מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
050-969-3850
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    איפה עדיף לגדל קטין בעוטף עזה או ביהודה ושומרון?

    ההורים התגרשו והאב מתגורר בעוטף עזה והאם עם הקטין ביישוב מעבר לקו הירוק הסמוך לירושלים

    חייהם המשותפים של בני הזוג עלו על שרטון, כפי שלעיתים קורה, והגירושין היו בלתי נמנעים. נפתחו ביניהם מספר הליכים משפטיים בעניין משמורת הקטין, זמני שהות, מזונות הקטין וחלוקת רכוש.

    הצדדים השכילו להגיע כבר בתחילת ההליך למספר הסכמות, לרבות הסכמה לפיה משמורת הקטין תהא לאימו, תוך קיום מפגשים עם אביו פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים, כמקובל.

    הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין, במסגרתו הוכרעו שאר הנושאים שבמחלוקת ובני הזוג התגרשו בבית הדיון הרבני.

    מספר חודשים לאחר מכן עברה אם הקטין להתגורר עימו ביישוב מעבר לקו הירוק, סמוך לירושלים, בעוד האב מתגורר ביישוב בעוטף עזה.

    טענות האב כלפי האם בכל הנוגע למקום המגורים החדש שלה ושל הקטין

    כשנתיים לאחר מכן הגיש האב כתב תביעה בו טען כי בעת אישור ההסכם האמור לא ידע אודות הסכנה הביטחונית הנשקפת לבנו הקטין במקום המגורים אליו עקרה האם, אלא שבאחת הנסיעות למקום הושלכו אבנים לעבר מכוניתו, ניפצו השמשה ואז הבין את גודל הבעיה.

    בסוגיה זו נדרשה להכריע השופטת ענת אלפסי, ולהתמודד עם שאלות ביטחוניות בנוסף לסוגיות הרגילות העומדות בפני כל שופט.

    עוד טען כי הקטין שרוי במתח תמידי בשל הסכנות האורבות לו.

    בנוסף טען כי המרחק הרב מכביד עליו ועל הקטין וכאשר מגיע ליישוב אין כל מקום ציבורי בו יוכלו לבלות במשותף.

    האב טען גם כי ביישוב נהוג אורח חיים דתי בעוד הקטין ואימו מנהלים אורח חיים חילוני, דבר העלול ליצור עבור הקטין קשיים חברתיים.

    לפיכך, ביקש להעביר הקטין למשמורתו ולחלופין להורות לאם לעבור להתגורר עם הקטין במקום בטוח. ככל שתעשה כן, לא יעמוד על העברת המשמורת.

    האם הגישה כתב הגנה, בו טענה כי אין מדובר אלא במחזור של תובענה קודמת, כאשר כל מטרת ההליך היא לחסוך מהאב נסיעות, שכן בפועל התקשה לעמוד במפגשים שנקבעו בינו לבין הקטין והחמיץ רבים מהם. עוד טענה כי גם במהלך חייהם המשותפים נהגו להגיע ליישוב בו היא מתגוררת כיום, ללא כל קושי, הואיל ושם מתגוררים הוריה.

    בנוסף טענה כי אין כל חשש בטחוני, הואיל ומדובר ביישוב הנמצא במרכז הארץ, מאובטח היטב ומתגוררים בו ילדים רבים. גם לקטין עצמו אין כל תחושת פחד.

    עוד טענה כי גם העיר הדרומית בה מתגורר האב נתונה פעמים רבות לסכנה ביטחונית בשל מתקפת טילים מכיוון רצועת עזה, ואין בה כל יתרון על פני היישוב במרכז הארץ בו היא מתגוררת.

    לגבי אפשרויות הבילוי ביישוב טענה כי האב אינו מחוייב להישאר עם הקטין ביישוב בעת המפגשים עימו ויש באפשרותו לנסוע עימו לעיר הבירה הנמצאת, מרחק 20 דקות נסיעה.

    תסקיר פקידת סעד

    תסקיר פקידת סעד ממנו עולה כי הקטין שמח במקום מגוריו, השתלב היטב בבית הספר, ונהנה מקשר יציב עם שני הוריו. הבעיה המרכזית נמצאת בחששות מצד האב, אשר טרם השלים עם מעבר האם למקום מגורים מרוחק ועם החששות לשלומו של הילד.

    עוד מצוין כי המאבקים הבלתי פוסקים בין ההורים פועלים לרעת הילד ועל כן עליהם להימנע משיתופו בסכסוך. ידוע שהורים מתקשים למדר את הילד מהסכסוך ביניהם והם משתפים אותו במודע או שלא במודע ובכך גורמים לו נזק חמור יותר או פחות לפי העניין.

    עוד נקבע כי יש למנות אפוט' לדין לקטין וזו קבע כי שוחחה עם הקטין, התרשמה כי אינו מפחד להישאר לבדו, אך המחלוקות בין הוריו מטרידות אותו עד מאוד וכי הקטין אוהב את שני הוריו ומעוניין לחלק זמנו ביניהם

    בחלוף כשלושה חודשים התכנסה ועדת תסקירים על מנת לדון במצבו של הקטין ובסמוך לאחר מכן הוגש התסקיר האחרון. המסקנות היו כי לשני ההורים חלק חשוב ומשמעותי בגידולו של הקטין, אלא שהמלחמות ביניהם גורמות לקטין קושי רגשי המשפיע עליו לרעה. לפיכך הומלץ על שינוי קל בזמני השהות באופן שיחסוך מעברים ונסיעות, תוך הפניית הצדדים לתיאום הורי.

    הנושא הביטחוני עלה בישיבת ההוכחות

    בישיבת ההוכחות העידה העו"ס לסדרי דין, השיבה לשאלות בית המשפט ולשאלות ב"כ הצדדים וחזרה על המלצותיה. בנוסף העיד רכז הביטחון של היישוב, אשר הבהיר כי מדובר ביישוב מוגן ואין כל יסוד לחשש בטחוני לגביו.

    התרשמות היא כי מדובר בהורים המסוגלים לשתף פעולה למען הילד ועל כן יוכלו ליהנות מתהליך משמעותי של תיאום הורי, אשר מטרתו ללמד אותם לנהל שיח ענייני ונטול משקעים ובמרכזו טובת בנם הקטין.

    בית המשפט נפגש עם הקטין

    בית המשפט החליט כי ייפגש עם הקטין בלשכתו אך תוכן השיחה כמובן חסוי. המדובר בילד בוגר, נבון ורגיש. התרשמתי כי הקטין אוהב את שני הוריו ומרגיש אהוב על ידי שניהם. עוד התרשמתי כי הקטין מודע למורכבות הביטחונית אצל כל אחד מהוריו, אך עם הרגיעה במצב הביטחוני ועם חלוף הזמן, איננו חושש עוד.

    מתברר כי בכל אחד מן הבתים מתנהל אורח חיים מסורתי שאינו דתי. בשני הבתים עורכים קידוש בערב שבת, יחד עם הסבא הסבתא והדודים, כאשר במשפחת האם ישנם גם שני אחיינים פעוטים עימם נהנה הקטין לשחק.

    הקטין חובש כיפה בהגיעו לבית הספר, אך כמו רבים מן הילדים מסיר אותה בהפסקה. לקטין חברים מבני כיתתו, ואף חברים בתנועת הנוער בני עקיבא עימם נפגש פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. מדובר בפעולות מעורבות מהן הוא נהנה עד מאוד. העניין היחיד המצער את הקטין הוא המתח הרב בין הוריו והוא מייחל לכך שייפסק.

    המסגרת הנורמטיבית

    חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 קובע כי הורים מחוייבים לפעול לטובת ילדיהם הקטינים. ככל שקיימת ביניהם הסכמה בעניין זה, יפעלו על פי הסכמתם, ובהעדר הסכמה, יכריע בית המשפט. ר' סעיפים 15, 17, 24 ו – 25 לחוק.

    מפגש בין שופט לבין קטין הוא כלי עבודה נוסף שיש לבית המשפט

    המחוקק הוסיף לאחרונה את כלי העבודה הנוסף והוא קיום שיחה עם הקטינים. אמצעי זה, שהיה בעבר כלי עזר בלבד, אשר השימוש בו נעשה במשורה, הפך לאמצעי מרכזי.

    תקנה 258לג4(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כדלקמן: בית המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, וכן ילד שטרם מלאו לו שש שנים אם ראה בית המשפט לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר.

    עוד טרם התיקון לחוק נקבע בפסיקה כי קיימת חשיבות רבה לקיום שיחה עם כל קטין, בהתאם לגילו, תוך הבהרה כי רצונו אינו מכריע את הכף, אך בהחלט יילקח בחשבון. דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית ותמ"ש (ת"א) 49123/03 פלוני נ' אלמוני.

    כל אחד מההורים מתגורר במקום בו לעיתים יש צורך להתמודד עם מצב בטחוני ועם אתגרים הנובעים מהמצב הביטחוני.

    כיום הקטין חש מוגן בביתו של כל אחד מן ההורים, חרף הסכנות הפוטנציאליות שעל הפרק. ממ"ד, רכז בטחון ועוד הגנות הניתנות לכל אזרח על פי צרכיו ניתנות גם לקטין. תחושתו האישית היא בעלת חשיבות רבה בכל הנוגע להתפתחותו הרגשית התקינה, והדברים ברורים.

    בחינה אובייקטיבית של הדברים מלמדת כי גם במקום מגוריי האם ביישוב במרכז הארץ וגם במקום מגוריי האב בדרום, קיים צורך, מעת לעת, להתמודד עם אתגרים ביטחוניים שונים. בית מגוריי האב בדרום חשוף לא פעם למתקפת טרור מכיוון רצועת עזה, ובית מגוריי האם ביישוב שבמרכז הארץ עליו מופקד רכז הביטחון אף הוא נחשף מדי פעם למתקפת אינתיפאדה.

    החובה לגדל את ילדינו מתוך בטחון ולא מתוך חרדה כחלק מהמציאות בארץ

    בית המשפט קובע כי מדינת ישראל מפגינה חוסנה בכל אחד מן המצבים הללו ומגוננת על אזרחיה ככל יכולתה, על פי רוב בהצלחה. במצב דברים זה, מחויבים אנו לגדל את ילדינו בתחושת ביטחון ולא מתוך חרדה, על מנת שיתפתחו כנדרש ויוכלו ליהנות מילדות מאושרת, מתוך ידיעה כי ניתן להתגבר גם על סכנות.

    בית המשפט נותן הוראה מיוחדת על מנת להפיס את דעתו של האב ולהרגיעו

    העו"ס מתבקש לפנות לרכז הביטחון של היישוב על מנת להזמין את האב לסיור, כדי שיוכל להתרשם בעצמו מסידורי הביטחון במקום.

    בית המשפט קובע כי ההורים לא יערבו את בנם הקטין במחלוקות ביניהם וכי טוב יעשו ההורים אם יניחו המחלוקות מאחוריהם, יאפשרו לבנם המוכשר להפיק הנאה ושמחה מילדותו, כאשר הוא מביט אל ההורים בחיוך ובתקווה, והוריו משמשים לו מודל של שיתוף פעולה.

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים