שתניית שיפוט ייחודית ולא ייחודית

שתניית שיפוט ייחודית ולא ייחודית

 

שתניית שיפוט ייחודית ולא ייחודית

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

שותפים עסקיים חתמו על הסכם ובו תניית שיפוט לגבי המקום בו יתבררו המחלוקות בין הצדדים ככל שיהיו

צדדים חתמו על הסכם ובין יתר הוראותיו נקבע כי הם מקנים לבית המשפט בבלגיה סמכות לדון בכל מחלוקת הנוגע להסכם.

במקרה אחר בו נכרת הסכם בין צדדים נכתב כי הצדדים מקנים לבית המשפט בבלגיה ולו בלבד באופן ייחודי, את הסמכות לדון בכל הנובע מן ההסכם וכי לבית המשפט בישראל ו/או בכל מדינה אחרת לא תהיה סמכות להכריע במחלוקות שבין הצדדים.

האם יש הבחנה בין שני המקרים והאם התוצאה תהא שונה לגבי המקום בו תתברר התובענה שבין הצדדים? ככל הנראה התשובה לכך הינה חיובית וקיים הבדל.

 

תניית שיפוט ותניית שיפוט ייחודית

ככלל, הדין מכיר בכוחם של צדדים לחוזה לכלול בהסכם ביניהם תניה בדבר שיפוט זר ואשר יוקנה לבית משפט בחו"ל, או תנייה המתנה על הסמכות המקומית כגון קביעה לפיה כל תביעה תתברר אך ורק בעיר תל אביב או קביעה לפיה אחת משתי הערכאות בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יהיה בעל הסמכות לדון.

בית-המשפט ייתן תוקף לתניה זו, ולא יסטה ממנה אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מההסדר שנקבע על-ידי הצדדים (ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ).

 

ההבדל בין תניית שיפוט לבין תניית שיפוט ייחודית

תניה לשיפוט יכולה שתהיה "ייחודית", כזו המעניקה סמכות לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי-משפט אחרים, ויכולה שתהיה "מקבילה", כזו המעניקה סמכות לבית-משפט פלוני, מבלי לשלול את סמכותם של בתי-משפט אחרים (ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ).

על פי הפסיקה אחר מהותה של תניית שיפוט, אם ייחודית היא, אם מקבילה, יש לתור בעיקר מלשון ההוראה. מקום שלשון התניה אינה ברורה, נוטה בית-המשפט להיעזר בתכלית ההוראה ובמגמתה תוך התחקות אחר כוונת הצדדים להסכם.

עמד על כך השופט ברק (כתוארו אז) בעניין קרפול המאוזכר לעיל,  באלו המילים:

בעניין זה התגבשו בפסיקה שני כללים הרלבנטיים לענייננו: ראשית, תניית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי-המשפט האחרים...

שנית, במקרה של ספק יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה.

 

כדי לשלול סמכות מבית משפט אחר יש לנקוט בלשון מפורשת בתניית שיפוט

את הגישה הפורמאלית בפרשנותה של תניית שיפוט זר, שיש בה סטייה במקצת מהעקרונות הרגילים של פרשנות חוזים, נימק בית-המשפט בכך שצד לחוזה המבקש לשלול מרעהו את הזכות להתדיין בפורום מוסמך, עליו לנקוט לשון ברורה ומפורשת שאינה משתמעת לשני פנים (ע"א 724/85 מנו קוי נוסעים בע"מ נ' דמרי), שם נאמר על-ידי הנשיא שמגר:

תניית שיפוט זר חייבת להיות מפורשת. אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא. מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה.

 

ריכוך הדרישה

עם זאת הפסיקה קבעה גם כי אין גישה זו מחייבת נוקשות יתרה, וכי לעתים ניתן להסיק על קיומה של תניית שיפוט ייחודית ממטרת ההוראה או מההסכם שבו היא כלולה, וזאת חרף היעדר ניסוח החלטי של בלעדיות. עמד על כך השופט ד' לוין בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה:

...הווה אומר, גם במקרה של ספק מבחינה לשונית נפנה למטרת ההוראה, למגמותיה ולשאר אמצעי העזר הפרשניים, אך גם ניתן ליתן להם משקל מסוים כבר בראשיתה של מלאכת הפרשנות, עם קריאת נוסח החוזה.

 

הדין האישי ותניית שיפוט

העקרון של תניית שיפוט שונה במקצת בין הדין האזרחי לבין הדין האישי-העברי. כפי שעולה מפסק הדין שניתן בבג"צ 8638/03 סימה אמיר נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים, סא (1) 259 [פורסם בנבו, 06/04/06].

פסק הדין דן בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון בטענה בדבר הפרת הסכם גירושין במסגרת מחלוקת רכושית בין בני זוג, לאחר שתם הליך הגירושין ביניהם.

בית המשפט העליון קבע כי בית הדין הרבני שואב את כוחו וסמכויותיו מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, ואין לו אלא את אותן סמכויות שיפוט שחוק המדינה מעניק לו.

במקרה זה אין לבית הדין סמכות לדון לפי ס' 1 לחוק שכן מדובר בנושא רכושי לאחר פקיעת נישואי הצדדים, וכן אין מדובר בנושא הכרוך בתביעת גירושין. כמו כן לא קנה בית הדין סמכות מכוח הסכמת הצדדים, שכן סמכות זו לפי ס' 9 מוגבלת לענייני המעמד האישי אשר אינם כוללים תביעה רכושית. לא קיימת לבית הדין סמכות נלווית או נמשכת שכן מדובר בתביעה חדשה.

בג"צ קבע כי בית הדין חרג מסמכותו הנתונה לו בדין בהכריעו בתביעה לאכיפת תניית שיפוי חוזית בהסכם גירושין, והחלטותיו בטלות לפיכך.

ראינו אם כן שהדין באשר לתניית שיפוט שונה בין המשפט האזרחי לדיני המשפחה.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+