מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

    פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא פסק דין אשר ניתן כאשר הנתבע לא הגיש כתב הגנה לכתב התביעה שנמסר לו או כאשר הנתבע לא התייצב לדיון, ולדיון התייצב התובע בלבד.  יש משמעות לסיבות מדוע לא הוגש כתב הגנה או מדוע לא התייצב נתבע לדיון שאליו הוזמן. יחד עם זאת בשלב בו מונחת בפני בית המשפט גירסת התובע בלבד ולנתבע ניתנה ההזדמנות להגיב או להתייצב לדיון והוא לא עשה כן – בית המשפט יתן פסק דין במעמד צד אחד. פסק דין כזה ניתן למעשה בלא שהיתה לנגד עיני בית המשפט כל עמדה מטעם הנתבע וגירסתו לא נשמעה כלל.

     

    מהם הסיכויים לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד

    הפסיקה קובעת כי יש לחלק לשניים את המקרים- האחד, כאשר הביטול של פסק הדין יעשה מחמת חובת הצדק והמקרה השני הוא כאשר בית המשפט מפעיל שיקול דעת בעניין, וגם אם היתה המצאה כדין – ישקול בית המשפט את סיכויי ההגנה לו יתנהל המשפט בצורה המקובלת.

    כלל הוא כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (רע"א 640/19 איברהים נ' אלבאחבסה). אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים:

    האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון;

    השני, סיכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן)

    בדרך כלל יש לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני (ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה) שכן כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, רע"א 4487/15 פלוני נ' פלונית.

    דברים אלו נכונים גם כאשר המחדל של הנתבע משמעותי אם כי אז יכול שיהיה בו כדי להאפיל על שאלת סיכויי ההגנה (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן).

    משמע בית המשפט מייחס חשיבות גדולה יותר לסיכויי ההגנה ולתוכן הממשי של הדברים ופחות לסיבת המחדל. יחד עם זאת מחדל המעיד על זלזול קיצוני יכול להביא למצב בו לא יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

    בתמ"ש (נצרת) 61707-12-20 א.י נ' א.ש – נזקק בית המשפט לדון בסוגיה זו כאשר בת משפחה הגישה תביעת פינוי אשה המצויה בהליכים אל מול בעלה, וזאת במגזר הערבי, כאשר זו לא התייצבה לדיון וגם לא לדיון נדחה והצביעה לכאורה על זלזול.  חרף זאת בית המשפט בחן עניינית את הסוגיה וקבע כי סיכויי ההגנה קלושים. הנתבעת טענה כי יש לה זכות במקרקעין וכי אין ליתן כנגדה צו לפינוי בטרם נדונה הגנתה לגופו של עניין ובטרם התבררה טענתה לזכויות במקרקעין, אותם מקרקעין מהם פונתה.

    סעד של פינוי הוא קיצוני, להבדל מסעד כספי שהוא בר שינוי וניתן להפוך אותו. צו פינוי שונה הוא באופיו. חרף זאת לא חזר בו בית המשפט מהחלטתו המקורית לקבל את התביעה וליתן צו פינוי כנגד האשה, שכן בחן את הסוגיה שהיתה בלב ליבו של הנושא והגיע למסקנה כי בהעדר כל הוכחה ולו קלושה בכתב – להתחייבות הנטענת כלפי האשה – אין לה על מה לסמוך וגם אם ההליך המשפטי יתברר לגופו – לא תוכל היא להוכיח את ההתחייבות כלפיה בהעדר כל אסמכתא בכתב. על כן נותר פסק הדין לפינוי על כנו.

     

    ביטול פסק דין מחובת הצדק

    העילה לביטול מחובת הצדק מתקיימת כאשר בית המשפט מלכתחילה לא היה רשאי להחליט בהיעדרו של הנתבע. מדובר במקרים בהם הנתבע לא הוזמן כלל לדיון או לא בוצעה לו מסירה של כתב התביעה. במקרה כזה עצם הפגם שבאי הזמנתו של הנתבע לדיון מהווה עילה מספקת לביטול פסק הדין ואין זה משנה אם ההחלטה לגופו של עניין הייתה צודקת אם לאו (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' ובר"ע (ת"א) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי  משמע פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, במידה והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

    בעניין הזמנתו של נתבע לדיון או מסירת כתב תביעה למעונו כאשר ההמצאה נעשית בהדבקה של שלוש פעמים על דלתו יש להתייחס לאמור בע"א 6441/04, מתוקה נ. סונול: "ראוי לזכור כי המצאה בדרך של הדבקה כפופה לעולם לאפשרות שבית המשפט לא יכיר בה, גם אם מבחינה טכנית היא נעשתה על פי הכללים הקבועים בתקנה. זאת כל אימת שמתברר כי בפועל הכתב המודבק לא הגיע לידי הנמען או מי מבני ביתו". כן ראה לעניין זה ע"א 427/61 דליהו נ' הדייקן בע"מ.

     

    ביטול פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט

    גם כאן מנחים את בית שני שיקולים: השיקול הראשון הוא מהו הטעם להיעדרותו של הנתבע מהדיון או הסיבה לאי הגשת כתב הגנה. השיקול השני, העיקרי והחשוב יותר, האם למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין אשר יכולה להביא את בית המשפט לשנות את פסק דינו.

    אמנם השיקול השני הוא החשוב יותר אך בפועל שני השיקולים קשורים האחד בשני. ככל שהגנתו של המבקש בפני התביעה שהוגשה כנגדו היא סבירה וחזקה יותר יתייחס בית המשפט באופן סלחני יותר לנימוק בדבר היעדרותו של הנתבע מהדיון (או אי הגשת כתב הגנה או העדר בקשת רשות להתגונן.

    במקרים אלו, גם אם המדובר באי התייצבות בהיסח הדעת, או אי הבנה, או אפילו בשל רשלנות מצד המבקש או ב"כ, יטה בית המשפט לבטל את פסק הדין. בית המשפט יטה פחות לבטל את פסק הדין במקרים בהם התברר כי המדובר בזלזול מופגן של המבקש בתקנות (ע"א 32/83, בר"ע 301/81)

    במקרה המאוזכר בפתיח שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה הרי שביטול פסק הדין הוא בשיקול דעת שיפוטי ולא מחמת הצדק

    הביטול הוא משיקול דעת ולא מחובת הצדק, שכן לא נפל כל פגם בהמצאה או בזימון לדיון. החלטה לעניין קביעת הדיון לשמיעת ראיות  ניתנה והומצאה דין.  בפסק הדין אשר ניתן פירט בית המשפט את התנהלות  הנתבעת וב"כ והתרשלותם  באי התייצבות לדיון, על אף שנדחתה הבקשה לדחיית מועד דיון, כך שלא קמה כל עילה לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

    כאמור, עילת ביטוי מחמת הצדק יכולה לקום אם לא היתה מסירה או המצאה כדין ואם באמת ובתמים הנתבעת לא ידעה על קיומו של דיון. ביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט נעשה על יסוד שתי אמות מידה: הטעם לאי-התייצבותו, וסיכויי ההצלחה של הנתבע לגוף התיק. כידוע, ככל שטובות טענות המבקש באחד מן העניינים, קטן המשקל שיש לייחס לעניין האחר .

    הטעם לאי-ההתייצבות  במקרה זה אינו מניח את הדעת. גם אם נניח כי אי-התייצבות לדיון על אף דחיית הבקשה לא נבע מזלזול בבית המשפט, הרי שהמדובר בהתנהלות בעייתית מטעם בא כוחה של האשה ואם זה לא יכול היה להתייצב לדיון היה עליו לייפות  כוחו של עו"ד אחר להופיע במקומו אך לא היתה סיבה כלשהי שהנתבעת עצמה לא תתייצב. יחד עם זאת בית משפט אינו עושה מלאכתו קלה ואינו מסתפק בקביעה כי העדר ההופעה לדיון היתה בלתי מוצדקת. בית המשפט בוחן את הסוגיה לגופה ובצורה עניינית ומשפטית.

    כפי שקובע בית המשפט העיקר הוא בסיכויי ההגנה אם יבוטל פסק הדין, ולא במחדלים דיוניים, שניתן היה להתגבר עליהם בנקל במקרה הצורך בדרך של פסיקת הוצאות. סיכויים אלו נראים קלושים במיוחד שכן ענין לנו כאן  בתביעה לפינוי, כאשר התובעת שזכתה בפסק הדין בהעדר התייצבות הנתבעת – הינה הבעלים הרשום של זכות במקרקעין.

    הנתבעת מעלה טענה כי הובטח לה על ידי התובעת ובני משפחתה בטרם הנישואין ו/או בטקס הנישואין , שהדירה נשוא תיק זה תועבר לבעלותו הבלעדית של הבעל וכי דירה זו תהייה בבעלותם הבלעדית של בני הזוג הנתבעים, ועל כן הסכימה הנתבעת ובני משפחתה לנישואי בני הזוג.

    בית המשפט אפשר לנתבעת להוכיח את טענותיה, הורה על הגשת תצהירים והתביעה נקבעה לשמיעת ראיות. יחד עם זאת חשוב לציין כי הנתבעת הגישה תצהירים  קצרים מטעמה ומטעם אביה, שבהם חזרה על אותן טענות כלליות ולתצהירים לא צורף שום מסמך.

    טענת ההגנה של הנתבעת היא, כי הובטח לה ע"י התובעת שהדירה תינתן להם במתנה. אין די בטענות ללא כל מסמך בכדי לבסס התחייבות לתת מתנה בתוקף.

     

    התחייבות ליתן מתנה במקרקעין מחייבת דרישת כתב כפולה

    כבר נפסק, כי על התחייבות לתת מתנה במקרקעין  חלה דרישת כתב כפולה: מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט- 1969 וגם מכוח סעיף 5(א) לחוק המתנה, תשכ"ח-כאשר דרישת הכתב על-פי סעיף 5 לחוק המתנה היא מהותית, גם אם אינה חייבת להכיל את כל התנאים ההכרחיים לצורך דרישת הכתב להעברת מקרקעין בתמורה (ע"א 1915/91‏ ‎ ‎אסתר יעקובי‎ ‎נ' עזרא יעקובי, פ"ד מט(3) 529,  ע"א 2215/00 ג'ורי נ' דנגור, פ"ד נו(3) 932, ועוד.

    הנתבעת לא צירפה לכתב ההגנה או לתצהירה כל  חוזה /מסמך כתוב, לגבי התחייבות  לתת במתנה  את הדירה  לבני הזוג; במצב דברים זה ומשמדובר בדרישה כתב מהותית, נופלת מאליה הטענה להתחייבות לתת מתנה;  יתר על כן קבלת התביעה וסילוק ידה של הנתבעת מדירת המגורים בנסיבות כמפורט לעיל ,אינו חוסם את הנתבעת מהגשת תביעה לאיזון משאבים בינה לבין זוגה או כל תביעה אחרת  בגין  הפרת ההבטחה כנטען על ידה.

    נוכח כל האמור לעיל, הרי שאינטרס התובעת להסתמכות על פסק הדין ולסופיות הדיון גובר על רצונה של הנתבעת ליומה הנוסף בבית המשפט. הבקשה לביטול פסק הדין נדחית אפוא, ופסק הדין לפינוי נותר על כנו.

    יש לציין כי פסק דין לפינוי שניתן בלא שנוהל הליך משפטי מלא הינו נדיר ונראה שבית המשפט השתכנע שאין כל סיכוי לטענות האשה-הנתבעת. ומדוע?

     

    זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד

    בשורה של פסקי דין הכיר בית המשפט העליון בזכות היסוד לגישה לערכאות. כל אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות כנגדו תביעות זכאי לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד בסיסית ביותר.  זכות יסוד זו לצד הזכות לייצוג הלכה והתרחבה, והדברים נכונים במיוחד עת עסקינן בדיני משפחה ובסכסוכים בתוך המשפחה.

    הרחבתה של אותה זכות מטילה על בתי המשפט לוודא כי לכל אדם יהיה דיון אמיתי מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו, שאין עליה עוררין, מהווה את המטרייה שתחתיה ישקול בית המשפט כל בקשה ל- ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. מאחר ופסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך החורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית וראה לעניין זה את בר"ע 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח שם נאמר: "יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת".

    והרי כבר נאמר לא אחת כי הפרוצדורה חשובה אך אין היא כמיטת סדום והיא אמורה לשרת את התהליך ולא להוות התהליך עצמו.

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

    יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים