גירושין בישראל

מבוא – גירושין ברמה הממסדית-בסיסית

המילה גירושין נגזרת מהמילה “לגרש”. זהו טקס בו הבעל מגרש את אשתו ומפטיר עצמו מחובותיו כלפיה, וממועד זה האישה מותרת לכל גבר אחר.

בניגוד לדעה הרווחת בציבור, הבעל אינו יורק על אשתו וגם אינו זורק עליה נעל. הטקס אינו משפיל אף אחד מבני הזוג, אינו מעליב , אך נמשך מספר שעות בשל כתיבה ידנית של הגט.

הבעל כותב בעזרתו ובאמצעותו של סופר דיינים מגילת קלף שהינה ספר הכריתות. בהליך הגט, הבעל אוחז בגט, שם אותו בידי האישה, המגביהה את ידיה, הולכת מספר מטרים, חוזרת, ובזה מסתיים הטקס.

אין בו כל דבר משפיל או מבזה. הזוג נדרש לבוא בבגדים סבירים שאינם חושפניים, אולם אין חיוב ללבוש חצאית דווקא או להתחפש לאדם דתי.

חשוב לציין, כי גם הממסד הדתי עשה כברת דרך ארוכה, וכיום ההתנהלות בבית הדין מכובדת, ותלונות בדבר קיפוח קיצוני של נשים או חוסר הגינות כלפיהן הינן נחלת העבר בלבד והמקרים נדירים יחסית.

לעורכי דין המתמחים בנושא, יש מידע על מספר הרכבים ספציפיים בבתי הדין הרבני ברחבי הארץ, שדווקא נוטים לטובת נשים באופן בולט ושומרים על זכויותיהן בקפדנות.

בספר דברים פרק כד’ פסוק א’, נאמר כדלקמן: “כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו” למרות דברי הפסוק לא מדובר באקט חד צדדי נוסח המוסלמים.

מאז החרם שקבע רבנו גרשון, יתבצעו גירושין אך על דרך הסכמה של שני הצדדים גם יחד, אלה אם תוכח עילה הלכתית לחייב את אחד הצדדים להתגרש זה מזו בגט פיטורין כדמו”י (כדת משה וישראל).

משמע – הגט צריך להיות מרצון חפשי ובהסכמת שני הצדדים, הבעל והאישה. ישנם מקרים בודדים של סרבני גט המעדיפים לשבת בבית האסורים ולא לתת גט לאשה, או אנשים הנעלמים ומותירים את בת זוגם עגונה.

אחוזי גירושין בישראל

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הגירושין בישראל נמצא במגמת עלייה מתונה בעשורים האחרונים. נכון לשנת 2021, שיעור הגירושין עמד על כ-9 מקרי גירושין לכל 1,000 זוגות נשואים. זהו שיעור נמוך יחסית בהשוואה למדינות מערביות אחרות, אך מייצג עלייה משמעותית לעומת העשורים הקודמים.

מגמת העלייה בשיעורי הגירושין החלה בשנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר השיעור עמד על כ-5 לכל 1,000 זוגות נשואים. בשנות ה-90 חלה עלייה נוספת, והשיעור התייצב בעשור הראשון של המאה ה-21 על כ-8-9 לכל 1,000 זוגות. למרות העלייה, ישראל עדיין נחשבת למדינה עם שיעור גירושין נמוך יחסית בהשוואה בינלאומית.

התפלגות גיאוגרפית של גירושין בישראל

ניתוח ההתפלגות הגיאוגרפית של הגירושין בישראל מגלה הבדלים משמעותיים בין אזורים שונים במדינה. אזור תל אביב והמרכז מוביל בשיעורי הגירושין, עם כ-11 גירושין לכל 1,000 זוגות נשואים בתל אביב עצמה. חיפה והצפון מציגים גם הם שיעורים גבוהים יחסית, עם כ-10 גירושין לכל 1,000 זוגות.

לעומת זאת, ירושלים מציגה שיעורי גירושין נמוכים יותר, עם כ-7 גירושין לכל 1,000 זוגות. באזור יהודה ושומרון נרשמים שיעורי הגירושין הנמוכים ביותר, עם כ-5 גירושין לכל 1,000 זוגות.

הבדלים אלו משקפים מגוון גורמים, כולל הבדלים תרבותיים, דתיים וכלכליים בין האזורים השונים. אזורים עירוניים ומודרניים יותר נוטים להציג שיעורי גירושין גבוהים יותר, בעוד אזורים מסורתיים יותר מציגים שיעורים נמוכים יותר.

באיזו דרך משפטית מתגרשים בישראל?

 על פי נתונים שפורסמו על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים, כ-70% מהליכי הגירושין בישראל מסתיימים בהסכמה או באמצעות הליכי גישור. הליכים אלו נחשבים מהירים יותר ופחות עוינים.

כ-25% מהמקרים מגיעים להכרעה שיפוטית, כלומר מסתיימים בפסק דין לאחר הליך משפטי מלא. האחוזים הנותרים, כ-5%, כוללים מקרים מורכבים יותר, כגון תיקים שנסגרו ללא גירושין (למשל עקב פיוס בין בני הזוג), או מקרים של סרבנות גט הדורשים התערבות מיוחדת של בית הדין.

מגמה זו משקפת את המאמצים הגוברים של מערכת המשפט והרבנות לעודד פתרונות מוסכמים ולצמצם את הצורך בהליכים משפטיים ממושכים.

גורמים המשפיעים על שיעורי הגירושין

מחקרים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על שיעורי הגירושין בישראל. גיל בעת הנישואין הוא גורם משמעותי, כאשר זוגות שנישאו בגיל צעיר יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לגירושין. באופן מפתיע, בישראל נמצא קשר בין רמת השכלה גבוהה יותר לשיעור גירושין גבוה יותר, בניגוד למגמה במדינות מערביות אחרות.

גורמים נוספים כוללים הבדלים עדתיים ותרבותיים, כאשר קבוצות מסוימות מציגות שיעורי גירושין גבוהים יותר מאחרות. כמו כן, גורמים כלכליים וחברתיים, כגון לחץ כלכלי ושינויים בתפיסות מגדריות, משפיעים גם הם על שיעורי הגירושין.

איפה מתגרשים בישראל?

רק יהודים יכולים להתגרש בבית הדין הרבני. גם זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל צריכים להתגרש בבית הדין הרבני. אין הליך מיוחד לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים. כל יהודי ויהודיה – מתגרשים בבית הדין הרבני.

לגבי נישואי תערובת או שאינם יהודים – יש להתיר את נישואיהם בהליך שנקבע על ידי בית המשפט העליון, הקרוי התרת נישואין. בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית ובית הדין הרבני קיבל סמכויות לאכוף פסקי דין לגירושין נגד סרבני גט, הן נשים והן גברים, באמצעות צווי הגבלה המעניקים לבית הדין הרבני את הזכות והסמכות להטיל הגבלות שונות על סרבן גט.

ההגבלות מפורטות בחוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין לגירושין) התשנ”ה – 1995, והטלתן מקשה מאד על חיי אותו אדם (לדוגמא: שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על פעילות בחשבון בנק ועוד’).

**זקוקים לייעוץ פרטני לפני גירושין? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!