מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    חיוב בהפקדת ערובה מראש וכתנאי להמשך הליכים מול זכות הגישה לערכאות שהינה זכות בסיסית ויסודית

    אדם שהינו אובססיבי ומגיש הליכים משפטיים בלי סוף גם כאשר הסיכויים קלושים חויב בהפקדת ערובה

    בין בעל ואישה התנהלו הליכים משפטיים רבים בעניין הגירושין ביניהם, אשר ראשיתם בשנת 2011 וסופם מי ישורנו.

    ההליך המתייחס להחלטה של הרשמת ענת הלר כריש הוא ה-17 במספר ההליכים שהתנהלו בבית משפט זה בעניין משפחת הצדדים, בני הזוג, ילדיהם והורי הבעל.

    בין הצדדים התנהלו ההליכים הבאים: תביעת מזונות, תביעת משמורת ואחזקת ילדים, תביעה לפסק דין הצהרתי בענייני כספים ורכוש, ועוד ועוד, וניתן פסק דין בתובענות אלו, והאב חויב במפגש עם הילדים במרכז קשר. ערעור שהגיש האב על פסק הדין נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

    האישה הגישה נגד הבעל בקשה לצו הגנה ונקבע כי יש לשוב לביקורים רגילים תוך פיקוח צמוד והדוק של פקידת הסעד.

    הורי הבעל הגישו תביעה כספית נגד האישה בסך של 823,020 ₪ וערעור שהגישו הורי הבעל נגד פסק הדין נדחה בהסכמה.

    בעקבות הליך נוסף שפתחו הורי הבעל נגד האישה בבקשה ליישוב סכסוך בעניין קביעת דרכי קשר עם הקטינים נקבע כי הורי הבעל ייפגשו עם הקטינים פעם בשבוע.

    בנוסף, הגישה האישה נגד הבעל תביעה כספית על סך של 507,014 ₪ וניתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות מטעם הבעל, במסגרתו התקבלה התביעה.

    כמו כן הגיש הבעל נגד האישה תביעה רכושית, אשר נמחקה לבקשת הבעל.

    בנוסף הגיש הבעל תביעה לחידוש הקשר שלו עם הילדים, למשמורת משותפת ולהחלפת גורם הרווחה המטפל במשפחה.

    הורי הבעל הגישו תובענה בה עתרו כי הילדים ישהו עמם בליל הסדר, אשר נמחקה לבקשתם.

    עוד ובנוסף הגיש הבעל תביעה לחידוש הסדרי הקשר בינו לבין הילדים ובנוסף הגישה האישה בקשה לצו הגנה נגד הבעל בשמה ובשם הקטינים.

    ראינו אם כן שיש ריבוי הליכים בין הצדדים.

     הסתה חמורה של האב כנגד האם הובילה להחלטה לפיה יפגוש האב את ילדיו אך ורק במרכז קשר בשל ההסתה הקשה

    נקבע כי מאחר ועדיין קיימת הסתה חמורה מצד הבעל, המפגשים בין הילדים לאביהם יכולים להתקיים רק בפיקוח במרכז קשר. באותה נשימה נקבע כי ככל שהאב יוכיח כי ההסתה כנגד אמם של הקטינים הופסקה, ניתן יהיה להסיר את הפיקוח במרכז קשר.

    בנוסף לכך, ניתן צו הגנה האוסר על הבעל להתקרב לדירת האישה, להיכנס לבית הספר בו לומדים הילדים ולהגיע למקומות בהם יש לילדים חוגים בשעה שהילדים נמצאים שם.

    נקבע כי שיחות הטלפון בין הקטינים לבין האב יתקיימו דרך הטלפון בבית האישה או בבית הורי הבעל, כאשר על האישה או הורי הבעל לפקח על תכני השיחות וככל שהבעל יסית את הקטינים רשאים הם לנתק את השיחה.

    הבעל הגיש תובענה בה עתר כי יתקיימו בינו לבין הקטינים מפגשים תחת פיקוח פרטי וכן כי יותר לו להשתתף באירועים במוסדות החינוך של הילדים ובקשתו התקבלה ונקבע המכון הפרטי אשר יפקח על המפגשים בין האב לילדים, משמע הפרטה של מרכז הקשר שהינו שירות ללא תשלום. נקבע מתווה הדרגתי להסרת הפיקוח על המפגשים בין הקטינים לבין הבעל, ונקבע כי הקטינים ישולבו בטיפול רגשי במכון "ורשביאק" וכן הוזמן תסקיר משלים.

    עוד ובנוסף הגיש הבעל בקשה לצו הגנה נגד בן הזוג של האישה, אשר נדחתה.

    הליך זה שמהותו בקשה להפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליכים הוגש על ידי האם נוכח תביעה בה עתר האב למשמורת משותפת וחלוקת זמנים שוויונית

    האישה הגישה בקשה לחיוב הבעל בהפקדת ערובה, משמע במידה והבעל לא יפקיד ערובה הרי שלא תישמע התביעה למשמורת משותפת אשר הגיש כנגדה.

    ואלו הן טענות האישה:

    • הסכסוך בין הצדדים מתנהל מזה כ-7 שנים, במסגרתו הגיש הבעל תביעות רבות הכוללות בקשות רבות באמצעותן הוא מבקש להתיש את האישה ולגרום לה לנזקים כלכליים.
    • התביעה חסרת סיכויי הצלחה.
    • הבעל הוא תובע סדרתי המעוניין "לריב".
    • בעבר חויב הבעל בתשלום הוצאות משפט לאישה אולם עד היום לא שילם את חובו.
    • הבעל מצוי בהליך פש"ר ואף במסגרת הליך זה ככל שהוא יחויב בתשלום הוצאות, לא יהיה למבקשת מניין לגבות את התשלום.
    • בני משפחת הבעל מעמידים לרשותו את האמצעים לנהל הליכים משפטיים נגד האישה.

    ואלו הן טענות הבעל:

    • האישה היא אשר הגישה תביעות רבות נגד הבעל מפניהן נאלץ הבעל להתגונן כאשר כל רצונו היה לזכות בזמני שהות שווים עם ילדיו.
    • סיכויי ההצלחה של התביעה גבוהים ביותר, משום שמשמורת משותפת, בעלת זמני שהות שווים מקובלת במדינה.
    • הבקשה מהווה ניסיון למנוע מהבעל את זכותו החוקתית והטבעית להיות עם ילדיו באופן שווה למבקשת.

    החלטת בית המשפט הייתה כי האב יפקיד ערובה ובסכום נכבד של 20,000 ₪ בהתחשב בתקנה 519א לתקנות סדר הדין האזרחי החלות בשינויים המחויבים גם על בית המשפט לענייני משפחה.

    תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

    הכלל הוא כי ברוב המקרים בערכאה ראשונה אין מחייבים תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע, אלא במקרים חריגים וכי על בית המשפט לעשות שימוש זהיר ומתון בסמכות הנתונה לו בתקנה 519.

    יש לזכור, כי בהתאם להוראת תקנה 519(ב), ככל שהתובע יחויב בהפקדת ערובה ולא יעשה כן, משמעות הדבר תהא דחיית התביעה ויצירת מחסום בדמות קיומו של השתק עילה.

    זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית

    על בית המשפט להביא בחשבון את פוטנציאל הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, זכות אשר קיבלה מעמד חוקתי וקיומה הוכר כתנאי הכרחי לקיומן של שאר זכויות היסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות פ"ד נא(3) 577, רע"א 3462/14 סארי גנאם נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות).

    תכליות הוראת תקנה 519(א) הן למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי במקרה של דחיית התביעה וחיוב הנתבע בתשלום הוצאות התובע תהא לנתבע אפשרות לפרוע את הוצאותיו. מנגד אין למנוע את זכות הגישה לערכאות של כל אדם.

    התקנה אינה מפרטת את השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בעת דיון בבקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה, ומותירה לבית המשפט שיקול דעת נרחב בעניין זה, ואולם לאור תכלית התקנה ומטרתה, על בית המשפט לבחון, מחד – את סיכוייה הלכאוריים של התביעה להתקבל, ומנגד – קיומו של חשש כי בתום ההליך לא יהא באפשרות הנתבע לגבות מהתובע את הוצאותיו ככל שהתובע יחויב בהם.

    הפסיקה המתייחסת לסוגיה זו של הפקדת ערובה מראש

    בפסיקות בתי המשפט הוכרו מספר מבחני עזר לצורך בחינת ההצדקה לחיוב תובע בהפקדת ערובה (רע"א 2142/13 בע"מ 1171/16).

    אשר לסיכוייה הלכאוריים של התביעה –

    בית המשפט מעריך כי סיכויי תביעת הבעל להרחבת זמני השהות של הילדים עמו ולקביעת משמורת משותפת, במצב זה ובשלב זה של הדברים הינם נמוכים. יש לזכור כי לפני כ- 10 חודשים בלבד, הוגש תסקיר משלים במסגרתו הומלץ להותיר את זמני השהות במתכונתם הנוכחית והמלצות אלה קיבלו תוקף של החלטה.

    בהחלטה אשר ניתנה בתום הדיון עמד כב' השופט אליהו על התנהלות הבעל, והביע ביקורת על כך שהמאבק מבחינתו ממשיך ומתקיים וכי אינו מרפה. כך למשל, מהדיון שהתקיים עולה כי הקטין, אשר שיחק שנים רבות בקבוצת כדורגל אחת, עבר לפתע לשחק באחרת, והמעבר לא נעשה על דעת האם, ללא שיתופה ובוודאי שלא באמצעות החלטה שיפוטית.

    כמו כן, במסגרת הדיון, ואף כעולה מכתב ההגנה, הוצגו בפני בית המשפט מספר רב של מסרונים אשר הבהירו לבית המשפט כי התובע אינו מכבד את הסמכות ההורית של האם ובמסרונים, אשר אמנם מגלים אהבה ודאגה לקטינים, גורמים להם לפגיעה קשה.

    כך, למשל, הציב ומציב האב עובדה מוגמרת בדבר מעבר הקטין למשחקי כדורגל בקבוצה אחרת מזו שהיה בה שנים רבות תוך שבכך הוא אף נוגס בזמני השהייה של האם בסופי שבוע.

    אב או אם המבקשים הסדרי שהייה שווים ורחבים חייבים בראש ובראשונה לכבד את זכותו של ההורה השני לכך וכן לשמר ולהבטיח זמן איכות של ההורה השני עם הקטין בשבוע שהסדרי השהייה של הקטינים עמו.

    המסרונים שהוצגו מציגים תמונה, לפיה אין האב מפנים את חשיבותה של האם בחיי הקטינים. ומעבר לכך הדבר כרוך בעירוב של הקטינים ומתן אפשרות להם, חרף גילם הצעיר, לקבוע את העובדות, כך לגבי משחקי הכדורגל, כך לגבי הטיפול הרגשי, אשר טרם החל.

    וכך גם אף בעניין נטילת סירופ על פי הוראת רופא המשפחה. פונה האב לקטין במסרון ארוך ומשתף אותו על תופעות הלוואי שיש לסירופ לשיעול שקיבל הקטין מהרופא ומציע לו שלא לקחת אותו. אין זו החלטה אותה נותנים לקטין בן 11 לעשות ואלה מסוג הדברים שאמורים לפתור בין ההורים. כך גם לגבי העובדה שטרם החל טיפול רגשי.

    אף התנהלות התובע בבית המשפט במהלך הדיון, לרבות עזיבת אולם הדיונים, משזה הבין כי עמדתו אינה עולה בקנה אחד עם עמדת בית המשפט לאחר שמיעת הדיון, יש בה להבהיר כי לשיטת התובע הדברים אמורים להתנהל על פי דרכו.

    בנסיבות אלה, ותוך שבית המשפט שב ומביע את אכזבתו מהעובדה כי השינוי אשר נחזה להיות, אינו מספיק ונראה כי ההתנהלות עדיין אינה מצדיקה הרחבה של הסדרי השהייה לא נעתר בית המשפט להרחבת הסדרי הראיה.

    בעקרון אם טובת הקטינים מצדיקה זאת אפשר להרחיב זמני שהות בין אב לילדיו אך לא כאשר אלו מנוצלים לחתירה תחת דמותה של האם.

    לאור התנהלותו של הבעל ובייחוד משעה שהבעל אינו מכבד את הורותה של האם ומערב את הקטינים בסכסוך באופן החותר תחת טובתם אף שלא מדובר בהליך סרק מובהק, הרי ניתן להעריך כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים.

    אשר לחשש כי לא יהיה למבקשת מניין להיפרע מאחר והבעל בהליך פשיטת רגל

    הבעל מצוי בהליך פשיטת רגל. מצב כלכלי דחוק של תובע הוא בעל פנים לכאן ולכאן. לאור חשיבות זכות הגישה לערכאות, נפסק כי תובע לא יחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות "מחמת עוניו בלבד" (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647).

    מנגד, ככל שמצבו הכלכלי של התובע דחוק יותר כך יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו בתום ההליך (רע"א 10905/07 נאות אואזיס בע"מ נ' זיסר).

     אי אפשר לטעון כי לצורך ההליכים נעזר אדם בקרובי משפחה ובאותה נשימה לטעון כי אין לו כספים להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד השני

    אמנם הבעל מצוי בהליכי פש"ר אולם הוא נעזר בבני משפחתו לצורך מימון ההליכים המשפטיים אותם הוא מנהל. יש לציין בהקשר זה כי הבעל מיוצג על ידי עורכת דין פרטית. טענה זו של האישה לא זכתה למענה בתשובת הבעל והיא לא הוכחשה על ידו. ממילא, לתשובת הבעל לא צורף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות שבה.

    מכאן, ניתן להניח כי ככל שיחויב הבעל בהפקדת ערובה, יהא באפשרותו להסתייע בבני משפחתו המסייעים לו במימון ההליך המשפטי, לצורך הפקדת הסכום הדרוש.

    אין לקבל מצב בו בעל דין ינהל הליכים משפטיים במימון קרוביו, אולם לצורך הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, יטען כי ידו אינה משגת לשאת בתשלום וכי חיובו בהפקדת ערובה יביא לנעילת דלתות בית המשפט לפניו.

     יש משמעות לאי תשלום הוצאות משפט בהליכים הקודמים ואי אפשר להתעלם מעצם אי התשלום

    עוד יש להביא בחשבון את טענת האישה, אשר אף לה לא השיב הבעל בתשובתו, כי במסגרת ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים חויב הבעל בתשלום הוצאותיה – אולם הוא לא שילם את הסכום בו חויב.

    עובדה זו מחזקת את החשש שככל שהבעל יחויב בתשלום לא יהיה למבקשת מהיכן להיפרע ומטה את הכף אל עבר קבלת הבקשה וחיוב הבעל בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות האישה.

    כן יש להביא בחשבון את העובדה שההליכים המשפטיים בין הצדדים מתנהלים מזה כשבע שנים, את מספר ההליכים הרב כפי שפורט לעיל וכן בקשות הביניים הרבות שהוגשו במסגרת התובענות, ואת התנהלות הבעל כמתואר לעיל.

    עוד יש להדגיש, כי לאור מהות התובענה והואיל וענייני קטינים ניתנים לבחינה מחודשת בהתאם לטובתם, הרי שאף ככל שלא תופקד הערובה והתובענה תידחה, לא יהיה בכך כדי לסתום את הגולל על הגשת תובענה חדשה בעתיד להרחבת זמני השהות בין הקטינים לבין הבעל, ככל שהבעל ישנה מהתנהלותו ויבשילו התנאים לכך.

    מסקנה היא שיש לחייב את הבעל בהפקדת ערבות להוצאות האישה ולא בסכום זעום הואיל וזהו מקרה חריג.

    לאור כל האמור לעיל, זהו אחד המקרים החריגים בהם יש לחייב בהפקדת ערובה. לאור זאת חויב הבעל בהפקדת 20 אלף ₪ כתנאי להמשך ההליכים.

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים