מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
050-969-3850
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    מזונות אישה

    מזונות אישה – מהם חיוביו של בעל כלפי אשתו, האם בעל חייב לפרנס את אשתו, ובאיזו רמה?

    מתי אישה זכאית למזונות מבעלה:

    לבעל מספר חובות כלפי אשתו על פי דין תורה. אחת העיקריות שבהן היא החבות לשאת במזונותיה, כלומר מחובתו של בעל לפרנס את אשתו, למעט במקרים חריגים (כמו : מורדת, עזיבה לא מוצדקת של הבית או קיום יחסי מין עם גבר אחר). הדין העברי לא השתנה עם השנים וגם כיום, כאשר ישנן נשים רבות בעלות מקצוע ויכולת להתפרנס בכוחות עצמן – חיובו של הבעל לפרנס את אשתו – שריר וקיים כאשר הסכינה (התרגלה) האישה לרמת חיים מסויימת, היא זכאית להמשיך ולנהוג על פי רמת חיים זו, וחובותו של בעלה לספק לה כל מחסורה לאור מה שהסכינה קודם.

    החיוב במזונות איננו רק במובנה הצר של המילה (אוכל) אלא כולל את כל צרכיה האמיתיים של האישה כמו: ביגוד והנעלה, אחזקת רכב, צורכי איפור וקוסמטיקה, תרבות ובילוי, צרכים רפואיים ועוד.

    כמו כן, חייב הבעל במסגרת חבותו למזונות אשתו, לדאוג לספק לה מדור (קורת גג בשכירות או בבעלות), ואף לשאת בהוצאות החזקת המדור, שכן המדור הוא חלק מן המסגרת הכוללת של המזונות אותם חייב בעל לאשתו.

    חובת המזונות מצויינת גם בכתובתה של האישה ובה מתחייב הבעל: ואנא …אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל….כהלכת גברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין… משמע: אני אעבוד ואכבד אותך ואפרנס אותך כמנהג הגברים. למרות שהכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, אין חובת המזונות נובעת מחתימת הבעל על הכתובה ונתינתה בידי האישה, אלא היא נוצרת מיד בהיווצר אקט הנישואין ומכוח הדין האישי החל על יהודים.

    ישנם מספר כללים יסודיים לגבי זכותה של האישה למזונות. ההלכה אומרת: עולה עמו ואינה יורדת עמו לפיכך יכולה אישה לדרוש מהבעל כי תחיה בהתאם לרמה שמצבו החומרי והחברתי של הבעל מאפשר, ומאידך לא תרד לעומת המצב בו חיתה בטרם נישאה לו.

    האישה רשאית לאותה רמת מחיה שהבעל מאפשר לעצמו, ורמת חייה נובעת באופן ישיר מהשתכרותו ומהכנסותיו ממקורות אחרים. מאחר והאישה עולה עמו רשאית האישה לקבל את מזונותיה לפי עושרו ולפי כבודו. ובעל אינו יכול לדרוש מאישה להסתפק ברמת חיים נמוכה, אם ידו משגת רמה גבוהה יותר.

    בעל חייב לעשות כל שלאל ידו כדי לפרנס את אשתו ואף להשכיר עצמו לכל מלאכה הוא מחוייב כדי לספק את צרכיה. על הבעל יש חובה לעבוד ובהעדר נסיבות אובייקטיביות (כמו בעל חולה במחלה המונעת ממנו לעבוד לחלוטין או בעל המרצה עונש מאסר בבית סוהר) – לא יוכל הבעל להשתמש בתירוצים שונים כדי להימנע מעבודה. בעל חייב לעבוד במשרה מלאה ואם יש לו שתי משפחתו לפרנס עליו לעבוד בעבודה נוספת או בשעות נוספות כדי לזון את אלו שהוא חייב כלפיהם במזונות.

    אופי החיוב של מזונות אישה שונה מאופי החיוב החל במזונות ילדים. בחיוב כלפי אישה מתחשבים במעמדו של הבעל, בהשכלתו, ברכושו ביכולתו, ובפוטנציאל ההשתכרות שיש לו כמו גם ביכולתו המוכחת בעבר. לגבי ילדים יוצא האב ידי חובתו אם הוא נותן להם כדי צרכיהם. אישה אינה חייבת לעבוד כדי לפרנס את בעלה. הבעל מחוייב לעשות כן. החובות אינם הדדיים, והחיוב המוטל על הבעל הינו כמעט מוחלט למעט במקרים חריגים ואין כאן כל שוויון.

    מזונות אישה זמניים לפני הדיון

    אישה שאינה עובדת ואין לה כל מקור פרנסה אינה יכולה להמתין עד שתתברר תביעת המזונות שהגישה עבור עצמו (או עבורה ועבור הילדים). על כן מיד עם הגשת כתב ההגנה או בחלוף המועד להגשת כתב הגנה ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים לפי סעיף 265 לתקנות סדא ולעתור לפסיקת מזונות מיידית.

    מטרתם של מזונות זמניים הוא לשמור על המצב הקיים עד שתתברר תביעת המזונות, וליצור מצב לפיו – ככל שניתן ומתאפשר – לא יהיה שינוי ברמת החיים של האישה או של הילדים. מזונות זמניים מטרתם לא רק למנוע חרפת רעב אלא למנוע שינויים קיצוניים ברמת החיים כאשר פורץ סכסוך בין בני זוג. האמור בתת נושא זה לגבי מזונות זמניים נכון גם לגבי מזונות ילדים, אף ביתר שאת, מאחר ולילדים אין הכנסה משלהם והם נזקקים שאביהם יזון ויכלכל אותם.

    האם יש להתחשב בכך שהאישה עובדת ויש לה הכנסה מעבודתה

    הכלל הוא שכאשר האישה עובדת ומשתכרת למחייתה, זכאי הבעל לטעון כי מעשה ידיה, יהיו תחת מזונותיה. כאשר מעשה ידיה של האישה (כלומר הכנסתה מעבודתה מחוץ למשק ביתה) מספקים לה לכיסוי צרכיה, כי אז הבעל פטור מלזון אותה ויכול הוא לומר לה: צאי מעשה ידיים תחת מזונותייך עם זאת, כאשר הכנסתה אינה מספיקה לה, כי אז חייב בעלה להוסיף ולהשלים לה למזונותיה.

    כיום, כאשר ישנן נשים רבות שיש להן מקצוע והשכלה – מידת התלות בבעל הולכת ופוחתת. יחד עם זאת נשים רבות שיש להן ילדים קטנים מעדיפות להשקיע בילדים ולהישאר בבית מספר שנים לפחות ואז מחובת הבעל לפרנס אותן. כמו כן עדיין קיימות נשים רבות שהחליטו להשקיע בבית ובילדים ולא לפתח קריירה משל עצמן, וגם אז מחובת הבעל לכלכל אותן.

    בעיקרון, אישה אינה חייבת לעבוד כלל וכלל, אבל אם היא בכל זאת עובדת – יתחשבו בהכנסה שיש לה ויפחיתו את הסכום שהיא משתכרת מהמזונות הדרושים לה למחייתה-שלה. בכל מקרה, אישה שיש לה הכנסה – מפחיתים את הכנסה מהסכום הדרוש לה למחייתה, והמדובר לא רק בהכנסה מעבודה אלא גם בהכנסה ממקורות אחרים כמו: דמי אבטלה, קצבת נכות, דמי שכירות מנכס שבבעלותה וכו'.

    מעוכבת מחמתו

    המקרה היחיד בו אישה שיש לה הכנסה מספקת זכאית גם למזונות הוא בנושא של מעוכבת מחמתו. כאשר בית הדין הרבני נותן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש והבעל מסרב לכך, רשאית האישה וזכאית היא להגיש תביעת מזונות בעילת מעוכבת מחמתו. בדרך כלל, הגשת תביעה כזאת תזרז את הסכמתו של הבעל לשתף פעולה ולהתגרש.

    האם אישה חייבת לעבוד על מנת לסייע בפרנסת הבית

    בעיקרון, התשובה לכך הינה שלילית. גם אישה שיש לה מקצוע ויכולת להתפרנס ויש בידה לסייע בכלכלת הבית אינה מחוייבת לצאת לעבוד. גבר חייב לצאת לעבוד. אישה – לא. יחד עם זאת כאשר מוגשת תביעת מזונות כנגד גבר על ידי אישה אשר עבדה כל השנים, יהסס בית המשפט מלפסוק לה מזונות באשר הפסקת העבודה עשויה להתפרש כטקטיקה של משפט גירושין, וכדבר שנעשה במכוון על ידי האישה כדי להכביד על הבעל, על מנת שיהיה חייב גם במזונות אישה בנוסף למזונות ילדים, בהם הוא חייב ממילא, בלי קשר לעבודת האישה.

    בשנים האחרונות, ניתנו מספר פסקי דין בהם נקבע כי כאשר לאישה יש מקצוע והשכלה והיא הורגלה לעבוד ונהגה לעשות זאת, או כאשר יש לה מקצוע וילדיה בגרו ואינם זקוקים לטיפולה – אין כל סיבה שלא תעבוד. במקרים כאלה, פוסק בית המשפט מזונות לאישה לתקופה מסויימת, לצורך הסתגלות, וקובע כי הוא מצפה מהאישה שתמצא עבודה ותכלכל את עצמה. גם זאת נעשה בהסתייגות רבה לנוכח העובדה שעל פי דין תורה אין אישה חייבת לעבוד ומחובתו של הבעל לכלכל את האישה בהתאם ליכולתו ולפוטנציאל שלו.

    ניתן לומר בברור שיש שינוי בגישה של בתי המשפט לענייני משפחה בנקודה זו, וכיום יותר מאשר בעבר, קיים סיכוי שאישה בעלת השכלה ומקצוע שעבדה בעבר – יאפשר לה בית המשפט תקופת הסתגלות אך לא יפסוק לה מזונות גבוהים לתקופה בלתי מוגבלת. לעומת זאת, כאשר האישה לא יצאה לעבודה במהלך חיי הנישואין או שהיא מטופלת בילדים קטנים – לא יחייב אותה בית המשפט לצאת לעבוד מחוץ למשק ביתה והוא יפסוק לה מזונות כדבר שבשיגרה אלא אם כן היא חוייבה בגט בבית הדין הרבני.

    האם כאשר בני הזוג אינם חיים יחד זכאית האישה למזונות מבעלה

    אישה אשר עזבה את הבית – האם זכאית היא למזונות? בדרך כלל, אין האישה זכאית למזונות אלא אם היא חיה עם בעלה, אולם לכלל זה יש חריגים רבים:

    • אם הם חיים בנפרד יש להבחין בין מצב שבו הבעל עזב את הבית.
    • אם האישה עזבה.
    • אם הבעל עזב את הבית, זכותה של האישה למזונות איננה נפגעת ואין הבעל יכול להשתחרר מחיוב בטענה שהוא עזב.
    • אם האישה עזבה את הבית, בדרך כלל מפסידה היא את זכותה למזונות, שכן חובת הבעל לתת לה את מזונותיה, קיימת רק אם היא חיה עמו.
    • אם האישה עזבה את הבית, אין היא יכולה לקיים את החובות המוטלות עליה כלפיו מתוקף הנישואין.
    • אם יצאה האישה את הבית מחמת טעם מבורר לא תפסיד את מזונותיה.

    על פי הפסיקה, על אישה לספק אמתלא קלה כנוצה כלומר צידוק מינימלי לעזיבתה על מנת שלא תפסיד את זכותה למזונות.

    טעם מבורר הוא כל סיבה שתראה מוצדקת בעיני בית הדין או בית המשפט כמו: אלימות של הבעל כלפי האישה, יחס רע של הבעל כלפי האישה, התעקשות של הבעל כי תגור עם אמו או בני משפחה אחרים שלו וסיבות נוספות המעכירות את שלוותה ופוגמות בחייה. מובן שאישה אשר קיימה יחס אישות עם גבר אחר או עזבה את בית בעלה בלא סיבה מוצדקת מפסיקה את מזונותיה.

    מהי אישה מורדת, והאם היא מפסידה זכותה למזונות

    אישה מורדת עשויה להפסיד את מזונותיה. אישה מורדת הינה אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה, כלומר מסרבת לקיים עמו יחסי מין. קיום יחסי אישות הינו אחת מארבע חובותיה של אישה כלפי בעלה. אישה שאינה עושה את שאר המלאכות שהינה מחוייבת בהן כלפי בעלה, אינה נחשבת מורדת, ורק סרוב לחיי אישות יכול לגרום להכרזת אישה כמורדת. אישה שהינה מורדת מחיי אישות עלולה להפסיד את זכויותיה הנובעות מחיי הנישואין, כולן או מקצתן, ובכללן את הזכות לקבלת מזונות מבעלה, והבעל, בנסיבות מסויימות, יכול למצוא עצמו פטור מהחובה הבסיסית לזון ולפרנס את אשתו.

    קיום יחסי אישות הינה חובה הנוגעת לעצם חיי הנישואין והיא חובה יסודית הן של האישה כלפי בעלה והן של הבעל כלפי האישה. רק אישה המסרבת לחיי אישות באופן מוחלט תחשב כמורדת. אישה המסרבת לחיי אישות לעיתים ואינה מוכנה להיעתר לדרישות הבעל בכל עת, אינה נחשבת מורדת מאחר ואין האישה שבוית חרב החייבת להיענות לבעל בכל שעה.

    אישה שיש לה טעם מבורר לסירובה לחיי אישות לא תפסיד בהכרח את זכותה למזונות, ואם נתנה אמתלא מבוררת – זכאית היא למזונות. אמתלא מבוררת כזו יכולה להיות מטעמים רבים כמו: כאשר הגבר מקיים קשרים עם אישה אחרת, כאשר הגבר נהוג בעצבנות ובגסות באישה, כאשר הגבר עצמו עזב את הבית, כאשר האישה טוענת שהגבר הכאיב לה במהלך חיי האישות, כאשר הבעל מאשים את האישה כי זנתה תחתיו מבלי שהוכיח זאת כלל. כל אלו הן סיבות המצדיקות את סרובה של האישה לחיי אישות מחד וקבלת מזונות מאידך למרות ההימנעות מתשמיש מיטה.

    המורדת מוזהרת בבית הדין כי אם לא תחזור בה לא תהיה זכאית למזונות, וניתנים לה 12 חודשים כדי שתחזור לבעלה ותתפייס עמו, ואם היא עומדת במרדה כל התקופה רשאי הבעל לתת לה את הגט ללא כתובתה.

    אישה אשר נישאה לבעלה בנישואין אזרחיים

    כאשר מדובר בבני זוג יהודים אשר מסיבה כלשהי נשאו בנישואי קפריסין, פרגוואי וכיוצב, ולא נישאו בנישואין דתיים המוכרים בארץ – החיוב של הבעל הנובע מדין תורה לפרנס את אשתו – אינו מתקיים כאן, שכן בני הזוג לא נישאו כדמוי (כדת משה וישראל). מצבה של אישה כזאת בעבר מבחינה זכויותיה, נפל ממצבה של אישה שנישאה בנישואין יהודיים כשרים. לאחר תיקון של הפסיקה, הושווה מצבה של אישה בנישואין אזרחיים לזו של הנשואה כדמוי.

    אישה יהודיה אשר נישאת לבעלה בנישואין אזרחיים רק מהטעם ששניהם סולדים מהרבנות – לוקחת סיכון גדול. כיום, קיימת הלכה (העומדת לבחינה מחודשת בבית המשפט העליון) שאישה כזאת אינה זכאית למזונות מבעלה, מאחר ולא נישאה על פי דין תורה ועל כן חיובי הבעל כלפיה הקבועים בהלכה – אינם מתקיימים.

    כאשר מדובר באישה יהודיה הנשואה בנישואי תערובת לבן דת אחרת או למחוסר דת, או באישה לא יהודיה או מחוסרת דת הנשואה ליהודי, או בבני זוג שאינם יהודים כלל – הרי שחל החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ואז חובתו של בעל לשאת במזונות אשתו נובעת לא מהדין האישי החל עליו, אלא כתוצאה מהחוק ואזי במצב כזה בית המשפט יפסוק לאישה מזונות.

    אם כן, זוגות צעירים שמטעמי עקרון ומצפון נישאים בקפריסין או באיטליה והסבורים שמצבם אינו שונה ממצבם של זוג שנישא ברבנות מאחר ומשרד הפנים מכיר בנישואין אלו – טועים, ובמיוחד מתקפחת זכותה של האישה שאינה זכאית למזונות וגם כתובה אין עמה.

    מתי מסתיימת חובתו של הבעל לשלם את מזונות האישה

    בעיקרון, אישה זכאית למזונות עד לביצוע הגט בפועל. בעל חייב לשאת במזונות אשתו כל עוד הם נישואין ובתנאי שלא ניתן פסק דין הקובע אחרת. בעל אינו חייב במזונות גרושתו, גם אם היא אם לילדיו וגם אם היה נשוי לה שנים רבות, אלא אם כן הסכים לכך באופן מפורש בהסכם ממון או הסכם גירושין, שכן החיוב פוקע ביום הגט.

    מה ההבדל בין מזונות הנפסקים לאישה בבית משפט לענייני משפחה לבין מזונות הנפסקים לה בבית הדין הרבני?

    ההבדלים מהותיים ביותר ואלו הם בתמצית:

    1. בבית המשפט נפסק סכום מזונות גבוה יותר מאשר בבית הדין הרבני.
    2. בבית המשפט סכום המזונות שנפסק צמוד למדד ואילו בבית הדין הרבני הוא צמוד לתוספת היוקר.
    3. בית המשפט מחייב את הבעל להמציא תלושי שכר או הצהרה שנתית למס הכנסה (לעצמאים) בעוד שבית הדין הרבני אינו כופה זאת.
    4. בית המשפט פוסק מזונות זמניים בישיבה ראשונה, בעוד שבבית הדין הרבני יתכן שיהיו מספר ישיבות בטרם ייפסק לאישה סכום מזונות כלשהו.
    5. בית המשפט בודק לא רק את ההשתכרות בפועל אלא גם את הפוטנציאל של הבעל, בעוד שבית הדין הרבני מביא בחשבון רק השתכרות בפועל.

    כל הגורמים הללו או אפילו חלק מהם יוצרים פערים משמעותיים בין המזונות הנפסקים בבית הדין הרבני לבין המזונות הנפסקים בבית המשפט לענייני משפחה.

    היתרון היחידי שיש לבית הדין על פי בית המשפט הוא בסמכותו לקבוע מדור ספציפי לאישה.

    מזונות אישה כמראה להתפתחות החברה

    על פי דין תורה, לבעל יש מספר חובות כלפי אשתו. אחת מהן היא לפרנס אותה, חוץ ממקרים חריגים. גם כיום, כשנשים רבות מסוגלות לפרנס את עצמן יפה מאוד – הבעל חייב לפרנס את אשתו ולהשאיר אותה ברמת החיים שהורגלה אליה במהלך חייהם המשותפים. מתעוררות אצלכם שאלות הנוגעות אל מזונות אישה? עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה, תשמח להעמיד לרשותכם את צוות משרדה, הפועל בתחום המשפחה והגירושין למעלה מ – 30 שנה.

    • תחום המזונות מסתגל גם הוא לשינויים בחברה ולכן, מכיוון שכיום נשים רבות הן בעלות מקצוע והשכלה – הן כבר לא תלויות בבעל כבעבר. יחד עם זאת, נשים רבות שיש להן ילדים קטנים מעדיפות להשקיע בילדים ולהישאר בבית מספר שנים לפחות ואז הבעל מחויב לפרנס אותן.
    • המונח "מזונות" כולל את כל צרכיה האמתיים של האישה כמו: ביגוד והנעלה, אחזקת רכב, צורכי איפור וקוסמטיקה, תרבות ובילוי, צרכים רפואיים ועוד. הבעל מחויב לדאוג לאישה גם למקום מגורים וכל אלה בדגש על שמירה על רמת החיים אליה הורגלה האישה בעת חייהם המשותפים.
    • אם האישה היא זו שעזבה את הבית, לרוב היא תפסיד את זכותה למזונות, אך על פי הפסיקה, על אישה לספק צידוק מינימלי לעזיבתה כדי שלא תפסיד את זכותה למזונות.
    • מובן שגם אישה שנתפסה בבגידה, או עזבה את בעלה בלא סיבה מוצדקת, מפסידה את מזונותיה.
    • אישה יהודייה, שנישאה לבן זוג יהודי בנישואין אזרחיים, שלא כדת משה וישראל ושלא נערכה כתובה לנישואיה -עדיין תהיה זכאית למזונות. גם אם אשה נישאה לגבר לא יהודי, יחול עליהם החוק והוא יהיה מחויב לשלם לה מזונות בכל מקרה.

    טיפול אחד מקצועי ומדויק לנושא מסועף ומורכב

    הנושא מורכב ומלא בתיאורי מקרה רבים נוספים. כל מקרה דורש התייחסות לגופו ועורכי הדין המנוסים והמומחים ממשרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ, יודעים היטב כיצד לגשת אליו וכיצד לטפל בכל אחד מהמקרים הסטנדרטים, או המיוחדים, בזכות ניסיונם רב השנים והתמחותם בדיני משפחה ובפרט בתיקי גירושין וטיפול בנושא מזונות.

     

    האם מזונות אישה הוא נושא רלוונטי עדיין בתחום דיני המשפחה או שמא היום השיח הוא אך ורק על מזונות ילדים?

    כל הסוגיה של מזונות אישה נשמעת לי מעט מיושנת ומיותרת בחלקה הגדול בזמנים של היום.

    כיום לנשים רבות יש קריירה, נשים רבות למדו, השכילו ורכשו מקצוע המספק להן הכנסה סבירה ולמעלה מכך. אם לפני כמה עשרות שנים ניתנה פסיקה מרובה בבית המשפט המחוזי והעליון (בטרם הוקם בית המשפט לענייני משפחה) בנושא מזונות אישה, כיום יש פחות ופחות פסיקה המזכה נשים במזונות אישה.

    אל לנו לשכוח כי בעבר נשים מיעטו לעבוד ואם כבר עבדו היה זה במשרה חלקית, ובפועל הן השתכרו הרבה פחות מהגברים אם בכלל.

    כך שאם הייתי נשאלת לפני 25 שנה לערך או אפילו פחות על מזונות אישה היה לי הרבה מה לתרום בנושא. כיום נראה לי שזהו נושא שיתכן ואבד עליו הכלח, אך לא לחלוטין. בשוליים הקיצוניים עדיין יש רלוונטיות למזונות אישה.

    יתר על כן אישה זכאית להשלמת מזונות אישה אם אין היא משתכרת מספיק.

    ולמה הכוונה בשוליים הקיצוניים?

    כאשר מדובר בשכבות חברתיות סוציו אקונומיות נמוכות – עדיין הבעל משתכר יותר מן האישה שלעיתים אינה משתכרת כלל או משתכרת שכר מינימום, ואזי שאלת מזונות האישה יכולה לעלות על הפרק כאשר יש סכסוך בין בעל ואישה והם עומדים בפני גירושין.

    בשכבות הביניים של המעמד הבינוני או המעמד הבינוני-גבוה אין הרבה משמעות למזונות אישה מאחר ובשכבות הללו נשים עובדות משתכרות והינן בעלות פוטנציאל השתכרות שבית המשפט מביא בחשבון. כיום בתי המשפט מביאים בחשבון גם את פוטנציאל ההשתכרות של האישה ולא רק את השתכרותה בפועל, מה שבעבר לא היה קיים נוכח התפיסה ההלכתית שאישה אינה חייבת לעבוד כדי לזון את עצמה.

    היום תפיסה זו מאד מיושנת ואינה מקובלת בבתי המשפט, ולמעט מקרים מיוחדים של נכות או חוסר יכולת או היות הילדים מאוד קטנים (או במקרה של זוג בוגר יחסית כאשר האישה לא עבדה במהלך הנישואין) מצופה מאישה לעבוד ולהשתכר לפחות למחייתה שלה.

    כיום גם יש נשים שמשתכרות יותר מאשר בני זוגן והדבר לא ממש חריג.

    בקיצון האחר של הסקאלה מדובר באלפיון העליון, בו הבעל הוא זה אשר בדרך כלל מחזיק עסקים חובקי עולם, והמשפחה חיה מסכומי עתק העולים על 100,000 ₪ בחודש ופי כמה מכך. גם אם לאישה יש השתכרות יפה הרי שהשתכרות כזו אינה משקפת את צרכיה או את רמת חייה או את מה שהורגלה לו. אישה השייכת לאלפיון העליון (וברוב המקרים בזכות בעלה) אינה יכולה לנהל את אותה רמת חיים גם אם היא מכניסה 30,000 ₪ נטו, לדוגמא, שהינה הכנסה מכובדת ביותר.

    במצב כזה אישה תהיה זכאית למזונות אישה או להשלמת מזונות אישה לרמה לה הורגלה, להבדיל ובנוסף למזונות ילדים.

    בעקרון וככלל, מזונות אישה מגיעים לה על פי חוק, על פי דין תורה, מבעלה כל עוד בני הזוג נשואים, בין אם הם נישאו בנישואין דתיים המוכרים בארץ, ובין אם בנישואין אזרחיים בחו"ל.

    על פי דין תורה, תשלום המזונות לאישה יימשך עד לביצוע הגט בפועל אלא אם כן קודם לכן יחליט בית המשפט או בית הדין כי במעשיה האישה הפסידה את כתובתה (בין מחמת היותה מורדת או מחמת סירוב לקיים יחסי אישות או בשל בגידה מוכחת או מעשי כיעור משמעותיים).

    בעל חייב לשאת במזונות אשתו כל עוד שהם נשואים ובתנאי שלא ניתן פסק דין הקובע אחרת, כגון שהאישה זנתה תחתיו או שהיא מורדת מחיי אישות או מורדת ממלאכות הבית.

    הבעל חייב לכלכל את אשתו אך יכול הוא לומר לה צאי מעשה ידייך תחת מזונותייך, כלומר שהשתכרותך קודם כל תשמש את צרכייך ורק אם יש יתרה אני אשלים את היתרה לה את זקוקה.

    מה כוללים מזונות אישה?

    גובה סכום החיוב של הבעל בגובה מזונות אישה נקבע על פי הקריטריונים הבאים:

    • מזונות אישה אמורים להתייחס לכל הצרכים הדרושים לרווחתה של האישה, לרבות: מזון, ביגוד וקוסמטיקה, שכר דירה, נסיעות, הוצאות אחזקת בית, החזקת רכב, הוצאות רפואיות וכיוצ"ב.
    • על פי העיקרון ההלכתי "עולה עמו ואינה יורדת עמו", האישה זכאית לשמור על רמת החיים אליה הורגלה על ידי הבעל ולא פחות מרמת החיים עובר לנישואין.
    • כמו כן מתבצע חישוב הכנסת הבעל אשר שם דגש על יכולת הכנסה פוטנציאלית שלו בנוסף להכנסה בפועל וכן על רכוש ככל שהוא קיים ומצוי בבעלות הבעל שיכול לשמש מקור לתשלום מזונות.

    האם ניתן לחייב אישה לעבוד?

    במידה ולאישה יש רכוש, נכסים ותוכניות חסכון – בית המשפט עשוי להתחשב בפירות שניתן להפיק מנכסיה (כגון שכר דירה למשל). בית משפט מבחין בין אישה צעירה שיכולה לצאת לעבוד ולכלכל את עצמה, לבין אישה הנשואה זמן רב שמעולם לא יצאה מהבית להתפרנס טרם הסכסוך. את הראשונה הוא יחייב לעבוד ויתחשב בפוטנציאל שלה, לגבי האחרונה סביר להניח שיפסוק לה מזונות לתקופה של מספר שנים ויצפה שבתקופה זו היא תמצא את עצמה במעגל התעסוקה.

    הבעל לא רשאי לדרוש מאשתו כי תצא לעבוד על מנת לכלכל את עצמה אלא אם כן עבדה בעבר והפסיקה את עבודתה כטקטיקה בצל הליך הגירושין. מנגד, אם אישה מגדלת ילדים קטנים ומנהלת משק בית ממשי, קשה לבוא ולחייב אותה להזניח את הילדים ולצאת לעבוד אם לא עשתה זאת קודם לכן וההחלטה המשותפת הייתה שהאישה תשהה עם הילדים בבית כל עוד הם קטנים.

    סיכום

    בזמנים דהיום קשה להסכין עם מצב בו אישה לא תסייע בפרנסת המשפחה ותבקש להטיל את כל העול על בעלה, כאמור למעט במקרים חריגים

    הפסקת עבודה על ידי האישה לפני פתיחת הליך גירושין תחשב מעשה מחוסר תום לב, ובית המשפט יכול לתת על כך את הדעת ולהימנע מפסיקת מזונות אישה.

    למעט מקרים חריגים ומיוחדים כמפורט לעיל בית המשפט יצפה מאישה לצאת ולפרנס את עצמה וליתן כתף בכלכלת המשפחה. בית המשפט יתייחס בחישוב לפוטנציאל ההשתכרות ולאו דווקא להשתכרות בפועל של האישה.

    תחום דיני המשפחה עובר שינויים מפליגים כל העת וניתן לומר שכיום ישנה ציפייה מאישה לצאת ולעבוד ולא להסתפק בטיפול בילדים ובניהול משק הבית, והדברים נכונים שבעתיים כאשר הילדים הולכים וגדלים.

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        מזונות אישה לאחר גירושין

        כאשר זוג בוחר לסיים את הקשר ומתחיל בהליך גירושין, סוגיית המזונות תהיה אחת מהמשמעותיות ביותר. רובנו, מייחסים את סוגיית המזונות בעיקר לכלכלת הילדים. עם זאת, לא פעם, עשוי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפסוק מזונות גם לאישה. ככל שהאישה תגיש תביעה למזונות ותימצא עילה ראויה לכך, יהיה מחויב הבעל לשלם מזונות אישה בנוסף למזונות הילדים.

        לאיזו תקופה מחויב הבעל לשלם מזונות אישה?

        להבדיל ממזונות הילדים, אשר יש להמשיך ולשלם אותם עד גיל 18, מזונות אישה משולמים מדי חודש אך ורק עד למתן הגט.

        מהן העילות שיזכו אישה במזונות?

        מזונות האישה מעוגנות הן בחוק הישראלי והן בדין התורה. כדי להבטיח שהאישה לא תמצא עצמה עומדת מול שוקת שבורה, אחרי שהייתה תלויה בפרנסת בעלה כל השנים, עשויה האישה להיות זכאית לתשלומי מזונות, עד שיסיימו את הקשר והבעל לא יהיה עוד מחויב לה.

        כאשר אין לאישה כל מקור הכנסה

        הבעל התחייב לספק במסגרת הנישואין לספק לאשתו את כל צרכיה. לכן, גם לאחר שהסתיים הקשר, עשויה האישה לתבוע ממנו בסיס כלכלי זה. עם זאת, תביעה זו תקפה רק כל עוד לאישה אין כל מקור הכנסה המספיק לה כדי לשמור על רמת החיים שלה. ככל שהאישה עובדת, מחזיקה בנכס מניב, זכאית לדמי אבטלה או קצבאות כאלו ואחרות, עשוי הבעל לפטור עצמו ממזונות האישה.

        כאשר האישה בהיריון

        בית המשפט עשוי לעתים קרובות להורות לבעל לשלם דמי מזונות לאישה כאשר הגירושין מבוצעים בזמן היריון, כדי לממן את הבדיקות והטיפולים הרפואיים הנדרשים ולדאוג לצרכיה בתקופה רגישה זו.

        כאשר האישה מסורבת גט

        כאשר הבעל מסרב לתת גט לאשתו ומנסה לדחות את הליך הגירושין שלא בתום לב, עשויים הדיינים לפסוק תשלום דמי מזונות על מנת להפעיל עליו לחץ ולזרז את ההליך.

        הייצוג הנכון יכול לעשות את כל ההבדל

        כפי שראינו, הזכות לקבלת מזונות אישה אינה אוטומטית ולעתים קרובות תתגלע מחלוקת סביב סוגיה זו. כדי להבטיח שהאינטרסים שלך מיוצגים על הצד הטוב ביותר, עורכת הדין אלינור ליבוביץ מזמינה אותך ללמוד על כל האפשרויות העומדות לרשותך ולקבל ליווי לאורך כל התהליך.

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים