גביית מזונות מן החייב נעשית במספר דרכים:
ראשית – ישנם מקרים בהם אין כל צורך לגבות מזונות מהבעל. ישנם אבות המשלמים מרצונם הטוב ומכבדים את פסיקת בית המשפט והם מעבירים מידי חודש בהוראת קבע או בשק את המזונות שנפסקו להם.
אחוזים לא מבוטלים של הגברים אינם מערימים קשיים בנושא זה.
כאשר לא משולמים מזונות, ישנן שתי דרכים בהן אפשר לנקוט:
- פנייה למוסד לביטוח לאומי – לצורך גביית מזונות הוחק חוק הבטחת המזונות ואישה שנפסקו לה או לילדיה מזונות יכולה לפנות למל"ל לצורך קבלתם ישירות מהמוסד. חסרונו של פתרון זה צץ ועולה כאשר מדובר באישה עובדת שיש לה משכורת סבירה. במצב כזה הסכום המשולם לה, אם בכלל, יהיה לא משמעותי והיא תצטרך לגבות את מרבית הסכום בהוצאה לפועל.
- הדרך השניה לגבייה היא פנייה ישירה להוצאה לפועל – כל זוכה רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך קבלת תשלום המזונות. בכל מקום בו יש בית משפט שלום יש גם לשכת הוצאה לפועל. ראש הוצאה לפועל הוא רשם, מעין שופט בעל סמכויות מוגבלות, הדן בתיקי הוצאה לפועל ובנושאים נוספים.
כנגד החייב ניתן לנקוט בהליכים כמו: עיכוב יציאה מן הארץ, עיקול משכורתו, עיקול חלקו בדירה, עיקול רכוש השייך לו, פקודות מאסר ועוד'. ההליך המרתיע ביותר הוא פקודת מאסר.
חייב אשר שילם ואשר אשתו מנסה לגבות ממנו כספים שלא כדין רשאי להגיש טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, והוא יזומן לדיון וידונו בטענתו וינסו לברר מהי האמת לגבי התשלום.
מומלץ ביותר ובמיוחד לגברים שלא לשלם מזונות במזומן, שכן אין כל דרך להוכיח תשלום כזה, וחובת ההוכחה הינה על הגבר שטוען ששילם ואינו חב יותר.
אין אפשרות לבצע חקירת יכולת בהליך של מזונות (להבדיל מחוב רגיל) והרבה יותר קל להוציא פקודת מאסר כנגד חייב אשר חייב מזונות לילדיו.
פשיטת רגל
