צרו קשר
ּ

שינוי נסיבות אינו גורר אחריו שינוי של גובה המזונות בצורה אוטומטית גם אם מדובר בשינוי מהותי

ניסוח סעיף מסויים בהסכם הגירושין מנע את הפחתת המזונות ויתכן שבהעדר סעיף כזה המזונות היו מופחתים

 

הפחתת מזונות עקב משמורת משותפת

לאחר שבית המשפט העליון הכיר בעובדה שמשמורת משותפת והשתכרות דומה מצדיקים כי כל הורה יישא בצרכי הילדים כאשר הם אצלו ולא יפסקו מזונות ילדים – גברה המגמה של חתירה למשמורת משותפת בין בשל רצון להיות חלק משמעותי יותר מחיי הילדים, ובין לצורך הפחתת מזונות.

משכך רבו הפניות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית המשפט שלערעורים לצורך הפחתת מזונות במקום בו השתכרות ההורים שווה או דומה וחלוקת הזמנים/הסדרי השהות גם היא שווה או דומה. ישנם מקרים בהם נעתר בית המשפט לענייני למשפחה להפחתת מזונות וישנם מקרים בהם דחה הוא את התביעה בשתי ידיים.

זהו המקרה שיתואר להלן בו ערכאת הערעור דחתה ערעור על פסק דין שניתן, שבו לא התקבלה עתירת האב להפחתת מזונות וזאת למרות שחל שינוי מהותי בחלוקת הזמנים בין ההורים.

ניתן לומר בתמצית שניסוח הסכם הגירושין בין הצדדים, ובמיוחד אותם סעיפים המתייחסים לסכום המזונות, הוא זה שהביא לדחיית התובענה נשוא מקרה זה שנדון במותב תלתא, בבית המשפט המחוזי.

האב טען כי חלוקת הזמנים החדשה מצדיקה הפחתת מזונות

המערער טען כי מעת שהקטין נמצא אצלו שישה ימים בכל שבועיים, אירע שינוי נסיבות מהותי, המצדיק את ביטול תשלומי המזונות, לאור השינוי ממצב שהקטין לא לן אצל האב כלל במועד חתימת ההסכם, לשינוי מהותי המהווה הסדרי שהייה שוויוניים.

 

בית עשיר ובית עני

לטענת האב, שינוי מהותי זה מוביל למציאות בה הקטין יחיה מחצית מהזמן בבית אמיד, ומחצית מהזמן בבית האב בדוחק רב, ולאור פסיקת בית משפט קמא, וההתעלמות משינוי הנסיבות שחל, נגזרו על המערער חיי דלות ומחסור.

בנוסף, טען המערער כי שכרה של המשיבה גדל בצורה משמעותית מאז חתימת ההסכם, והיא משתכרת כ- 50,000 ₪ בחודש, בעוד שהוא פוטר ממקום עבודתו באוגוסט 2015 ואין לו הכנסה מאז ואף אין לו כל רכוש, למעט חיסכון בסך 350,000 ₪.

 

האם זהו שינוי נסיבות שניתן היה לצפותו

טענות המערער-האב

באשר לקביעת בית המשפט כי הצדדים צפו את הרחבת זמני השהות בעת חתימתם על הסכם הגירושין, טען המערער כי הראיה לכך שהצדדים לא צפו את השינוי, כעולה מהתסקירים שהוגשו לבית משפט קמא, וכך גם בדיוני ההוכחות ובחקירה הנגדית – כאשר המשיבה הודתה כי התנגדה להרחבות שבוצעו בהסדרי השהות, ושלא צפתה את השינויים.

עוד טוען המערער כי מעיון בהסכם, עולה כי המנגנון הקבוע בו, קרי, מינוי פסיכולוגית, נועד להקשות על השינוי בזמני השהות ואף לתמוך בכך שהצדדים לא "צפו" את השינויים.

מסעיפים אלה עולה כי המטרה הינה להקשות על כל הליך עתידי לשינוי זמני השהות ושינוי זהות המשמורן – ראיה לכך היא שהצדדים יכולים היו, באותה מידה, לפנות לפקידת הסעד, כפי שמקובל במרבית התיקים, אך המשיבה התעקשה על פסיכולוג ילדים, דבר הכרוך בהוצאות לא מבוטלות וחילוקי דעות בנוגע לזהותו.

באשר להכנסותיה של המשיבה, טען המערער כי בידי המשיבה הכנסה קבועה של 14,000 ₪, 2,000 ₪ דמי שכירות מדירה בבעלותה, ובמקביל דירה נוספת בבעלותה בשווי 3,500,000 ₪ עם משכנתא בסך 3,200 ₪.

בנוסף, למשיבה היו 50% בזכויות בעלות בנכס של הוריה, זכויות אשר קיבלה בירושה מסבה ז"ל, אך המשיבה ויתרה על 25% מחלקה בנכס לטובת הוריה, ומשכך טען המערער, כי אם המשיבה טענה למצב כלכלי לא פשוט, מדוע וויתרה על זכויות אלו, ומדוע טענה שכספים שניתנו לה על ידי הוריה, דינם הלוואה.

עוד טען המערער כי אינו עובד, וכל חסכונותיו מסתכמים בסך 70,000 ₪, והוסיף כי בית משפט קמא התעלם מהוצאותיו של המערער על הקטין, וקבע שהמערער לא הציג אסמכתאות, זאת בניגוד לאסמכתאות שהוצגו, וכאשר בית המשפט אף סירב לקבל אסמכתאות נוספות שהיו בידיו.

בנוסף, בית המשפט לא הביא בחשבון את אשר מוציא המערער בגין הקטין ובכלל האמור: ביגוד, הנעלה, תספורות, מנוי לתיאטרון, חוג קפוארה, חוג שחיה, צעצועים, מנוי לבריכה, טיפולים רגשיים לקטין, רכישת מכשיר פלאפון ותשלום חבילה חודשית (המשמשים את הקטין בשני הבתים) ועוד.

עוד טען המערער כי קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי המדובר במזונות הכרחיים מינימליים אינה נכונה, וכי בית משפט שגה בקביעתו.

 

טענות המשיבה – האם

המשיבה טוענת כי לקטין ישנם צרכים מיוחדים לאור עיכוב התפתחותי וקשיים רגשיים, וכי סכום המזונות שנקבע בהסכם נמוך, בעוד שצרכי הקטין, ללא הוצאות רפואיות, עומדים על סך של למעלה מ-6,700 ₪ לחודש, ולמעשה המזונות ששילם האב כלל לא כיסו את צורכי הקטין.

כך גם נטען כי רק לאחר כריתת ההסכם, התגלה כי לקטין צרכים מיוחדים.

בנוסף, לא אירע שינוי נסיבות מהותי מעת שאושר ההסכם בין הצדדים, וכי ניתן היה לצפות הרחבת הסדרי השהות עם האב, כאשר נחתם ההסכם.

כך גם לא מדובר על משמורת משותפת, אלא הסדרי שהות לפיהם הקטין שוהה אצל האב פעמיים בשבוע כולל לינה, וכל סוף שבוע שני, וכי כפי שפורט לעיל, כל התשלומים, למעט הוצאות רפואיות חריגות, משולמים על ידי האם בלבד.

 

נטל הוכחה כבד במיוחד על מנת לסטות מהסכם

עוד הדגישה המשיבה, כי מאחר ומדובר בהסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין, על המערער מוטל נטל הוכחה כבד במיוחד להוכיח שינוי נסיבות מהותי בעת הגשת התובענה, לאור כך שחובת המזונות אינה יציר פסיקתו של בית המשפט, אלא יציר הסכם של הצדדים עצמם, הכולל מאזן שלם של אינטרסים שכל אחד כרוך וקשור באחר, ואין החיובים וההסדרים שבו נפרדים ומנותקים זה מזה, ומשכך לטענתה, המערער לא עמד בנטל הדרוש ולא הוכיח שינוי נסיבות מהותי.

עוד טענה המשיבה כי שכרה פחת מאז שנחתם ההסכם והיא עובדת בהיקף מצומצם יותר ומשתכרת כ-14,000 ₪ נטו בממוצע בחודש, ומשלמת סך של 3,200 ₪ בגין משכנתא הרובצת על דירתה.

באשר להסכם, טוענת המשיבה כי ניתנו למערער כספים שלא היו מגיעים לו, לרבות שחרורו מהלוואה שהצדדים נטלו מהוריה של המשיבה, וכי למעשה מדובר בהסכם המהווה "מקשה אחת". לאור האמור, כל הפחתה במזונות הקטין, תפגע בו וברווחתו.

בנוסף, הצביעה המשיבה על כך שהמערער טען שהינו מובטל, ויש בידיו רק חסכונות של כ- 350,000 ₪, ובעיקרי הטיעון, שינה את הסכום ל- 70,000 ₪, וכי שלמערער קיים פוטנציאל השתכרות גבוה במיוחד בהיקף של עשרות אלפי שקלים בחודש, ואף רכוש נוסף שנצבר כגון אופציות, שותפות בקרנות השקעה, זכויות בפוליסות שונות, קופות גמל וקרנות.

בנוסף, טוענת המשיבה כי הוכח שהמערער מנהל אורח חיים נהנתני, לרבות חיובי כרטיסי אשראי בעשרות אלפי שקלים, העדר משיכות במזומן למעלה משנה, באופן שמצביע על קיומם של חשבונות נוספים או מזומן שאינו מחזיק בבנק.

 

חשיבותו הרבה של הסכם הגירושין ודרך ניסוחו

במקרה דנן נקבעו המזונות במסגרת הסכם גירושין אשר התייחס למכלול הקשור בגירושין ובכלל האמור הן בשאלת המשמורת והן בשאלת הסדרי ביקור, ככותרת ההסכם. עוד התייחסו הצדדים למציאת גורם שלישי ליישב מחלוקות בכל הקשור להסדרי המשמורת והביקורים וכך גם נקבעו הוראות מפורטות בעניין המזונות השוטפים וכך גם בהתייחס להוצאות נלוות.

עוד כלל ההסכם התייחסות לנושא דירת המגורים ורכישת זכויות האב על ידי האם, וכאשר ההסכם כולל הסכמה לפיה יתרת הלוואה אותה חייבים הצדדים להוריה של המשיבה, תושב על ידי האם בלבד וכשהאב יהיה פטור מכך.

כך גם התייחסו הצדדים בהוראות כלליות לשאר הרכוש של מי מהם וויתור גורף על תביעות.

 

הסכם מדורג בשל גילו של הילד

הסכם הגירושין נכרת כשנה לאחר לידת הקטין, ועל כן נקטו הצדדים בדרך של מדרג בשני נושאים. האחד, הסדרי השהות כולל לינה אצל האב וכאשר נקבעו מראש המועדים בהם יורחבו אלו ואף נקבע גורם לפתרון מחלוקת שתתגלה בהקשר לאותם נושאים. השני, בנושא המזונות, כאשר אף כאן מדובר על שינוי במועדים שנקבעו בהסכם, אשר מתייחס עד לתום החיוב כולל בעת השירות בצה"ל.

בהסכם נקבע באשר למזונות כי: "הצדדים מצהירים ומאשרים כי סכום המזונות הנקוב לעיל, נקבע בהערכה ממוצעת לגבי כלל השנים שעד סיום החיוב, מתוך מודעות לכך כי בתקופה הראשונה נחשב סכום זה כנמוך יחסית לאור עלויות הוצאות הטיפול והחינוך ובתקופה שלאחר מכן, ישתנו הוצאות אלו ו/או יתקיימו הוצאות אחרות במקומן ולכן מאשרים ומתחייבים הצדדים כי חיוב המזונות הנ"ל לא ישתנה בכל מקרה ובכל תנאי, גם אם בעתיד ישתנו צרכי הקטין ו/או היקפם, שכן שינויים אלו כבר נלקחו בחשבון בקביעת הסכום האמור".

בסעיף זה התייחסות והסכמה לאופן קביעת המזונות, לרבות המדרג שנקבע, והאיזון בין התקופות השונות. יתר על כן, הצדדים ראו בתקופה הראשונה כתקופה בה העלויות, לרבות הוצאות חינוך, גבוהות מאשר נקבע כתשלום מזונות, לעומת תקופות שלאחר מכן וכי הדבר נעשה במכוון.

כמובן שהחלק המשמעותי הינה הסיפא אשר קובעת באופן קטגורי כי חיוב המזונות לא ישתנה "בכל מקרה ובכל תנאי", וכאשר בהמשך חל ריבוי כי האמור יחול גם אם ישתנו צרכי הקטין או היקפם. דהיינו, שמדובר על הסכמה והתנאה כי למעשה לאור כלל האיזונים והיחסים שבין הצדדים, לא ניתן יהיה לפנות לשינוי פסיקת המזונות.

הנוסח בא להדגיש כי ההסכמה תחול גם אם ישתנו צרכי הקטין או היקפם. דהיינו, כי שינוי בהכנסות מי מהצדדים לא יחשב בגדר שינוי נסיבות והחידוש עניינו גם הקשור לקטין עצמו.

הצדדים צפו מראש, וכפי שקבע בית המשפט, ואף זאת בגדר קביעה עובדתית, שאכן יכול ויחול שינוי בהסדרי השהייה והמשמורת, זאת לרבות לאור האמור בסעיף 22 להסכם הגירושין אשר לפיו הסכימו הצדדים לפניה לפסיכולוג בכל מחלוקת בעניין הסדרי המשמורת ולא רק הביקורים.

יתר על כן, ברי כי בעת שמדובר בקביעת המזונות והסדרי השהייה בתקופות השונות – כל זאת בעת שהקטין הינו כבן שנה – לא ניתן לתחום את השינויים הצפויים בכל הקשור לנושא הסדרי השהייה. כל צד נטל את הסיכון כי קביעת המזונות תיוותר על כנה, גם אם יחול שינוי נסיבות מהותי.

 

אם ההסכם או עמידה עליו יהיו שלא לטובת קטין הרי שבית המשפט יתערב

אין חולק כי יישום ההסכם קשור גם לשאלת טובתו של הקטין במקרה ספציפי, ועל כן ייתכן מצב כי קיבוע אשר הוסכם על ידי הצדדים יגרום לפגיעה בטובתו, אזי חרף ההסכמה יכול ובית המשפט ימצא לנכון להתערב ולשנות אשר הוסכם בין הצדדים.

האמור יכול ויחול אם בגין נסיבה זו או אחרת, האם אשר זכאית לקבל את המזונות חדלה להשתכר באופן משמעותי וכך גם פחת פוטנציאל השתכרותה והכנסותיה ממקורות אלו או אחרים, וכי על כן לא יהיה ביכולתה לכלכל את הקטין אם תקבל את המזונות כפי שהוסכמו.

אולם, כלל זה יחול גם אם חדל אב אשר אמור לשלם את המזונות להשתכר באופן משמעותי וכך גם פחת פוטנציאל השתכרותו והכנסותיו ממקורות אלו או אחרים, וכי על כן אם חיוב המזונות כפי שהוסכם יוותר על כנו, אזי יכול ותיפגע טובת הקטין לרבות בהתחשב בהסדרי השהייה ונסיבות של "בית עשיר" מול "בית עני" תוך כמובן בחינת כלל הנסיבות כולל של ההורה השני.

דהיינו, כי לא לעולם חוסן, ועל כן במקרים חריגים יכול ובית המשפט יורה על סטייה מאשר הוסכם אבל כאמור מדובר במקרה חריג, וכאשר ברירת המחדל, היא הוראות הסכם הגירושין.

 

בית משפט אינו מתערב בקלות בהסכמות שבין הצדדים

רשאים הורים להסכים ביניהם, במסגרת הסכם גירושין המסדיר את כלל היחסים בין בני הזוג. כמו כן יכולים הורים של קטין להסכים לצורך מזונות, מה ייחשב כשינוי נסיבות אך גם מה לא ייחשב כשינוי נסיבות ואף מהותי.

במקרים שכאלו לא על נקלה יתערב בית משפט באשר הוסכם ומעת שמדובר בהסכם גירושין כולל וכאשר ההתערבות תהא במקרים חריגים ביותר, הואיל ויש להביא בחשבון את המשא ומתן בין הצדדים וכאשר צד זה או אחר מוותר בנושא אחד ומקבל בנושא אחר. משכך אין מקום, דרך כלל, לטענה בדבר שינוי נסיבות ועל כן שינוי בנושא המזונות, כאשר משמעות האמור בפועל ביטול חלקי של ההסכם בעוד ששאר ההסכם יוותר על כנו.

הכלל הינו אי התערבות בהסכמת הצדדים ורק במקרים חריגים יהיה מקום להתערב, כאשר הדבר פוגע בטובת הקטין.

 

סוגיית המזונות הינה חלק ממכלול שאין להתעלם ממנו

כפי שנקבע בפסיקה לא ניתן לראות בהסכמה בנושא מזונות קטין כסעיף נפרד במסגרת הסכם גירושין, הואיל ובעת הסכמה ביחס למזונות קטין יכול וההורים הנפרדים מביאים בחשבון הסדרים אלו או אחרים בנושא הרכושי ועוד, וכי על כן לא ניתן לבודד אלמנט אחד מתוך הסכם ולעמוד על קיומם של אלמנטים אחרים.

דברים אלו יפים גם אם לא צוין סעיף המקבע את ההסכמה בעניין המזונות, אך כמובן שדברים אלו יפים ובגדר קל וחומר, בעת שמבקשים לשנות גם את אותו סעיף אשר בא לקבע את ההסכמה בנושא המזונות, תהא הסיבה לכך אשר תהא.

יתר על כן, בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, הצדדים מראש ציינו כי תשלום המזונות בתקופה הראשונה אינו עונה על צרכי הקטין וכי האם תישא במלוא הנצרך, אולם מנגד לא יבואו עמה חשבון אם בעתיד, בתקופות האחרות, שיעור המזונות יהיה גבוה מהנדרש באותה עת.

דהיינו, משמעות תביעת המערער כי מחד גיסא מבקש הוא ליהנות מהסכום הנמוך יותר ששילם בתקופה הראשונה, אך מבלי שיהיה כבול, מאידך גיסא, לשנות את אשר הוסכם בתקופות האחרות. ברור שתוצאה זו אינה ראויה.

אם במקרה ובו לא כלל הסכם הגירושין סעיף אשר מצמצם את אותם מקרים של שינוי נסיבות, נקבע בפסיקה כי לא על נקלה יתערב בית המשפט בהסכמת הצדדים, על אחת כמה וכמה מעת שקיים סעיף מפורש ואין מקום כי הלכה חדשה תשנה ותשפיע על אשר הוסכם בין הצדדים בנושאים אלו.

 

הערעור נדחה ומזונות הקטין לא שונו

משכך נדחה ערעורו של האב ומזונות הקטין נותרו על כנם.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ