ניהול הליך משפטי לאורך זמן אינו אידיאלי. הדברים ברורים וידועים לכל.

וכאן הגענו לפתרון האידיאלי – דרך הביניים או הפתרון המשולב

צד הסבור שיש גירושין בפתח, וכי בן זוגו עשוי לפתוח בתביעות יכול לפנות לייעוץ משפטי, לברר את מצבו לאשורו, ולקבל החלטה מושכלת ביחד עם עורך הדין, האם כדאי להגיש תביעות בערכאה הנוחה לו, ואשר לדעתו תיטיב עמו.

בסמוך להגשת התביעות ואף לפני הגעתן עם שליח לבן הזוג – מומלץ ורצוי כי הן עורך הדין והן בן הזוג עצמו – יפנה לצד השני ויבקש ממנו לנהל הליך של משא ומתן על מנת לפתור את כל מה ששנוי במחלוקת בין בני הזוג ולהגיע להסכם כולל.

הפתרון המוצע משלב את שתי הדרכים ומגן על הלקוח בצורה מקסימלית:

מחד הלקוח אינו חשוף לתביעות מטעם הצד השני והוא “מקדים במרוץ הסמכויות”. המדובר במעין פוליסת ביטוח, השוללת את האפשרות כי הצד השני יקדים.

מאידך – לא מדובר במלחמה כוללת אלא אך ורק בהגשת תביעות כדי לתפוס את הסמכות, ומיידית מנוהל משא ומתן במטרה להגיע לפתרון מלא כולל וסופי של פירוק התא המשפחתי.

אין ספק ועל כך אף אחד לא יחלוק, שיש להגיע להסכם כולל בין בני זוג ולא לנהל מלחמות על פני שנים ואף לא על פני חודשים. מנגד אי עשייה – חושפת לסיכונים שבן הזוג האחר יגיש את התובענות מטעמו ויקדים במרוץ הסמכויות.

הפתרון המשולב של “תביעות בטחון” עם ניהול משא ומתן מיידי לאחר הגשת התביעות – הוא האידיאלי.

אינך נותר/ת חשוף/פה להקדמה על ידי בן/בת הזוג ומנגד אין הכוונה לניהול מלחמה כוללת.

פתרון זה גם חוסך בעלויות שכר טרחה שכן ניתן ואפשר לסכם מחיר אחד להגשת תביעות ולניהול משא ומתן, מחיר הינו מופחת מעלותו של הליך כולל מא’ ועד ת’, הכרוך בייצוג בדיונים, במסמכים מרובים, בחקירות, בהצגת הוכחות וכיוצ”ב.

הפתרון אם כן גם אינו מותיר את בן הזוג חשוף לגחמות של בן הזוג האחר ומנגד אינו מהווה הכרזת מלחמה כוללת, אלא מהווה דרך המלך להשגת הסכם כולל תוך נקיטת אמצעי זהירות.

ראינו אם כן, שסוף מעשה במחשבה תחילה. תכנון נכון ובניית אסטרטגיה בהליך הגירושין עשויים להביא לפתרון מהיר ומיידי כמעט כמו גישור, לא יקר במידה ניכרת, ובלי הסיכונים שאדם חשוף להם בעת הגישור, ללא גיבוי נוסף.

**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!