בתמ”ש (ת”א) 26703-12-13 ד’ ל’ נ’ א’ ל’ בהחלטה שניתנה על ידי כב’ השופטת ורד פינקלשטיין שביט נדונה הסוגיה של גילוי מסמכים מצומצם או נרחב ומהי נטיית בית המשפט בעניין זה.
הצדדים הסכימו על מינוי מומחה
במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמות – להן ניתן תוקף של החלטה – בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת ליתן דו”ח בדבר איזון כלל משאביהם של הצדדים כפי שנצברו ממועד הנישואין ועד למועד הקרע בין הצדדים וזאת בהתייחס לשני מועדים אפשריים: 1.3.2013 ו-12.12.2013. כן הוסכם, כי ככל שהמומחה יסבור כי קיים קושי להמציא נתונים ו/או מסמכים נכון ליום 12.12.2013 אזי ייערך האיזון נכון ליום 31.12.2013.
בית המשפט גם נעתר לבקשת התובעת ליתן צו לגילוי מסמכים
בהמשך, נעתר בית המשפט לבקשת התובעת למתן צו לגילוי מסמכים הדדי, בגדרו הוסמכו המומחה מטעם בית המשפט ובאי-כוח הצדדים לקבל מידע אודות זכויותיהם של הצדדים, לתקופה שמיום 1.1.2010 ועד ליום 12.12.2013.
ביום 25.11.16 פנה המומחה לבית משפט זה, בבקשה דנן להרחיב את התקופה לגביה חל צו גילוי המסמכים, כך שהוא יחול בין התקופה שמיום 1.1.2007 ועד ליום 31.12.2015. נימוק המומחה היה כי מספר עסקאות שנעשו בתקופה המצוינת לעיל הינן רלוונטיות לצורך העמדת שווי רכושו של הבעל באופן המדויק ביתר נכון למועדי הקרע שנקבעו ע”י בימ”ש.
התובעת ביקשה לפעול על פי בקשת המומחה ואילו הנתבע התנגד לכך. בית המשפט דחה את טענות הבעל וקיבל את טענות האישה מהנימוקים הבאים:
מוטב שחוות הדעת תהא ערוכה באופן מלא וממצה תכלול את מלוא הנתונים הרלבנטיים לצורך עריכת איזון המשאבים בין בני הזוג אגב גירושין גם אם הדבר ידחה את מועד הגשת חוות הדעת וחלוף זמן נוסף אינו נימוק מספיק שלא להיעתר לבקשה בדבר גילוי גורף ומקיף.
הנתבע אמנם טען כי הרחבת הצו המבוקש מהווה חריגה מהסמכות אשר ניתנה למומחה, אך בית המשפט דוחה טענה זו. תכלית הבקשה אינה להרחיב את “מועדי הרקע” האפשריים, אלא לבחון האם יש הכנסות אשר התקבלו לאחר מועדים אלו ואותן יש לייחס לתקופת השיתוף בין הצדדים.
דברים אלו באו לידי ביטוי מובהק ביותר בבקשת המומחה, עת הוא כתב: “עלינו לבדוק את היקף ההכנסות בשנים 2014-2015 (לאחר הקרע) ולבדוק האם יש ליחס הכנסות כלשהן לתקופת השיתוף הרכושי בין בעל לאשתו, כל עוד הבעל החל לספק את שירותיו המקצועיים בתקופת השיתוף. הנה כי כן, הרחבת הצו נועד על מנת שניתן יהא ליצוק תוכן ממשי להכנת חוות הדעת בדבר איזון המשאבים בין בני הזוג, בהתאם ל-“מועדי הקרע” האפשריים אשר הוסכמו, ואין בהיעתרות לבקשה כדי להרחיב את יריעת המחלוקת כלל ועיקר.
חקר האמת ובירורה חשוב יותר מכל. במתן צו לגילוי מסמכים בית המשפט אינו מוגבל ל-“מועדי הקרע” האפשריים להם הסכימו הצדדים, ואין כל מניעה לכך שהצו יינתן גם בהתייחס למועדים נוספים, ובלבד שהדבר נדרש לשם חקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים.
הרחבת הצו כפי המבוקש נחוצה על מנת שניתן יהא להתחקות אחר מצבת הרכוש אותה יש לייחס לתקופת השיתוף בין הצדדים כפי שנתבקש על ידי המומחה.
המומחה ביקש לקבל מהנתבע דו”חות כספיים עבור שנת 2014, קרי לאחר “מועדי הקרע” האפשריים, שכן “הצורך בקבלת נתונים לאחר המועדים הקובעים נובע מההנחה כי יתכן וישנם עסקאות שההכנסות בגינם התקבלו לאחר מועדי הקרע, אך החוזים וההסכמות לגביהן נעשו עם הלקוחות לפני המועדים הקובעים, ויש לבחון האם יש ליחס את העסקאות לתקופת השיתוף, אם לאו.
בכל הנוגע לטענת הנתבע בדבר פגיעה בפרטיותו – טענה זו אינה יכולה להתקבל בכל הקשור לתקופה הקובעת (קרי, ממועד נישואי הצדדים ביום 12.2.1991 ועד לאחד מ-“מועדי הקרע” האפשריים בשנת 2013), בה אף לגישת הנתבע אין עוררין שכל אשר נצבר ע”י הצדדים עד ה-1/3/13 הוא בר איזון בין בני הזוג .
גם בהתייחס לתקופה שלאחר “מועדי הקרע” האפשריים טענה זו מצדיקה את דחיית הבקשה, שכן המדובר בבקשת מומחה מטעם בית המשפט, אשר הינו גורם אובייקטיבי המהווה שלוחו של בית המשפט ולא אחד מהניצים לסכסוך.
לפיכך, חזקה על המומחה אשר בקיא בניהול עניינים כגון דא כי ידע לפעול באופן אשר יצמצם ככל הניתן את הפגיעה הפוטנציאלית לה טוען הנתבע. לא זו אף זו, יוזכר, כי המדובר בהליך המתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה, כך שמטבע הדברים הפגיעה בפרטיות של הצדדים פחותה. יתר על כן, בהתאם לפניית המומחה הסכים הנתבע להציג לו את הדו”חות הכספיים עבור שנת 2014, כך שלמעשה הנתבע עצמו לא עמד על זכותו לפרטיות, לה הוא טוען עתה.
בית המשפט מציין כי בשלב זה עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים בלבד, כאשר הגישה הנהוגה היא כי: “ככלל, על בית המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, להיות ליבראלי בבואו לבחון בקשה שמטרתה גילוי מידע, לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב’קלפים פתוחים’ (רמ”ש 54832-10-15 י.ו. ואח’ נ’ ו.ש.)
בית המשפט מדגיש כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר לממצאים אשר יתגלו לגופן של טענות הצדדים, וממילא שמורה לצדדים הזכות לעתור לחקירת המומחה על חוות דעתו ובכך, בין היתר, לברר את הדברים לאישורם ולמצות את זכויותיהם הדיוניות עד תום לאחר קבלת חוות הדעת לאיזון משאבים.
גישה ליברלית בגילוי מסמכים גם בערכאות הערעור
ראינו אם כן, כי מדובר בגישה ליברלית המעניקה צווי גילוי מסמכים בצורה רחבה ולאו דווקא מגבילה את הצווים לתחום מועד הקרע. רק לאחרונה שכנע בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור שהגשתי ב עמ”ש 8851-07-16 שנדון בבית המשפט המחוזי בפני כב’ השופט שנלר, את הצד השני ליתן הסכמתו לגילוי מסמכים לתקופה העולה על ארבע שנים, מעבר למה שהסכים בית המשפט לענייני משפחה להעניק במסגרת הליך של ירושה, ולו מהטעם שיש לנהוג בשקיפות במיוחד בדיני משפחה, וחסך דיון ארוך והחלטה, בשכנעו את בא כוח המשיבה, לפעול כפי שביקשתי.
בית המשפט “איים” במהלך הדיון כי אם הצד השני לא יסכים לבקשתי לצו גילוי מסמכים הוא ייתן בכל מקרה צו כזה ועל כן מוטב לו להסכים.
לקוחותיי קיבלו צו גילוי מסמכים מעבר לתקופה השנויה במחלוקת, ובית המשפט יוכל לבדוק האם נעשו פעולות חריגות וחורגות בתקופה שהורחבה לצורך קבלת צו גילוי מסמכים.
