אישה שהגישה תלונות סרק כנגד הבעל חויבה בגירושין

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

בית הדין הרבני חייב אישה שהגישה תלונות שווא להתגרש ושלל ממנה את הזכות לכתובה

בבית הדין הרבני בחיפה בתיק מס’ 821836/1 נדון מקרה בו אישה הגישה תלונות סרק בגין אלימות שלא הייתה ולא נבראה כנגד הבעל. בית הדין הרבני ראה זאת בחומרה רבה וחייב את האישה להתגרש למרות שדרשה שלום בית.

מיגור תופעת האלימות במשפחה

גופים רבים התגייסו על מנת למגר את תופעת האלימות במשפחה, כאשר מספר הרציחות של נשים על- ידי בעליהן הפך לתופעה שגורה. בשנת 1991 נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה ונתן לבית המשפט לענייני משפחה ולבית משפט השלום כלים להתמודד עם התופעה הקשה של אלימות במשפחה.

הרעה החולה של תלונות השווא

לצד הפעולה המבורכת של רשויות החוק וגופים שונים למיגור האלימות במשפחה, התפתחה תופעה מכוערת נוספת שאינה מכוערת פחות מעצם האלימות עצמה:

נשים לא מעטות נתפסו כדוברות שקר, עת התברר כי בדו עלילת שווא נגד בני זוגן, והכל על מנת להרחיקם מן הבית במהלך הליך הגירושין כדי שלא להתגורר עמם תחת קורת גג אחת כל עוד ההליך המשפטי של הגירושים מתקיים ועל מנת להשיג הישגים פסיכולוגיים ואחרים כתוצאה מהטענה בדבר אלימות במשפחה.

מדוע נשים מעוניינות להרחיק גברים מן הבית בהליך הגירושין?

אישה שעלה בידה להרחיק את בן זוגה מן הבית תרגיש שידה על העליונה, ולהיפך – גבר שהורחק על לא עוול בכפו ירגיש נחות במשחק הכוחות הקורה בהליך הגירושין.

יש להבין כי גבר המואשם באלימות חווה חוויה קשה של ניתוק ממשפחתו ולא רק של הרחקה פיסית מביתו. לעיתים קרובות, הוא עלול למצוא את עצמו בתא מעצר מעופש, בחברת פושעים ונרקומנים ותחת חקירה קשה ומשפילה, שלא בצדק ושלא כדין ועל לא עוול בכפו, רק משום שאשתו בדתה אלימות שלא קרתה. אדם כזה גם מורחק לעיתים מילדיו, עד שיתברר אם הוא מסוכן כלפיהם אם לאו, בבדיקת מסוכנות או מסוגלות הורית.

תופעה עלילות השווא של נשים נגד בעליהן או בני זוגן, גם כשהיא נחשפת, אינה מטופלת על ידי רשויות החוק כפי שצריך, וכפי שהיה מצופה אם כי לאחרונה חלו שינויים בגישה בעניין זה ובוטלה ההנחיה שלא להגיש תביעה כנגד מגישות תלונות שווא.

אי הטיפול בתופעה מעודד נשים לטפול האשמות שווא על בעליהן, מפני שבמקרה כזה הן זוכות ביתרון ממשי, במאבק הגירושים נגד בעליהן, ולכל היותר מהלך זה אינו עולה יפה מבחינתן אך אינו גורע מהן.

אלימות במשפחה לא נחשבת רק לאלימות פיזית. גם צעקות רמות, שבירת מיטלטלין, טריקת דלתות בכוח, חבטות בקיר או ברהיטים וכמובן איומים שונים נחשבים על-פי החוק לאלימות במשפחה.  גם אלימות כלכלית נחשבת אלימות גם אם אין בה כל אלמנט פיסי של מכות או של איום.

נשים לא מעטות המצויות במאבק גירושים, מגישות תלונות שווא נגד בעליהן על אלימות, ובמקרים לא מועטים ככל הנראה בעצה אחת עם עורכי דינן ובעידודם של עורכי דן אלו.

הרחקת הבעל מהבית לא רק מביא לנשים ניצחון מוראלי – אלא מאפשר להן להציב את הישארותן בבית כעובדה בשטח, שבעתיד יהיה קשה מאד לשנותה, וכן מאפשר להן לזכות במשמורת זמנית בכל הנוגע לילדים שהרי הבעל נע ונד בין בתים ואין הוא יכול לקחת אחריות על הילדים מקום בו לו עצמו אין יציבות וקביעות, גם אם הדבר זמני הוא.

כך או כך הליך פירוק השיתוף נדחה בשל הרחקת הבעל מן הבית ולעיתים יוצרת מצב זמני שהולך ומתמשך לפיו אין צו לפירוק שיתוף מחד ומאידך הבעל מורחק מן הבית למשך תקופה ארוכה.

בדרך כלל, נושאי האלימות בין בעל ואשתו עולים עם תחילת ההליכים המשפטיים. ויודגש כי המדובר בהליך מאוד כוחני, שבו אדם, שבחלק נכבד מהמקרים לא עשה דבר, מורחק מביתו ולמעשה נתלש חד צדדית וברגע אחד מכל המוכר הידוע והשגרתי עבורו.

אסור לשכוח שהתלונה במשטרה חושפת את הבעל לחזית נוספת עמה הוא צריך להתמודד במקביל להליך הגירושין, דהיינו התמודדות עם ההליך הפלילי ועליו לא רק להופיע לדיונים ולנסות להפריך את טענות האלימות אלא גם להוציא כספים רבים על עורך דין פלילי ולהפסיד זמן עבודה.

בעל שמוגש כנגדו הליך פלילי באמצעות כתב אישום של מדינת ישראל נגדו נזקק לא רק לעורך דין לגירושין אלא גם לעורך דין פלילי, והעלויות והקשיים מתגברים.

חשוב לציין כי ההליך שיתפתח סביב תלונה במשטרה מכניס את התיק להסלמה ולמתח עצומים בין בני-הזוג, הסלמה שלא הייתה קיימת שם קודם.  בכל פעם בה מוגשת תלונה על אלימות במשפחה, נפתחת חקירה משטרתית. לא פעם מתגלה כי תלונות האישה על האלימות היו מוגזמות, אם לא מופרכות מן היסוד, חסרות בסיס ומיועדות למטרה לא נקייה, דהיינו – פגיעה בבעל שלא כדין.

מה קורה כאשר מוגשת תלונה של אישה נגד בעלה על אלימות?

מהרגע שבו מוזמנת משטרה בגין תלונה על אלימות במשפחה, מתבצעת באופן אוטומטי הפרדה מיידית בין בני-הזוג, כאשר ברוב המוחלט של המקרים הבעל מוצא את עצמו מחוץ לבית, גם אם אין סכנה אך ורק כדי להרגיע את הרוחות.

השוטרים רושמים מפי האישה את תלונתה במקום (אלא אם כן הגיעה פיזית למשטרה), ואילו הבעל נלקח לחקירה.

בתום החקירה, יורחק הבעל מאשתו על-ידי המשטרה לכמה ימים. בשלב זו תונחה האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו הגנה. צו זה יינתן כנגד הבעל לעיתים קרובות במעמד צד אחד, וכך יורחק הבעל מביתם המשותף לתקופה של כשבוע, עד דיון נוסף בעניינו.

קיימת חובה על שופט לקיים דיון אם הוציא צו הרחקה במעמד צד אחד בתוך 7 ימים.

אם הבעל לא יצליח להוכיח את כי לא פעל כפי שטוענת האישה – יינתן כנגדו צו הגנה לשלושה עד ששה חודשים ובמקרים מיוחדים עד שנה.

משמעות צו ההגנה

משמעות צו ההגנה הינה איסור על יצירת קשר בכל דרך שהיא, הטרדה, ולפעמים  ברדיוס של מספר קילומטרים ממקום המגורים ומקום העבודה של האישה.

לא כל הליך המתחיל בתלונה מסתיים במעצר. לעיתים החוקר אינו מוצא סיבה לעצור את הבעל או אפילו להרחיק אותו. במקרים כאלה ממליצים במשטרה לבעל לשמור מרחק עד שהעניינים יירגעו.

אם המשטרה מאמינה כי אכן נעברה עבירה, מועבר התיק לפרקליטות עם המלצה להעמיד לדין, ואזי יתחיל ההליך הפלילי כנגד הבעל.

המשטרה לא לוקחת סיכון וגם לא בית המשפט לענייני משפחה

חשוב לדעת כי כדבר שבשגרה, המשטרה לא לוקחת שום סיכון ותרחיק אדם מיד לאחר קבלת התלונה. ניתן לומר כי מדובר בהליך שגרתי לחלוטין. הרחקת אדם באמצעות צו למניעת אלימות במשפחה, במעמד צד אחד, הינה צעד קל יחסית ודי בכך שאישה תגיש בקשה בה תפרט אלימות או חשש לאלימות כלפיה ותפרוץ בדמעות ותרעד כדי שהבעל יורחק למספר חודשים.

במקרים רבים בהם מוגשות בקשות למתן צווי הגנה, שופטי בית המשפט לענייני משפחה מצויים במצוקה אמתית. טעות של שופט אשר לא נעתר לבקשת צו הגנה עלולה להסתיים בטרגדיה קשה. אף שופט לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לכך ועדיף להרחיק מאשר לא להרחיק ואז להיווכח כי אישה נרצחה בשל טעות של שופט או של קצין משטרה.

חשוב לציין כי לבית המשפט גם אם מדובר בשופט מנוסה וחכם אין כל דרך לגלות האם המעשים המיוחסים לבעל נכונים אם לאו ואין השופט בוחן כליות ולב, ויכולת זו שמורה רק לשוכן במרומים.  יתר על כן קיימים מקרים בהם בעל הורחק ורצח את אשתו במקום אחר ואם כך, מה הועיל צו ההגנה אשר הרחיק אותו מן הבית?

לפיכך, בחלק נכבד מהמקרים יינתן צו הגנה במעמד צד אחד גם אם יש ספק בלב השופט בדבר האירועים.

מה יכול לעשות בעל שנפל קורבן לתלונת שווא?

גבר רשאי לתבוע את אשתו אם הגישה נגדו תלונת שווא, אך תביעה זו תגיע לבית המשפט לענייני משפחה, שלא ימהר לחייב את האישה בדמי נזיקין אלא אם השתכנע שהייתה זו עלילת שווא של ממש וכרוכה בשקרים בוטים.

אישה אשר הגישה תלונה בתום לב, גם אם הבעל זוכה – לא תחויב בתשלום גם לאחר תביעת נזיקין של הבעל נגדה.

התופעה הקשה של תלונות שווא כנגד גברים

וחזרה לפסק הדין המאוזכר בפתיח, של בית הדין הרבני. הדיין הוסיף כי מחומר הראיות עלתה תמונה של אלימות מילולית ופיזית קשה של האישה כלפי הבעל, שהגיעה לשיאה בהגשת תלונות שווא רבות במשטרה שהביאו להרחקתו מהבית.

בית הדין קבע התופעה של הגשת תלונות שווא במשטרה של נשים כנגד בעליהן מנוצלת היום באופן שיטתי במאבקי הגירושין בין בני זוג שבחייהם משבר וקרע.

הדיין הסביר, כי בנסיבות מקרה זה מתקיימות ההלכות בעניין אישה רעה ו- אישה העוברת על דת משה ויהודית, לפיהן אישה המשפילה את בעלה כדי לפגוע בחייהם המשותפים – כופים עליה גט וגם שוללים את זכותה לדמי כתובה ותוספת כתובה.

הדיין סייג את דבריו ואמר שלא בכל מקרה של תלונות סרק יחייבו את האישה בגט, ויש לבחון את הרקע להגשת התלונה. עם זאת, במקרה זה, מדובר בבעל שאין לו שום עבר פלילי ועבורו ההליך היה רצח אופי של ממש שקשה מאד להתאושש ממנו.

האישה גם לא הסתפקה בתלונות השקריות והוציאה צו הרחקה, ובכך הביאה לפגיעה בלתי מידתית בבעל תוך התעלמות מרגשותיו.

בסיכומו של דבר, הדיין  חייב את הצדדים להתגרש ודחה את תביעת שלום הבית של האישה. בסוף דבריו כתב הדיין כי: כשבני זוג רבים, צריך לדעת איך לריב, ועל בית הדין כדבריו: להפסיק את יצר ההרס הקיים במקרה זה, גם אם הוא כבר נהפך לאידיאולוגיה, ובעיקר בגלל הילדים שמתפוררים בתווך. אכן דברים כדורבנות.