בפועל אין תחליף למפגש בבית המשפט, ודאי כאשר המדובר בחקירה וניתן לקרוא את שפת הגוף של הנחקר. במציאות של החיים אחרי למעלה משנתיים של קורונה, מחלות, קושי בטיסות, מגיפות ובידודים, נראה שנצטרך להסתגל לקיום דיונים באמצעות הזום ולא פנים מול פנים.
בבע”מ 1168/22 שיצא תחת ידו של בית המשפט העליון, אשר בו מכהן כב’ השופט שוחט על בסיס של מינוי זמני, מתייחס הוא בפסק דינו לשאלה האם תמיד צריך לגרור אדם לצורך מתן עדות בארץ, או שמא אפשר לגלות גמישות ולאפשר שימוש באמצעים טכנולוגיים מקובלים על מנת לחקור אותו. משמע האם אנו יכולים לעשות שימוש בוידיאו קונפרנס על מנת לנהל חקירה נגדית כדבעי.
השימוש בוידיאו קונפרנס, בכל עסק או חברה אשר נותנים סוגים שונים לחלוטין של שירותים ובלא כל קשר לעיסוק – הולך ונעשה נפוץ ואין זה חדש או מפתיע. רק בשנתיים האחרונות, שנתיים קשות שעברנו בצל הקורונה, נוכחנו לדעת כי אפשר גם לעבוד שלא ממקום העבודה, ולשהות לצרכי עבודה גם בבית, לנהל שיחות זום רבות משתתפים, או שיחות פייס טיים בין אדם למשנהו.
במקום להיפגש עם לקוחות אפשר להעביר מידע מייל, לעלות לזום או סתם לשוחח, והדברים עובדים היטב. תקופת הקורונה הנמשכת נכון להיום יותר משנתיים הביאה לשינויים בדפוסי העבודה. בני אדם הם יצורים סתגלניים. דברים שלפני חצי שנה נראו לנו לא מתקבלים על הדעת הם חלק מהמציאות היום. משבר הקורונה שינה את הדרך שבה אנחנו עובדים, אנשים עברו לעבוד מהבית, חברות ערכו צמצומים במשרדים השכורים, עברו לראיין מרחוק, להכשיר מרחוק, למכור מרחוק ולנהל שיחות עבודה מרחוק – הכל עבר לאונליין.
מה מכל זה יישאר עמנו לתמיד? לא ברור, מה שברור שהוא ששימוש באמצעים טכנולוגיים ילך וייכנס יותר ויותר לעולם המשפט, והאפשרות לנהל הליך בוידיאו ולחקור עדים ממרחק על ידי וידיאו קונפרנס – ילך ויגבר, הגם שלא מדובר בעניין פשוט, יש לשער שהוא יתפוס תאוצה.
המלכה של הקורונה – עבודה מן הבית
המלכה הבלתי מעורערת של הקורונה בעולם העבודה היא העבודה מהבית. אפילו לפני ההנחיות של משרד הבריאות חברות רבות שהייתה להן האפשרות שלחו את העובדים לעבוד מהבית, לא כל שכן עכשיו. אמנם השיח על עבודה מהבית לא החל עם הקורונה, אלא קדם לה, אבל ההתפרצות של המגיפה זירזה את התהליכים בכך שהכריחה חברות שרצו להמשיך לפעול ולא לסגור או לצמצם לאפשר לעובדים לעבוד מן הבית. לחלקם לא הייתה ברירה מאחר וחלק מן העובדים הינו הורים לילדים ועל כן עם כל הבידודים וההשבתות של מערכות החינוך – לא היה מנוס להורים אלא מעבודה מהבית.
חברות גדולות בארץ ובעולם ממשיכות לאפשר לעובדיהן לעבוד מן הבית אך חברות אחרות מעוניינות להעביר את העובדים חלקית חזרה למשרדים אך לא על בסיס יומיומי ואין ספק שהעבודה מהבית תישאר עמנו לאחר חלוף הקורונה.
כחלק מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות הוחלט על קיום דיון משפטי בהיוועדות חזותית (דיון באמצעות שיחת וידאו). סוגי הדיונים בהליך האזרחי שיתכן וישמעו בהיוועדות חזותית הם: דיון קדם משפט -תקנה 61 (ג’), עדות מוקדמת – תקנה 63 (8), שמיעת עדות – תקנה 72.
יובהר כי הדיון בהיוועדות חזותית הינו דיון משפטי לכל דבר ועניין, ומשכך חלים לגביו כללי ההתנהגות הנהוגים בבתי המשפט. יודגש כי האפשרות להיוועדות חזותית הייתה קיימת גם קודם לקורונה אלא שבתי המשפט נהגו באפשרות זו ביד פחות רחבה ונדיבה, אך ככל שהאמצעים משתפרים וככל שהקורונה השתלטה על חיינו כך הנטייה היא לקבל זאת כדבר מציאותי ויומיומית.
כך למשל בפסק דין שניתן בינואר 2007 על ידי שופט בית המשפט המחוזי יוסף שפירא ב-ת.פ. (ירושלים) 343-04 ובת.פ. (תל אביב) 40020/02 מ”י נ’ פוגל שניתן עוד קודם לכן נדונה השאלה למקור החוקי להעדת עדים בחו”ל, באמצעות היוועדות חזותית, וידאו קונפרנס, הן טרם חקיקת החוק והן לאחריו.
חיקור דין לעומת וידיאו קונפרנס
ביחס שבין הליך חיקור הדין ובין הליך גביית העדות באמצעות וידיאו קונפרנס גביית העדות באמצעות האחרון הינו עדיף לאין שיעור על הליך חיקור הדין לאור הרציונלים העומדים בבסיס הגינות ההליך הפלילי. בסיכום החלטתו כותב כב’ השופט קרא כך:
“אמנם, בקשתם/רצונם של ב”כ הנאשמים לענין התייצבותם הפיסית של העדים בבית המשפט הינה המצב האופטימלי הרצוי לכולם, אך בהתקיים נסיבות שמונעות או מקשות על ההתייצבות הפיסית של העד בבית המשפט, הרי שהאפשרות של גביית ראיות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בינלאומית, הינה חלופה טובה יותר מן החלופה המוכרת לנו כ’חיקור דין’, שכן בהליך של גביית ראיות באמצעות מערכת הטלוויזיה הסגורה, לבית המשפט ולצדדים האפשרות לראות את העד ולהתרשם ממנו וכאילו היה נוכח בתוך אולם בית המשפט; אמנם אין העד נוכח ‘פיסית’ באולם המשפט, אך נוכחותו – בתמונתו וקולו בתוך אולם המשפט – באמצעים טכנולוגיים הקיימים, מאפשרים לבית המשפט ולצדדים לתקשר עם העד בזמן אמת בזמן מתן עדותו, כאשר עדותו נמסרת מפיו וככלי ראשון לעיני ואוזני כל הצדדים.
אין ספק, כי לשיטה זו יתרון עצום על פני הליך של ‘חיקור דין’, שבו מתקבל פרוטוקול העדות, מ’כלי שני’ שקיבל ורשם את העדות והעבירה לבית המשפט כאן, כאשר אין לבית המשפט כאן את האפשרות להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מן העד בזמן מתן עדותו.
האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים לבית המשפט אפוא “שאיבתן” של עדויות היישר מן ‘המקור’, כאשר אמצעים אלו מהווים מעין ‘שרוול’ – ערוץ תקשורת – ישיר לעד בצורה בלתי אמצעית כאשר ענין אי נוכחותו הפיסית של העד בתוך כתלי בית המשפט, הולך ומאבד מחשיבותו לאור אופי הקשר שמתקיים עם העד במהלך מתן עדותו הן עם הצדדים, והן עם ביהמ”ש השומעים את עדותו בזמן אמת, וכאמור, לא רק שומעים אלא גם רואים את מהלך מתן העדות ויכולים להתרשם מאותות האמת והשקר, ככל שאלו יופיעו במהלך מסירת העדות.
הפרוצדורה שמציין הפרוטוקול בסעיף 71א לענין גביית העדות באמצעות ‘וידאו קונפרנס’ הליך שנשלט כולו על ידי ביהמ”ש כאן, תחת פיקוחו והשגחתו של טריבונל שיפוטי זר בחו”ל, מספקת את הבטחון המקסימלי בנסיבות הקיימות שגביית העדות תיעשה בתנאים האופטימליים, הנופלים אך במעט מגביית עדות מעד הנמצא פיסית בין כתלי בית המשפט בארץ”.
בקשת רשות ערעור שנדונה במחוזי הפכה את החלטת בית המשפט לענייני משפחה ואושרה אף בבית המשפט העליון
בסכסוך המתנהל בין אח לאחותו אודות רכוש הגיש האח בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להיחקר באמצעות וידיאו קונפרנס ולהימנע מלהגיע לארץ לצורך מתן העדות והחקירה הנגדית.
בית המשפט לענייני משפחה סירב לבקשה ואילו בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות ערעור בה נטען כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה לא נתנה ביטוי ראוי למצבו הרפואי, לפנדמיה העולמית ולהתפרצות זן האומיקרון.
האח טען כי הוא נדרש להגיע פעמיים בשבוע לבית החולים, לצורך מעקב רפואי, ולכן אינו יכול לעזוב את מקום מגוריו. נטען בבקשת רשות הערעור שהגיש כי בהשתתפותו בהיוועדות חזותית אין כדי לפגוע בניהולו התקין של ההליך אלא דווקא לקדמו.
לשיטתו, אין מניעה, מבעל דין, לפי לשון התקנות, למסור עדות בהיוועדות חזותית. האחות התנגדה לבקשה וטענה כי אחיה אינו מאפשר את ניהול ההליך במשך שלוש שנים; לא הוכיח את טענותיו לעניין מצבו הרפואי וכי בהיותו בעל דין ולא עד – הנטייה היא שלא לאפשר מסירת עדותו בהיוועדות חזותית. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענות האחות והורה על חקירה בוידיאו קונפרנס.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור דן בה כבערעור וקבע כי מול השיקול בדבר התרשמות מהעדות לצורך קביעת מהימנות ניצב השיקול בדבר קשייו של הנתבע, שסובל כאמור מבעיות רפואיות משמעותיות, זקוק למעקב רפואי הדוק במקום מגוריו, ומצוי בסיכון מוגבר להתנייד ולעבור ממדינה למדינה בתקופת הקורונה וגל האומיקרון בפרט.
במצב דברים זה, המבקש יתקשה מאוד להגיע למסירת עדות. לא מדובר רק בהכבדה, אלא בנסיבות שלמעשה מונעות את הגעת המבקש לארץ מבלי לסכן את בריאותו. לכן, דחיית בקשתו להיוועדות חזותית, שוללת ממנו למעשה את האפשרות להתגונן מפני התביעה שהגישה המשיבה מבלי לסכן את בריאותו. בהינתן האמצעים הטכנולוגיים ומשעומד המבקש בתנאים של תקנה 72(א) לתקנות, עצם העובדה כי מדובר בבעל דין, והעובדה שהפלוגתאות בתיק הן עובדתיות, וההכרעה תתבסס, בין היתר, על ממצאי מהימנות, אינה מצדיקה את דחיית הבקשה.
הנתבע אינו בסטאטוס של תובע אלא בסטאטוס של נתבע. באיזון בין כלל השיקולים יש לאפשר לו להשתתף בדיון ולהיחקר על תצהירו בהיוועדות חזותית, ובלבד שיתקיימו התנאים הטכנולוגיים המפורטים בתקנה 72(ב) לתקנות סד”א.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון דחתה את הערעור והחלטת בית המשפט המחוזי לפיה הצד להליך יחקר בוידיאו קונפרנס נותרה על כנה.
מגמת הדין היא להרחיב את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית, במקרים המתאימים, הן בשל השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים תקשורת טובה ותמונה ברורה של מי שאינו נוכח באולם בית המשפט הן בשל החיסכון בהוצאות, בוודאי לעדים ולבעלי דין שנמצאים בחו”ל.
תקנות סדר הדין האזרחי
מגמה זו באה לידי ביטוי בתקנות 61(ג) ו -72 לתקנות סדר הדין האזרחי שעיגנו את אפשרות ההיוועדות החזותית בדין. בית המשפט המחוזי התיר לנתבע להיחקר באמצעות היוועדות חזותית לאחר שבחן את שלושת התנאים שנדרשים לפי תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומצא כי אלו מתקיימים בענייננו.
יישום זה נעשה אף בעבר, בפסיקות בתי המשפט המחוזיים, גם ביחס לבעלי דין שהם עדים (ראו לדוגמא רע”א (מרכז) 21004-10-21 לורנס בלקין נ’ יעקב בן מאיר, 19.10.2021; ת”א (מרכז) 36715-10-18 VTB Bank PJSC נ’ מיכאל אלכסנדרוביץ’, ורע”א 4945/21 פלוני נ’ פקיד שומה עכו.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור על בית המשפט המחוזי וקבע כי קיימים ממצאים עובדתיים של בית המשפט המחוזי בדבר קשייו של המשיב והיותו סובל מבעיות רפואיות משמעותיות וזקוק למעקב רפואי הדוק במקום מגוריו.
משכך – ייחקר הוא באמצעים טכנולוגים ולא ייכפה עליו להגיע ארצה מכל הסיבות המנויות לעיל.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
