בהליכי גירושין, נושאים פיננסיים כמו חלוקת רכוש, מזונות אישה וילדים יוצרים לעיתים קרובות מחלוקות, שהן ברוב המקרים המחלוקות הקשות ביותר.
אחד האתגרים המרכזיים הוא השגת מידע מלא ואמין על הכנסות בן הזוג, במיוחד כאשר קיים חשש שמידע זה מוסתר במכוון. כדי להתמודד עם צורך זה, נחקק סעיף 231 לפקודת המסים (תיקון 71), שמאפשר לצדדים בהליך גירושין לקבל גישה למידע כלכלי קריטי בצורה מסודרת וחוקית.
מהו סעיף 231 לפקודת המסים?
סעיף 231 לפקודת המסים נועד להתמודד עם חוסר השקיפות הכלכלית שעלולה להתרחש בהליכי גירושין. הוא מעניק לבן או בת הזוג את הזכות לדרוש מידע על הכנסות מהדו”חות שהוגשו לרשות המסים, כולל פרטים על הכנסות מעבודה, השקעות ורכוש.
החוק קובע כי המידע יימסר לצד השני אם התקיימו שני תנאים מצטברים: בני הזוג היו נשואים והם חיו יחד בתקופה שעבורה מתבקש המידע. מטרת החוק היא להבטיח שבן הזוג שבידיו המשאבים הכלכליים לא ינצל את יתרונו לרעה ולא יפגע בזכויות הכלכליות של הצד השני, במיוחד כאשר מדובר בחלוקת רכוש או במזונות ילדים.
הסעיף מהווה נדבך חשוב בחקיקה בתחום דיני המשפחה, שכן הוא מונע מצב שבו צד אחד מנצל את המערכת הכלכלית והמשפטית כדי להסתיר/להבריח נכסים או הכנסות מהצד השני.
מי זכאי לבקש מידע על הכנסות בן זוג?
הזכאות לקבלת מידע מוגבלת למקרים שבהם יש קשר ישיר בין המידע הכלכלי הנדרש לבין מערכת היחסים בין הצדדים.
בן או בת הזוג יכולים לבקש מידע רק אם התקיימו נישואין וחיים משותפים בפועל בתקופה הרלוונטית לבקשה. לדוגמה, אישה שנמצאת בהליך גירושין ורוצה להוכיח את היקף הכנסותיו של בעלה לצורך חישוב מזונות זכאית לבקש את המידע, אך צדדים שלא התקיימו ביניהם נישואין או חיים משותפים אינם זכאים לכך.
בנוסף – במקרה של גירושין שנמשכים שנים רבות לאחר הפרידה בפועל, ייתכן שתוגבל הגישה למידע רק לתקופה שבה בני הזוג חיו יחד. כך, החוק מאזן בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על פרטיותו של בן הזוג השני לאחר תום מערכת היחסים.
מה ניתן לגלות על הכנסות בן הזוג?
סעיף החוק מאפשר לחשוף מגוון רחב של פרטים מתוך דו”חות המס שהוגשו, בהם הכנסות מעבודה, השקעות, נדל”ן ועסקים פרטיים.
ניתן גם לקבל מידע על הכנסה שנקבעה על ידי פקיד השומה או בית המשפט. מטרת הגילוי היא לאפשר לבן הזוג שמנגד להבין את מצבו הכלכלי של הצד השני באופן מלא ומדויק.
עם זאת, ישנן מגבלות על המידע שניתן לחשוף. לדוגמה, נתוני עזר כמו תחשיבי מחזור, אחוזי רווח גולמי או כלים ששימשו את פקיד השומה להערכת ההכנסה לא ייחשפו. מגבלות אלו נועדו לשמור על איזון בין זכות הגילוי לבין פרטיותו של הצד השני והגנה על המידע העסקי שלו.
איך להגיש בקשה לגילוי מידע?
כדי לממש את הזכות לגילוי הכנסות, יש לעבור תהליך מוסדר –
השלב הראשון הוא הכנת תצהיר מאומת על ידי עורך דין. תצהיר זה חייב לכלול פרטים על תקופת הנישואין והחיים המשותפים, והוא מהווה את הבסיס לבקשה. חשוב לצרף מסמכים תומכים, כמו תעודת נישואין או תעודת גירושין, כדי לחזק את אמינות הטענות.
לאחר הכנת התצהיר, יש לשלוח אותו לבן הזוג שמנגד. בן הזוג השני זכאי להגיב לתצהיר תוך 14 ימים ולהגיש תצהיר נגדי אם הוא חולק על הפרטים המוצגים. במידה ויש מחלוקת על תקופת הנישואין או החיים המשותפים, פקיד השומה לא יחשוף את המידע עד לקבלת הכרעה שיפוטית בנושא.
במקרה שבו אין מחלוקת, פקיד השומה ימסור את המידע הרלוונטי בהתאם לתקופה שאושרה על ידי הצדדים. אם יש מחלוקת, הצדדים יצטרכו לפנות לבית המשפט להכרעה.
מגבלות ותנאים נוספים
סעיף 231 אינו מתיר חשיפה גורפת של המידע הכלכלי, אלא מסדיר את הגישה באופן מידתי. אין לנסות להמציא ראיות חיצוניות כמו תמונות או עדויות צד שלישי להוכחת תקופת הנישואין. לעומת זאת, ניתן להציג מסמכים רשמיים בלבד, כמו תעודות נישואין או החלטות שיפוטיות קודמות, כדי לתמוך בבקשה.
כמו כן, המידע ייחשף אך ורק עבור התקופה שבה בני הזוג חיו יחד, ולא עבור תקופות אחרות. מגבלות אלו נועדו להגן על פרטיות הצדדים ולמנוע ניצול לרעה של ההליך.
סעיף 231 – לסיכום
סעיף 231 לפקודת המסים מעניק כלי חשוב לחשיפת מידע כלכלי בהליכי גירושין, תוך שמירה על איזון בין זכויות הצדדים ופרטיותם. הוא מאפשר לבני הזוג לקבל גישה למידע חיוני כדי להבטיח חלוקה הוגנת של נכסים וקביעת מזונות.
אם אתם מוצאים עצמכם זקוקים למידע כלכלי על בן הזוג בהליכי גירושין, חשוב לפעול בצורה מדויקת ומקצועית. פנייה לעורך דין גירושין מנוסה תבטיח ייעוץ נכון ומיצוי מלא של זכויותיכם. צרו קשר עם עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בדיני משפחה וגירושין, לקבלת ליווי מקצועי בכל שלבי ההליך.
דרכים נוספות לברר הכנסות של בן זוג בגירושין
קיימות דרכים נוספות, מעבר לשימוש בסעיף 231 לפקודת המסים, לברר הכנסות של בן זוג במסגרת הליך גירושין. הנה סקירה של האמצעים העיקריים:
1. במסגרת הליכים משפטיים
בעת ניהול תביעה לדמי מזונות, לחלוקת רכוש, או לסוגיות כלכליות אחרות, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו לגילוי מסמכים. תהליך זה מאפשר לחשוף פרטים פיננסיים נרחבים, כולל:
*תלושי שכר: מסמכים המעידים על הכנסות מיידיות של בן הזוג ממקום עבודתו.
*דפי חשבון בנק: מעקב אחר תנועות כספיות, השקעות, משיכות והפקדות המצביעות על נכסים או הכנסות נסתרות.
*דו”חות מס: דו”חות שנתיים המספקים תמונת מצב מלאה על מקורות ההכנסה, כולל הכנסות מעסקים פרטיים, נדל”ן והשקעות.
מסמכים המעידים על השקעות או רכוש: חשבונות השקעות, חוזי נדל”ן או הסכמי בעלות בנכסים.
בנוסף, בית המשפט עשוי לדרוש מבני הזוג להצהיר תחת שבועה על היקף הכנסותיהם ונכסיהם. אם בן הזוג אינו מציית להוראות בית המשפט, עשויות להיות סנקציות משפטיות כמו קנסות או הכרזה על פסק דין בהיעדר שיתוף פעולה.
2. חוקרים פרטיים
שכירת שירותיו של חוקר פרטי מוסמך היא אמצעי יעיל במקרים בהם קיים חשד שבן הזוג מסתיר נכסים או הכנסות. החוקרים משתמשים בטכניקות חוקיות בלבד, כמו:
*מעקבים פיזיים ואיסוף ראיות לגבי נכסים, רכבים, או עסקאות שבוצעו.
*בדיקה של מקורות ציבוריים, כמו רישומי חברות, טאבו ורשומות מסחריות אחרות.
*איתור נכסים שנרשמו על שמות צדדים שלישיים (כגון בני משפחה או שותפים עסקיים).
יש להקפיד לעבוד עם חוקר מורשה בלבד, שכן איסוף מידע בדרכים שאינן חוקיות, כמו פריצה לחשבונות בנק או טלפונים, מהווה עבירה פלילית ויכול לפגוע בהליך המשפטי.
3. חוק חופש המידע
חוק חופש המידע מאפשר לקבל מידע מגופים ממשלתיים וציבוריים, ויכול לשמש כלי חשוב לחשיפת הכנסות בן הזוג. באמצעות החוק ניתן לקבל מידע על:
*קצבאות ותשלומים שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי.
*זכויות פנסיה המנוהלות על ידי גופים ציבוריים.
*הכנסות מדיווחים על נכסים השייכים לבן הזוג.
הליך זה כולל הגשת בקשה מסודרת למוסד הציבורי הרלוונטי, אך יש לקחת בחשבון שמידע פרטי או סודי לא יימסר ללא צו שיפוטי.
4. בדיקת דוחות פיננסיים קיימים
לעיתים, לבני הזוג יש גישה למסמכים פיננסיים קיימים, בהם ניתן להשתמש כחלק מההליך המשפטי. לדוגמה:
*חשבונות בנק משותפים: דוחות המפרטים תנועות כספיות שנעשו בחשבון המשותף.
*דוחות רכוש מהליכים קודמים: מסמכים שהוגשו בעבר עשויים לשמש כראיות לנכסים או הכנסות.
*חוזי השקעות משותפים: מידע על קרנות, מניות או השקעות נדל”ן שנרכשו יחד.
מסמכים אלה יכולים לשמש בסיס לבקשות גילוי נוספות ואף להוביל לחשיפת נכסים מוסתרים.
5. פנייה לרשויות מקומיות
במקרים של נכסי נדל”ן, ניתן לקבל מידע מועיל מהרשויות המקומיות ומרשויות הרישום, כמו:
*רישומי ארנונה: המספקים מידע על נכסים הרשומים על שם בן הזוג.
*רישום בטאבו: המפרט את פרטי הבעלות על נכסי נדל”ן.
*הכנסות משכירות: בירור לגבי נכסים המושכרים לצדדים שלישיים.
6. דו”חות קרנות פנסיה וביטוחי חיים
בני זוג עשויים להגיש בקשה לקבלת דו”חות מקרנות פנסיה, ביטוחי חיים או קופות גמל. דו”חות אלו מצביעים על חסכונות או נכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואין, וכוללים מידע על:
*יתרות שנצברו בקרנות פנסיה או השתלמות.
*ביטוחי חיים עם רכיב חיסכון כספי.
*קצבאות עתידיות שמגיעות לבן הזוג המועסק.
מידע זה חשוב במיוחד כאשר אחד הצדדים מבקש לאזן את המשאבים שנצברו במסגרת הנישואין.
7. מידע מגורמים שלישיים
בית המשפט יכול להורות לגורמים שלישיים, כמו בנקים, מעסיקים או חברות ביטוח, למסור מידע על הכנסות בן הזוג. במקרים רבים, מידע זה חיוני כאשר יש חשש להסתרת רכוש או דיווחי שקר. לדוגמה:
*דרישה מהמעסיק לחשוף את גובה השכר האמיתי או הטבות נוספות.
*בקשה מהבנק למסור מידע על חשבונות פרטיים או עסקיים.
*פנייה לחברות ביטוח לקבלת דו”חות על פוליסות חיים וחסכונות.
הערה כללית
שימוש באחת או יותר מהדרכים שפורטו מצריך הקפדה על חוקיות ופעולה בהתאם להנחיות המשפטיות. פעולות בלתי חוקיות עלולות להוביל להשלכות משפטיות חמורות ולפגוע במעמד התביעה. מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה כדי להבטיח שכל פעולה תבוצע במקצועיות.