צרו קשר
ּ

תביעה מדור ספציפי

תביעה למדור ספציפי

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

תביעת גירושין, תביעה לשלום בית וצו למדור ספציפיהינם הליכים שניתן לנקוט בהם רק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה

תביעה לגירושין, וכן תביעה למדור ספציפי כמו גם תביעה לשלום בית הינן תביעות בגדר "ענייני נישואין" ועל כן נתונות בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני (ס' 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים).

אין אפשרות להגיש תביעה למדור ספציפי אלא בבית הדין הרבני (ולא בבית המשפט לענייני משפחה), וזאת בדיוק כשם שאין אפשרות להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט לענייני משפחה יכול לדון בהרבה נושאים אך לא בעצם החיוב לגירושין ו/או לכפיית גט.

נושאים אלו – תביעה לשלום בית, ותביעה למדור ספציפי כמו גם תביעה לגירושין, הינם בסמכות ייחודית ובלעדית של בית הדין הרבני.

קיימים אמנם נושאים המצויים בסמכות מקבילה של בית הדין ובית המשפט (כמו: מזונות אישה, חלוקת רכוש, פירוק שיתוף ואיזון משאבים, משמורת והסדרי ראיה, חינוך וכיוצ"ב), ואולם תביעת גירושין ותביעה לשלום בית וכן תביעה למדור ספציפי, ניתן להגיש בבית הדין הרבני בלבד.

כך גם זוג יהודים יכול להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני גם אם התחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל. לדוגמא כהן וגרושה שנישאו בחו"ל מפקיעים את נישואיהם בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה על אף שאלו נישואי איסור ואולי בגלל זאת.

תביעה למדור ספציפי אפשר להגיש לבית הדין הן בתביעה לשלום בית והן בתביעת מזונות אישה – היכן עדיף?

תביעה למדור ספציפי אפשר להגיש במסגרת תביעה לשלום בית וכן במסגרת תביעה למזונות אישה. משמע אפשר להגיש את העתירה למדור ספציפי תחת פלטפורמה שונה, ויש לכך משמעויות כפי שיובהר להלן.

תביעה לשלום בית הינה במהותה תביעה לאכיפת חובת מי מבני הזוג לחיות חיי אישות עם בן הזוג האחר ולחזור עמו למערכת יחסים תקינה ומקובלת בין בעל לאישה. בתובענה זו יצהיר התובע על רצונו להשיב את בן/ת הזוג לחיי שלום בית כמו גם לקבלת כל הזכויות אשר נובעות מקשר הנישואין.

יש להדגיש כי פס"ד לשלום בית אינו פס"ד שהינו בר אכיפה. כלומר גם אם בית הדין נתן פסק דין המחייב בעל לחזור לחיק אשתו – אין אפשרות לכפות על הבעל פיסית לעשות כן. אשר על כן ניתן להפר אותו ולהביא את ביה"ד לדון בגירושין.

אם בית הדין ייווכח כי פסק דינו לשלום בית אינו מקוים וכי אין סיכוי שהבעל או האישה יחזרו לשלום בית – הוא עשוי לבטל את פסק דינו וכתוצאה מכך תיפול גם העתירה למדור ספציפי אם התקבלה וניתן צו זמני בנדון.

תביעה למזונות אישה הינה תביעה שאפשר להגיש הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני ואולם היתרון הגדול של הגשת תובענה למזונות אישה בבית הדין הרבני הינו היכולת להגיש בקשה למדור ספציפי. במידה ובית הדין נעתר לבקשה – אין אפשרות למכור את בית המגורים המשותף, כל עוד הצו למדור ספציפי עומד בעינו ובתוקפו, והוא כצו מניעה.

משמע כל עוד בית הדין סבור כי האישה זכאית למזונות מבעלה וכי לא איבדה זכותה זו היא תזכה גם בצו למדור ספציפי.

מה קורה כאשר מוגשת תביעת מזונות לבית המשפט למשפחה וצו למדור ספיציפי בבית הדין?

יחד עם זאת, כאשר מוגשת תביעה למזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה ובקשה למדור ספציפי בבית הדין הרבני במסגרת תביעה לשלום בית עשוי בית הדין הרבני להבחין כי האישה אוספת את "הצימוקים" מכל ערכאה ומדלגת ביניהן וכי אינה נוהגת בתום לב.

זאת מאחר ואישה החפצה שבית הדין הרבני ידון בעניינה אמורה להגיש את כל התובענות מטעמה לפתחו של בית הדין, ואילו אישה המגישה תביעת מזונות לבית המשפט מחד ומאידך פונה בתביעה לשלום בית לבית הדין הרבני נחשבת כמי שמקפצת בין הערכאות שלא כדין.

לעומת זאת, אם האישה מגישה תביעת מזונות לבית הדין אשר במסגרתה היא עותרת למדור ספציפי הרי היא נוהגת בתום לב ובכנות שכן מדור ספציפי מתייחס למדור האישה, ומדור הינו חלק ממזונות אישה.

במהלך 25 השנים, בהן אני מייצגת גברים ונשים נתקלתי לא אחת במקרים בהם אישה אשר פיצלה את תביעותיה בין הערכאות הפסידה את זכותה למדור ספציפי מחמת הפיצול, והעיכוב במכירת דירת המגורים היה רק לתקופה קצרה.

עולה השאלה האם ביה"ד יכול לכפות על הגבר או האישה לשוב הביתה לחיי נישואין?

התשובה לכך הינה בהחלט שלילית- בית הדין הרבני אינו יכול לכפות שלום בית אך בהחלט יכול לכפות על הנתבע לקיים את חובותיו במסגרת הנישואין לרבות הפעלת סנקציות כספיות.

לרוב, בתובענה לשלום בית "אין שיניים" יען כי מדובר בעניינים של הלב אותם לא ניתן לכפות על אדם. באם ביה"ד מתרשם כי הנתבע גמר בליבו כי אין הוא מעוניין בחיי הנישואין סביר להניח כי הדיינים יכריזו כי אבדה התקווה וימליצו לנהל משא ומתן.

כמו כן, באם בית הדין יתרשם כי אכן מדובר בתובענה כנה לשלום בית וכי ישנו סיכוי לשיקום חיי הזוגיות- ימליץ בית הדין הרבני לבני הזוג לפנות לטיפול זוגי.

באם הגיש בעל תובענה לשלום בית וזו התקבלה אך האישה עומדת על סירובה לשוב לשלום בית- עולה חשש כי תיחשב האישה כ"מורדת" ובכך תאבד את זכותה למזונות אישה וכן תפסיד את כתובתה. אישה כזו עשויה גם בבית הדין הרבני להפסיד גם זכויות נוספות.

במקרה ההפוך – כאשר האישה היא זו אשר עתרה בבקשה לשלום בית ואילו הבעל הוא העומד על סירובו- עלול ביה"ד לקבוע כי הלה "מורד" ולקבוע כי האישה זכאית לגט תוך קבלת כתובתה.

חרף העובדה הידועה לכל כי מטבע הדברים, לא ניתן לכפות על אדם להישאר בחיי נישואין בהם אין הוא חפץ- תובענות לשלום בית הינן דבר שבשגרה בבית הדין הרבני.

פעמים רבות מוגשות תובענות לשלום בית מתוך אינטרס לזכות ב"נקודות" לקראת דיונים עתידיים או על מנת למנוע פירוק שיתוף בבית מגורים באמצעות בקשה למדור ספציפי.

בית הדין הרבני מבצע בדיקה של כנות התובענה וזאת על מנת למנוע ניצול ציני של התובענה כטקטיקה משפטית.

צו למדור ספציפי

כאמור, במסגרת תובענה לשלום בית יכולה אישה להגיש צו למדור ספציפי אשר יקנה לה את הזכות להמשיך ולהתגורר בבית המגורים אשר תכליתו הבטחת שלום הבית. כאשר המדובר בטקטיקה בלבד ולא ברצון כן ואמתי מכונה הליך זה רצון ל"בית שלם" ולא ל"שלום בית"?

לא אחת צו זה מנוצל כטקטיקה משפטית למניעת או עיכוב פירוק שיתוף מאחר וצו זה אינו מוגבל בזמן ונשאר על כנו כל עוד לא ניתנה החלטה המורה על ביטולו וביה"ד עודנו סבור כי יש סיכוי לשלום בית. על מנת לבטלו, על הבעל להוכיח עילה לגירושין שכן אחרת יקבע ביה"ד כי האישה זכאית למדור מאחר והאשם לסכסוך רובץ לפתחו של הבעל.

יצוין כי גם גברים יכולים לעתור במסגרת תובענה לשלום בית, למתן צו למדור ספציפי אך מניסיוני מעטים אותם מקרים בהם ניתן ביה"ד לגבר צו למדור ספציפי, ומדובר במקרים בודדים בהם הגבר מגדל את הילדים או במקרים בהם ניתן עיכוב כסעד זמני עד לדיון, בו מתבררות העובדות לאשורן.

עפ"י פסיקת בג"צ – צו למדור ספציפי אשר ניתן ע"י ביה"ד גובר על צו לפירוק שיתוף אף אם ביהמ"ש נתן החלטה לפירוק שיתוף קודם לכן.

תובענה לשלום בית ובמסגרתה בקשה לצו למדור ספציפי, בכוחה לעכב באופן ניכר את הגירושין. אך זאת יש לציין- עסקינן בתובענה ממנה עולה ריח רע של צד המבקש לכפות על הצד שמנגד חיים משותפים לצדו. נשאלת השאלה מי חפץ בחיים משותפים אשר אינם נובעים מקשר אהבה כנה ורצון משותף?? האם על דרך הכפייה באמצעות גורמים חיצוניים יש בכדי להשיב בני זוג לחיות יחד חיי נישואין תקינים ומאושרים??

אין חדש תחת השמש ופסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה מכבדים צווים למדור ספציפי שניתנו על ידי בית הדין הרבני

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי כב' השופט ארז שני ב- תמ"ש 52879-06-11 קובע כי אמנם "הלכת אקנין" הכירה בסמכותו של בית הדין לעכב ביצועו של פסק דין לפירוק שיתוף בבית מגורי הצדדים מכוח תביעה לשלום בית וקובע כי אכן מוכרת, מכובדת ותקפה זכות העיכוב של בית הדין הרבני במסגרת תביעת מזונות.

יחד עם זאת, קובע בית המשפט כי הלכת אקנין אינה עונה על שתי שאלות חשובות שנותרו פתוחות:

האחת – הזכות לאוטונומיה של כל אדם שלא להיות נשוי לאדם אחר או אף לשהות במחיצתו אם אינו חפץ בכך. זכות זו לאוטונומיה עוגנה במספר לא קטן של פסקי דין אשר חייבו סרבן גט במאות אלפי שקלים כפיצוי!

השנייה – כל עוד אין בדין הישראלי ועל פי אפשרות לחייב אדם לחיות עם זולתו תביעה לשלום בית מהווה הנשמה מלאכותית לחיי הנישואין עד אשר יכריז בית הדין כי הסיכויים לשלום בית אפסו וכי הינו ממליץ לצדדים להתגרש.

בית המשפט מכריע כבר בקדם משפט ראשון בפירוק השיתוף וקובע כי צו המניעה שנתן בית הדין הרבני בדמותו של צו למדור ספציפי אינו אוסר את מתן הצו לפירוק שיתוף וכי משמעותו היא כצו עיקול זו זמני בלבד המעכב את פירוק השיתוף עד אשר בית הדין יתיר זאת, ומתי יעשה זאת בית הדין – כאשר יווכח כי אין סיכויים לשלום בית.

תיאורטית, יכול בית הדין לעכב למשך מספר שנים את פירוק השיתוף באמצעות צו למדור ספציפי, יחד עם זאת בפועל רק במקרים נדירים תוקפו של הצו ממשיך יותר משנה שנתיים וכאשר נוכח בית הדין כי שלום הבית חסר סיכוי וכי הדבר לא צפוי שיקרה – מבטל הוא את הצו הזמני, ואם בית המשפט לענייני משפחה נתן קודם לכן צו מותנה לפירוק שיתוף – נכנס הוא לתוקפו.

במצב בו הנכס העיקרי של בני הזוג – דירת המגורים – עומד בפני מכירה – במרבית המקרים מתכנסים הצדדים ועורכי הדין לכדי הסכם כולל.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ