מתי ייעתר בית המשפט לבקשה להפוך את סדר הבאת הראיות ולחקור קודם כל עד מסוים?
תקנה 73 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ח – 2018 קובעת כי “בית המשפט רשאי בכל עת להורות על גביית עדות מוקדמת ועל אופן גבייתה, כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל או אם בעלי הדין, המיוצגים כולם בידי עורכי דין, הסכימו לכך”.
האם גיל מבוגר כשלעצמו הינו עילה מספקת על מנת לשנות סדרי דין ולהפוך את סדר הבאת הראיות?
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה תה”ס 29183-09-21 דחה בקשה להעיד אישה כבת 86 שנים, רק מפאת גילה, וקבע כי אין בכך די כדי להעיד אותה שלא לפי סדרי הדין. ייאמר כי קיימים פסקי דין הקובעים אחרת.
מחד קבע בית המשפט כי אין חולק על גילה המופלג של התובעת, ומנגד דחה את הבקשה מאחר ולא נטען שהינה סובלת ממצב רפואי, או נפשי, המצדיק את הקדמת עדותה והחרגתה מסדר הדין הרגיל.
אמנם גיל מבוגר של בעל דין יכול להוות צידוק לגביית עדות מוקדמת, אך כדי לקבל את הבקשה – יש להצביע על השפעת הגיל המופלג על בעל דין או עד, על הקושי עמו מתמודד. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה למרות שלדעת הח”מ בגיל כזה המתקרב ל-90 שנה, הידרדרות מהירה יכולה להתרחש ואין היא נדירה.
בהקשר זה כבר נאמר כי “גילו של אדם הוא עצמו אינו מכונן חשש סביר שיצדיק גביית עדות מוקדמת, בהיעדר מידע אובייקטיבי בדבר בריאותו הרופפת ת”א (של חי’) 22281-04-14 אגודה שיתופית חקלאית בע”מ נ’ מן החי בע”מ 2019” ת”א (שלום חד’) 9967-08-22 שושני נ’ ינקלביץ. מנגד יש פסקי דין הקובעים אחרת.
ההלכה היא, כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת, בכל עת, לאחר הגשת תביעה (רע”א 2931/03 בנק לאומי לישראל נ’ ריצ’רד נורד וכן תא (י-ם) 7123/0 פלוני נ’ הרשות הפלסטינית (
סיכום נסיבות שמצדיקות היעתרות לבקשה לעדות מוקדמת
הנסיבות המצדיקות שמיעת עדות מוקדמת הן ביתר, גיל מבוגר של העד הרלבנטי; המשמעות של העדות והאם מדובר בעדות הכרחית לתיק; מצבו הרפואי של העד ומשך הזמן שיתנהל ההליך, כאשר מנגד נבחנת מידת הפגיעה בזכות הדיונית של הצד לחקור חקירה נגדית את אותו העד ת.א. (מחוזי מרכז) 9289-02-09 גולני נ’ ד”ר משה כהן; (ת”א (ת”א) 37603-05-11 נרימן כהנים נ. חכימיאן קמאל .
גיל העדים
גילו של העד הוא טעם המצדיק שמיעת עדות מוקדמת (ה”פ (חי’) 31439-02-19 ורדי נ’ בן לולו ; תמ”ש (נצ’) 10357-11-19 ש.ט. נ’ האגודה השיתופית של מושב XXX.
כמו כן נקבע כי – “זכותו של העד או בעל הדין להקדים דיון לשמיעת העדות היא כאשר הוא חולה במצב מסוכן, אשר יכול לגרום לכך כי כאשר יגיע תורו, לא יוכל להעיד עקב המתדרדרות מצבו הרפואי או עקב מותו” (ת”א (ירושלים) 7123/05 פלוני נ’ הרשות הפלשתינית.
בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה ב 44175-08-21- נעתר בית המשפט לבקשה ליתן עדות מוקדמת בהתחשב בגיל העדים ובמצבם הבריאותי (כב’ השופטת יפעת שקדי כץ) ואף הורה כי שמיעת העדים תיעשה בהיוועדות חזותית וכי הם לא יצטרכו להגיע לבית המשפט באופן פיזי. במקרה זה עסקינן בעד שהינו כבן 85 ובעדה שהינה כבת 65 ואולם הינה חולה במחלה ממארת ומצבה הרפואי אינו מיטבי ועל כן נעתר לבקשה.
חשש להשפעה על העדות
במקרים בהם עולה חשש שהעד עלול להיות מושפע מגורמים חיצוניים, בית המשפט עשוי להורות על גביית עדות מוקדמת כדי להבטיח את מהימנותה.
חשש זה מתעורר בעיקר כאשר קיימים איומים ולחצים מצד בעלי דין, בני משפחה או גורמים עברייניים, העלולים להניע את העד לשנות את גרסתו או להימנע מהעיד כלל. מתן עדות מוקדמת במקרים כאלה נועד למנוע שיבוש הליכי משפט ולהבטיח כי עדות העד תימסר באופן חופשי וללא השפעות חיצוניות פסולות.
עדות הנוגעת לראיות חולפות
לעיתים, ישנם מקרים בהם העדות מתייחסת לנסיבות או ראיות שעלולות להשתנות או להתפוגג עם הזמן, כמו מצב בריאותי, נזקי רכוש או ממצאים בשטח.
במקרים כאלה, ייתכן שהשתהות בגביית העדות תוביל לאובדן פרטים חיוניים או שינוי המציאות בשטח באופן שיקשה על ביסוס טענות הצדדים.
נסיבות של דחיפות הדיון
במקרים בהם ההליך המשפטי מצריך הכרעה מהירה בשל נסיבות מיוחדות, כגון תיקים הנוגעים למעמד אישי או ירושה, בית המשפט עשוי להתיר גביית עדות מוקדמת.
הדחיפות יכולה לנבוע מצרכים משפטיים, חברתיים או כלכליים המחייבים פתרון מהיר, ולכן גביית העדות בשלב מוקדם נועדה למנוע עיכובים מיותרים ולהבטיח שהתהליך יתנהל ביעילות המרבית, תוך שמירה על זכויות הצדדים.
לסיכום:
בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה לגביית עדות מוקדמת במקרים בהם קיים חשש ממשי שהעד לא יוכל להעיד במועד הרגיל, בין אם בשל גילו המופלג, מצבו הבריאותי או חשש להשפעה על עדותו.
עם זאת, עצם היות העד בגיל מבוגר אינו מהווה עילה מספקת לשינוי סדרי הדין, אלא נדרשת הוכחה ממשית לחשש להחמרה במצבו. בנוסף, כאשר העדות נוגעת לראיות שעלולות להיעלם או להשתנות, כמו גם במקרים של צורך דחוף בהכרעה משפטית, רשאי בית המשפט לסטות מהסדר הרגיל ולגבות עדות מוקדמת.
ההחלטה האם להתיר חריגה מסדרי הדין תלויה באיזון בין זכויות הצדדים, ובית המשפט יפעיל שיקול דעת זהיר כדי לשמור על תקינות ההליך המשפטי ולהבטיח צדק מהותי.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
