בית הדין הרבני הורה למשרד החינוך להקפיא העסקת מורה שהינה סרבנית גט כהחלטה תקדימית ומיוחדת

בית הדין הרבני בחיפה הורה למשרד החינוך להימנע מהעסקת אישה העובדת במשרד החינוך כמורה, משום שהינה סרבנית גט

המדובר באישה אשר במשך שמונה השנים האחרונות מסרבת לקבל את הגט ואף לאחר שניתן פסק דין המחייב אותה לקבל גט פיטורין, היא לא התייצבה לדיון וסיכלה את ביצוע הגט. משניתן פסק דין המחייב אותה לקבל את הגט הרי שהמדובר בסרבנות גט, שהינה תופעה קשה ומכוערת הפוגעת אנושות בצד השני.

כסנקציה מיוחדת שמטרתה לגרום לאישה לשתף פעולה עם ביצוע הגט ולגרום לגירושין בין בני הזוג אשר כאמור מנהלים הליכים במשך שמונה שנים – הוקפאה עבודתה של האישה ופנייתה למשרד החינוך לא סייעה לה, שכן האחרון קבע שהוא מחוייב לציית להחלטות שיפוטיות או לפסקי דין ומשכך הוקפאה בשלב זה עבודתה.

ברור מאליו שאם האישה תשתף פעולה עם סידור הגט לא תהיה כל מניעה לחזרתה לעבודה.

ההחלטה שניתנה על ידי ההרכב בראשות הרב אושינסקי הינה תקדימית ביותר וככל הנראה זוהי הפעם הראשונה בה מבוצעת פגיעה בפועל במקור פרנסתה ובמקום עבודתה של אישה אשר הינה סרבנית גט, וכי הדבר לא מקובל. אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בפסיקה תקדימית של הרכב זה מחיפה, הרכב שמטרתו למצוא פתרונות ולסייע לסדר גירושין בין בני זוג שנישואיהם הסתיימו ונותרו על הנייר בלבד.

סנקציות כנגד סרבני או סרבניות גט

באמתחתו של בית הדין הרבני ארסנל של אמצעים על מנת לגרום לאנשים לציית לפסקי דין ולהחלטות הניתנות על ידו.

סנקציות מוטלות על סרבן גט, ועל מי שלא מציית להוראות בית הדין. בין יתר האפשרויות העומדות בפני בית הדין יכול הוא לשלול את הזכות להחזיק ברישיון נהיגה, את השימוש בחשבון בנק ובכרטיס אשראי ועוד.

בית הדין רשאי גם להורות על שיימינג ועל פרסום שמו והתנהגותו של סרבן הגט ברבים. דבר זה נעשה לאחרונה על ידי בי הדין הרבני ושמו של סרבן הגט פורסם והוא בוייש ברבים.

בית הדין יכול להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד סרבן או סרבנית גט, ובמקרים מיוחדים יכול אף לשים את הסרבן בבית האסורים עד שיסכים ליתן גט. ישנם מספר מקרים זכורים היטב בהם ישבו גברים חודשים או שנים בבית האסורים בשל סרבנות גט.

במקרים מיוחדים וקיצוניים ננקטות סנקציות כנגד ההורים של סרבן הגט אך אלו הם המקרים החריגים בהם נוכח בית הדין לדעת כי אותו בן משפחה עודד בפועל וסייע לסרבנות, ואולם בדרך כלל אין ההורים אחראים למעשה של בנם או בתם שהינם בגירים ועומדים ברשות עצמם והאחריות מסתיימת בגיל 18 שנה לפחות בהיבט המשפטי.

על האישה במקרה שלפנינו הוטלו סנקציות ראשוניות של עיכוב יציאה, וכן הקפאת רישיון הנהיגה וחשבון הבנק אך הדבר לא הועיל ולא סייע לשכנע אותה לקבל את הגט.

חופש העיסוק המעוגן בחוק יסוד

הסנקציה בה מדובר כעת היא מניעת הזכות לעבוד, דבר שיכול גם להתנגש עם חוקי יסוד, ובין היתר בחופש העיסוק שהוא כאמור מבין חוקי היסוד. זוהי פגיעה לא רק בזכות לעבוד אלא גם בפרנסת האישה.

עולה אם כן ששני אינטרסים שונים מתנגשים זה בזה במקרה זה. מצד אחד קיימת זכותה של האישה לעבוד, להתפרנס וכיוצ”ב ומנגד קיימת זכותו של הבעל ליתן את הגט ולהיות אדם חופשי ולעשות בחייו כרצונו וכאוות נפשו.

לכל הדעות שמונה שנים הן פרק זמן מספיק על מנת להסדיר את הנושאים הכספיים והרכושיים בין בני הזוג, ולעניות דעתי אם בפרק זמן זה לא פתרו בני הזוג את המחלוקות ביניהם, הרי שסביר יהיה להניח שגישתה של האישה היא נקמנית או סחטנית, וכנראה שאינה לגיטימית.

לעיתים יש גם אינטרסים נוספים לסרבנות גט. לצורך הדוגמא במידה ואישה מקבלת מזונות במשך השנים, הרי שהיא לא תמהר להתגרש, אם בכל חודש בחודשו משולמים לה המזונות.

האם סרבנות גט הינה הגדרה חד מימדית או שמא יש מספר אפשרויות פרשנות למונח סרבנות גט?

כיום אין הגדרה אחת של המושג סרבנות גט, וגופים שונים מחזיקים בתפיסות שונות בעניין זה.

לפי הנהלת בתי-הדין הרבניים, סרבנות גט משמעה כי בית-הדין הגיע להחלטה על כפיית גט או חיוב גט, אלא שאחד הצדדים מסרב.

גופים שונים, סוברים כי הגדרה זו היא מצומצמת מידי וכי גם המלצה לגט יכולה להוות עילה לקביעת סרבנות גט אם מי מבני הזוג אינו מקבל את המלצת בית הדין.

כאשר הליכי גירושין בין בני-זוג מתמשכים לאורך תקופה בשל סירוב של אחד מבני-הזוג לגירושין, יכול בית-הדין הרבני לפסוק בעניין הגירושין ופסק-הדין יכול להיות בלשון של כפייה, חובה או המלצה.

במשנה ובתלמוד נקבעו מספר עילות כפייה מפורשות, כגון: מאיסות מוצדקת, סכנת חיים כתוצאה מהמשך קיומו של קשר הנישואין, עקרות ונישואין אסורים.

בין הפוסקים קיימת מחלוקת בשאלה, האם מדובר ב”רשימה סגורה”, או שמא ניתן לצרף לרשימה עילות נוספות הדומות במהותן.

אך בפועל, הלכה למעשה, בתי הדין נרתעים מכפיית גט כאשר עילת הגירושין אינה אחת מהעילות שצוינו לעיל. יחד עם זאת במידה ומדובר בפירוד ארוך ובנישואין על הנייר חסרי סיכוי לשיקום, בית הדין ייתן המלצה לגט אך לא בהכרח חיוב או כפייה, ואז מסורב הגט מצוי בבעיה.

מתי אפשר להגיש תביעת נזיקין כנגד סרבן או סרבנית גט?

בפסיקה ובספרות המשפטית, נשמעו דעות שונות באשר למועד, ממנו ואילך, ניתן לראות בן זוג כ”סרבן גט”.

בפסק הדין ב- עמ”ש (ת”א 46631-05-11 פלונית נ’ פלוני) נסקרו הגישות השונות ונקבע בין היתר כי קביעה בדבר קיומה או העדרה של עילת גירושין, נתונה לסמכותו של בית הדין הרבני. 

בין היתר נמנו שתי הגישות – זו הקשה יותר מקום בו יש פסק דין המחייב גט, לבין הגישה המרוככת יותר, המדברת גם על פסק דין המצווה להתגרש. המדובר בחיוב בגט או כפיית גט לעומת המלצה או קביעה שמצווה להתגרש.

מסקנת פסק הדין הינה כי בהתאם לגישה הראשונה, תנאי לקביעה בדבר סרבנות גט, חיוב או כפייה ע”י בית הדין. בהתאם לגישה השנייה, גם המלצה, דהיינו, דרגה נמוכה יותר גורמת לכך שמי שמסרב לקבל את הגט או לתת אותו לוקח סיכון של תביעת נזיקין נגדו בשל סרבנות גט.

 אם בית הדין לא קבע חיוב או כפיה של גט אלא רק מצווה להתגרש, המצב שונה

כדי לקבוע אם יש סרבנות גט, “… יש לבדוק כל מקרה לגופו”… ראה עמ”ש (חי) 23464-10-09 א.ש. נ’ ד.ש.

אמנם הגישה המרוככת יותר בפסיקה, נוטה במקרים מסוימים, לפסוק נזיקין בסרבנות גט, גם במקרים של מצווה להתגרש ולא רק של חובה להתגרש, אך ברוב המקרים בתי המשפט לא יקבעו פיצויי נזיקין במקרה שאין חיוב או כפיה של גט.

הבדלים בין גברים לנשים לעניין סרבנות גט והפתרון לבעיה

מדין תורה, לא נדרשת הסכמתה של האישה לגירושין .לפני כאלף שנים, נקבעה הלכה שלפיה אין מגרשים את האישה בעל כורחה. הסנקציה המרכזית שנדונה בהלכה כלפי אישה המסרבת להתגרש היא שלילת דמי המזונות.

לעומת זאת נדרשת הסכמת הגבר להתגרש ומכאן נובעים ההבדלים. את הלכות גירושין, פותח הרמב”ם במניין עשרה דברים ש”הן עיקר הגירושין מן התורה”, ובראשם, “שלא יגרש האיש אלא ברצונו”, שנאמר “והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגו’ וכתב לה ספר כריתות… אם לא תמצא חן בעיניו, מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו”.

למרות זאת, כפי שיובהר להלן, ישנן נסיבות שבהן ההלכה מאפשרת לכפות על הבעל לגרש את אשתו, ובנסיבות אלו לא ייחשב הגט הכפוי כ'”גט מעושה”.

מצבו של גבר מסורב גט חמור פחות ממצבה של אישה

גבר מסורב גט יכול לפתוח בחיים חדשים ולהקים משפחה עם אישה שהינה פנויה כלומר רווקה אלמנה או גרושה ובתנאי שאינה נשואה.

גבר מסורב גט יכול להביא ילדים מן הפנויה ואין הדבר פוסל אותם והינם ילדים כשרים לכל דבר ועניין.

אישה לעומת זאת צריכה לקבל גט כדי לחיות בזוגיות או בנישואין עם גבר אחר ואם תביא ילדים מהזוגיות החדשה ללא שהנישואין הסתיימו בגירושין הילדים יהיו ממזרים או פסולי חיתון, ויוכלו להינשא רק בנישואין אזרחיים בחו”ל ולא בארץ, דבר פוגע ומכביד.

על אף ההבדלים, אין להקל ראש במסורב גט שכן גם גבר היכול לפתוח בחיים חדשים זכאי להתגרש ממי שאינו חפץ לחיות עמה יותר. ויכולתו לחיות חיים חדשים ולהביא ילדים אינם פתרון מלא לבעיה אלא חלקי בלבד.

ברור שכחברה אנו סולדים מסרבני גט המונעים ממניעי נקמה או ממניעים בלתי לגיטימיים אחרים, ואולם נוכח דין תורה הגט יכול להיות מבוצע רק בהסכמה, דבר אשר מאפשר לצד כלשהו לנהוג בסחטנות ובבריונות כלפי הצד השני.

מניסיון אישי אני יכולה לומר שבתי הדין הרבניים עושים כל שלאל ידם כדי לסייע למסורבי גט בין אם אישה ובין אם גבר, ומטילים סנקציות ופועלים על מנת לשחרר מכבלי הנישואין מי שאינו חפץ יותר בנישואין, בלא כל קשר לנושאי חלוקת הרכוש בין בני הזוג או פירוק השיתוף בדירת המגורים.