החוק למניעת אלימות במשפחה התשנא- 1991 קובע כי:
2" (א)בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן – צו הגנה):
(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
(2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
(ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה………….."
כאשר פונה אדם לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להרחקת בן זוג (ובמקרים מסויימים בן או הורה) דן בית המשפט מטבע הדברים בבקשה במעמד צד אחד, אולם יש עליו חובה לקבוע דיון מיידי, בתוך מספר ימים, בנוכחות שני הצדדים.
שני הצדדים אמורים להגיש תצהירים (אם כי אין חובה לעשות כן) ולהיחקר על ידי עורך הדין של הצד השני. בית המשפט מתרשם מאמינות התלונה ומאמינותו של מכחיש האירוע ופוסק לפי שיקול דעתו ומיטב הבנתו.
בית המשפט גם יכול להציע בדיקת פוליגרף כאשר הוא מתקשה להכריע בין הגרסאות של הצדדים.
בתי משפט לענייני משפחה עשויים להרחיק בן זוג שייחשב כאלים במידה ויש תלונה במשטרה, אישור רפואי או חבלה, איומים, או התעללות נפשית מתמשכת הפוגעת במיוחד בילדים. אין קריטריונים נוקשים, אולם ברור כי במקרים בהם נגרמה חבלה גופנית ממשית, יורחק בן הזוג המכה. הספק נובע במקרים בהם האלימות היא נפשית ובן הזוג מסתפק בקללות ובעלבונות בלבד. במקרים כאלה קיים סיכוי כי בן הזוג לא יורחק ובית המשפט יסתפק באזהרה.
פרק הזמן הקבוע בחוק להרחקת בן זוג:
תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטת בית המשפט , רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת.
הכוונה של החוק היא להגן על מי שמצוי בסכנה ולא להפריד בין בני זוג שלא מסתדרים ביניהם. אסור לשכוח שכאשר גבר (שהוא בדרך כלל זה המוצא מהבית) מורחק מהבית אין לו פתרון מגורים פשוט. או שהוא נאלץ לשכור דירה ולהוציא כספים על כך או שהוא מוצא פתרון בבית משפחה וגם לכך יש חסרונות.
ישנם מקרים של שימוש לרעה בחוק למניעת אלימות במשפחה. הליך המערב פלילים במשפחה יכול להתחיל מתלונת סרק, שאין בה אמת, ואשר נועדה לצרכים טקטיים בלבד. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם בן הזוג נקט באלימות ויש הצדקה להרחיק אותו לתקופת "צינון" עד שיירגעו הרוחות ובני הזוג יישבו לנהל מו"מ על גירושין.
אדם המורחק מהבית מתחיל את הליך הגירושין כ"שידו על התחתונה" ובן הזוג המרחיק הנשאר בבית עם הילדים מרגיש כי ניצח במערכה אחת בקרב אם לא במלחמה כולה.
להגיש תלונה במשטרה זהו דבר פשוט. לבטל תלונה הינו דבר כמעט בלתי אפשרי ואינו נתון לרצונו של מגיש התלונה. ברגע שמגיש התלונה הגיש את התלונה , מצוי הדבר בשליטה בלעדית של משטרת ישראל שיש לה שיקול דעת האם לפתוח בהליך פלילי נגד בן הזוג.
אם תוגש נגדך תלונה במשטרה סביר שתקבל/י זימון לחקירה. בחקירה הנעשית על ידי שוטרים ללא נוכחות עורך דין את/ה נחשב לנאשם אף אם הכחשת.
בסמכות המשטרה גם לעצור אותך לפרק זמן מוגבל עד להבאתך לפני שופט.
במקרים כאלה נחוץ ביותר סיועו של עורך דין המתמחה בפלילים. עורך דין העוסק באישות לאו דווקא מתאים לסייע לך בהליך זה. על כן מומלץ ביותר לפנות לעורך דין שהתמחותו הינה פלילים במשפחה ואשר יש לו ניסיון רב בטיפול ובהגנה במקרים כאלו.