בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק מזונות זמניים עבור ארבעת הילדים של בני זוג המצויים בהליכי גירושין אך נמנע מלפסוק מזונות לאישה.
אם לארבעה ילדים הגישה תביעת מזונות וכן בקשה לפסיקת מזונות זמניים הן עבורה כמזונות אישה והן עבור הילדים והכל בצל סכסוך גירושים שלה ושל בעלה אשר לטענתה הינו אדם אמיד ביותר, בעל חברה, המעסיק 12 עובדים ומשתכר סכומי עתק.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק מזונות זמניים נמוכים יחסית לארבעת הילדים, ואולם סירב לפסוק מזונות זמניים לאישה למרות שבני הזוג עדיין נשואים ולמרות שהאישה לא עבדה במהלך חיי הנישואין ואין לה מקור פרנסה אחר (מלבד דמי שכירות מחנות בסך של 2200 ₪) בנימוק לפיו יכולה היא לצאת לעבוד.
האישה לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי והנושא הגיע לפתחו של כב’ השופט דרורי אשר מצא לנכון לקבוע כי נפלה טעות בפסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בסרבו לפסוק מזונות אישה.
בית המשפט המחוזי קבע, כי לאחר שעיין בחומר, נראה כי בית משפט קמא לא פסע בדרך שהותוותה בפסיקה וכפי שפורט בבר”ע 05/1081 ,שבה הוסבר כי אמת המידה למזונות זמניים אינה צרכים מינימליים, אלא המשך רמת החיים של המשפחה.
נוכח קביעה זו שהינה תואמת את ההלכה הפסוקה לפיה מזונות זמניים צריכים לקבע מצב קיים ולא להיפסק בצורה מינימלית בלבד הגדיל בית המשפט המחוזי את סכום המזונות.
יתרה מכך, קביעתו של בית משפט קמא, לפיה לצורך מזונות זמניים יש להניח כי אישה שהיא עקרת בית צריכה לצאת לעבודה, אינה מקובלת על בית המשפט ואינה תואמת את ההלכה הפסוקה וודאי שלא בנתוני תיק ספציפי זה בו האישה לא עבדה בפועל וטיפלה בילדי בני הזוג.
לפיכך, מצא בית המשפט המחוזי לנכון לפסוק מזונות זמניים לאישה ולא רק לילדים.
בית המשפט לערעורים כנוהג אינו מתערב בפסיקת מזונות זמניים שכן בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה ואולם במקרה מיוחד זה התערב בית המשפט בפסיקה ושינה אותה.
אמנם, בדרך כלל הנוהג הוא שבית המשפט המחוזי לא מתערב במזונות זמניים ולא משנה קביעות זמניות של בית המשפט לענייני משפחה, וממתין לשמיעת הראיות והצגת ההוכחות על ידי הצדדים ואולם לנוכח הפסיקה השגויה שככל הנראה גרמה לקיפוח של האישה והילדים מצא בית המשפט המחוזי לנכון לשנות את הפסיקה, לפסוק מזונות זמניים לאישה וכן להגדיל את המזונות שנקבעו לילדים כמזונות זמניים.
התוצאה הסופית
בית המשפט לענייני משפחה פסק 4,000 ₪ כמזונות זמניים לארבעת הילדים בצירוף כל הוצאות אחזקת הבית, ובית המשפט המחוזי הגדיל את החיוב ל- 6,000 ₪.
חיובו של הבעל למזונות האישה הועמד על 2,500 ₪.
ובנוסף שינה בית המשפט המחוזי את חלוקת ההוצאות החריגות בין ההורים ובמקום חלוקה שווה ביניהם כפי שבדרך כלל מקובל, הועמד חיובו של האב להוצאות חינוך ולהוצאות רפואה בשיעור של 80% ונקבע כי האם תשלם את יתרת 20 האחוזים של הוצאות אלו.
בית המשפט המחוזי התבסס בין היתר על העובדה שבכל הנוגע להכנסות ורכוש האב הנתבע רב הנסתר על הנגלה ונראה שהעדר שקיפות הכריע את הכף לחובת האב.
מובן שבשלב זה של מזונות זמניים, שום דבר אינו וודאי או בטוח ובית המשפט לענייני משפחה שייכנס לעובי הקורה וישמע את הראיות יכול לשקול מחדש את הדברים ולפסוק בסופו של דבר סכומים שונים.
יתר על כן, אם הצדדים יתגרשו יפקע ממילא חיובו של הבעל במזונות אישה.
