ביהמ”ש קבע: על אף סירובו של אביו,יעבור הקטין ברית מילה”
בנובמבר האחרון, ביהמ”ש לענייני משפחה בת”א, מפיה של השופטת שפרה גליק, קבע כי על אף סירובו של אב, בנו יעבור ברית מילה, וזאת לאחר שאימו של הקטין הגישה לביהמ”ש “בקשה בהולה של קטין למתן צו לעריכת ברית מילה”. יש לציין כי מדובר בזוג יהודי, תושבי ישראל, כאשר האב בעצמו וכל משפחתו נימולים כדת וכדין.
לטענתה של האם, הברית הייתה אמורה להתקיים במרפאתו של ד”ר ש.ג. אולם בוטלה בעקבות איומים ששלח האב למרפאה.
האב טען כי הוא מתנגד לעריכת הברית מסיבות מצפוניות ומסיבות של דאגה לשלומו של הקטין ובריאותו. לטענתו על הקטין להחליט בעצמו כאשר יבגר בדבר רצונו לבצע בגופו ברית מילה. לטענתו, “דחיית טקס ברית המילה ליום בו הקטין יוכל להחליט בעצמו לא תפגע בשום אינטרס, ותשאיר את כל הקלפים פתוחים, ותביא לאיזון מלא בין רצונו של הקטין, דאגה לשלומו ורצון הוריו”. האב הוסיף כי תפיסת עולמו גורסת שאין לערוך ברית מילה, שכן הוא חילוני ואינו מקבל את הטיעון הדתי, הוא אף ” איני רואה הצדקה בעשיית ניתוח לא -רק על מנת להשקיט פחדים בלתי מוגדרים מפני ההשלכות שעלולות להיות לאי – עשיית ברית”.
ולסיום (כצפוי), בוצע ניסיון של האב להביא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לעיגון טענותיו. חוק היסוד קובע: “אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מ”י, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש”, מאחר וטקס ברית המילה אינו מעוגן בשום חוק המסדיר אותו, לא ניתן לפגוע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובהעדר הסכמה של שני ההורים לא ניתן לבצע את ברית המילה.
השופטת דחתה כאמור את טענותיו של האם ונענתה לבקשתה של האם אשר צירפה לבקשתה מסמך רפואי מטעם רופאת ילדים לפיו מוטב לבצע את ברית המילה בהקדם לטובת הקטין. השופטת ציינה כי ניתן יהיה להסתפק במסמך לאור הנסיבות בהן היתרון היחסי שייך לאם. עוד ציינה היא כי בהעדר הגשת חוות דעת שונה בתמיכה לטענותיו של האב ועקב אי הגשת בקשה לצו מניעה, לא תוכל היא למנוע את ביצוע הברית.
(ט.ל נגד ע.ה.ס תמ”ש 39553-09-10)
