באופן חריג דחה בית משפט לענייני משפחה י”ס (קריות) 6247-09-21 בקשה לפסיקת מזונות אישה ומזונות ילדים, במסגרת הליך של בקשה ליישוב סכסוך, וזאת בעיקר מחמת חוסר תום לב, השמטת מידע, ואי גילוי מסמכים רלוונטיים.
מה נהוג בפסיקת מזונות זמניים?
בית המשפט לענייני משפחה יטה בדרך כלל לפסוק מזונות זמניים לילדים על מנת למנוע מהם מחסור, ובמיוחד כאשר בחלק הארי של המקרה אכן יש לחייב את האב במזונות ילדים.
רק במקרה חריג לא יפסקו מזונות זמניים עבור ילדים. אך המקרה נשוא סקירה זו הינו מקרה בו מצא בית המשפט לנכון לדחות את הבקשה שהוגשה על ידי האישה, כאשר הבעל-האב עזב את הבית.
אין זה דבר יוצא דופן כי מוגשת בקשה לפסיקת מזונות אישה וקטינים בד בבד עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך. לעיתים קרובות יש בבקשה זו משום צורך של ממש על מנת לספק לילדים את צרכיהם, ועל כן יש לפסוק את מזונותיהם הזמניים של הקטינים.
יחד עם זאת לא ניתן להגיש את הבקשה כלאחר יד ובמסגרת הבקשה יש לעשות שני דברים:
לפרט במסגרת הבקשה את כל הפרטים הנדרשים לשם פסיקת מזונות, למלא הטפסים הנדרשים ולצרף את המסמכים הנדרשים .
בנוסף, יש להסביר מדוע יש מקום להתערבות מוקדמת של בית המשפט בדמות פסיקת מזונות זמניים לפני המפגש הראשון ביח”ס , המבקשת כשלה בשתי משימות אלה ויש ממש בטענת המשיב לפיה הבקשה הוגשה בהעדר ניקיון כפיים תוך העלמת עובדות מהותיות, צירוף מסמך לא רלוונטי והימנעות מצירוף מסמכים רלוונטיים.
תיאור מקרה הבוחן:
המבקשת נמנעה מלהסביר מדוע המתינה שישה וחצי חודשים ממועד הפירוד ועד מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. ההסבר נמצא בתגובת המשיב, אשר הציג ראיות רבות לתמיכה בטענתו לפיה הוא נושא במלוא הוצאות בית הנישואין וחלק מצרכי הקטינים, למרות שנאלץ לצאת מהבית ללא סיבה מוצדקת ולעבור להתגורר בשכירות. משמע המשיב-אבי הילדים- נשא במזונותיהם באופן ישיר ולו חלקית.
המבקשת לא הסבירה כיצד יתכן כי אינה יודעת מה הכנסת המשיב למרות שגרה איתו תחת קורת גג אחת תקופה ארוכה והכירה את מקום עבודתו.
בנוסף לא ברור כיצד המבקשת טוענת כי שכרה הקבוע הוא 6,500 ₪ כאשר בתלוש השכר הקריא היחיד שצירפה מופיעה הכנסה גבוהה יותר.
אין בבקשה כל התייחסות להוראות הדין הדתי הדרוזי, הפוטר ממזונות אישה, כאשר האיש נאלץ לצאת מבית הנישואין ללא סיבה מוצדקת והאישה מנעה ממנו לחזור לבית לפני דרשה ממנו להעבירה לבית אחר.
על כן נדחתה הבקשה לפסיקת מזונות זמניים והמבקשת חויבה בהוצאות משפט על סך 1,000 ₪ .
יצויין כי במקרה זה החמיר בית המשפט עם אם הקטינים שכן בית המשפט נוטה לרפא פגמים כאשר עסקינן במזונות קטינים למען לא ייווצר מצב בו המחדל של ההורה יביא לחסרון מחיה בסיסית אצל הקטין.
מאחר ולבית המשפט יש ידע מקצועי וניסיון חיים, מתירה לו ההלכה הפסוקה להשלים את החסר מתוך הידע והניסיון שלו ולפסוק על דרך אומדן על פי שיקול דעתו.
במקרה זה בית המשפט בחר שלא לעשות כן ויש להבין מבין השורות כי התרשם שהמבקשת ניסתה להטעות אותו.
הדין מאפשר ומסמיך את השופט לפסוק גם אם אין תשתית ראייתית. כאשר צרכי הקטין או הקטינים לא הוכחו, מוסמך בית המשפט לאמוד את צרכיו על פי ניסיון החיים ויכולות הצדדים, כפי שהוכחו בפניו ולפסוק מזונות ילדים חרף כל הפגמים בעצם הבקשה והטיפול בה.
בית המשפט בתוך עמו הוא יושב ויודע מהם צרכים של ילדים ועלויותיהם: ע”א 680/82 נחום נ’ נחום, פ”ד לז(4)667; ע”א 687/83 מזור נ’ מזור, פ”ד לח(3) 29, ע”א 130/85 ניסים סבן כהן נ’ שמעון כהן, פ”ד מ(1) 69; ע”א 93/85 שגב נ’ שגב, פ”ד לט(3)822.
צרכים מינימליים של קטין עלו במהלך השנים והתעדכנו
צרכיו הבסיסיים של ילד אחד, ללא מדור, הוערכו בשנת 2003 בסך 1,150 ₪. ראו בר”ע (ת”א) 1895/02 ב.י. נ’ ב.נ., כב’ השופטת שטופמן: “הלכה פסוקה היא כי צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ושהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ₪ ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן”.
בעמ”ש (ת”א) 1057/09 ש.א. נ’ ד.ג., בהרכב בראשות השופט שנלר מיום 17.10.2010, נאמר כי בחלוף הזמנים ובשל השינויים סכום הצרכים ההכרחיים של מזונות קטין הוא בסך 1,250 ₪.
זאת ועוד כיום יש האומדים צרכים הכרחיים בסיסיים אלו של מזונות הקטינים אלו בסך 1,300-1,400 ₪ לחודש עבור כל ילד. ראו עמ”ש 1180-05-14 א.א נ’ מ.א וגם בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית. עלויות אלה הינן ללא מדור כמובן.
בסעיף 22 לפסק הדין של כב’ השופט פוגלמן בבע”מ 919/15 המפרט שם כי הצרכים ההכרחיים המינימליים כוללים צרכי מינימום כגון מזון, ביגוד והנעלה בסיסיים, חינוך פורמלי, ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות ויש לכמתם בסך 1,400-1,300 ₪ לחודש למזונות קטין ללא צרכים מיוחדים.
ישנם שופטים הגורסים שסכום מינימלי למזונות קטין ללא מדור הינו 1,600-1,700 ₪ וזאת במסגרת ערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שבח).
עוד נפסק שם כי לכך יש להוסיף גם את חלקם היחסי של הקטינים בעלות המדור הכוללת את שכר הדירה ואת עלויות החזקת הדירה, שליש עד מחצית מההוצאות.
מזונות סף, מזונות מינימליים
“מזונות סף” כשמם כן הם, הם סף מינימום ואמת מידה אך אינם כובלים את שיקול דעתו של בית המשפט לפסוק כל מקרה לנסיבותיו. ראו בע”מ 8542/10 פלוני נ’ פלונית וכן עמ”ש (ת”א) 1180-05-14 א.א. נ’ מ.א.
יכול היה בית המשפט לפסוק מזונות זמניים לקטינים (להבדיל ממזונות אישה) אך בחר הוא שלא לעשות כן מטעמיו.
כך גם נהג בית המשפט לענייני משפחה בנצרת כאשר מחק בקשה למזונות זמניים נוכח העובדה שהאם מגישת הבקשה לא טרחה להגיע למפגש ביחידת הסיוע בי”ס 29681-09-21 ע. ח. נ’ ע. מ.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובהוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע”ד – 2014 (והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע”ו – 2016 מוצא כב’ השופט זגורי לנכון למחוק את הבקשה על הסף מהטעמים הבאים:
השילוב בין בקשה לסעד דחוף ויישוב סכסוך
מקום שמוגשת בקשת סעד דחוף בענייני משפחה במסגרת בקשת יישוב סכסוך מתקיים קשר הדוק ביניהן. תנאי לדיון בבקשה לסעד דחוף הוא שמדובר במקרה חריג שלא ניתן להמתין לפגישת מהו”ת ראשונה שכן זו לשון תקנה 12(א)(3) לתקנות: “בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו”ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין;”
ההיגיון של התקנה הוא לנסות ולהימנע בכל דרך אפשרית מהתדיינות שיפוטית בעת הגשת בקשת יישוב סכסוך תוך מתן אפשרות לצדדים להגיע להסכמות ולו זמניות ביחידת הסיוע באותו מפגש מהו”ת ראשוני.
בהתאם קובעת בהקשר זה תקנה 13(א) סיפא לתקנות: “אם בקשה ליישוב סכסוך היתה תלויה ועומדת בין הצדדים וטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים תפנה את המבקש ליחידת הסיוע כדי שתידרש גם לעניין שלגביו הוגשה הבקשה לסעד הדחוף.”
בקשת סעד דחוף ניתן להגיש גם ללא בקשת יישוב סכסוך (ראו תקנה 12(א), 12(ג) לתקנות).
העדר התייצבות לישיבת מהות ראשונה
כאשר מדובר בבקשת סעד זמני לשמירת מצב קיים והמבקש לא מתייצב לישיבת מהו”ת ראשונה, מקים הדבר עילה ראויה למחיקת הבקשה וזאת, לאור לשון תקנה 11(ב) : “הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט, וכן רשאית היא למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון בה אם מגיש הבקשה לא התייצב לפגישות המהו”ת.”
חובה להגיע לפגישת המהות הראשונה
מכוח עיקרון תום הלב ובמיוחד בסכסוכי משפחה ולאור העובדה כי יש לעשות כל מאמץ להימנע מהתדיינות ולנסות להסדיר בהסכמה את ענייני הסעד הדחוף, יש הרבה טעם בפגישת מהו”ת ביחידת הסיוע.
את עיקרון תם הלב בהליכי י”ס ניתן להחיל מכוח תקנה 18(א) לתקנות הקובעת : “בכל מקום שבו אין בתקנות אלה הוראה סותרת, ימשיכו לחול סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית”.
הפסיקה נדרשה לזיקה בין עיקרון תם הלב לנקיטת הליך יישוב סכסוך עוד בטרם חוקקו החוק והתקנות (ראו בג”צ 5918/07 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ”ד סג(2) 247 (23/6/2009) ; י. כהן “עיקרון תם הלב בסדר דין בדיני משפחה” משפטים מג’ תשע”ג, 293).
זאת ועוד, יש ועתירה לסעד דחוף מחייבת את מגיש הבקשה לעמוד לא רק בתנאי החוק והתקנות להסדר התדיינויות אלא גם בתנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט – 2018 ביחס לסעד זמני, והרי בתקנות אלה נקבע עיקרון תם הלב, ככזה החולש על ההליך (תקנות 3(ב), 95(ד)(3|) לתקסד”א התשע”ט – 2018).
המסקנה הינה כי בעל דין שמגיש בקשת יישוב סכסוך ובצדה בקשת סעד דחוף למזונות מחויב שבעתיים להתייצב לפגישת המהו”ת הראשונה על מנת לבחון בין השאר האפשרות להגיע להסדר זמני בעניין הסעד הדחוף. היה ולא עשה כן הוא מסתכן במחיקת הבקשה.
במקרה זה המבקשת שהגישה בקשת יישוב הסכסוך אכן לא התייצבה לפגישת מהו”ת ראשונה ולא מסרה כל הסבר מדוע. בנוסף בקשתה אינה כוללת דפי חשבון ו/או מסמכים כלשהם לעניין מצבה הכלכלי ודין בקשתה לפסיקת מזונות זמניים להידחות על הסף.
