תביעה עצמאית או תביעה להגדלת מזונות

תביעה עצמאית או תביעה להגדלת מזונות

תביעה עצמאית או תביעה להגדלת מזונות- קו פרשת המים

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

עסקינן בפסק דין בו, לאחר אישור הסכם גירושין בין בני זוג, הסכם שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, ובו נקבעו מזונות קטין, בסך של 1,600 ₪ (שעם ההצמדה למדד הגיעו לסך של 1,850 ₪ ליום מתן פסק הדין) – עתרה האם בתביעה לפסיקת מזונות בשמו של הקטין.

הצדדים חלוקים ביניהם האם התובענה הינה תביעה ראשונית/עצמאית למזונות קטין או תביעה להגדלת מזונות, שבה יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי. כל ההבדל בין תביעה להגדלת דמי מזונות לתביעה עצמאית, היא שבתביעה להגדלת דמי המזונות יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי ובתביעה עצמאית יש פטור מצורך זה. זה היה נכון עד כה. עתה הדברים קיבלו תפנית.

עד לאחרונה ההבדלה בין תביעה עצמאית למזונות קטין לבין תביעה להגדלת מזונות קטין - נעשתה באמצעות ההבחנה בין מצב בו בית משפט דן בצרכי הקטין במובחן מכלל ההסכם.   או אז ניתן לומר כי היה דיון במזונות הקטין ואזי כל תביעה  לעניין מזונות הקטין הינה תביעה להגדלת מזונות בה יש להוכיח שינוי נסיבות כדי שיהיה שינוי של סכום המזונות, לבין מצב בו ההסכם אושר כמכלול בלי ליתן את הדעת לעניינו של הקטין, או אז התביעה החדשה למזונות קטין נחשבת כתביעה ראשונית או תביעה עצמאית למזונות קטין, בה בית המשפט דן בתובענה כאילו לא הייתה פסיקה קודמת בעניין זה.

בפסק דין נשוא מאמר זה מציע כב' השופט ארז שני אבחנה שונה לחלוטין בין שני המצבים, וכפועל יוצא מכך מציע כי כל אימת שסכום המזונות שעליו הוסכם נמוך מהמינימום התביעה שמוגשת בשם הקטין הינה תביעה ראשונית, וכל אימת שהסכום גבוה מן המינימום הנדרש לקטין על פי הפסיקה – תהא התביעה תביעה להגדלת מזונות המצריכה לעבור את המשוכה של שינוי נסיבות מהותי.

את קו התיחום בין סך מזונות נמוך מהמינימום, לבין סך מזונות שהוא הסך המינימלי או למעלה מכך - מכנה כב' השופט ארז שני "קו פרשת המים" מעברו האחד דין מסוים ומעברו האחר - התייחסות שונה.

לדידו אדם אשר חויב בדמי מזונות נמוכים מן הסך ההכרחי וזאת מכוח הסכם (להבדיל מהליך משפטי) צריך לראות עצמו כצפוי לדרישה להגדת סך המזונות עד לגובה הרף של מזונות הכרחיים. המצב שונה לחלוטין כאשר מדובר בדמי מזונות שהם בגדר הסך ההכרחי או גבוהים מסך זה.

האב, החייב במזונות ילדו לפי הדין האישי ומכוח החוק, אינו יכול לעבור את "קו פרשת המים" ללא הצדק אובייקטיבי ומשמעותי.

הפסיקה הכירה במזונות הכרחיים כחיוב מינימאלי שאינו דורש הוכחה, חיוב שבית המשפט צריך לנהוג על פיו באין נימוקים מיוחדים שיש בהם בכדי להצדיק הפחתת סך זה (ע"מ (י-ם) 789/05 תק-מח 2006 (1) 1859).

מזונות הכרחיים כוללים חיוב מזונות "שוטף" ששיעורו לערך 1250 ₪ לקטין. הוספת קטינים אינה מכפילה את הסכום. לצרכי מדור- ישולם סך של 30% עבור קטין אחד, 40% לשני קטינים ו-50% עבור למעלה משני קטינים.

בנוסף, על האב לשאת בחלק יחסי בהוצאות החזקת מדור תוך החלת השתתפות שווה בשווה גם בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות חינוך חריגות וחיוניות.

הסכם שאושר בו סך מזונות נמוך מן המינימום ההכרחי יהיה כ"הסכם נאות בנסיבות העניין" ומשכך, הסכם שקל יותר להתערב ולשנות בו את סכום מזונות הקטין.

ההלכה בעניין אבחנה זו ידעה תהפוכות שונות אולם משבאה לעולם הלכת בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' אזי ההלכה כי כפי שפסק כבוד השופט עמית אשר הצביע בפירוט יתר על חסרונות מוסד  התביעה העצמאית וגם על יתרונותיה (המועטים יותר), ופסק:

"בשלב הראשון יש לבדוק האם התקיים דיון ענייני במזונות הקטינים"

"נקודת המוצא היא שבית המשפט בחן גם את עניינים של הקטינים כאשר אישר את הסכם הגירושין. כוחה של נקודת המוצא "חזק" יותר כאשר בית המשפט אף גילה מעורבות בגיבוש ההסכם."

"חזקה על בית המשפט כי גם במסדרות אישור הסכם שלא היה מעורב בגיבושו, בחן בית המשפט אם יש בהסכם מענה לצרכי הקטינים. אם התמלאה דרישה זו, בכך מסתיים מסענו והתביעה תיבחן במסלול של תביעה לשינוי מזונות עקב שינוי נסיבות מהותי"

"בשלב השני יש לבחון האם בפועל הקטינים אכן קופחו בסכום המזונות שנפסק לזכותם בעת אישור הסכם הגירושין"

"על בית המשפט לבחון את גילו של הקטין, צרכי הקטין הבסיסיים, צרכיו המיוחדים והכנסות כל אחד מההורים. ככל שנמצא כי הקטין לא קופח במזונותיו, הרי  שאין טעם "לפתוח" את ההסכם, אף אם לא נתמלאה הדרישה הראשונה של דיון ענייני במזונות הקטינים".

והמסקנה המהותית הינה באלו המילים, ומפאת חשיבותם – הדגשנו את המסקנה:

"במקרה של קיפוח מהותי הזועק על פניו לגבי מזונות הקטין, מה לי תביעה עצמאית ומה לי תביעה להגדלת מזונות, בשני המקרים שומה על בית המשפט לבחון מחדש את מזונות הקטין"

עצם התבגרותו של קטין ושינוי מערך הוצאותיו אינו שינוי נסיבות, וזהו עניין שהיה צפוי מראש עת אושר ההסכם. ולכן אין לטעון להוצאה שלא ניתן היה לצפותה, ומשכך אין בהתבגרותו של קטין כדי להרים את נטל שינוי הנסיבות הדרוש.

בעניין המדור, קיימת משמעות לקיומו של בן זוג גם אם החייב במזונות בוחר לכנות אותו בשם "מאהב", שכן חזקה על בן זוג החי עם אם הקטין שהוא נושא במחצית מהוצאות שכר הדירה/המדור.  משכך שיעור ההשתתפות בשכר הדירה בכל הנוגע לחלקו של הקטין, כאשר לאם יש בן זוג צריך להשתנות ולפחות משהו, לאור השתתפות בן הזוג החדש.

גם הרחבה של הסדרי ראיה יכולה להיות שינוי נסיבות ולהוביל להפחתה בדמי המזונות.

בית המשפט בפסק דין זה מביע ביקורת על האם אשר עתרה בתביעתה לסכום שהינו גבוה פי שלושה מן הסכום שעליו הסכימה בהסכם הגירושין. בית המשפט קובע כי כאשר נותן אדם את הסכמתו לסך מזונות מסוים יש להסכמתו משקל. להסכם אשר אושר יש ערך משל עצמו ואין תובע יכול, ללא סיבה כבדת משקל לדרוש לפתח פתאום פי שלושה מהסכום שעליו הסכים קודם לכן.

דרישה כזאת אינה עולה בקנה אחד עם תום לב, ועל כך אמר כבר כב השופט רובינשטיין בבע"מ :5939/04 "בעיני,  בצד כל אלה יש ביסוד הדברים ציפייה להגינות ביחסים בין בני אדם בכלל – נגזרת של תום לב החולש על המשפט הפרטי..."

סיכומו של דבר - פוסק בית המשפט את הסך של 2,200 ₪ למזונות הקטין ומדורו.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+