עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מה אומר הדין הכללי בנוגע לחובות של בני הזוג?
חוק יחסי ממון מאזן שווי נטו. סעיף 6(א) קובע שיש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, ומשווי הנכסים לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן את שוויים. כלומר, חוב בר איזון הוא חוב שמקטין את המסה המאוזנת, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד.
בדרך כלל חובות שנוצרו במהלך חיי הנישואין על ידי אחד מבני הזוג הינם חובות משותפים ויחול לגביהם הכלל העקרוני של איזון משאבים. גם לכך חריגים, ואחד המקרים בהם בית המשפט פטר את האישה מהשתתפות בחוב של הבעל, נדון בתמ”ש 25812-07-13 (כב’ השופט ארז שני).
חובות שבדרך כלל ייכללו באיזון
חובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים ולמען התא המשפחתי, או במהלך העסקים הרגיל. לדוגמא: משכנתא על דירת המגורים, הלוואות לשיפוץ, רכישת רכב, לימודים, טיפולי פוריות, חובות שוטפים בכרטיסי אשראי ומינוס בחשבון המשותף. נכנסים לכאן גם חובות עסקיים של בן זוג עצמאי כשההכנסות מהעסק שימשו את המשפחה, חובות מס ומע”מ שנצברו באותה תקופה, וערבויות שניתנו לטובת העסק המשפחתי.
היגיון ההלכה הזו פשוט: מי שנהנה מהפירות של הפעילות הכלכלית נושא גם בסיכון שלה. הלכת השיתוף בחובות נועדה לכך שבן זוג המנהל עסקים ופועל למען המשפחה יזכה להשתתפות בחובות אם העסק לא צלח.
הלוואות מהורים הן סוגיה בפני עצמה. הן ייחשבו חוב בר איזון רק אם יוכח שמדובר בהלוואה אמיתית ולא במתנה – הסכם בכתב, העברות בנקאיות, החזרים בפועל, תיעוד. בהיעדר ראיות בית המשפט נוטה לראות בכסף מתנה.
מועד הקרע הוא קו הגבול
המועד הקובע הוא זה שבו חדלו בני הזוג לראות עצמם כשותפים כלכליים, בין לזכויות ובין לחובות, ומאותה נקודה כל צד אחראי לכל זכות או חובה שצמחו לו. בפועל בוחנים הפרדת חשבונות, עזיבת הבית, פתיחת הליכים, הפסקת ניהול קופה משותפת. חוב שנוצר לאחר מועד הקרע הוא חוב אישי, ולכן הקביעה של המועד היא לעיתים הסוגיה הכספית המרכזית בתיק.
חובות שלא ייכללו באיזון
חובות שנוצרו בהתנהלות פסולה או במנותק מצורכי המשפחה. חובות הימורים, חובות לשוק האפור והוצאות כספיות על מערכת יחסים מחוץ לנישואין אינם נכללים באיזון המשאבים, ובתי המשפט מקפידים שלא להעניק פרס לחוטא.
מי שפעל בצורה תמוהה, פלילית או סמי פלילית, או ביצע פעולות עסקיות שלא לצורך התא המשפחתי, לא יחייב בכך את בן הזוג שלא ידע על הפעולות. בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה נקבע שחובות בעל שנטל הלוואות ובזבז אותן בהימורים בקזינו בחו”ל אינם נכסים שליליים ברי איזון, בין היתר בשל ההימורים, ההסתבכות הכלכלית וניהול חשבון בנק נפרד.
באותה קטגוריה: קנסות פליליים ותעבורה, פיצוי שנפסק בגין עבירה, חובות שנוצרו בהברחת נכסים או בהסתרה מבן הזוג, וחוב מזונות לילדים מנישואין קודמים.
שתי הבחנות שנוטים לפספס
חוב שנוצר לפני הנישואין נשאר אישי, בהתאם לעיקרון שהנכסים שקדמו לנישואין מוחרגים מהאיזון. אם החוב הזה נפרע לאורך השנים מהקופה המשותפת, עשויה לקום טענה להשבה או לשיקול במסגרת האיזון.
חוב הצמוד לנכס מוחרג יוצא יחד עם הנכס. משכנתא שרובצת על דירה שהתקבלה בירושה או במתנה אינה מנוכה מהמסה המשותפת, מכוח הסיפא של סעיף 6(א).
מה נבדק בפועל?
נטל ההוכחה מוטל על הטוען. מי שמבקש שחוב ייכלל באיזון צריך להראות שהוא נוצר במהלך התקופה השיתופית ולתכלית משפחתית או עסקית לגיטימית. מי שמבקש להוציא חוב מהאיזון צריך להראות התנהלות חריגה, הסתרה או ניתוק מצורכי המשפחה. הכלים הרגילים הם בד”כ תדפיסי בנק לשנים אחורה, הסכמי הלוואה, תדפיסי אשראי, דוחות רשויות המס וחוות דעת אקטוארית.
מעבר לכך – קיים סעיף 8 לחוק, המאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שוויונית בנסיבות מיוחדות, ובהן התנהלות כלכלית חד צדדית שהסבה נזק לרכוש המשותף.
מה הוא הכלל כאשר החוב בעל אופי פלילי?
כלל הוא, כי אין חל שיתוף בין בני זוג כאשר מדובר בחוב שהוא אישי באופיו או הנובע מפעילות פלילית או כזה שאינו מיועד לבניית התא המשפחתי ואינו צפוי במהלך התנהלות רגילה (תמ”ש (ת”א) 37650-06-12) ש’ נ’ ש’ץ.
לכלל זה ער היה גם הנתבע עת טען כי כאשר נתבע הוא ע”י מ.א. עקב ענייניו עמו ועת הורשע הוא אגב אותה פרשה אמנם “רק” בדין משמעתי ולא בדין הפלילי – אזי מדובר ב”חוב עסקי רגיל”.
בית המשפט קובע כי לא מצופה מקצין משטרה אשר שירת כ-23 שנה להתרועע עם מי שנחשב, ולו אפילו רק בתקשורת, מבכירי העבריינים בישראל.
אין מצופה ממנו להתרועע או לקשור קשרים עסקיים עמו והתובעת לא הייתה צריכה לצפות ולא היה סביר שתצפה, כי בעלה, יראה כמהלך עסקיו ה”רגיל” ובעת שהוא משרת במשטרה – קשירת קשרים כאלה ואחרים שעצם זהות המשתתפים בהם תביא להרשעתו ולהדחתו מן המשטרה.
הנתבע עצמו טוען כי הרשעתו והפרשה כולה הכתימו אותו במוניטין רע והרי לך ראיה נוספת כי אין מדובר בהתנהלות רגילה.
הרשעה בדין משמעתי בגין התרועעות עם עבריין, השעיה ממושכת וסילוק משרות המשטרה נושאים אופי מעין פלילי, שלא לומר פלילי ממש, וכאלה מעשים כפי שעשה הנתבע אינם בגדר חוב משותף לצדדים, ככל שנוצר חיוב כאמור.
תביעת אותו עבריין כנגד הנתבע גם היא אינה איפה בגדר חוב משותף וכל כולה, על תוצאותיה והוצאותיה, לנתבע היא.
מה הדין באשר לחוב הימורים או חוב בגין פילגש?
כך גם נכונים הדברים כאשר אחד מבני הזוג מסתבך בשל חוב הימורים, חובות לשוק האפור, הוצאות כספיות על פילגש – כל אלו אינם נכללים במסגרת איזון המשאבים. הלכת השיתוף בחובות נועדה ליצור מצב בו צד אשר מנהל עסקים ועושה מאמצים למען המשפחה, יזכה גם להשתתפות בחובות מבן זוגו אם העסקים לא עלו יפה ונצברו חובות במקום זכויות.
יחד עם זאת בתי המשפט מקפידים שלא ליתן לחוטא פרס. ומי שהתנהל בצורה תמוהה, לא תקינה, פלילית או סמי פלילית או שעשה פעולות עסקיות ואחרות שלא לצורך התא המשפחתי – לא יהיה מאהדת בית המשפט, וזה לא יחייב את בן הזוג שלא ידע ושהפעולות נעשו שלא בידיעתו – בהשתתפות בחובות אלו.
שונה למשל הדבר אם בן הזוג חתם ערבות להלוואה שנלקחה מבנק או ממוסד מסודר (להבדיל משוק אפור), שכן אז יכול היה לברר ולשאול מה מטרותיה של אותה הלוואה ולתת או שלא לתת את הסכמתו לחבות זאת שחלה גם עליו.
איזון משאבים בחובות: לסיכום
איזון משאבים אינו מתייחס לכל חוב שנוצר במהלך הנישואין כחוב משותף באופן אוטומטי. השאלה המרכזית היא מה מקור החוב, מתי הוא נוצר, מה הייתה מטרתו והאם הוא שירת את התא המשפחתי או את הפעילות הכלכלית הרגילה של בני הזוג.
חובות שנוצרו לצורכי מגורים, מחיה, עסק משפחתי או הוצאות משותפות ייכללו בדרך כלל במסת האיזון, בעוד שחובות אישיים, פליליים, הימורים, שוק אפור, הוצאות על מערכת יחסים מחוץ לנישואין או התחייבויות שנוצרו בהסתרה עשויים להישאר באחריותו הבלעדית של בן הזוג שיצר אותם. גם מועד הקרע משמעותי, משום שחובות שנוצרו לאחר שהשותפות הכלכלית בפועל הסתיימה ייבחנו בדרך כלל כחובות אישיים.
המסקנה המעשית היא שבמחלוקת על חובות אין די לבדוק על שם מי רשומה ההלוואה או מי חתם עליה; יש לבחון את התמונה הכלכלית המלאה, את השימוש שנעשה בכספים ואת הקשר שלהם לחיי המשפחה. לכן תיעוד בנקאי, הסכמי הלוואה, מסמכי אשראי וראיות לגבי מטרת החוב עשויים להיות מכריעים בקביעה אם החוב ייכלל באיזון המשאבים.
תוכן נוסף בנושא שעשוי לעניין אתכם:
הבעל יצר חובות – האם האישה שותפה לחובות אלו וצריכה לשלם את מחציתם?