בתיק מספר 1057471 פלוני נ’ פלונית, בית הדין הרבני לא קיבל את חוות דעתה של העובדת הסוציאלית, ונמנע מלשמש חותמת גומי להמלצה ואישר לאב להוציא את ילדיו לטיול בחול לצורך מפגש עם בני המשפחה המורחבת.
מסתמן כי ההחלטה נכונה טובה והוגנת ורואה את טובת הילדים ואת זכויות האב, וטוב שכך עשה שכן גישה אחרת הייתה פוגעת בזכויות הילדים ובזכויות האב והתנגדות האם הייתה בלתי עניינית, ומפליא כי קיבלה גיבוי מעו”ס לכך, שעל פני הדברים נראית מוטה לטובת האם בצורה בלתי הגיונית.
הצדדים חתמו על הסכם גירושין
נימוק ראשון לקבלת הבקשה להוציא את הילדים לחופשה בחו”ל, לאחר שהאב סיפק בטחונות היה בעצם קיומו של הסכם גירושין שנכרת בין הצדדים.
בהסכם שעליו חתמו הצדדים עם הגירושין, ניתנה רשות לאב לקחת את הילדים לחופשה בחו”ל, ומאז ועד עתה לא התחדש דבר שאמור לשנות את ההסכמות שניתן להם תוקף של פסק דין.
חשיבות הקשר המשפחתי עם המשפחה המורחבת
יתר על כן, נקבע כי אין ספק שזו טובת הילדים להיות בקשר עם המשפחה המורחבת, סבא וסבתא וקרובי משפחה נוספים. טיול בחו”ל באופן כללי מיטיב עמם, זהו אירוע המפתח מאוד את החווים אותו וחושף אותם לנופים אחרים, לתרבות אחרת וכו’, וברור שהילדים ייתרמו מכך.
נימוקי האם להתנגדותה
האב אינו כשיר לטיפול ארוך זמן הילדים, וגם כאשר הילדים נמצאים אצלו בארץ לימים מספר, טיפולו ותגובותיו אינם תואמים את צרכי הילדים. ברור אם כן שלא זו העת לממש את ההסכמות בהסכם הגירושין.
התקשורת בין האב לבין הילדים לקויה מאוד. האב דובר צרפתית בעיקר והילדים מבינים רוסית ועברית בעיקר. אמנם, הם מבינים מעט צרפתית, אך אינם יכולים לומר משפטים שלמים בצרפתית, ועל כן אין מקום להוציאם כעת למקום שזו השפה העיקרית, כאשר האב עצמו אינו יכול לסייע להם.
האב אמור היה להשתתף בהדרכה הורית והוא הזניח זאת ולא טרח לפנות לרשויות הרווחה, למרות שביה”ד הורה לו לעשות זאת, בהתנהלותו זו הוכיח כי הוא אינו מבין את צרכי הילדים ולא טורח לקבל הדרכה.
לטענת האם, יש חשש שהאב ייקח את שני ילדיו לחו”ל וישאירם שם עם בני משפחתו ויש לבדוק היטב כיצד לפתור חשש זה.
המלצות דו”ח העו”ס הן שלא להוציא את הילדים
האם מבקשת לאמץ את המלצות העו”ס כגורם המקצועי שבחן את העניין. כמו כן, לדבריה לאחר השהות הקודמת של הילדים עם האב נאלצה להתמודד עם טענות כנגדה שאינה קונה מתנות לילדים כמו האב וכדומה.
בנוסף, היא העלתה טענה נוספת שיש לאחד הילדים בעיות אוזניים, שלדבריה אינן ידועות לאב, שמונעות ממנו לטוס.
האב טוען שהעו”ס מנמקת את המלצותיה בכך שעקב התנגדות האם יש קונפליקט בין ההורים, ודבר זה מהווה פגיעה בטובת הילדים. בכך היא מתעלמת גם מהפגיעה באב שאינו יכול להוציא את ילדיו למפגש עם משפחתו, דבר שעשוי גם הוא לגרום לקונפליקט.
כמו כן, לנוכח יציאת בת זוגו של האב עמו נפתרת בעיית השפה, שכן היא דוברת רוסית.
דיון והכרעה של בית הדין הרבני
לאחר בחינת המקרה, ביה”ד סבור שאין לקבל את המלצות העוסי”ת.
לדברי העוסי”ת, שני ההורים מטפלים כראוי בילדיהם, נמצאים בקשר טוב איתם ודואגים לשלומם ולרווחתם.
בהקשר זה, יש לראות אפוא את רצונו של האב להפגיש את ילדיו עם בני משפחתו, הוריו ושאר בני המשפחה, כדבר נכון וראוי שיתרום לילדים, ויש בו ברכה גדולה עבורם, שכן כידוע חוסנו של העץ הוא לפי עובי שורשיו ועומקם.
גם העו”ס מסכימה שבאופן עקרוני חשיפת הילדים למשפחת האב וכן חשיפתם לתרבות שונה ונופים אחרים עשויה להרחיב את דעתם, והיא באופן עקרוני מעשה מבורך.
בוודאי שבמקרה זה שנחתם הסכם גירושין שבו הצדדים התחייבו לאפשר את הוצאת הילדים יש חשיבות לכך שההסכם יקוים.
כשהוכן ההסכם, היו הילדים צעירים יותר ואף על פי כן האם הסכימה שהילדים יצאו עם האב, וכעת היא חוזרת בה, ואינה מסבירה כלל מה השתנה מאותה העת שבה חתמו הצדדים עד עתה. כל הליקויים שבהתנהלות האב היו ידועים לה אז, ואף על פי כן היא הסכימה שהילדים יוצאו לזמן ארוך של שלושה שבועות.
הסכמות הורים בעניינם של הילדים אינן מחייבות ואינן סוף פסוק אך אי אפשר להתעלם מהן לחלוטין ויש לבחון את טובת הילדים בכל מקרה
אמנם, ידוע שהסכמות ההורים בעניין צורכי הילדים אינן מחייבות משפטית, אולם אין ספק שניתן לצאת מנקודת הנחה כי הצדדים בחתימתם שקלו את טובת הילדים, ורק לאחר ששוכנעו שזו טובתם אישרו את ההסכמות.
ברור שיש מקרים יוצאי דופן שמי מהם מאשר את ההסכמות בשל מצוקה או לחץ המופעל מהצד האחר, אלא שטענה כזו לא טען מי מהם, לא עתה ולא בעת אישור ההסכמות.
עמידה על הוצאת ההסכמות מהכוח אל הפועל הינה חלק מטובת הילדים, וידוע לכל הנוגעים בדבר כי באופן עקרוני יש לקיים הסכמים, וזה משרה ברירות באשר להמשך הקשר ביניהם, ולא יאפשר פנייה לערכאה שיפוטית בכל זמן שמי מהם מעוניין שלא לקיים את ההסכמות.
מלבד זאת, צודק האב שיש לקחת בחשבון גם את הפגיעה בו, וקשה להבין מדוע העו”ס רואה לנכון להדגיש את הפגיעה באם וכיצד היא עשויה להשפיע על הילדים, ואינה לוקחת בחשבון גם את הפגיעה באב שבקשתו נדחית וכיצד היא עלולה להשפיע על הילדים.
בנוסף לכול, נימוק זה נשמע מאוד לא משכנע, האִם האֵם אינה מבינה שהאב הוא זה שביקש להוציאם לחו”ל ולא הילדים? מדוע אם כן תכלה את זעמה בילדים?
ועוד, האם יעלה על הדעת לקבל נימוק זה, הרי אם כך האם תתנגד לעד, והתנגדותה תהיה עילה לאי הוצאת הילדים לביקור משפחתי. קשה מאוד לקבל נימוק זה, במיוחד נוכח העובדה כי אפשר שהוא יורחב, ואפשר שהאם תתנגד גם למפגש בארץ בין הילדים לבין הסבא והסבתא. האם גם במקרה כזה נאמר שיותר חשובה עמדת האם ואי היענות לה עלולה לפגוע בטובת הילדים?!
כיוון שלגופו של עניין העו”ס אינה רואה כל בעיה בהוצאת הילדים לחו”ל, לא מבחינת גילם ולא בשל הבדל מנטלי כזה או אחר, ההיפך הוא הנכון, היא רואה בזה ברכה להתפתחותם, זהו הנימוק העיקרי שבית הדין צריך לשקול כאשר הוא דן בטובת הילדים.
הנושא הבריאותי שהעלתה האם תמוה בעיני ביה”ד מכמה בחינות.
ראשית, הוא לא הועלה בדיון קודם, ואין ספק שבריאות הילדים הייתה צריכה לעלות כעניין הראשון במעלה לפני כל עניין אחר. שנית, מדובר בעניין שלדבריה מוסתר מהאב, יש אפוא להתפלא על התנהלות זו של האם, שלמרות שהיא רופאת ילדים אינה מוצאת לנכון לשתף את האב במידע רפואי כה משמעותי שנמצא בידיה הנוגע לבריאותו של הילד.
דבר זה אף מעיד על פגם בתפיסת האימהות שלה, מה שאינה משתפת את האב בדברים חשובים הנוגעים לילדיו, ונראה שהוא גם שורש התנגדותה לכך שהילדים יחזקו את הקשר עם משפחתו.
סוף דבר, לאחר בחינת העניין נראה שיש לאפשר במקרה זה לאב להוציא את הילדים כמבוקש, לאחר שהועברו הערבויות מטעמו לב”כ האם.
עניין נוסף שעלה בדיון היה טענת האב שהאם מסכלת את הוצאת הדרכון ומונעת את הוצאת הילדים מהגן לצורך ההנפקה. האם הודיעה שהיא תאפשר את הוצאת הילדים בכל עת שבה יחפוץ האב.
למעלה מן הצורך ביה”ד הוציא צו המחייב את הגננת לשתף פעולה עם האב.
סופו של דבר בקשת האב להוציא את הילדים לחו”ל לתקופה קצרה של שלושה שבועות וזאת על פי הסכם הגירושין התקבלה, ולאחר שסיפק ערבויות כפי שקבע בית הדין הרבני, אין כל סיבה שלא לאפשר לו להוציא דרכון לילדיו.
