מאת עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה – 37 שנות ניסיון מוכח.
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
מי נזקק לבית הדין הרבני – הרבנות כדי להתגרש?
התשובה: כל זוג ששניהם יהודים כולל אלו שנישאו בנישואין אזרחיים
דוד ומיכל הם זוג צעירים יהודים וישראלים אשר בחרו למסד את הקשר ביניהם בנישואין אזרחיים שהתקיימו בעיר פראג אשר בצ’כיה. מסיבות אידיאולוגיות לא יחפצו בני הזוג לפנות לרבנות לעריכת טכס הנישואין, והאמינו כי מאחר והם לא דתיים ואף אפיקורסים מוסד זה אינם תואם את אמונתם.
אביה של מיכל ניסה לשכנע אותה שלא לפעול בדרך זו וטען בפניה כי על אף שבני המשפחה כולם חילוניים, עדיין מדובר ביהודים, שחלקם עברו את השואה, ועדיין למרות חילוניותם הם מקיימים מסורות מקובלות כמו: ברית מילה, טכס בת/בר מצווה, וקידושין כדמו”י (כדת משה וישראל)
הזוג הצעיר לא השתכנע והתעקש כי אינו מאמין במוסד זה.
מה רבה הייתה הפתעתה של מיכל כאשר לאחר שנה וחצי של נישואין היא החליטה להפריד את הקשר מדוד, שאותו הפסיקה לאהוב (אגב יצירת קשר עם בחור צעיר ממקום עבודתה) והיא נוכחה לדעת שכדי להתגרש – עליה לעבור במוסד שאין היא רוצה בו – בית הדין הרבני.
מיכל סברה בטעות כמו הרבה מאד ישראלים כי מי שלא מתחתן ברבנות גם לא צריך לעבור דרכה כאשר הוא מעוניין בגירושין. מיכל טעתה וכמוה כל מי שסבור כך.
זוג יהודים מתגרש ברבנות ולא ממש משנה היכן נישא והתחתן.
מי נזקק לגט ברבנות?
זוג יהודי שנישא כדת משה וישראל (כדמו”י) ומעוניין לפרק את התא המשפחתי, דהיינו להתגרש נזקק לגט כדמו”י.
אם אתם יהודים המבקשים להתגרש בישראל עליכם לפנות לבית הדין הרבני באזור מגוריכם לצורך סידור הגט. זוג יהודים בין שנישא כדמו”י ובין שנישא בנישואין אזרחיים חייב להתגרש בבית הדין הרבני, ואין כל אפשרות אחרת להתגרש בישראל. זוג יהודים בכל מצב חייב לעבור דרך בית הדין הרבני.
בדרך זו תפעילו גם את התוצאות האזרחיות של הגירושין, דהיינו את הכרת המדינה בכם כפנויים, על כל המשתמע מכך בענייני שכר, מיסוי, דיור, ביטוח לאומי, רישום במרשם האוכלוסין, רישום במשרד הפנים ועוד ועוד.
התוצאות היהודיות-דתיות של הגירושין הינן בעיקר היכולת לנהל מערכת יחסים חדשה עם אדם אחר, להינשא לו כדת משה וישראל ולהביא לעולם ילדים משותפים שמעמדם אינו מוטל בספק (ועל כן נרחיב בהמשך).
בית הדין הרבני – הרבנות היא הכתובת לגירושין עבור כל זוג יהודים, כולל:
- זוג שנישא בנישואין יהודיים במסגרת הרבנות והמועצות הדתיות בישראל – אלו הזוגות הסטנדרטיים ומהווים את מרבית הזוגות המתגרשים.
- זוג שנישא בנישואין יהודיים במסגרת קהילה יהודית בחו”ל;
- זוג אזרחים ישראלים יהודים שנישא בנישואין אזרחיים במדינה זרה, כגון ‘נישואי קפריסין, פראג וכיוצ”ב’; ויודגש – גם ישראלים שנישאו בנישואין קפריסין או פראג או כל מקום אחר שעורך נישואין אזרחיים – צריך להתגרש בבית הדין הרבני. במובן זה אין הבדל בין זוג שנישא בנישואין דתיים רגילים באחרץ לבין זוג שנישא בנישואין אזרחיים בחול. שניהם צריכים גט בבית הדין הרבני אם ברצונם או ברצון אחד מהם להתגרש.
- זוג עולים ששניהם יהודים שנישא בנישואין אזרחיים בהיותם אזרחי חו”ל;
- זוג שנישא בנישואין יהודיים פרטיים (שאינם מוכרים בישראל), כגון במסגרת התנועה ליהדות מתקדמת (הרפורמים) או התנועה המסורתית (הקונסרבטיבים)
- במקרים חריגים ביותר, זוג שחי יחד כ’ידועים בציבור’ (כגון במקרים מסוימים זוג שנישא, התגרש, חזר לחיות יחד בלי נישואין ומבקש להיפרד שוב).
________________
אם נישאתם בנישואין יהודיים (ממלכתיים או פרטיים), הגט היהודי דרוש באופן מוחלט – ובלעדיו אין לבית הדין יכולת להתיר את נישואיכם.
אם נישאתם בנישואין אזרחיים בית הדין מתייחס לזה בצורה דו משמעית.
מצד אחד, טקס שלא עמד בדרישות המסורתיות ולא כלל מרכיבים יהודיים (ובעיקר אם הדבר נעשה מתוך בחירה) הוא לכאורה חסר תוקף יהודי ואינו דורש גט.
מאידך, אם היתה לכם כוונה להינשא, אם העברתם ביניכם טבעת, אם חתמתם על הצהרת הסכמה, אם מימשתם את נישואיכם והייתם מוכרים לסביבתכם היהודית כזוג נשוי, עשוי מיסוד הקשר לענות על דרישות המינימום ההלכתיות.
לפיכך, ובשל הרצון לצאת ידי חובת כל ספק, יידרש מכם ‘גט לחומרא‘ (גט שנדרש על דרך ההחמרה) או ‘גט מספק‘ (גט שנדרש מחמת הספק), שמא מדובר על אף הכל בנישואין יהודיים תקפים הקושרים אתכם זה בזו עד למתן גט פיטורין.
ישנם מקרים בהם אם נעשו נישואין אזרחיים – יורה בית הדין הרבני על הפקעת הקשר ולא על גט או גט לחומרא.
**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני כעורכת דין בתחום הגירושין למענכם. אשמח לסייע!
עוד בנושא לעיונכם:
