להתגרש זה לא קל בכל מקרה. כאשר מדובר בגירושין מאנשים שיש להם בעיות נפשיות קשות יותר או פחות – זה יכול להיות ממש, אבל ממש, סיוט
מקרה שקשה להעלות על הדעת, מזעזע על פי כל קנה מידה, הוא המקרה בו אם שהתגרשה מאבי ילדיה, עשתה בילדיה הקטנים שימוש כדי להתנקם באב, ולא אמרה די. השקרים שבדתה מיררו את חיי האב ואשתו השניה והפכו אותם לסיוט למשך תקופה של מספר חודשים. יש לומר כבר עתה כי בית המשפט במהלך אמיץ שם לכך קץ, ואף הקטין את הסדרי המפגש של האם עם הקטינים.
בסופו של דבר תלונות השווא חזרו אל האם כבומרנג, ולא רק שזמני השהות שלה עם הילדים, צומצמו אלא שהיא חוייבה בקנס משמעותי בסך של 75,000 ₪ לגרוש ולבת זוגו, ובית המשפט הטיל עליה סנקציות נוספות וגם חיוב בסך של 5,000 ₪ לאוצר המדינה.
בשל רגשות שליליים ורצון לנקם, האם שתלה במוח של הקטינים זכרונות כוזבים על התעללות מינית מצד אביהם, ועל התעללות מינית מטעם אשתו החדשה.
בית המשפט קבע כי עסקינן במקרה קיצוני שמחייב סעד קיצוני נוכח הפגיעה בילדים, וכן באב ובאשתו השניה אשר נפלו קורבן למעשיה של הגרושה.
הצדדים אישרו הסכם גירושין שנתיים ומחצה קודם לכן כאשר הוסכם ביניהם על משמורת משותפת, על אף שזמני השהות לא היו שווים. הגירושין ארעו על רקע מחלת נפש, בה לוקה האם, מחלה שהתגלתה לאב לאחר הנישואין, ואשר לה לא היה מודע כאשר נישא לאם, נושא שהוא בעיה בפני עצמה (מקח טעות בנישואין).
מאז שהאב נישא בשנית האם שמה לנגד עיניה מטרה אחת בלבד: לחבל בזוגיות באמצעות החדרת מסרים לילדים והגשת תלונות שווא ובקשות לצווי הרחקה בטענה שהאב ואשתו החדשה מתעללים בהם מינית, ונוהגים כלפיהם באלימות קשה. לאחר שבית המשפט וידא בצורה ברורה שלא היו דברים מעולם – הוא תמחר את השקרים של הגרושה היטב. גרושה מהגיהנום כבר אמרנו?
בית המשפט עירב את גורמי הרווחה, מינה לילדים אפוטרופוס לדין ואף שלח את האב ואשתו – בהסכמתם – לבדיקת פוליגרף, שהעלתה כי הם דוברים אמת ומעולם לא ביצעו מעשי פדופיליה/התעללות מינית או נהגו באלימות כלפי הילדים או מי מהם.
למעשה לא היה כל פגם בהורות של האב ושל אשתו השנייה, ואלו סבלו עד מאד מהשקרים שהוטחו בהם ואשר ציירו אותם באור שלילי ביותר עד שהאמת יצאה לאור. מאחר והתעללות מינית נעשית בחדרי חדרים קשה מאד לאשש או להפריך אותה ואדם עשוי למצוא עצמו, במסגרת הליך גירושין, מואשם בדברים על לא עוול בכפו, אשר קשה להתמודד איתם.
יצוין כי במקרה הנדון בתיק זה המדובר באם שללא ספק סובלת מבעיות נפשיות מאובחנות והיא מוכרת על ידי שירותי בריאות הנפש.
חרף זאת, בית המשפט מחמיר עמה ונוהג בה כאילו הייתה אדם בריא ורציונלי הפועל מזדון, ולא היא. אדם הסובל מבעיות נפשיות, לא תמיד פועל בצורה רציונלית, ואי אפשר לייחס לו את אותה מידת זדון ורוע, שאפשר לייחס לאנשים שאינם סובלים מבעיות נפש.
בית המשפט לא היה סלחני כלפי הגרושה וקנס אותה בסכום נכבד ואף עשה מאמצים על מנת להרתיע אותה. ידוע לכל שגירושים הוא דבר קשה ופירוק התא המשפחתי גורם לקשיים רבים, גם אצל אנשים יציבים וללא כל הפרעות נפשיות. האמור נכון שבעתיים כאשר המדובר באנשים עם בעיות נפש ברמות שונות.
שינויים הם גורמי סטרס, גם כאשר מדובר בשינוי שנתפס כחיובי. כאשר הגירושין הם יוזמה של אחד הצדדים, ואינם רצויים על ידי הצד השני והם נכפים עליו, ההשפעות יכולות להיות קשות עוד יותר, עד כדי הגעה לטיפול נפשי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר או בעל מקצוע אחר מהתחום הטיפולי-נפשי. במקרה שלפנינו המדובר הוא באשה מאובחנת שכלל הנראה מקבלת טיפול תרופתי, אך הדבר לא מנע ממנה להעליל עלילות שווא על האב ואשתו השניה.
קשיים נפשיים אופיינים לאחר גירושין
דיכאון – התופעה הנפוצה ביותר לאחר גירושין היא התפתחות רמות שונות של דיכאון החל בדיכאון קל, וכלה בדיכאון מג’ורי קליני של ממש. הדיכאון עשוי לנבוע מתחושה של כישלון, חוסר תקווה ובדידות.
חרדה – כאשר אדם מוצא את עצמו מחוץ לזוגיות ובהליכי גירושין, עליו לסגל לעצמו דפוסי הסתגלות והתמודדות חדשים, אך בגפו שכן הוא צריך ללמוד לעשות בעצמו תפקידים שהיו שייכים לבן הזוג ממנו התגרש, לרבות נטילת אחריות כלכלית על המשפחה.
התמודדויות וקושי הסתגלותי – דיכאון וחרדה עשויים להוביל לבעיות משניות הקשורות בדפוסי התמודדות לא יעילים, כגון התמכרויות או ירידה משמעותית בתפקוד היומיומי עד אפאטיות מוחלטת ועוד ועוד.
קושי להיפרד. פעמים רבות נראה שהגירושין יהוו את הפתרון לכל הקשיים הזוגיים המתעוררים במהלך חיי הנישואין. המציאות מראה, שגם קבלת הגט הפורמלי לא תמיד מביאה לפרידה אמיתית בין בני הזוג, ולעיתים יש תלות שקשה להתיר.
לעיתים אחד מבני הזוג אינו מוכן לוותר על הקשר, ולעיתים תכופות יותר, הימצאותם של ילדים בתמונה אינה מאפשרת פרידה מוחלטת, גם לאחר הגירושין, שכן בכל מקרה יש לתקשר בענייני הילדים, ולעיתים גם להיפגש, כך שפרידה מלאה ומוחלטת אינה אפשרית.
שימוש לרעה בילדים ובמערכת המשפטית ובמערכת הסוציאלית
כב’ השופט זגורי ציין כי לנוכח אופיין החמור של התלונות הוא ערך בירור ראייתי מקיף, שכלל בין היתר: עיון בעדויות הילדים במשטרה, ראיון אישי עם הבן הבכור, שלושה דיווחים סוציאליים, האזנה לשיחות מוקלטות עם הילדים, ואף צפייה בצילומי אבטחה של הבניין שבו מתגוררים האב ואשתו בשעות שיוחסו להם פגיעות מיניות.
בתום הבירור שוכנע השופט חד-משמעית כי האב ואשתו מעולם לא פגעו בילדים וכל התלונות נגדם כוזבות. נקבע כי זהו שימוש לרעה בהליכי משפט וגם בדעה הציבורית לפיה יש למגר התעללות מינית או פיסית בילדים.
השופט ציין את הפגיעה הקשה באב ובאשתו ששמם הטוב הוכתם, הזוגיות שלהם כמעט נהרסה ולאורך חודשים ארוכים חיו בחרדה מתמדת. לפיכך הוא פסק כי האם תפצה את האב ב-25,000 שקל ואת אשתו ב-50,000 שקל.
בנוסף, כדי למזער ככל האפשר את המשך הפגיעה בילדים הורה השופט על צמצום זמני השהות עם האם ליומיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
בנוסף חויבה האם ב-5,000 שקל הוצאות לאוצר המדינה. כמו כן, השופט הורה לקבוע תוכנית התערבות טיפולית אינטנסיבית, וכן להעביר את פסק הדין לפרקליטות שתשקול לפתוח חקירה פלילית נגד האם בגין עדות שקר.
במה שונה תגובה של אנשים עם הפרעות אישיות או מחלות נפש מתגובה של אנשים בריאים למצבי גירושין ואיך וכיצד זה עשוי לבוא לידי ביטוי בהליך עצמו?
גירושים מאדם שסובל מבעיות נפשיות מסוג זה או אחר, חמורות יותר או פחות – מבשרים שנים של סבל לכל הנוגעים בדבר, הן לפני הגירושין והן לאחריהם. גירושים מאדם עם הפרעה כזו הם תהליך המבוסס על דחיות חוזרות ונשנות, חתימה על הסכמים ולאחר מכן ביטולי הסכמים, חזרה מהסכמים, עקשנות קיצונית, הפתעות לא צפויות, עמידה על דרישות הסותרות זו את זו ועוד ועוד.
אנשים הסובלים מבעיות בתחום הנפש יחוו חלק מהתופעות שלהלן ברמה כזו או אחרת עם הגירושין ולאחריהם: חרדת נטישה קשה, יחסים בין-אישיים אינטנסיביים ולא יציבים, התנהגויות אימפולסיביות ופגיעה עצמית, איומים ו/או ניסיונות אובדניים חוזרים ונשנים, אי-יציבות רגשית ושינויי מצב רוח קיצוניים, ריקנות כרונית, תחושות זעם וקושי לנהל כעס, גלישה לפסיכוזה או דיסוציאציה חריפה במקרי קיצון.
מקובל לצאת מהנחה שעוצמת הכאב של אנשים הסובלים מבעיות נפשיות שונות גבוהה יותר, וצפוי שאלה יסבלו יותר בהליך הגירושין וגם כתוצאה מהגירושין. הקושי הרגשי והייסורים שהם יחוו קשים עד מאד. עוצמת הכאב שלהם יכולה להיות בלתי נסבלת והם חשים שכל העולם הבטוח והמוגן שלהם עד כה התמוטט ולא קיים כבר. זוהי תחושה שקיימת בתחילת הליך הגירושין אצל כל אחד ואצל אלה הסובלים מבעיות נפשיות פי כמה וכמה.
אנשים כאלה חווים את רגשותיהם בעוצמה רבה, התקפי הזעם, שהיו מתונים עד כה יתעצמו, בצל הליך הגירושין, והמטרה תהיה/יהיה בן או בת הזוג שלעבר, אבל למרבה הצער גם הילדים יסבלו, ואולי יידרשו לקחת צד. בכל מקרה עשוי להיות נסיון לחטיפה פסיכולוגית של הילדים וגם נסיון לשתול במוחם ארועים שלא היו ולא נבראו.
כך במקרה בו סיימתי לייצג זה עתה שתלה האם במוחה של ילדה בת עשרה כי האב התעלל בה מינית, וזו סירבה לפגוש אותו למשך תקופה ממושכת ורק טיפול משמעותי אצל פסיכיאטרים מנע ניכור הורי למשך שנים רבות. בית המשפט במקרה זה התגייס כל כולו לטובת הילדים והטיפול שכפה על האם, מנע ניכור הורי מתמשך ומיתן אותו.
והחמור מכל – אם הליך גירושים רגיל אורך פרק זמן מסויים אצל אנשים שאין לגביהם אבחון של מחלות נפש או הפרעות– הליך הגירושין יארך פי שניים או יותר, בשל מבנה האישיות והיכולת המוגבלת שלהם להכיל את המצב ולהתמודד עמו נכון, כאשר עסקינן באנשים עם בעיות בתחום הנפש.
המקרה המתואר בפסק הדין שלעיל של כב’ השופט זגורי מדגים היטב את הדברים ומבהיר לנו שכאשר אנו עוסקים בחולי נפש העניינים לעולם אינם סגורים הרמטית.
עם סיום כתיבת מאמר זה פורסם באתר של מערך הדוברות וההסברה של בתי המשפט, פסק דין של כב’ השופט מרדכי (מוטי) לוי אשר דן בתביעת לשון הרע שהגישו אב ואשתו השנייה כנגד בתו של האב, אשר מאשימה אותו – שלא כדין וללא כל הצדקה – בהתעללות מינית בה, החל מיום היוולדה, ובתוך כך גם בהתעללות בבתו מנישואין שניים.
אין צורך לומר שקל להרוס וקשה לתקן. הדברים המועלים בפסק הדין קשים בקריאה עד מאד. לא כל שכן קשים הם למי שעבר אותם על בשרו, וככל הנראה המדובר באב טוב ומיטיב אשר הוא ואשתו השנייה ניזוקו מאד בעטיה של אותה בת (תמ”ש 11171-09-15).
במקרה דנן ריחם בית המשפט על הבת וקנס אותה בסכום נמוך יחסית – 35,000 ₪, וב- 10,000 ₪ בגין כל פרסום עתידי, ככל שיהיה כזה, ויש לקוות שלא יהיה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
