מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    צוואה שיש לה עד אחד בלבד במקום שניים

    עפ"י חוק הירושה צוואה שלא נעשית בפני רשות (נוטריון) מצריכה שני עדי קיום.

    בית המשפט מתמקד בשאלה מהי המשמעות של הביטוי: הביאה בפני עדים.

    מקרה מעניין שנדון לאחרונה בפני השופטת ענת הלר כריש עסק באשה – מורישה, אשר ערכה צוואה בפני עורך דין עליו התעקשה למרות שהוא קרוב משפחה של בתה שהיא היורשת של הבית, וגם התעקשה שרק עורך הדין יהיה נוכח במעמד בו היא חותמת על הצוואה.

    התעקשות זאת הייתה בעכריה שכן רצונה האחרון לא יקויים למרות שמצווה היא לקיים את רצון המת

    כל זאת למרות שהוסבר למנוחה כי צוואה צריכה להיערך בפני שני עדים וכי יש צורך בעד נוסף לצוואה, וחרף זאת היא התעקשה שרק עורך הדין שערך את הצוואה יהיה עד והתעקשה שאינה מוכנה לנוכחות של אדם נוסף. עורך הדין הסביר לה כי קיומו של עד נוסף הינו הכרחי לאור הוראות הדין ובמידה ולא יהיה עד נוסף לא יהיה ניתן לקיימה ללא מתן הסכמת היורשים הנותרים.

    המנוחה התעקשה כי הצוואה תיערך בצורה שנערכה באומרה כי הילדים יצייתו לרצונה שבא לידי ביטוי בצוואה.

    מיד בתום הפגישה במשרדו של עו"ד פלוני מסרה המנוחה את הצוואה לבנה  וביקשה ממנו לקרוא את הצוואה ואף הבהירה לו "כי זו צוואתה וזו מצוותה לקיום".

    נשאלת השאלה המעניינת האם מסירת הצוואה לבן בסמוך לחתימה עליה יכולה להיות תחליף לעד הנוסף.

    זוהי אחת הטענות שעלתה במהלך ניהול ההליך המשפטי  בתיק עזבון  48931-03-19    ,48942-03-19 טענת הבת, היורשת, הייתה בתגובה להתנגדות לצוואה כי "במועד עריכת הצוואה היו קיימים שני עדים לקיומה של הצוואה ולרצונה של המנוחה כי זו הצוואה שברצונה לקיימה.

    הבן שלו נמסרה הצוואה העיד כי אמו הבהירה לו שזהו רצונה האמיתי וכי כך היא רוצה שיהיה.

    טענות הבת אשר מבקשת את קיום הצוואה למרות הפגם היו כדלקמן:

    הבת אשר זוכה בבית טענה כי לאור האמור לעיל הצוואה אשר הוגשה לקיום הובאה בפני שני עדים בסמוך לחתימת המנוחה עליה ועל כן מדובר בצוואה העומדת בדרישות הדין.

    המנוחה ציינה בפני הבן בסמוך לחתימה כי זו צוואתה תוך שהיא פרטה את התוכן האמור בה.

    העדר חתימה של עד על צוואה אינו פוסל את הצוואה, ויש לקיימה במידה ובית המשפט שוכנע כי זה היה רצון המנוחה.

    הצוואה אמנם נחתמה בפני עד אחד אך היא הובאה לידיעתו של עד נוסף, כאשר ברור מתצהירו של הבן כי הוא ראה את הצוואה מיד ובסמוך למועד עריכתה וכי המנוחה הבהירה לו כי זה רצונה. משכך ניתן "לרפא" את הפגם הצורני שנפל בצוואה.

    המתנגדים לצוואה טענו כנגד קיום הצוואה את הנימוקים הבאים:

     לא מדובר בצוואה, שכן המסמך אינו עומד בתנאי סעיף 20 לחוק הירושה. העדר שני עדים שאישרו בכתב באותו מעמד כי המנוחה חתמה בפניהם, הוא פגם מהותי שלא ניתן לריפוי.

     עורך הצוואה הסביר למנוחה שללא חתימות שני עדים, אין מדובר בצוואה כלל, וחרף זאת לא רצתה המנוחה שינכח עד נוסף במועד החתימה. לפיכך אין המדובר בצוואה.

    תצהירו של הבן שפגש באם מיד לאחר שחתמה על הצוואה הוגש בשיהוי ניכר, רק לאחר שנה מיום שהגישה התובעת בקשה למתן צו לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה, ומשכך יש לראות בתצהיר זה כ"מקצה שיפורים" פסול ומנוגד לכל דין.

    עוד נטען כי הבן הצהיר כי אינו זוכר מתי המנוחה הגיעה אליו בעניין הצוואה והוא לא ציין כי היה עד לצוואה. כל שצוין בתצהירו של י' הוא שהמנוחה סיפרה לו בדיעבד ולאחר מעשה על הצוואה שערכה כביכול.

    הניתוח המשפטי של המקרה בו צוואה נחתמה רק בנוכחות עד אחד

    הדין מכיר בארבע דרכים לעשות צוואה, ואלה הן: בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה (סעיף 18 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965). לגבי כל סוג צוואה קיים בחוק פירוט של דרישות צורניות (סעיפים 19, 20, 22 ו-23 לחוק הירושה).

    יש להבחין בין מרכיבי יסוד בצוואה שחייבים להתקיים לבין פגמים שאינם במרכיבי היסוד ואשר אפשר לרפא אותם אם משתכנע בית המשפט שזה היה רצון המנוחה

    כן מפורטים לגבי כל סוג צוואה, מרכיבי יסוד אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט להורות על קיום צוואה אף אם נפל בה פגם, ובלבד שלא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה (סעיף 25 לחוק הירושה).

    בית המשפט אינו רשאי לתת תוקף  לצוואה למסמך בו לא מתקיימים מרכיבי היסוד.

    מהי צוואה בעדים?

    סעיף 20 לחוק הירושה, העוסק בצורתה של צוואה בעדים, מורה כדלקמן: "צוואה בעדים תהיה בכתב תצוין בתאריך ותיחתם בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

    "סעיף 25(ב)(2) לחוק הירושה מפרט את מרכיבי היסוד בצוואה בעדים, וכך: "הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים". יוצא אפוא כי ישנם שלושה מרכיבי יסוד בצוואה בעדים: מצווה,   כתב     ושני עדים. "מסמך שבעשייתו לא התקיימו מרכיבי היסוד – מצווה, כתב ושני עדים – אינו צוואה; ואף אם שוכנע בית-המשפט, מעבר לספק, כי המסמך משקף את הרצון החופשי והאמיתי של בעל המסמך, אין בית-המשפט רשאי לקיימו" דברי כב' השופט א' מצא בדנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני, נט(6) 653, 674 .

    לא מתקיימות במסמך עליו חתמה המנוחה כל הדרישות המפורטות בסעיף 20 לחוק הירושה, שהרי על המסמך לא חתומים שני עדים אלא עד אחד בלבד. השאלה היא, האם מתקיימים במסמך מרכיבי היסוד בצוואה בעדים המאפשרים קיום צוואה, בנסיבות המתאימות, למרות פגמים שנפלו בה.

    בית המשפט ממקד את השאלה וקובע כי הדיון בענייננו מתמקד בשאלה האם המנוחה הביאה את המסמך הנחזה להיות צוואה בפני שני עדים. זאת, בהנחה שתתקבלנה כל הטענות העובדתיות שפרטה התובעת בכתב הטענות.

    בית המשפט בוחן את את משמעות הדרישה "והמצווה הביאה בפני שני עדים" שבסעיף 25(ב)(2) לחוק הירושה, והאם לאור טענות התובעת בכתב הטענות שהגישה יתכן וניתן יהיה להגיע למסקנה שניתן לראות במנוחה כמי שהביאה את צוואתה בפני שני עדים.

    להלן פסקי הדין והאסמכתאות שמביאה כב' השופטת הלר כריש לצורך הדיון בשאלה מהי המשמעות של להביא בפני עדים.

    כב' השופט ש' שוחט בספרו פגמים בצוואות (מהדורה שלישית, 2016) 89-88, עמד על כך שהדרישה של "הבאת הצוואה בפני שני עדים", טעונה בחינה הן באשר למעמדם של העדים ותפקידם והן באשר לתוכן הטקסי שיש לצקת לתיבה "הביאה", שהרי לא למובן הפיזי של המילה כיוון המחוקק.

    חתימת העדים אינה מרכיב יסוד והעדרה הינו פגם בר ריפוי, לא כך לגבי עצם קיומם של העדים. בעקבות תיקון מס' 11 לחוק הירושה, חתימת העדים על הצוואה ובגופה איננה עוד בגדר מרכיב יסוד בצוואה לפי סעיף 20 לחוק הירושה, ומשכך ניתן באמצעות סעיף 25 לחוק הירושה לקיים צוואה בעדים גם בהעדר חתימת העדים על הצוואה.

    יחד עם זאת עדיין חייב להתקיים מצב בו כי המצווה הביא את צוואתו בפני שני עדים. יש לדרוש כי הצוואה תיערך בפני שני עדים, וגם אם לא תיחתם – לפחות יביא המצווה את צוואתו ויציגה בפניהם כצוואתו.

    פרופ' ש' שילה ז"ל בספרו פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (מהדורה שניה, 1995) 197, ציין כי המאפיין החשוב ביותר בצוואה בעדים הוא תפקיד העדים.

    מהם ארבעת התפקידים של עדים לצוואה:

    העדים צריכים לשמש ככלי קיבול פסיבי להצהרת המצווה שזו צוואתו;

    העדים צריכים לצפות במעשה החתימה של המצווה;

    העדים צריכים לאשר בכתב על פני הצוואה שהם היו עדים להצהרת המצווה; העדים צריכים לאשר בכתב שהם היו עדים לחתימתו של המצווה על הצוואה.

    אם כך, נושא העדות טעון בחינה משני כיוונים, האחד – שהמצווה עצמו גמר בדעתו והתכוון במועד עריכת הצוואה לכך שיהיו שני עדים לצוואתו (הסמכה של המצווה למינוי של שני עדים לצוואה); השני – מודעות מצד העדים עצמם לתפקידם היינו לכך שהם עדים לצוואה.

    בדנ"א 8718/00 אהרן נ' אהרוני הנ"ל, קבע כב' השופט א' מצא כי משמעותה המעשית של הדרישה כי המצווה הביא את צוואתו בפני שני עדים, היא כי על בית המשפט להיווכח שהמצווה הציג לפני שני עדים את צוואתו, והללו – שראו את המסמך ושמעו את דברי המצווה – מצהירים לפני בית המשפט כי המסמך שקיומו התבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפניהם.

    בעמ"ש (מרכז) 44175-10-16 ר. ב נ' ע. מ (30.11.2017), עמד בית המשפט המחוזי על כך שהמאפיין החשוב ביותר של צוואה בעדים הוא תפקידם של העדים.

    קיומם של שני העדים הוא הבסיס הקונסטיטוטיבי היסודי לצוואה בעדים. נקבע כי הדרישות בכל הנוגע להצהרת המצווה ואישור העדים באות להפנות את תשומת לב העדים שעליהם לוודא ולדעת במעמד החתימה על הצוואה, שהמצווה מבין היטב שזו צוואתו ורוצה בה, וזאת כחלק מרצינות המעמד וחשיבות המסמך.

    בפסק הדין המאוזכר לעיל, קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי לא ניתן לקיים כצוואה בעדים מסמך אשר נחתם על ידי המצווה לפני עד אחד, כאשר כעבור זמן החתים המצווה על המסמך שני עדים נוספים. . בית המשפט המחוזי קבע כי הדרישה "הביאה בפני שני עדים", אינה עניין טכני גרידא – הבאת מסמך, אלא מדובר בהבאה למודעותם של העדים באשר לטיבו ויחודו של המסמך שאם לא כן לא נעשה דבר.

    באותו מקרה נקבע כי שניים מתוך שלושת העדים שחתמו על צוואת המנוח כלל לא הבינו כי הם חתמו בתור עדים לצוואה, שכן המנוח לא הבהיר להם באופן אישי כי המסמך הוא צוואתו וכי הוא מבקש מהם לאשר את הצהרתו, אלא הוסבר לעדים שהחתימה על המסמך נדרשת כדי לאשר שהמנוח "שפוי". לפיכך נקבע שלא התקיים המרכיב היסודי בצוואה של "הביאה בפני שני עדים" ולא ניתן לקיימה.

    פגמים ניתן לרפא אך לא בכל מקרה ואם המצווה לא הביא צוואתו בפני שני עדים לא יינתן צו קיום לצוואה.

    בתי המשפט עשו במקרים מסוימים שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 25 לחוק הירושה והורו על קיום צוואות אף שנפל פגם באישור העדים, וזאת לאחר שהשתכנעו כי המצווה הביא את צוואתו בפני העדים.

    בעמ"ש (ת"א) 38138-09-11 א' נ' ש' נ' א' מ' ק דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נ' שילה) אשר הורה על מתן צו קיום לצוואה בעדים עליה התנוססה חתימת המצווה ושני עדים, אולם נטען כי אחת העדות לצוואה לא הייתה נוכחת בתחילת מעמד עשיית הצוואה אלא הגיעה רק כאשר הקראת הצוואה הייתה "בעיצומה".

    טענת המתנגדים לקיום הצוואה כי מדובר בפגם אשר אינו ניתן לריפוי, נדחתה. נקבע כי התקיימה הדרישה כי המצווה "הביאה בפני שני עדים", שכן המצווה הצהיר, או למצער הציג לפני העדים שזו צוואתו, ושני העדים חתמו על הצוואה לאחר שהמנוח חתם עליה.

    פגם בעדים שניתן בריפוי

    בת"ע (חי') 13891-01-14 עזבון המנוח מ' ג' ז"ל נ' י' ג(1.2018), קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ש' אייזנברג) בקשה למתן צו קיום לצוואה בעדים, אשר נחתמה על ידי שני עדים, אולם במעמד חתימת המצווה על הצוואה נכח עד אחד בלבד, ואילו חתימת העד השני על הצוואה הוספה מספר שעות לאחר מכן.

    בית המשפט קבע כי ניתן להתגבר על הפגם שנפל בצוואה, הואיל ועורכת הדין אשר ערכה את הצוואה ידעה כי המצווה עתיד להיפגש בהמשך היום עם העד הנוסף על מנת להחתימו כעד נוסף לצוואה. נקבע כי עורכת הדין לא הבהירה למצווה את החשיבות בחתימת הצוואה בפני שני עדים בו זמנית, כאקט המעיד על רצינות המסמך עליו הם חתומים, ונתנה את אישורה לכך שהמצווה יחתים את העד הנוסף על הצוואה במועד מאוחר יותר. בהתאם, המצווה יצר קשר עם העד הנוסף בהמשך היום והזמינו לביתו על מנת לחתום כעד על הצוואה. העד הנוסף הגיע לביתו של המצווה והבין כי הוזמן על מנת לחתום כעד על הצוואה.

    בתיק עזבון   632/99 פלוני נ' אלמוני קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ש' שוחט) בקשה למתן צו קיום לצוואה אשר נחתמה על ידי שני עדים, אולם נעדרה ממנה הצהרת העדים כי המצווה הצהירה שזו צוואתה וחתמה בפניהם. בפסק הדין נקבע, כי ניתן "לרפא" את הפגם באמצעות סעיף 25 לחוק הירושה במידה ובית המשפט שוכנע כי זה אכן היה רצונה של המנוחה.

    בת"ע (ת"א) 11233-04-14 עזבון המנוחה נ.א. ז"ל נ' ש.א קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ש' גליק) בקשה למתן צו לקיום צוואה בעדים, אף שעל גבי הצוואה הופיעה חתימת עד אחד בלבד. זאת, הואיל ובית המשפט שוכנע כי במועד עריכת הצוואה נכחו שני עדים, ואולם כתב ידו של העד הנוסף שלא חתם על הצוואה התנוסס על הצוואה. לפיכך בית המשפט הכשיר את הצוואה וריפא את הפגם בה.

    לא זה המקרה שלפנינו בו היה אך ורק עד אחד לצוואה ואין אפשרות לקיים את הצוואה לאור קיומו של עד קיום אחד בלבד.

    המנוחה ביקשה מבנה שישמש כעד לצוואתה, אך הבן עצמו לא טען כי ידע שבמעמד בו שוחחה עמו המנוחה על המסמך הנחזה להיות צוואתה ומסרה לו עותק ממנו, הוא שימש כעד לצוואה.  הבן לא טען כי שימש כעד לצוואה, ולא טען כי סבר בזמן אמת כי אותו מעמד היה חלק ממעמד עשיית צוואתה של המנוחה.

    השאלה אם י' סבר כי הוא משמש כעד לצוואה והבין את תפקידו, צריכה להיבחן לכתחילה, בזמן אמת, ולא בדיעבד. קרי, יש לבחון האם – במעמד בו מסרה המנוחה לבן על פי הנטען את המסמך הנחזה להיות צוואתה וסיפרה לו אודות תוכן המסמך ואמרה לו שזו צוואתה  – התבקש הבן לשמש כעד לצוואה והאם ראה בעצמו כעד לצוואה באותו מעמד.

    המנוחה, על פי טענת התובעת, לא התכוונה במעמד עשיית הצוואה כי הבן ישמש כעד לה. שהרי, המנוחה התעקשה שלא יהיה עמם עד נוסף במעמד חתימת הצוואה. דבר זה מצביעה על כך שלא ראתה בבן כעד לקיום הצוואה.

    נמצא, כי במעמד עשיית המסמך הנחזה להיות צוואה, לא חפצה המנוחה בהבאת המסמך בפני עד נוסף, ואף התנגדה לנוכחות עד נוסף באותו מעמד, וזאת הגם שהוסבר לה כי על פי הדין בהעדר עד נוסף לא ניתן יהיה לתת למסמך תוקף של צוואה.

    אף אם במקרים מתאימים ניתן להורות על קיום צוואה למרות העדר חתימת עדים; ואף אם במקרים מתאימים ניתן להורות על קיום צוואה למרות שהצוואה הובאה בפני העדים במועד מאוחר למועד חתימת המצווה עליה; הרי ברור שיש לעמוד הבאת הצוואה בפני שני עדים.

    משמע יש לדרוש כי במעמד עשיית הצוואה הן המצווה יתכוון להביא את צוואתו בפני שני עדים, והן העדים יבינו מה מעמדם ותפקידם. אם הדבר אינו מתקיים אין תוקף לצוואה ולא ניתן להכשיר פגמים בצוואה מסוג זה.

    הצוואה אינה תקפה במקום בו לא התבקשו שני עדים לשמש כעדים לצוואה, המצווה לא התכוון להביא את צוואתו בפני שני עדים ולא נכחו במעמד עשיית הצוואה שני עדים אשר הבינו את תפקידם.

    כלומר לא התקיימה הדרישה "והמצווה הביאה בפני שני עדים". המעמד בו שוחחה המנוחה עם הבן בעניין המסמך הנחזה להיות צוואתה ומסרה לו עותק ממנו, נעדר אותו ממד של טקסיות הנדרשת בעת הבאת הצוואה בפני העדים.

    לדידה של השופטת לא ניתן לקבל מצב בו כל שיחה ופגישה שגרתית בין מצווה למאן דהוא במהלכה מציג המצווה את הצוואה לבן שיחו ומספר לו אודותיה, יהא בה כדי לענות על הדרישה "הביאה בפני שני עדים". קבלת גישה זו תחטא לתפקידם של עדי הצוואה, ולא יהיה בה כדי להלום את דרישת רצינות מעמד הצוואה.

    לאור המפורט לעיל – התקבלה ההתנגדות לצוואה ועל כן רכושה של המנוחה יחולק לפי חוק הירושה ולא לפי הצוואה שהותירה שלא נחשבת למעשה לצוואה

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

    יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים