צרו קשר
ּ

שינויים בדיני משפחה

ההתפתחויות בפסיקה ובחקיקה בדיני משפחה בשנים האחרונות

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

דיני המשפחה השתנו בשנים האחרונות עד לבלי היכר, ועו"ד לגירושין אשר עזב את התחום לפני כחמש שנים ומעוניין לחזור אליו – צריך ללמוד את התחום, את ההלכות את הפסיקה ואת החקיקה – כמעט מחדש.

מה השתנה בדיני משפחה?

סוגיית המוניטין – שינוי ההלכה הפסוקה נעשה בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) שניתן בבית המשפט העליון נקבע כי מוניטין על אף היותו נכס לא מוחשי וערטילאי הינו בר איזון. מאז ועד היום ניתנו לא מעט פסקי דין בנושא, בחלקם נדחתה התביעה למוניטין מטעמים שונים בחלקם נפסקו סכומים שונים ברובם חד פעמיים ולא גבוהים.

במסגרת איזון המשאבים הכוללים של הבעל והאישה מביאים בחשבון גם פערי השתכרות בין צדדים

איזון משאבים – המהות לא השתנתה אך תתאפשר הקדמת מועד איזון המשאבים בין בני זוג בתיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג – התיקון קבע כי ניתן להקדים את האיזון בהתקיים תנאים מסוימים, לתקופה של תשעה חודשים מיום פרוץ הסכסוך, ובלשון החוק:

ס' 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג:

(א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוג סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

(ג) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

(ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור.

איזון משאבים שלא מחצה במחצה – גם כאן זוהי חקיקה באמצעות בתי המשפט, דהיינו הלכה פסוקה אשר עושה שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון ומאפשרת במקרים חריגים יחסית חלוקת משאבים שלא בצורה שווה בין בעל ואשה. שופט יכול לצקת תוכן לסעיף 8 כאוות נפשו אך הדבר נעשה בזהירות ובמתינות

שינוי הפרוצדורה במזונות זמניים – תיקון בחקיקה – בתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון:

  1. (א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן – הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.

(ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור בתקנה 258ד(ד).

(ג) המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים (להלן – התשובה) בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו אלא אם כן הגיש עד למועד האמור בקשה ליישוב סכסוך לעניין המזונות הזמניים; בתשובה יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.

(ד) הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנת משנה (ג), תזמין יחידת הסיוע את בעלי הדין לפגישה שתתקיים בתוך עשרה ימים, על הפגישה יחולו תקנות 258כב ו-258כד; סירב המבקש להופיע לפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן – ההודעה), או שהמשיב לא התייצב לפגישה ביחידת הסיוע, יגיש המשיב את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה או מהמועד שנקבע לפגישה ביחידת הסיוע.

(ה) לא הגיעו בעלי הדין להסכמה בפגישה ביחידת הסיוע בעניין הבקשה או להסדר בגישור לפי תקנה 258כד תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט; המשיב יגיש את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום הפגישה ביחידת הסיוע או מיום שהומצאה לבית המשפט הודעה על הפסקת הגישור לפי תקנה 8(א) או 8(ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשי"ג-1993.

(ו) לא הגיש המשיב תשובה במועד כאמור בתקנות משנה (ג) עד (ה), רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה ובלבד שנוכח בית המשפט שהייתה המצאה כדין של הבקשה למשיב.

  1. (א) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.

(ב) ראה בית המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה.

(ג) החלטת בית המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.

השינוי מאפשר הקדמת פסיקת המזונות הזמניים

ועדת שניט – המלצה לביטול חזקת הגיל הרך. השיח כיום מדבר בשני הורים מעורבים בעלי אחריות משותפת ולא בהורה משמורת או בהסדרי ראייה. ועדת שניט טרם קיבלה גושפנקא בחקיקה אך כיום עו"ס הממליצות על משמורת וגם בתי המשפט נוטים היום לדון ביתר פתיחות בשני הורים מעורבים, באחריות משותפת ובמשמורת משותפת או בהסדרי ראיה נרחבים ביותר עד כדי חלוקת זמנים כמעט שווה

ועדת שיפמן – ניסיון להמעיט את תחולתו של הדין האישי הקובע מזונות בסיס על האב, בלא כל קשר לנסיבות לתנאים ולהשתכרות של כל אחד מההורים. ועדת שיפמן הציבה נוסחה שאמורה לעשות צדק עם כל אחד מההורים כאשר שני המשתנים העיקריים שלה עוסקים בהשתכרות היחסית של כל הורה אל מול הזמנים שהילדים שוהים עם כל אחד מההורים.

גם כאן טרם הוסדר העניין בחקיקה ובפועל בתי המשפט עדיין פוסקים את אותם מזונות ומשיתים על האב סכום מינימום – 1350 ₪ + אחוז יחסי במדור + מחצית חינוך + מחצית הוצאות רפואיות.

פיצויים נזקיים בגין סרבנות גט – הפסיקה קבעה במספר לא מועט של פסקי דין סכומים של מאות אלפי שקלים לעיתים כנגד סרבני גירושין תוך שימוש בדיני הנזיקין במשפט המשפחה. בתי המשפט אינם רואים בעין יפה סרבני גט וגם בתי הדין מתייחסים לכך בחומרה ומנסים להתיר עגונות מעגינותם ולשחרר מעוכבות גט. (בכל הנוגע לגברים הבעיה פשוטה יותר).

לאור הסקירה המפורטת לעיל, ברור שדיני המשפחה הינם דינמיים ביותר, ומתאימים עצמם לשינויים המהירים בחברה. אם בעבר היה צורך להסביר לדיין בבית הדין הרבני, מהו "בלוג" הרי שכיום הסבר כזה מתייתר, ודייני בית הדין הרבני, הגם שמן הסתם אינם צופים בטלויזיה או עושים שימוש בפייסבוק – מכירים היטב את ההשלכות של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שיש להם השלכה על דיני משפחה, על הוכחת מעשי כיעור וכיוצ"ב.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ