צרו קשר
ּ

ביטול הסכם ממון או הסכם גירושין מחמת טעות בכדאיות העסקה

ביטול הסכם ממון או הסכם גירושין מחמת טעות בכדאיות העסקה

חוק החוזים מאפשר ביטול הסכם בנסיבות מסוימות המפורטות בחוק גופו

המתווה הנורמטיבי לדיון בטענות של בן או בת זוג המעוניינים לבטל הסכם גירושין או הסכם ממון שנכרת ואושר כדין, הינו חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 ובפרט פרק ב הדן ב"הפגמים ברצון".

 

לשון הוראת סעיף 14 לחוק החוזים היא כדלהלן:

  • מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
  • מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
  • טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
  • "טעות", לעניין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

 

מקרה היפוטתטי

בעל ואישה הסכימו ביניהם על תנאי הסכם הגירושין, וחילקו ביניהם שתי דירות שהיו בבעלותם ערב הגירושין.

שתי הדירות היו מצויות ברמת גן ובין הצדדים הייתה הסכמה על שווין המשוער של הדירות, והם לא פנו לא לשמאי מקרקעין להערכת שווי הדירות וגם לא לעורך דין לענייני משפחה מטעמם, מאחר והייתה ביניהם הסכמה מוחלטת על תנאי הגירושין ועל שווי וחלוקת הדירות ביניהם.

האחת – דירה בת 4 חדרים, נטולת חובות או משכנתא אשר הצדדים העריכו ב- 3 מיליון ₪, דירה עם מעלית וחניה בבניין שנבנה לפני כעשר שנים. מצבה של הדירה היה בינוני, והדירה הייתה מטופחת אך לא חדשה או מיוחדת בעיצובה.

השנייה – דירה בת 3 חדרים שנבנתה בשנות ה-60 המוקדמות של המאה הקודמת, אשר מוערכת ב- 1.8 מיליון ₪, ואשר על פי בדיקות שנעשו על ידי הצדדים, עומדת לעבור שיפור ושדרוג באמצעות תמ"א, הבניין עומד בפני הריסה, והדירה החדשה שתימסר לבעלים תהיה בת 4 חדרים, בקומה גבוהה יותר, וכמובן תהיה עם מעלית וחניה צמודה, והיא תהיה עדכנית ומודרנית.

הדירה השנייה הייתה אמורה להיבנות בתוך שנתיים ימים וערכה הצפוי היה אמור להיות לא פחות מאשר הדירה הראשונה. לאור זאת העריכו בני הזוג כי ערכן של שתי הדירות יהיה דומה פחות או יותר.

האישה אשר הייתה מעוניינת להתגרש, השאירה לבעל את האופציה האם לבחור בדירה הקיימת או לבחור בדירה המיועדת לתמ"א 38 ולקבל תוספת בגין חוסר הנוחות והזמן שיחלוף עוד 250 אלף ₪.

הבעל בחר באופציה של קבלת הדירה השנייה לבעלותה בצירוף הפיצוי/התוספת, והסכם הגירושין נוסח ברוח זו, הצדדים התגרשובגט פיטורין והבעל קיבל מהאישה גם את הסך של 250,000 ₪ כפי שהוסכם. הבעל צפה כי דירתו תהא שווה לא פחות ואולי אף יותר מדירת האישה וכי בנוסף יקבל פיצוי של 250 אלף ₪ ועל כן צפה שיצא נשכר מהעסקה מול אשתו, וסבר שבסופו של יום יצא עם יותר רכוש כפועל יוצא מהסכם הגירושין.

כל דירה נרשמה על שם הבעלים המיועד, וזאת אגב גירושין, מה שחסך לכל אחד מהצדדים דיווח למס שבח ותשלום מס רכישה ו/או מס שבח אם הדירות היו נמכרות לצדדים שלישיים.

בחלוף שלושה חודשים מרישום הדירות על שם כל צד וכמובן בחלוף זמן מה לאחר קבלת הפיצוי מהאישה לבעל, התברר כי השמחה הייתה מוקדמת מידי וכי עירית רמת גן, נוקטת בגישה אחרת בכל הנוגע להתחדשות עירונית.

בשנים האחרונות הוטחה ביקורת חריפה בראשי העיר הקודמים, צבי בר וישראל זינגר, כי הם מאפשרים ביתר קלות בנייה במסגרת התמ"א, תוך הענקת זכויות בנייה מופרזות ליזמים ותוך פגיעה בצביון שכונות ורחובות.

גם מערכת הבחירות המוניציפלית האחרונה התקיימה תחת הטענות כנגד מדיניות מתירנית מדי של העירייה ליזמי תמ"א 38, ומי שהיה אז מועמד לראשות העיר, כרמל שאמה הכהן הודיע, כי הוא מתכוון להפסיק את הדברים.

ואכן, במאי 2015, אמר שאמה הכהן כי "לא תהיה ברמת גן התחדשות עירונית נקודתית שהיא לא תואמת תכנית שכונתית או בנייה מתחמית. רק במקרים שלא נותרה ברירה…"

 

הבעל פנה לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לביטול הסכם הגירושין

הבעל עתר לבית המשפט לענייני משפחה לבטל את הסכם הגירושין, ולבחון מחדש את שווין של שתי הדירות שהיו בבעלות בני הזוג, וזאת בהסתמך על חוק החוזים.

הבעל טען כי בפועל יצא נפסד מהסכם הגירושין וכי בפועל קיבל לבעלותו דירה השווה סך של 1.8. ₪ וכן 250 אלף ₪ אך לעומתו האישה מחזיקה ברכוש השווה כ- 3 מיליון ₪ ולא נעשה לא צדק ולא דין, ואין כל סיבה שצד אחד יצא מהגירושין עם רכוש הנופל משמעותית, בערכו מרכושו של האחר.

 

טעות בכדאיות העסקה

מאחר והמקרה הינו היפוטתי בלבד, אני מעריכה כי בית המשפט יפסוק שלכל היותר אכן מדובר בטעות בכדאיות העסקה שהיא כידוע לא מהווה עילה לביטול הסכם גירושין (סעיף 14(ד) לחוק החוזים לעיל).

הנחתי והשערתי היא כי בית המשפט יקבע ויפסוק כי צד לחוזה לא יכול להתנער מהסכם שערך רק על סמך הטענה שהעסקה אינה כדאית לו (שלו בעמ' 297). טעות בכדאיות העסקה היא טעות המתייחסת לערך העסקה, לשוויה המסחרי או הכלכלי היחסי (שם, 298).

מי שחשב שעשוי להרוויח מעסקה מסוימת שיעור רווח מסוים ומטעמים שונים הצטמצמו רווחיו משמעותית – טעה לגבי כדאיות העסקה. טדסקי סבור שיש שטעות בכדאיות העסקהזהה לטעות הנוגעת לעתיד (טדסקי "טעות בכדאיות העסקה" משפטים יב(תשמ"ב) 329, 332).

פרידמן טוען כי טעות בכדאיות אינה אלא טעות ביחס לסיכון שנטל על עצמו צד לחוזה או שראוי לייחס לו על פי הנסיבות (פרידמן "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות", עיוני משפט יד (תשמ"ט) 459).

לפי כל הסיווגים המדובר בסיכון שהבעל נטל על עצמו ואם הסיכוי לא התממש – אין לו להלין אלא רק על עצמו ואין הוא יכול להגיש עתירה לביטול ההסכם, נוכח הסיכון שלקח ואשר היה אמור להיות גם סיכון משתלם, לו אכן הצפי היה מתממש.

סעיף 14 לחוק החוזים משקף נקודת איזון חקיקתית בין ההכרה העקרונית בטעות לבין השמירה על בטחון, יציבות ותקפות של עסקאות בכלל ושל הסכמי גירושין בפרט.

לא מדובר בטעות שיכולה להוביל לביטול ההסכם. אין מדובר לא בטעות בעובדה ולא בטעות שבחוק. מדובר בטעות בהערכת סיכונים, או צפיית העתיד. במקרה שלנו זוהי טעות כלכלית בצפיית העתיד לבוא.

טענה שכזו אינה יכולה ליפול לגדר טעות כפי משמעותה בסעיף 14 לחוק החוזים. הטעות שלכאורה נעשתה שאינה טעות במובנו של חוק החוזים והיא נכנסת לגדר הסיכונים שהוא נוטל על עצמו עת הוא מסכים לניסוח הסכם הפשרה כפי שנוסח.

זו טעות בכדאיות ההסכם, שכן הבעל סבר שההסכם כדאי לו באותה נקודת זמן כאשר המציאות התכנונית השתנתה והעסקה התבררה כבלתי כדאית בעליל. זהו סיכון שהבעל נטל על עצמו ובעיה בכדאיות העסקה, ומצב זה אינו מאפשר ביטול הסכם הגירושין.

לאור זאת אם יתבע הבעל ביטול הסכם גירושין סביר להניח שיפנה לבית המשפט לשוא, ותביעתו תידחה.

יצויין כי לא כך יהיו פני הדברים במקרה של בני זוג אחרים, בהם יתברר למי מהם כי לצד השני רכוש אותו הסתיר והעלים. במקרה כזה קביעת בית המשפט לענייני משפחה יכולה להיות אחרת, וישנם מקרים בהם תרמית ו/או חוסר יושר יביאו לביטול הסכם הגירושין וחלוקה מחדש של המשאבים המשפחתיים.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ