הורה מנכר: איך אפשר לזהות הורה מנכר ואיך להתמודד

מבוא – מהו ניכור הורי וביטויו

ניכור הורי, בהגדרתו הקלאסית, מתאפיין בין היתר ואולי במיוחד בסרבנות קשר בין הילד לבין ההורה המנוכר ואולם המונח.

מתייחס למצבים בהם סרבנות הילד לקשר עם מי מהוריו, הינה תוצר של התנהגות מסיתה של ההורה האחר, ומהווה – על פי הספרות המקצועית – מאפיין אחד מבין מאפיינים רבים מאפיינים שתוצאתם, בדרגתה החמורה, מגיעה לכדי נתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר.

במצבי קיצון של ניכור הורי נמחקת זהותו וקיומו של אותו הורה בתודעתו של הילד.

הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעה זו אף ראה בה משום הפרעה היה פרופ’  ריצ’ארד גרדנר, עליו יש הרבה מאד ביקורת מקצועית כיום, ואולם הוא זה אשר טבע את המונח “תסמונת הניכור ההורית“.

הורה מנכר – ברית הרסנית בין הורה לילד

ניכור הורי, שמשמש כיום להגדרתה של התופעה, מתאר ברית שטנית ופתולוגית בין הורה מנכר לילד, מערכת יחסים המבוססת על התנגדות של הילד כלפי ההורה האחר, שאותו נכנה ההורה המנוכר, התנגדות וסירוב לכל קשר שאינו מושתת על סיבה ממשית ומוצדקת אלא על בסיס תהליכי הסתה אינטנסיביים מתמשכים של ההורה המנכר, אשר שם לו למטרה, בצורה מכוונת וזדונית – להפריד בין הילד לבין ההורה האחר.

המניעים של רצון לנכר את הילד מההורה האחר הם רבים, חלקם נובעים משיקולים כלכליים וחלקם האחר מרצון לנקמה או מתוך אמונה שאינה מבוססת על המציאות, לפיה ההורה האחר פוגע בילד.

ההורה המנכר מעודד, באופן פאסיבי או אקטיבי, הזדהות של הילד עם מחשבותיו ורגשותיו שלו כלפי ההורה המנוכר ועל כן בנסיבות כאלה מי שנושא באחריות לקיומה של  התופעה הוא ההורה המנכר, שהינו בדרך כלל ההורה המשמורן, אשר ‘שוטף את מוחו של הילד’ ומביא להדחקת כל רגש חיובי שיש לו כלפי ההורה המנוכר.

גרדנר חילק את תסמונת הניכור ההורי לשלוש רמות: קלה, מתונה וחמורה.

ככל שהניכור נמשך זמן רב יותר ברור שקשה יותר לטפל בו וישנם מקרים – ביחוד בעבר בטרם הייתה מודעות כה גבוהה למצב זה – בהם הנתק הינו בלתי הפיך בין ההורה לילד המנוכר.

סימנים של הורה מנכר עוד לפני שהילד אינו מוכן להיפגש עם ההורה המנוכר 

ובכן, ככל שהזיהוי של פוטנציאל הניכור מוקדם יותר כך אפשר להתמודד עם המצב טוב יותר. להלן מספר מצבים לכך:

אם ההורה מדבר בצורה שלילית על ההורה האחר קיים סיכוי שהילד יפנים את ההכפשות אודות ההורה השני ויזדהה עם ההורה אשר מנסה לנכר. אמנם לא כל אימת שהורה מדבר רעות אודות ההורה השני נוצר ניכור הורי ואולם אם מדובר במינון גבוה של מידע שלילי אודות ההורה האחר ובצורה אינטנסיבית קיים סיכוי שתיווצר פגיעה בקשר בין הילד להורה השני, ותתקיים סרבנות קשר.

כאשר ההורה מונע כל קשר עם ההורה השני מחוץ להסדרים הקבועים. כך למשל יכול הורה לנסות ליצור קשר עם הילד ולהיפגש עמו בנוסף להסדרים המוסכמים או ההסדרים שנקבעו על ידי בית המשפט. סירוב גורף ומיידי עשוי ליצור חשש לניכור הורי עתידי.

כל הורה יכול לדבר עם ילדיו ואמור לעשות כן מידי יום, וגם בימים בהם אין הוא פוגש בהם. כאשר אחד ההורים מנסה להגביל את השיחות ולא מאפשר לקיים אותן יש חשש לניסיון לניכור הורי.

כאשר ההורה המנכר מתעקש להיות נוכח בשיחות הטלפון של הילדים עם ההורה האחר – יתכן ויש כאן אלמנט של שליטה ויתכן שהדברים יכולים להתפתח למשהו גרוע יותר בדמות ניכור הורי.

כאשר ההורה שואל את הילד את מי מההורים הוא מעדיף יש בכך פוטנציאל שלילי לניכור הורי.

כאשר ההורה מפעיל לחצים נפשיים על הילד ואומר לו שהיה בודד בהיעדרו ועצוב עד מאד וכי קשה לו כאשר הוא נפגש עם ההורה השני, יכול להיווצר ניכור הורי. הניסיון לסוג של חטיפה פסיכולוגית יכול להיות ניכר מדברי הילד אודות ההורה האחר.

כאשר ההורה מתאר בפני הילד מקרי אלימות או התעללות של ההורה האחר בלא שיש לכך בסיס במציאות יכול להיווצר ניכור הורי.  כאשר הורה מעצים סיטואציות שהיו בעבר יכול להיווצר מצב של סרבנות קשר עד כדי ניכור הורי.

כאשר ההליכים המשפטיים נמשכים וההורה המנכר משתף את הילד, מספר לו פרטים אודות ההליך המשפטי, ואף מאפשר לו לקרוא כתבי טענות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני – יכול להיווצר ניכור הורי.

כאשר ההורה משתמש בעובדה שההורה האחר שיקם את חייו ובנה זוגיות אחרת ולזוגיות הזו הובאו ילדים נוספים – יכול ההורה המנכר לספר לילד שההורה האחר מעדיף את הילדים האחרים על פניו. לאמירות כאלה יש תוצאה הרסנית.

מקרה חמור יותר הוא כאשר ההורה משכנע את הילד (בדרך כלל ילדה) שהאב עשה בה מעשים שלא ייעשו – יווצר ניכור הורי בוודאות.

כאשר הורה מנכר שוטף את מוחו של הקטין ומשכנע אותו כי ההורה האחר הוא אדם אלים ומציג בפניו – במנותק מההקשר – הקלטות של צעקות וכיוצ”ב.

כאשר ההורה המנכר מציג את ההורה השני כמי שנוהג בקמצנות כלפי הילד שלו ובנדיבות כלפי אחרים יכול להיווצר ניכור, אם לא כעס רב.

ניכור יכול להיווצר כאשר האם תאמר לילד שבן הזוג החדש שלה, כלומר של האם הוא בפועל אבא שלו וכי הוא מתבקש להפסיק לקרוא לאבא כ”אבא” ולהתעקש שהוא יקרא לו בשמו ואילו לבן הזוג החדש חייב הוא לקרוא “אבא”. יש אפשרות גם ליצירת מצב הפוך.

כאשר ההורה מקבל החלטות על דעת עצמו ואינו משתף את ההורה השני בעניינים רפואיים או חינוכיים או נושאים חשובים אחרים הקשורים בילד והוא ממדר את ההורה השני מכל מידע הגם שבניגוד לחוק.

כאשר ההורה המנכר אומר לילד שההורה האחר או בני משפחתו אינם אוהבים אותו ולא מעוניינים בו.  ילד עשוי לאבד בטחון עצמי כתוצאה מאמירות כאלה ואין לדעת מה תהיה התוצאה והאם הדבר יגיע כדי סרבנות קשר וניכור.

כאשר ההורה המנכר מבטל פעם אחר פעם את הסדרי המפגש בין הילד להורה האחר, וההורה האחר משלים עם המצב ולא נאבק על שלו יכול להיווצר אט אט ניכור.  נתק של חודש ומעלה בשל רוצים שונים יכול לקבע מצב, הגם שקודם לכן מערכת היחסים בין הילדים להורה האחר התה תקינה וטובה.

מצד שני לא בכל מקרה שבו הילד מסרב להגיע אליכם אפשר לקבוע בוודאות שזהו ניכור הורי. לא בהכרח זוהי הסתה של ההורה האחר, ולעיתים הדבר מבטא את רצונו של הילד לבלות יותר עם חבריו או להישאר בבית בו יש לו יותר מרחב או פרטיות.

חשוב להבחין בהורה מנכר מבעוד מועד

חשוב לאבחן את הסימנים לניכור הורי ולטפל בהם מוקדם, לפעמים הורה מנכר אינו מודע לכך שהוא מוביל את עצמו להתמודד עם השלכות תסמונת הניכור ההורי. לעיתים הורה מנכר באמת מאמין בסיפורים שהוא מספר לעצמו, לילד המנוכר ולסביבה.  אבחון של המצב בשלבים מוקדמים מעניק יותר סיכוי לטיפול בניכור.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, רמת גן

יצירת קשר: 03-6969916