מה לדעתכם עדיף כאשר מגיעים למצב של גירושין, הסכם או מאבק משפטי?
נראה לי שהתשובה על כך ברורה ויש להסכם עדיפות.
אם ניתן להגיע לפשרה הוגנת, והדגש הוא על המילה “הוגנת”, אשר רואה את הצרכים של הצדדים ושל הילדים – כמעט תמיד עדיף הסכם גירושין. אסור לשכוח כי לגירושים בהסכמה יש הרבה מאד יתרונות.
היתרון העיקרי הוא שלא מתפתחת עוינות קשה בין שני צדדים יריבים, שנלחמים זה בזה משני צידי המתרס, בזמן שיש להם ילדים משותפים.
מבחינת הילדים, הגירושים הם משבר קשה וכדי להתגבר עליו הם זקוקים להמשך קשר ושיתוף פעולה בין ההורים. הרי זיכרונות הילדות שלהם מבוססים על המשפחה ביחד, וגם בעתיד הם ירצו קשר טוב עם שני ההורים, למרות שההורים נפרדו. המצב שבו הורה אחד נמצא במלחמה עם ההורה השני, כולל השמצות והכפשות, הוא מצב קשה עבור הילדים ובד”כ מקשה עליהם למשך שנים רבות, וגם ביצירת זוגיות.
בנוסף, גירושים בהסכמה ייקחו פחות זמן, יעלו הרבה פחות, גם מבחינת התשלום הישיר לעו”ד, גם בכל הנוגע להוצאות עקיפות, שלעיתים יש בהן צורך, כמו: חוות דעת משפטיות של מומחים מטעם בית המשפט, בדיקות מסוגלות הורית, אגרות ועוד), וגם משום שמדובר בתקופה ארוכה, שבה קשה מאד לפעול בשקט לשיקום היום יום אחרי הגירושים.
יתרון נוסף להסכם גירושים במקום הליך משפטי, הוא שניתן לנסח הסכמות מפורטות, כולל בנושאים שפס”ד של ביהמ”ש לא ייכנס אליהם. כך יכולים בני הזוג להגיע להסדרים מפורטים וספציפיים, המכסים הרבה יותר אפשרויות, וכך למנוע צורך של פנייה לערכאות בעתיד, אם יתעוררו קשיים בנושאים שפסה”ד אינו נותן להם מענה.
הסכם ממון וגירושים אינו תוצר של הנחיות כפויות כמו פסק דין שיכול ליצור מצב של מנצח ומפסיד. הסכם ממון הוא פרי הסכמות הצדדים ואינו תכתיב, אינו נקבע לפי החלטות וחוות דעת חיצוניות, אלא ע”י בני הזוג עצמם. מבחינה אישית, קל יותר לקבל ולקיים התחייבות, שהיית שותף/ה בניסוח ובגיבוש התנאים שלה.
כל האמור לעיל לגבי יתרונות ההסכם נכון כל עוד מדובר בפשרה הוגנת, ובהסכם המאפשר לשני הצדדים לצאת לדרך חדשה ולבנות את הפרק הבא, גם רגשית וגם כלכלית.
מתי לא רצוי להגיע להסכמות ולחסוך ההליך המשפטי?
אם ההסכם פוגע, מנשל, משאיר את אחד הצדדים חסר כל, או מנותק מקשר עם הילדים, אין להסכם הגירושין ערך מאחר והסכם כזה ייצר בהכרח עוד התדיינויות. ההסכם אמור לסיים את המשבר, ולא ליצור משבר חדש. אם אחד הצדדים נדחק לחתום על הסכם תחת לחץ, או איומים, או אפילו רק על מנת להסכים ולסיים, ולמחרת החתימה מוצא עצמו במצב גרוע, עדיף לו לנהל מאבק משפטי לקבלת זכויותיו.
תיקון ושינוי של הסכם גירושים שאושר הינו כמעט בלתי אפשרי לחלוטין
עד לחתימה על ההסכם, ניהול משא ומתן, ארוך ככל שיהיה, הינו לגיטימי ומקובל ועורך הדין ששכרת אמור להגן על האינטרסים שלך, במקביל להסברים אודות המצב, שהוא אמור לתת לך בשלבים שונים של ההליך. כל ההחלטות מתקבלות ביחד עם עורך הדין, לאחר שליבנתם ביניכם כל יתרון וכל חסרון של ההסכם, התייחסתם לכל תנאיו, הן בנפרד והן כמכלול, וברורים לך לגמרי התנאים בהם מדובר.
ברירת המחדל בגירושים אמורה להיות פשרה הוגנת בגישור, פשרה שתאפשר לשני הצדדים להתארגן, להמשיך באחריות ובקשר הורי רציף עם הילדים, ותסייע מבחינה כלכלית ורכושית.
זהו בסיס טוב להמשיך ולשתף פעולה לטובת הילדים, גם כשההורים גרושים. פנייה למאבק משפטי מתבקשת ונדרשת, רק אם לא ניתן להשיג זאת בהסכם. גם אם פונים למאבק משפטי, בכל רגע שאפשר לעצור ולהגיע להסכם כזה, זו אפשרות עדיפה. משמע גם אם החל הליך משפטי וגם אם מדובר בהליך מתקדם, עדיין בכל שלב רצוי להגיע להסכם גירושים וממון או לפחות לנסות זאת.
