ישראל היה אחד מבן ארבעה בנים, שהיו להוריו, שמואל ורינה, והוא היה גם היחיד שנשאר להתגורר במשק סמוך להוריו, ופגש בהם לעיתים קרובות, ערך עבורם קניות וכאשר היה צורך בכך, ליווה אותם לקופת חולים או הסיע אותם לחבריהם במושב סמוך. שלושת הבנים האחרים התגוררו במרחק, מי יותר ומי פחות, ומטבע הדברים היו פחות זמינים להורים, והגיעו לבקר מידי שבועיים שלושה.
ישראל שלא מצא זמן פנוי לעצמו בשל המחוייבות כלפי הוריו גם לא מצא זוגיות. מעת לעת היה יוצא לדייטים אך מאחר ולא היה לו זמן ופנאי להשקיע, האפשרויות התפוגגו והוא חי ללא בת זוג עד הגיעו לגיל 40, כאשר פגש אלמנה צעירה ללא ילדים, שגילתה סבלנות כלפיו והכילה את ההתחייבויות שלו כלפי הוריו. היא גם זו שרמזה לו שעליו לקבל תגמול עבור המסירות הבלתי מתפשרת שלו כלפי הוריו. אט אט חלחלה אצל ישראל ההבנה, אשר אשתו טרחה לטפח, כי מגיע לו תגמול כלשהו בגין התנהגותו כלפי הוריו, שכן גם כאשר נישא וגם לאחר לידת הילד הראשון, המשיך ישראל לגלות מחוייבות כלפי הוריו, ולעיתים אף על חשבון הזמן שיכול היה לבלות עם אשתו ובנו שנולד.
ישראל פנה להוריו וביקש מהם להבטיח את מגוריו במשק וכל השלושה הלכו להיוועץ אצל עורך דין מומחה בסוגיות אלו. עוה”ד המליץ לבצע העברה ללא תמורה של המשק והבנוי עליו מההורים לישראל, ואכן העסקה בוצעה, דווחה למס שבח, ולאחר תשלום המיסים הרלוונטיים נרשמה על שם ישראל.
ישראל התחייב בפני הוריו כי ידאג להם עד יומם האחרון ויפעל כפי שעשה עד כה. ההורים ביקשו כי התחייבות זו תבוא לידי ביטוי בכתב, ובטרם נחתם הסכם המתנה – הועלתה ההתחייבות עלי כתב והיוותה חלק מהסכם בין ישראל לבין הוריו. מבחינת ישראל היה ברור כי גם עם התחייבות כתובה כלפי הוריו וגם בלעדיה – הוא ימשיך לעזור ולטפל. אשתו עודדה אותו להמשיך להתנהג כלפי הוריו כפי שהתנהג בעבר, וגם היא עצמה סייעה לו. מבחינתה מי שמתנהג כך כלפי הוריו יהיה גם בעל ואבא מסור, והיא אהבה תכונה זו אצל ישראל, גם אם היה לו פחות זמן עבורה.
רצה הגורל, ובתם השנייה של ישראל ואשתו נולדה עם פיגור בינוני ובשל הצרכים המיוחדים היו ישראל ואשתו עסוקים מעבר לראש עם טיפול בילדה, פניות למומחים רפואיים ועוד ועוד משימות ומטלות אשר נבעו ממצבה המעציב של הילדה אותה רצו לקדם ככל שניתן במצבה.
למרבה הצער החל ישראל להזניח את הטיפול בהוריו, אמנם שלא מבחירה וגם שלא באשמתו, אך עובדתית צרכי ההורים לא טופלו כפי שהיה בעבר, ועל כן הציע ישראל לבקש מאחד האחים לבוא ולהתגורר באחד הבתים במשק, ולהשלים את מה שישראל מחסיר בנסיבות העניין, וכך היה ואחד האחים עקר את מקום מגוריו למשק והחל לסייע גם הוא בטיפול בהורים ולתת מענה למצב החדש.
באחד הימים נתקל אחיו של ישראל במסמכי העברת הזכויות במשק כאשר חיפש את תעודת הבגרות הישנה שלו, והוא היה המום מהידיעה שהמשק עבר לבעלות ישראל, ולמעשה הבין כי לאחר אריכות ימים של ההורים לא יישאר מאומה להוריש לאף אחד מהילדים, שכן המשק היה עיקר אם לא כל הרכוש של ההורים, ואם המשק הועבר על שם ישראל – הרי שהעזבון יהיה ריק מתוכן ומשווי.
מה הסיכויים לבטל את עסקת המתנה? האם אפשר לבטל עסקת מתנה? האם יש הצדקה לביטול המתנה מאחר וישראל לא עמד בכל ההתחייבות כלפי ההורים ולא טיפל בהם? האם יש משמעות לכך שישראל עשה ככל יכולתו לעמוד בהתחייבות ונסיבות חריגות (לידת בת עם פיגור בינוני) מנעו זאת אך הדבר בפועל לא היה בשליטת ישראל?
ביטול הסכם מתנה הוא הליך המוגש כתביעה לבית המשפט לענייני משפחה אשר מטרתו להכריז על מתנה כבטלה ומבוטלת או בטלה מעיקרה. במרבית המקרים לא קל לבטל הסכמים שהסתיימו ברישום, להבדיל מביטול עסקאות שטרם נרשמו. הדין מבחין בין עסקת מתנה שהסתיימה ברישום לבין עסקה שטרם הסתיימה ברישום מכל סיבה שהיא. עסקה סופית ומוגמרת שמגובה ברישום קשה לבטל ולעומת זאת עסקה המהווה אך התחייבות לתת מתנה, משמע עסקה שלא הסתיימה ברישום – קל יותר לבטל.
יש להדגיש כי הסכמי מתנה נערכים בעיקר בין בני משפחה, לכל מיני מטרות. בסיפור המסופר לעיל רצו ההורים לגמול לישראל על הטיפול המסור בהם בעבר ולהבטיח כי ימשיך לטפל בהם בצורה איכותית לעתיד. בשל אירועים שאינם בשליטת הצדדים נמנע מישראל לעמוד בכל התחייבויותיו כלפי ההורים.
מצב כזה יכול להביא לביטול עסקת המתנה שכן היא תלויה בתנאי מפסיק. משמע אי טיפול בהורים יכול להוות תנאי אשר מבטל את המתנה בדיעבד.
כמובן שלבית המשפט לענייני משפחה שיקול הדעת לקבוע האם העסקה בטלה או לא ובמקרה המתואר לעיל אין הדברים פשוטים מאחר ואי ביצוע חלקי של ההתחייבות היה קודם כל רק חלקי, וישראל לא התנער לחלוטין מההתחייבות, ושנית הנסיבות מנעו זאת ממנו ולא זלזול ויחס בלתי ראוי כלפי הוריו ועל כן לא ברור מה יקבע בית המשפט לאחר הפעלת שיקול דעת. מקרה זה תלוי ועומד בבית המשפט וטרם הוכרע.
במקרים אחרים העברת נכסים על שם קרובי משפחה יכולה לשמש רצון להברחת נכסים מפני נושים בהליכי פשיטת רגל.
העברת נכסים יכולה לשמש לשם הסתרת נכסים של העיזבון העתידי, כדי למנוע מיורש שהסתבך בחובות להפסיד את ירושתו. במצב כזה האחים יורשים גם את חלקו של האח שהסתבך בחובות ושומרים אותו בנאמנות מוסתרת (לא נאמנות שמדווח עליה) במטרה לנשל את הנושים מהסיכוי שלהם לזכות בכיסוי החוב.
ישנם מקרים בהם מטרתה של המתנה לגרום לכך שלא יישארו נכסים בירושה העתידית, מחשש שמא יוחל מס עזבון בעתיד, שהינו מס שבוטל בשנות ה-80, בארץ ומאז לא מוטל מס עזבון כלל. זהו תכנון מס לגיטימי וכל אדם רשאי להעביר את רכושו בעודו בחיים ואין היורשים חייבים להמתין לפטירת ההורים. אפשר לבצע עסקת מתנה ולקבל וודאות מוחלטת בשלב ההווה. הותרת הנכסים בבעלות ההורים למקרה שיוחל בארץ מחדש מס עזבון עלולה ליצור קושי ולגרוע משמעותית ממסת העזבון. השיקול הוא לגיטימי לחלוטין ואין בו פסול.
מנגד העברת רכוש כדי למנוע מנושים להיפרע – היא ניסיון להבריח נכסים, ובמצב כזה עשוי בית המשפט להתערב בעסקה כזו לבקשת כונס הנכסים הרשמי או אחד הנושים של מעביר הרכוש. בלא מעט מקרים גבר עורך עם אשתו, גרושתו לעתיד, הסכם גירושין, שיכול להיות אמיתי אך באותה נשימה יכול להיות גם פיקטיבי, בו הוא נותן לה ללא תמורה את חלקו בבית.
ישנם מצבים בהם העסקה מבוטלת במסגרת הליכי פשיטת רגל/חדלות פירעון וישנם מצבים בהם העסקה מאושרת ובית המשפט מאמין לצדדים כי זוהי עסקה אמיתית וממשית. במקרה כזה הנושים יוצאים וידיהם על ראשם.
מהן העילות לביטול הסכם מתנה?
הרשימה אינה סגורה אך בין היתר אפשר למנות: הטעיה באופי העסקה, השפעה בלתי הוגנת (כמו בצוואה) ביטול תנאי מתלה או מפסיק, הפרת תנאי ההסכם להקניית מתנה ועוד ועוד.
נדגיש כי מתנה היא הסכם מסוג מיוחד שמאפייניו באים לידי ביטוי בחוק המתנה, אשר במשולב עם דיני חוזים וחוק הירושה-קובעים מה יהיה גורל המתנה.
הסכם מתנה
מתנה היא מסירת דבר לאחר ללא תמורה, ובדרך כלל המדובר במתנות בתוך המשפחה. לסוגיית המתנה ממשק ברור עם דיני ירושה. כך למשל אפשר לתאר מקרה בו הורה העביר נכסי מקרקעין לאחד מילדיו במהלך חייו, אך הדבר נעשה בחדרי חדרים ובחשאי ועובדת הענקת המתנה התבררה רק לאחר פטירתו של אותו הורה. מכאן ששאלת תוקפה של מתנה שהוענקה על ידי ההורה כשהיה עוד בין החיים, עשויה לעלות בסכסוכי ירושה, שכן נכס המתנה נגרע ממסת חוק המתנה העיזבון של הנפטר, ולעיתים היורשים אינם יודעים על הענקתו, עד לאחר פטירת המעניק.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
