בגידה כלכלית או בגידה מינית – מה גורם לגירושים
עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
מה גרוע יותר, ומה מבין השניים מביא לגירושין בהיקף יותר גבוה – בגידה כלכלית או בגידה רגשית? התשובה אינה חד משמעית.
אין ספק ששני סוגי הבגידות האלה הם הרסניים לזוגיות. בגידה מינית מעליבה, גורמת לרגש הקנאה להמריא לשחקים, יכולה במקרים רבים להביא לפירוק התא המשפחתי ולגירושין, אך גם מצב של העדר נאמנות כלכלית, אינו מצב פשוט וקל וגם הוא יכול לפרק את הנישואין ולגרום לגירושים.
מן המפורסמות הוא שחלק ניכר מן הזוגות בישראל מתגרשים בגלל כסף/מצב כלכלי/הימורים/השקעות כושלות/כישלון עסקי ובאופן כללי – הידרדרות כלכלית של המשפחה.
חמור יותר המקרה בו לא רק שהמשפחה מידרדרת כלכלית אלא כאשר אחד מבני הזוג מסתיר מהשני כספים, בין אם מדובר בכסף שנכנס ולא הוצהר עליו, או לחלופין – בכסף שיצא בסתר מקופת המשפחה. חמור גם המקרה שבעל (בדרך כלל) עשה השקעות כושלות והפסיד את רכוש או כספי המשפחה מאחורי גבה של אשתו, והמשפחה נאלצת לצאת מדירת המגורים למכור אותה כדי לכסות חובות, מה שבהכרח יוביל לגירושים.
לא פחות חמור הוא המקרה בו אחד מבני הזוג מהמר כפייתי, מסתבך בחובות, נוטל הלוואות מהשוק האפור או מהבנקים, ואזי גם אז יש צורך למכור את דירת המגורים כדי שלא להסתבך עם גובים, בין אם גובים אלימים הנשלחים על ידי גורם פרטי ובין אם מדובר בהליכי הוצאה לפועל המנוהלים על ידי הבנק.
כאשר גבר נכשל בעסקיו ויורד מנכסיו ולא חושף מידע זה בפני אשתו – השקר או ההסתרה יתפוצצו בפנים של אותו אדם ובפועל הוא רק משחק על זמן אך לא יוכל להתחמק מן האמת ומן המציאות.
ביום בהיר אחד, (ואולי גם לפנות בוקר או באמצע הלילה) צוות ההוצאה לפועל דופק על הדלת והאישה לא מבינה בכלל מה קורה. היא בכלל לא מודעת לכך שיש חובות, היא לא יודעת שיש הליכי הוצאה לפועל כנגד בעלה, ולא ידוע לה על חובות כלשהם.
במקרים כאלה, ברגע שהדבר מתגלה, ברור שנוצר קרע משמעותי בין בני הזוג, שיכול להביא – אם כי לא בהכרח – לגירושין. הכל תלוי בנפשות הפועלות.
כמו בעניין של בגידה מינית לבן או בת הזוג שלא ידע מאומה – מאוד קשה לסלוח ולגלות הבנה, ולכן סופם של מקרים כאלה הוא גירושין, כי יש פגיעה כמעט בלתי ניתנת לאיחוי באמון ששרר עד כה בין בני הזוג. פגיעה מסוג זה אינה פחותה בעוצמת הפגיעה של מפגיעה שנוצרת עקב בגידה מינית.
מה בעצם קורה כאשר מתברר לאישה שבעלה הסתבך בחובות? האם היא חייבת להשתתף בחובות? האם קיימת הלכת שיתוף בחובות או רק בזכויות?
עקרונית אישה או בעל חייבים בחובות של בני זוגם ועליהם להשתתף בהם, ממש כמו במצב בו היו דורשים מחצית ממיליונים שנצברו, אם וככל שהיו מושגים במהלך העבודה הרגיל.
החריג לכך הוא מקרה בו בן זוג הסתבך בהימורים או בחובות לשוק האפור או הוציא את הכספים למטרות שהן זרות למשפחה (כגון בילויים עם בני זוג אחרים).
הפתרון הוא להיות ערני ולא לאפשר לבן הזוג האחר שליטה מוחלטת על העניינים הפיננסיים בלא ליידע אתכם מה קורה והיכן הדברים עומדים. אם בחרתם לתת לבן/בת הזוג לנהל את הפיננסים שלכם, תמיד תהיו עם יד על הדופק, לא רק ברמת עדכון מדי פעם על מצב החשבון דרך בן/בת הזוג, אלא ממש לראות בעיניים מה קורה – להיכנס לחשבון שלכם דרך האינטרנט, לבדוק מה מצב ההלוואות, להגיע לבנק. כל מה שצריך על מנת להשאיר אתכם מעורבים. על אחת כמה וכמה שאחד מכם בעל עסק עצמאי. ברגע שתהיו מעורבים, זה יעזור למנוע מצבים של בגידות כלכליות וישמור על הזוגיות שלכם.
כאשר מדובר בעסק גדול עצה זו אינה מעשית ואזי קיים סיכון של חיוב בחובות בנסיבות שאין לכם שליטה עליהן. במקרה כזה אולי כדאי להסכים על הפרדה רכושית בהסכם ממון תוך לקיחת סיכון שאם העסק מרוויח היטב – זו לא הייתה עסקה כלכלית נכונה מבחינתכם.
אולי תתפלאו, אך אני מכירה לא מעט אנשים שיעידו שמבחינתם, חוסר נאמנות כלכלית הוא אפילו גרוע יותר מבגידה מינית. למה? ובכן, כשקיימת בגידה פיסית, כואבת ככל שתהיה, הצד השני יכול פשוט לקום וללכת ולפרק את החבילה, אך כשהבגידה היא כלכלית, הנבגד חייב בלית ברירה ובעל כורחו לשאת בתוצאות הכספיות (לדוגמה למכור את הבית לטובת תשלום החובות).
מה נחשב לבגידה כלכלית?
ברור שאם אחד מבני הזוג מכניס את התא המשפחתי לחובות מבלי שהצד השני יידע, זה בפירוש נחשב לבגידה כלכלית. כנ"ל לגבי מקרה בו הבעל או האישה מקבלים סכום כסף גדול בין אם דרך מתנה או עבודה ולא מיידע על כך את בן/בת הזוג. אך השאלה היא מה קורה כשמדובר ב"שקרים קטנים" – למשל, כשהוא אומר לאשתו שהוא הפסיד "רק 50 בפוקר" כשהוא באמת הפסיד 100 שקלים, או כשהיא מספרת שרכשה את המגפיים במחיר סוף עונה כשהיא בעצם שילמה מחיר מלא.
לכאורה, יש כאן שקר קטן שלא ממש מזיק למי שלא יודע "כי זה כסף קטן", אבל האמת היא שזו ההתחלה של הונאות גדולות יותר. דוגמה לכך היא אישה שבעלה ספר כל שקל שהיא מוציאה, והאשים אותה בבזבזנות מופרזת. כדי להימנע מעימותים אתו, היא היתה קונה לעצמה בגד מדי פעם, גוזרת את תג המחיר, ומצהירה שזה בהשאלה מחברה. לאחר זמן מה, הבוס שלה נתן לה העלאה משמעותית בשכר, והיא ביקשה שיוציא את ההפרש בצ'ק נפרד. הוא לא שאל שאלות, והיא פתחה לעצמה חשבון סודי כדי שיהיה לה "גרוש לבן ליום שחור". כשבעלה גילה את מעשיה, כבר לא ניתן היה לתקן את בעיית חוסר האמון והזוג הגיע לרבנות.
זהירות! אל תתנו לבן/בת הזוג שליטה מוחלטת על העניינים הפיננסים
כשלאחד מבני הזוג יש "אוטונומיה" מוחלטת על ענייני הכספים בבית, זה מצב מאוד מסוכן. כשהמצב הכלכלי בבית טוב, ורק אחד מבני הזוג מטפל בכספים, אז זה כמובן נוח לצד השני ופוטר אותו מהתעסקות מיותרת. אך כשיש בעיות כלכליות, אז אותו אחד שהיה אחראי על הנושא "זוכה" להאשמות ("בגללך הגענו למצב הזה", "נכשלת", "אם היית יודע מה אתה עושה, היינו היום במצב טוב", וכן הלאה).
למרבה הפלא, הסטטיסטיקה מוכיחה כי למרות שהנשים מבצעות את רוב ההחלטות שקשורות לבית, דווקא הגברים הם אלו שמטפלים בעניינים הפיננסים הגדולים יותר כמו הלוואות, חסכונות, פנסיה וכד', כי זה נתפס כתפקיד גברי. עד היום יש לא מעט זוגות בהם הבעל נותן לאשתו "דמי כיס" שבועיים, בעיקר כשהאישה אינה עובדת.
כאן חשוב לציין שמתן שליטה מוחלטת לאחד מבני הזוג היא טעות חמורה. באופן טבעי, תמיד קיים במערכת היחסים צד אחד שיש לו יותר אוריינטציה כלכלית, והאחריות שלו על הכספים גדולה יותר (בדיוק כמו שיש הורה אחד שהוא יותר מחנך את הילדים). אך שני בני הזוג חייבים להיות מעורבים, לקבל את ההחלטות ביחד ולדעת מה קורה בחשבון הבנק.
אז אם בחרתם להיות בתפקיד "שר האוצר" בבית, דאגו לשתף את הצד השני בכל הדברים, גם אם הם עלולים להיות קצת כואבים. ואם בחרתם לתת לבן/בת הזוג לנהל את הפיננסים שלכם, תמיד תהיו עם יד על הדופק, לא רק ברמת עדכון מדי פעם על מצב החשבון דרך בן/בת הזוג, אלא ממש לראות בעיניים מה קורה – להיכנס לחשבון שלכם דרך האינטרנט, לבדוק מה מצב ההלוואות, להגיע לבנק… כל מה שצריך על מנת להשאיר אתכם מעורבים. על אחת כמה וכמה שאחד מכם בעל עסק עצמאי. ברגע שתהיו מעורבים, זה יעזור למנוע מצבים של בגידות כלכליות וישמור על הזוגיות שלכם.
