איך להודיע על הכוונה ועל הרצון להתגרש?
ההחלטה על הגירושים היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שמקבלים, ויש לה השפעה עצומה עליך, על בן/בת הזוג, על הילדים וגם על המשפחה המורחבת.
איך לא נכון להודיע על הרצון להתגרש?
לכן, קודם כל חשוב איך לא להודיע על הרצון והכוונה להתגרש: לא בלי מחשה ולא בשליפה, לא בתוך סערה רגשית, לא בלי הכנה, רק כאשר שניכם לבד כי זהו עניין פרטי ובכל מקרה וזה החשוב ביותר לא ליד הילדים.
ברור שמוצע לבדוק את עצמך: כדאי לבדוק היטב ולהיות בטוחים שההחלטה הינה סופית ומוגמרת, שלא מדובר בעוד ריב או בעוד אי-הסכמה, אלא בהחלטה שונה ומהותית.
ההחלטה צריכה להתקבל לאחר שיש רצון ברור לסיים את הנישואים, מתוך הבנה והפנמה מוחלטים, שהמשפחה במתכונתה הנוכחית סיימה את דרכה כתא משפחתי אחד.
מעתה והלאה יהיה מדובר בתא משפחתי מפוצל או בשתי תאים משפחתיים שונים, יהיה צורך לחלק את זמן השהות עם הילדים בין שני ההורים בנפרד, לחלק את הרכוש, ולעבור לפרק הבא, לבד או עם בן זוג אחר.
מהרגע הזה, רוב מה שמוכר לך משתנה. החיים לפני ואחרי הפרידה שונים עד מאד.
מרגע שההחלטה נפלה, הדרך שבה פועלים מול בן/בת הזוג נובעת כמו הרבה החלטות בחיים, מחוסר ודאות. אי אפשר לדעת בוודאות מה תהיה התגובה. אפשר להעריך, אבל לא לדעת בוודאות. במקרים רבים ההערכה מתבררת כשגויה.
הודעה על הכוונה להתגרש
במהותה, ההודעה האישית מיועדת להיפגש עם בן/בת-זוגך, להסתכל לו בעיניים ולמסור את החלטתך להיפרד. נכון שקשה להישיר מבט ולומר את האמת באופן ישיר, אבל אין ברירה וצריך לעשות זאת באופן מכבד, ובאופן שפותח אפשרות לשיח כן וישיר לגבי העתיד למרות הפרידה והגירושים. גם אם החלטת לפעול באופן משפטי לפני ההודעה, או לערב גורם מקצועי כמו מגשר או עו”ד לגירושין.
בכל מקרה, אין תחליף להודעה אישית ישירה, למרות הקושי וחוסר הנעימות ובמיוחד אם בן הזוג אינו מודע לרצון זה ואין לו הרגשה שזה הולך ליפול עליו. יחד עם זאת ההודעה הישירה אינה צריכה להיעשות מיד עם קבלת ההחלטה על גירושים אלא שיש לעשות זאת לאחר שעשית הכנה מוקדמת וברורים על המצב המשפטי וכיוצ”ב.
זכור לי מקרה מאד מיוחד בו ייצגתי גבר אשר ניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת למעלה מ- 10 שנים, ואשתו לא הייתה מודעת לכך כלל, ומשהחליט להתגרש ולחיות עם אותה אישה (והם חיים באושר רב עד היום) לא היה לו את האומץ להודיע לגרושתו.
הוא נהג בצורה מאד ג’נטלמנית בנושא הכספים. השאיר לה כספים במזומן, לא חסם את חשבון הבנק ועוד ועוד.
אבל את ההחלטה האישית הוא לא היה מסוגל להגיד לה, לא בטלפון ולא בפנים. וגם לא בכלל. היא הייתה אשת נעוריו הוא העריך אותה מאד כיבד אותה וראה בה אדם חיובי וראוי להערכה. הוא פשוט כבר לא נמשך אליה או לא אהב אותה בהיבט הרומנטי האינטימי. ברור שהוא פחד פחד מוות מלפגוע בה. הוא גם חשש כיצד הילדים שהיו כולם כבר בוגרים יגיבו.
הוא ביקש ממני לעשות את זה במקומו למרות שזה אינו תפקידי כעורכת דין לגירושין. עשיתי את זה, בצורה העדינה ביותר שיכולת לבצע תפקיד מכוער זה. ניסיתי לצמצם את הפגיעה (וברור שהיתה פגיעה).
האישה היתה בהלם מוחלט והיא כלל לא הרגישה כלום. בעלה התנהג בבית כמימים ימימה. הם ניהלו חיי משפחה שגרתיים, אירחו את הילדים, יצאו לבלות, נפגשו עם חברים. שום דבר לא הצביע על העובדה שניהל חיים כפולים בהצלחה יתירה.
למרבה המזל, הלקוח שייצגתי היה נשוי לאישה פרקטית ומעשית, היא הבינה שהמעשה מוגמר וכי אין טעם בנקמות ובניהול הליכים משפטיים ארוכים.
היא שכרה שירותי של עו”ד שגם היא מומחית בדיני משפחה וביחד ניווטנו את התיק להסכם כולל. הלקוח שהיה ממילא איש אמיד, עתיר פעלים ונכסים נהג בנדיבות.
האישה קיבלה פיצוי על העובדה שנזנחה אך היה זה פיצוי בגבול ההיגיון והטעם הטוב, והנכונות של שני הצדדים לוותר על המלחמה, כל אחד מטעמיו (הבעל מייסורי מצפון והאישה בשל היותה מעשית ולא נקמנית) הביאה להסכם גירושין כולל שנסגר במשרדי.
מדוע יש לערוך הכנה כולל יעוץ אצל עורך דין מומחה בגירושין לפני ההודעה
עוד לפני מתן הודעה אישית פנים אל פנים מעין זו יש להיוועץ בעורך דין ולוודא כי מתן ההודעה אינו גורם לכך, שבן הזוג אשר מקבל את הודעת הגירושים, ממהר ומקדים אותך בסוגיית מירוץ הסמכויות.
על כן מומלץ עד מאד, עוד לפני השיחה, לערוך התייעצות מקדימה עם עורך דין העוסק בדיני משפחה ומתמחה בתחום זה, ולקבל את ההחלטות ביחד עמו, וגם את לוח הזמנים של הפעולות שייעשו, הן לפני מתן ההודעה והן לאחריה.
ביחד עם עורך דין מומחה בגירושין, יש לנסות להעריך מה הסיכוי, ועד כמה רוצים, להגיע לגירושים בהסכמה: אם יש סיכוי להגיע לגירושים בהסכמה, יש טעם להודיע אישית על הכוונה להתגרש אך כאן נלקח סיכון כי בן הזוג לא צפוי והוא ירוץ ויגיש תביעות ובכך יקדים אותך. מנגד יתכן שהיד המושטת לגישור ולהסכמות תלחץ את היד השניה והכל יעלה יפה ובצורה נאורה והגיונית.
שוב, זו הערכה בלבד. ייתכן שצדקת, ובכך שהודעת ופנית לכיוון של חיפוש הסכמות גישור לגירושין וחתירה להסכם גירושין כולל, חסכת לכולם תביעות ושנים של התדיינות משפטית ארוכה ושוחקת.
מצד שני, אם טעית, נתת לצד השני יותר מרחב להגיב ולפעול ויתכן ובמצב כזה הוא יקדים אותה ויגיש את התביעה ראשון או לפחות את הבקשה ליישוב סכסוך.
בכל מקרה, צריך לחשוב ולהתכונן לפני שמודיעים לצד השני על הרצון להתגרש.
להתכונן לפני שמודיעים: רצוי בכל מקרה לקבוע לפחות פגישת ייעוץ אחת באופן דיסקרטי עם איש מקצוע, כלומר עם עורך דין מומחה לדיני משפחה ואם יש צורך, גם עם פסיכולוג או קואוצ’ר שיעזור לתת כיוונים.
יש לשמור על חפצי ערך חפצים בעלי אופי אישי מסמכים אודות כספים רכוש הכנסות וכיוצב קופות גמל וכל מידע פיננסי ואחר שיכול לסייע לך.
כמו כן, רצוי לשמור העתקים של מסמכים חיוניים, בייחוד בענייני בעלות על רכוש, כספים, דפי בנק, קופות שונות, וכן לגבי הכנסות של בן הזוג, תלושי משכורת וכיוצ”ב.
כדאי לשים במקום בטוח חפצי ערך מיוחדים, כגון תכשיטים או תמונות או חפצים אחרים, שיש להם ערך רגשי דווקא ולא כלכלי. כל זאת מאחר שגם לאחר הפנייה לגישור קיים עדיין סיכון שבן הזוג השני יגיש תביעה, או שאצלך תתקבל החלטה שאין סיכוי להליך הגישור, אפילו לאחר מספר מפגשים.
הכנת חומר ומסמכי רקע לתהליך משפטי תחסוך זמן יקר בהמשך, וזה אינו צעד משפטי אגרסיבי שעלול להכשיל גירושים בהסכמה. אם בן הזוג ישתף פעולה עם הליך הגישור, אין צורך להביא לידיעתו כי נערכת גם למשפט. לעומת זאת אם הליך הגישור כשל או כלל לא התחיל בשל בן הזוג האחר, ברור לחלוטין כי טוב שנערכת להליך הגירושים, אספת מסמכים רלוונטיים ומנעת לקיחה של דברים יקרי ערך שיש להם משמעות רגשית עבורך.
אין להעריך איך הצד השני יגיב ועלינו להיערך לכל?
איך בן הזוג יקבל את ההחלטה: אי אפשר לדעת בוודאות, אך צריך לנסות ולהעריך ביושר ואף באומץ לב, מה הסיכוי שהחלטה סופית על גירושים תוביל להתנהגות העלולה לסכן אותך כמו למשל תגובה אלימה עד כדי סיכון חיים. האם קיים סיכון לך או לילדים? סיכון עצמי? ייתכן שגם בני זוג שהיו נורמטיביים יגיבו באופן לא צפוי, אך בד”כ יש לכך סימנים מקדימים, כמו עבר פסיכיאטרי, היסטוריה של התפרצויות ומקרי אלימות, נורמות בסביבה החברתית ובמשפחה המורחבת, התמכרויות, התנהגות שונה לאחרונה וכד’.
האם מדובר בהפתעה או בהודעה שבן הזוג מרגיש אותה או מחכה לה?
נתון נוסף שישפיע הוא באיזו מידה ההחלטה להתגרש נופלת על הצד השני כרעם ביום בהיר, או שזו החלטה צפויה אחרי התרחקות ממושכת, וסביר להניח שבן הזוג השני מצפה לכך ברמה כזו או אחרת.
אם אכן יש סימנים מוקדמים וחשש אמיתי, אין לפעול בדרך של הודעה אחד על אחד. חשוב לקבל ייעוץ פסיכולוגי ומשפטי צמוד לפני כל פעולה, כולל בהתייעצות עם גורמים מהתחום הטיפולי ועו”ד.
לא תמיד קל לשתף חברים או בני משפחה בסוד העניין, אולם אם יש מי שיכול לסייע באופן דיסקרטי, אפשר וכדאי לשקול זאת. לעיתים קרובי משפחה מכניסים בינה בלב מתגרש קשה וסרבן, ומסייעים לו בקבלת ההחלטות.
המלצה חד משמעית שלא להגיש תביעה או בקשה ליישוב סכסוך הינה לקיחת סיכון
אין לצפות את התנהגות ותגובת הצד השני. אם קיים סיכוי סביר וריאלי לגירושים ללא דיון בבתי משפט, יהיו מצבים בהם עורך דין לא ימליץ להגיש תביעה, אלא ימליץ לקחת את הסיכון ולמצוא את הדרך להודיע אישית על הכוונה להתגרש.
בהודעה הניתנת פנים אל פנים, בלי שקודם לכן הוגשה בקשה ליישוב סכסוך על מנת לתפוס את מירוץ הסמכויות, נלקח סיכון מחושב, שבן הזוג השני יפעל אחרת והוא עצמו ימהר להגיש תביעות ולנצל את מירוץ הסמכויות כדי לפנות לערכאה הרצויה לו.
עורך דין לא יכול לעסוק בנבואה ואין לדעת את העתיד מראש ולכן ליתר בטחון במרבית המקרים אנו עורכי הדין לגירושין לא ניקח סיכון על גב הלקוח.
צד אשר מודיע למשנהו על הרצון להתגרש בלא שנערך לכך משפטית, לוקח סיכון, אולי סיכון מחושב אך בכל זאת סיכון כלשהו, שעם מתן ההודעה בן הזוג ייכנס ללחצים ויקדים בסופו של דבר בתביעה, על אף שאת/ה היית הראשון/ה שהביע/ה רצון להתגרש.
הודעה במקרה שפתחת בהליך משפטי:
עד הגשת התביעות, כדאי לשמור את הכוונה להתגרש לעצמך, לא לשתף את בן הזוג בנתון זה. כדאי לשכור עו”ד, להגיש באמצעותו תביעה לביהמ”ש למשפחה או לביה”ד הרבני, או בקשה ליישוב סכסוך המתאימה במקרים מסויימים, והכל על פי הייעוץ המשפטי המתקבל על ידי עורך הדין.
רק לאחר מכן, יש להודיע אישית פנים מול פנים על הרצון להתגרש. גם אם הוגשו תביעות ליתר בטחון, יש ערך להודעה אישית על המהלך.
אמירה אישית על הרצון להתגרש בין לפני נקיטת הליכים ובין לאחריהם יכולה לפתוח את הדרך לדיבור למרות הפרידה, להסתגלות למצב החדש, להסכמות למציאת פשרה הוגנת, ולשיתוף פעולה בין בני הזוג גם אחרי הגירושים, לטובת הילדים.
