שיקולים בעד ונגד לעניין הגירת קטין, רילוקיישן, עם מי מהוריו אל מעבר לים
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
בשלהי המאה ה- 20 ובתחילת המאה ה- 21 אין כל ספק כי העולם השתנה עד מאד מהרבה בחינות. אנשים רבים עוקרים את בתיהם ומשפחתם ועוברים לקצה השני של העולם בשל הצעות עבודה מפתות וגם בשל סיבות אחרות. הטכנולוגיה התפתחה והכל נגיש יותר. אפשר להיות בקשר יומיומי ותמידי עם בן משפחה אהוב המצוי במרחק שעות טיסה, באמצעות הסקייפ, הטלפון הנייד, המייל ועוד.
זוג אנשים נשואים העובר עם ילדיו למקום אחר מכל סיבה שהיא, אינו נזקק לאישור רשות שלטונית כלשהי והמדינה אינה נוהגת להתערב בסוגיות מעין אלו. כל משפחה הינה אוטונומית ומקבלת את ההחלטות שלה בכוחות עצמה.
הבעיה מתעוררת כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים, ואחד מבני הזוג, בדרך כלל ההורה המשמורן, מבקש לעקור עם הילד לתקופה ממושכת או לצמיתות. אז צריך בית המשפט לענייני משפחה להכריע בין שתי דעות נוגדות, בין שני רצונות מתנגשים של הורי הילד.
בתי המשפט נזקקים בשנים האחרונות הרבה יותר מאשר אי פעם להכריע בשאלה, האם יעקור ילד להורים גרושים עם ההורה המבקש לעבור עמו לארצות הנכר, בין בשל הצעת עבודה מתגמלת ובין בשל נישואין או מכל סיבה אחרת.
סכסוכי משמורת קשים הם ומחלוקות על הגירה קשות עוד יותר. חלקם הגדול של הסכסוכים המשפחתיים נסוב אודות חלוקת הרכוש, פירוק שיתוף, איזון משאבים, מוניטין אישי ונכסי קריירה ו/או דמי המזונות ואולם לא מעט מהסכסוכים הינם אודות הרצון להיות הורה משמורן ולאו דווקא בשל סיבות כלכליות וכספיות.
כיום יותר מאשר בעבר חלק ניכר מהגברים מעוניינים להיות הורה משמורן, ולאו דווקא כדי לחסוך בסכום מזונות ילדים במשמורת משותפת, אלא בשל הרצון להיות מעורב בחיי הילדים בצורה אינטנסיבית וממשית. כיום לאור ממצאי ועדת שניט, יכול אב לשאוף לגדל את ילדיו ולהיות שותף שווה ערך מכל הבחינות בכל הנוגע לילדים.
ומהם השיקולים שישקול בית המשפט לענייני משפחה במקרים מסוג זה?
- מהי סיבה ההגירה– מידת הלגיטימיות של ההגירה הינה שיקול חשוב במסגרת שיקולי בית המשפט. בית משפט בוחן האם אין אפשרות לבצע את אותה מטרה שלשמה מהגרים, ללא הגירה, וללא עזיבת המדינה.
- ההיסטוריה של הקשר בין הילד לבין ההורה הלא משמורן– ככל שהקשר בין הילד או הילדים עם ההורה הלא משמורן חזק יותר וההורה משמעותי בהתפתחות הילד – כך יהיה יותר קשה לאשר את ההגירה עם הילד.
- מה היו ההסכמות בהסכם– אם קיימות כאלה, או בפסק הדין ככל שניתן, בכל הנוגע לזכויותיו של ההורה המשמורן. ברור שלהורה משמורן יד עדיפות בבחירת המגורים שלו ושל הילדים מעצם היותו משמורן.
- היכולת הממשית של ההורה המשמורן להבטיח את קיום הקשר בין הילד לבין ההורה שמתנתק ממנו בעקבות ההגירה– שופט בית המשפט לענייני משפחה יתיר ביתר קלות הגירה אם יהיה ברור שההגירה לא תיצור נתק מוחלט וכי ההורה המשמורן ישמור ויקפיד על קשר, הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעות הבאת הילד לביקורים בארץ.
- בדיקה אפשרית של תוצאות ההכרעה של בית המשפט בסוגיית ההגירה– נניח ובית המשפט יסרב לבקשת האם אשר קשרה את חייה עם בן זוג מעבר לים, וזה ייאלץ אותה לבחור בין שיקום חייה ויצירת זוגיות מספר שתיים לבין נתק מן הילד. בסיטואציה כזו יכולה האם להיקלע למצב נפשי לא פשוט ולהיקרע בין שני רצונות חשובים ביותר. מנגד גם ההורה הלא משמורן שינותק מילדו יכול להגיב לא טוב, להתמוטט או להיכנס לדיכאון בעקבות הריחוק. שיקול כזה הינו משמעותי בנוגע לטובת הילד, והוא חשוב עוד יותר כאשר הילד קשור מאד להורה שעלול להיפגע עד מאד מההחלטה הכפויה של בית המשפט.
- מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת– דהיינו סבים סבתות, דודים, אחיינים וכיוצ”ב גם הם שיקול בהכרעת בית המשפט בעניין. בית המשפט מכיר בחשיבות הקשר עם המשפחה המורכבת הגם שאין זה שיקול ראשון במעלה.
- כיצד ישפיע הניתוק של הילד מסביבתו– אם עסקינן בילד בגיל העשרה, ניתוק מסביבתו המוכרת ומחבריו יכולה להשפיע עליו לרעה. חוזקם של הקשרים החברתיים שבין הילד לחבריו – יכול להשפיע על קליטתו של אותו ילד בארצות הנכר.
- רצון הילד– על שופט לנסות ולהבין מהו רצונו של הילד הספציפי, שעניינו מובא בפניו. אם מדובר בילד בוגר או נבון מספיק כדי להביע דעה, השופט ייפגש עמו וינסה להבין מהי טובתו. אם מדובר בילדים קטנים שאין אפשרות לשוחח עמם כלל או השיחה חסרת משמעות – יכול בית המשפט למנות אפוטרופוס לדין על מנת שיבחן מהי טובתו של הילד במנותק מהאינטרסים הנוגדים של הוריו.
- המיקום שאליו יש כוונה להגר הינו גם הוא שיקול בעל משמעות מרובה– יש הבדל בין הגירה למקום מערבי ומפותח בו יש שירותי בריאות וחינוך תקינים, לבין מקום שאינו יכול לספק תנאים אלו.
- המרחק הגיאוגרפי– גם הוא בעל חשיבות מרובה וככל שהמרחק קרוב יותר כך יקל על בית המשפט לקבל החלטה המאפשרת את ההגירה, שכן אין דומה טיסה ישירה של כמה שעות לטיסה הכרוכה בהחלפת מטוסים וב- 24 שעות או יותר של טיסה מיבשת אחת לשנייה.
- שאלה חשובה נוספת הינה שאלת הניתוק או הקשר בין אחים, שכן ברמת העיקרון לא מנתקים בין אחים, אך גם לכך יש חריגים.
- מצבם הכלכלי של ההורים– ככל שהמצב הכלכלי של ההורה המהגר טוב יותר כך יוכל להבטיח ולוודא את הגעת הילד לארץ למפגש עם ההורה הלא משמורן לביקורים תכופים יחסית בארץ. אם המצב הכלכלי לא מאפשר את זה – הביקורים לא ימומשו. שיקול נוסף אם כי לא חשוב ביותר הוא האפשרות לשמור על צביון יהודי בארצות הנכר, שמירת השפה והתרבות. נבחנים קיומם או העדר קיומם של מוסדות יהודים כגון בית ספר יהודי, או קיומה של קהילה יהודית וכיוצ”ב.
כמובן שאין זו רשימה סגורה ובית משפט יכול ורשאי לשקול שיקולים נוספים במסגרת משפט הגירה, אם אלו רלוונטיים להכרעתו. ההכרעה בשאלה כזו אינה קלה ובמידה מסוימת בית המשפט צריך לאשר או לשלול קריעה של ילד מאחד ההורים או סירוב ומניעה מהורה לפתוח בחיים חדשים.
הזכות של הורה, גם אם אינו משמורן, להסדרי ראיה הינה זכות ברורה שאין עליה חולק וזכות זו ראויה וצריכה הגנה לא פחות מזכותו של ההורה המשמורן. בשל כך על ההורה המשמורן להוכיח ולשכנע כי מתקיימות הנסיבות שיש בהן לאשר את התוכנית להגר, נוכח טובת הילד חרף ההגירה כאשר לנגד עיניו של שופט בית המשפט לענייני משפחה קיים השיקול העיקרי של בחינת ובדיקת טובת הילד ועריכת איזון בין אינטרסים נוגדים של ההורים.
