דמי שימוש ראויים

דיני המשפחה משיקים לעיתים קרובות לדיני המקרקעין. זאת, כאשר לבני זוג שחייהם עלו על שרטון והם עומדים בפני גירושין או פירוד, דירת מגורים או בית הרשומים על שם אחד או שני הצדדים.

במקרים כאלה מוגשת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין על מנת שהדירה או הבית יימכרו, או תביעה לפסק דין הצהרתי לצורך קביעת הזכות הקניינית של הצד שאינו רשום בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל.

בחוק המקרקעין יש הוראה מפורשת המתייחסת לבני זוג נשואים ולילדיהם. סעיף 40א לחוק המקרקעין התשכ”ט- 1969 (הקרוי בפי אנשי המקצוע הקרובים לנושא – תיקון 17 לחוק), קובע במפורש כי קודם שיינתן צו לפירוק השיתוף בדירת מגורים על בית המשפט להבטיח את מדורם של האישה והקטינים.אחת השאלות החוזרות ומתעוררות מפעם לפעם היא האם יש לפסוק דמי שכירות ראויים כאשר אחד מבני הזוג מחזיק לאורך זמן בדירת המגורים של בני הזוג, ואילו בן הזוג השני עזב את הדירה ומתגורר במקום אחר.

סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע כדלקמן:

שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש” 

לכאורה לשון הסעיף מאד פשוטה וברורה. לכאורה עולה כי בן הזוג שנותר בבית ומשתמש בו – צריך לשלם לבן הזוג השני מחצית משכר דירה על פי שווי הדירה להשכרה. אולם רק לכאורה. החיוב אינו ברור לחלוטין ואינו מובן מאליו, כאשר מדובר בבני זוג הנשואים זה לזו או חיים כידועים בציבור, ולא בשותפים זרים שכל עניינם הוא עסקי וכלכלי. חיוב כזה יחול בדרך כלל על הבעל המחזיק בדירה, אך לא על האישה.

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט התשל”ט – 1979 קובע כדלקמן:

מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת,,,,,,,,,,,,, חייב להשיב למזכה את הזכייה ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה, לשלם לו את שוויה………” 

הרציו של סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט הוא מניעת התעשרות שלא כדין על חשבון הזולת.

בנושא זה יש להבחין בין מצב בו גבר עוזב את הבית ומגיש תביעה כנגד אשתו לדמי שימוש ראויים בגין השימוש של האישה במחצית שלו בבית, לבין מצב בו אישה עוזבת את הבית ומגישה תביעה לדמי שימוש ראויים בגין השימוש במחצית שלה בבית.

הדין אינו שוויוני. גבר חייב במדור אשתו כחלק ממזונותיה. אישה אינה חייבת במדור של בעלה. אין לה חובה לספק לו קורת גג או מזונות.

לכן אם אישה עוזבת את הבית והבעל נשאר לגור בבית סיכוייה של האישה לקבל דמי שימוש בשווי של מחצית מדמי שכירות – טובים ביותר. לעומת זאת סיכוייו של גבר לקבל דמי שימוש מאשתו – קלושים לאור חובתו לספק לה מדור- קורת גג, חובה המעוגנת בדין האישי של הצדדים, הוא דין תורה.

בעבר, היו בתי המשפט דנים בשאלה האם עזיבתה של האישה מוצדקת ורק אם הייתה נמצאת סיבה ראויה לעזיבתה את בעלה – הייתה נמצאת זכאית לדמי שכירות.

כיום, לאור התפתחות חוקי היסוד וההגנה על כבוד האדם פוסקים בתי המשפט כי שאלת ה”אשם” אינה רלוונטית ולא בהכרח יש צורך בצידוק לעזיבת האישה את הבית וכי זכותה לקבל דמי שכירות נובעת מהזכות הקניינית המעוגנת בחוק המקרקעין, ואין היא צריכה להוכיח אלימות או התעללות אחרת כדי להיות זכאית למחצית מדמי השכירות בגין הדירה שנטשה ואשר הבעל מחזיק בה.

כמוסבר לעיל כאשר בעל עוזב את הבית ולאור העובדה שהוא חייב במדורה של אשתו – לא יפסקו לו מחצית מדמי שכירות, בשל חיובו לספק לאשתו את מדורה ולכן גם לא תיבחן השאלה אם מוצדקת עזיבתו או לא.

אין ספק כי בנקודה זו אין הדין עברי שוויוני ובנושא זה לנשים יתרון בולט על פני גברים. יחד עם זאת חשוב לציין כי בנושאים אחרים נמצאות הנשים נחותות לעומת הגברים.

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן