האם אפשר לכפות על בן הזוג האחר לעזוב את הבית כאשר בני הזוג החליטו על גירושין או כאשר צד אחד הביע את רצונו להיפרד והצד השני אינו מעוניין בכך או אינו שלם עם כך וכתוצאה מכך האוירה בבית לא נעימה?
אין אפשרות לכפות על אחד מבני הזוג לעזוב את הבית המשותף ולגרום לו למכור את הבית, אם אין הסכמה לכך, וכל עוד אין הליך גירושין בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין. כל עוד לא נמכר הנכס המשותף בו מתגוררת המשפחה, לרבות בני הזוג, קשה עד בלתי אפשרי לאלץ מי מבני הזוג לעזוב ולאפשר לבן הזוג האחר להתגורר בדירה.
אפשר לעשות זאת בהסכמה אך לא בכפיה. כמובן שאם אחד מבני הזוג אלים או מאיים או מפריע בצורה משמעותית לשגרת החיים בבית אפשר לאלץ אותו באמצעות צו הגנה או צו להטרדה מאיימת לעזוב את הבית באופן זמני עד למועד בו יימכר.
אם בן הזוג אינו אלים ואינו מטריד או מפריע לניהול החיים השגרתי והשוטף – הרי שצריך יהיה לעשות מאמץ להתגורר יחדיו תחת אותה קורת גג, גם אם הליכי הגירושין מתקיימים ומתנהלות תביעות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני או בשניהם גם יחד.
אך אין די באווירה לא נעימה בבית או במצב של מתח הדדי גם אם האווירה עכורה ביותר. גם אם הילדים סובלים מהתהליך, והם מתקשים לתפקד כל עוד הליך הגירושין מתנהל, אין די בכך כדי לאלץ צד לעזוב את הבית, כמובן בהסתייגות שאין אלימות פיסית או אלימות נפשית קיצונית.
איך בכל זאת אפשר לאלץ את בן הזוג האחר לעזוב את הבית
רק בהליך של פירוק שיתוף, הליך בו מוציא בית המשפט את דירת או ביתם של בני הזוג למכירה – רק בהליך כזה אפשר לכפות את המכירה ואז שני בני הזוג יחדיו צריכים לעזוב את הדירה המשותפת, על פי המועד שנקבע לפינוי, מועד למסירת החזקה, בהסכם המכר אל מול הקונים.
ההלכה המשפטית קובעת כי בהתאם לחוק המקרקעין הפתרון של פירוק שיתוף הוא הפתרון הרצוי והראוי ואין לכפות שיתוף בניגוד לרצון אחד מהשותפים ויש לעודד את פירוק השיתוף.
בפס”ד שניתן על ידי כב’ השופט גייפמן בתמ”ש (ת”א) 53941/96 יצחק צ’פניק נ’ פנינה צ’פניק, פורטו השיקולים המערכתיים מכוח חוק המקרקעין המנחים את בית המשפט לענייני משפחה בפירוק שיתוף:
- מניעת שותפות בלתי-רצויה, מעודדת מריבות בין השותפים;
- שמירה על דינאמיקה של שחירות נכסי המקרקעין, שהינם משאב מצומצם, ועידוד פיתוחם.
- שמירה על חופש הפעולה של בעל הזכות הקניינית.
הזכות לתבוע פירוק שיתוף היא כמעט אבסולוטית, כל שותף במקרקעין משותפים (אפילו אם הינו שותף בעל חלק קטן בנכס) זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף במקרקעין.
האם אפשר למנוע הליך של פירוק שיתוף אם אין הסכמה על גירושין?
בהליך המתקיים בבית המשפט לענייני משפחה קשה עד בלתי אפשרי למנוע הליך של פירוק שיתוף. בדרך כלל אם אין סיבה הגיונית בית המשפט מוציא את הדירה המשותפת למכירה לאחר קדם משפט אחד או שניים.
איך בכל זאת אפשר למשוך ולדחות את ההליך של פירוק שיתוף?
אפשר למשוך ולדחות את הליך פירוק השיתוף באמצעות טענות משפטיות ועובדתיות שונות, אך לא לעד אלא לתקופה מסויימת.
כך למשל יכולה אשה לטעון כי איזון משאבים בינה לבין בעלה, יביא לתוצאה לפיה כנגד ויתור על איזון המשאבים בזכויות כספיות של הבעל, יש להעביר לזכותה ולבעלותה את כל הזכויות בבית.
ניקח לדוגמא מקרה בו לרשות הבעל עומדים כספים נזילים בסך של 1.5 מיליון ₪ וערך הדירה הוא פחות או יותר דומה.
בנסיבות כאלה יכולה האישה לטעון כי יש לקזז את הכספים שיש בידי הבעל כנגד שווי הדירה, ואזי תישאר כל הדירה בבעלותה והזכויות בדירה יעברו לבעלותה במלואן, ומנגד כל הכספים כולם שנחסכו על ידי הבעל יישארו בבעלותו ולשימושו.
טענה מעין זו יכולה לעכב פירוק שיתוף עד שתתברר, ועד שיוברר האם הנתונים נכונים, והאם באמת אפשר לבצע איזון משאבים בדרך כזו אשר ימנע את מכר הדירה. לעומת זאת אם המדובר בכספים שאינם נזילים ומועד פרעונם דחוי לשנים רבות, לא ניתן יהיה לאלץ צד אחד לוותר על חלקו בדירה כנגד כספים עתידיים, והוויתור על הדירה לעומת ויתור על זכויות במקרה כזה יבוצע רק אם תהיה הסכמה של שני הצדדים גם יחד וההסכמה תקבל ביטוי בהסכם גירושין כולל.
מקרה נוסף בו אפשר לדחות את פירוק השיתוף הוא מקרה בו בפועל הבעל הינו חסר אמצעים, מובטל או משכורתו נמוכה, ולבני הזוג יש מספר רב של ילדים. במצב כזה בו צפוי כי הבעל לא ישלם את המדור של ילדיו הקטינים אם תימכר הדירה ובהנחה שהמדובר במספר רב של ילדים, יכול בית המשפט להורות על דחיית פירוק השיתוף עד למועד בו חלק מן הילדים יבגרו.
מרגע שתפקע חובת המזונות וגם חובת תשלום המדור, אזי לא תהיה כל סיבה לעכב את פירוק השיתוף. מנגד אם יש משמורת משותפת והמזונות נמוכים או לא קיימים בכלל – לא יהיה ריאלי לצפות שפירוק השיתוף יידחה או יעוכב.
מדור ספציפי בבית הדין הרבני
יתכן גם מצב בו אישה תעתור למדור ספציפי ובית הדין הרבני יקבל את הבקשה או אז מנוע בית המשפט מלהורות על פירוק שיתוף עד למועד בו יבטל בית הדין את הצו למדור ספציפי.
בסופו של יום קשה למנוע או לדחות לזמן רב במרבית המקרים את פירוק השיתוף מאחר וזכות הקנין שהינה זכות יסוד הינה זכות על שאין לפגוע בה למעלה מן הצורך.
בסופו של יום כל אחד זכאי להנות מרכושו, ועל כן לכל היותר יעכב בית המשפט את פירוק השיתוף במקרים מסויימים אך בסופו של דבר הדירה או הבית ימכרו והתמורה שתיוותר לאחר המכר – תחולק בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם או כפי החלקים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין.
נסיון החיים מלמד כי כאשר מורה בית המשפט על פירוק השיתוף בבית המגורים של המשפחה, הרי שהדבר נותן תאוצה להליך הגירושין.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916