צרו קשר
ּ

שאלות ותשובות בגירושים

שאלה:

בעלי ואני נשאנו בשנת 1972. בעלי הינו פנסיונר של צבא קבע. הוא מקבל פנסיה ולאחרונה התחיל לעבוד כיועץ אבטחה. אני עובדת כיועצת יופי בחצי משרה בסופרפארם. בזמן האחרון אנו מדברים על גירושין. יש לנו דירה ברמת השרון בה אנו מתגוררים אשר רשומה על שם שנינו ודירה בבאר שבע שקנינו כהשקעה מפיצויי הפרישה שנרשמה רק על שם בעלי.
מהן זכויותי אם נתגרש???

תשובה:

על המקרה שלכם חלה "הלכת השיתוף". משמע כל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים שייך לך ולבעלך בחלקים שווים בלי חשיבות על שם מי רשום הרכוש.
יש לך זכות לקבל את מחצית הפנסיה של בעלך המשולמת לו מידי חודש בחודשו ממנהל התשלומים של הצבא. גם הדירה בבאר שבע שייכת לך במחציתה מאחר ונקנתה כתוצאה מהמענק שקיבל בעלך מהצבא בעת פרישתו. הלכת השיתוף חלה על כל הזכויות וכל הנכסים שצבר בעלך כתוצאה מעבודתו ובמהלכה, ועל כן הינך זכאית למחצית מכל מה שיש לבעלך אפילו הרכוש רשום רק על שמו.
אם אתם עומדים להתגרש עלייך לברר את עמדתו בנושא חלוקת הרכוש ואם יש לך חשש קל שבקלים שאין הוא מוכן לשתף אותך בפנסיה ובדירה בבאר שבע – עלייך להזדרז ולהגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יחיל את הלכת השיתוף על המקרה שלכם.
אם בעלך יגיש את תביעתו לבית הדין הרבני לפנייך – את עשויה שלא לקבל מחצית מכל הרכוש.

שאלה:

אשתי ואני התגרשנו לפני כשנתיים. יש לנו שלושה ילדים.
בהסכם הגירושין נכתב באופן מפורש כי אשתי מתחייבת שלא לעבור להתגורר עם הילדים במקום מרוחק, והגדרנו את הרדיוס מ"גדרה ועד חדרה". אשתי עומדת להתחתן עם אלמן שיש לו שני ילדים משלו המתגורר בצפת, ואני חושש שהיא תעבור להתגורר בביתו עם ילדינו. אני מקפיד עד מאד לפגוש בילדים לפחות פעמיים בשבוע ולקחתם אלי בכל סוף שבוע שני, כפי שנכתב בהסכם הגירושין. אם הם יתגוררו בצפת ברור שלא אוכל לסוע פעמיים בשבוע אליהם. האם אני יכול להוציא צו מניעה כנגד עזיבתה את אזור המרכז? מה עלי לעשות?

תשובה:

התחייבות להתגורר במקום מסויים או התחייבות שלא לעזוב אזור מסויים איננה ניתנת לאכיפה. בית משפט לא יוציא צו שיאסור על אשתך לשעבר לעבור להתגורר בצפת, ולא יכפה עליה להישאר באזור המרכז או בכל מקום אחר. אשתך הינה אדם חופשי וריבוני, וכפועל יוצא מכך היא יכולה להחליט שהיא מתגוררת בכל מקום בו תרצה להתגורר. האמור לעיל נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לזכויות יסוד יש מעמד עליון במשפט ארצנו.
אמנם אינך יכול לאסור עליה לעבור לצפת, אך הנך יכול ואף צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור להסדרי ראייה חדשים, כאשר יהיה על אשתך לשעבר להשתתף, הן בעלות הכרוכה בנסיעה והן בעצם הבאת הילדים לאזור המרכז. סביר להניח שבית המשפט לענייני משפחה יראה באהדה את הקושי הנובע מהחלטה חד צדדית של אשתך המשפיעה עליך רבות.
הפתרון במקרה כזה הוא לצמצם את סדרי הראייה לפעם בשבוע לקראת סוף השבוע, ולהגדיל את מספר הימים.
כך למשל פתרון סביר עבור שניכם יהיה כי הילדים יגיעו אליך לשלושה סופי שבוע, מידי חודש (במקום פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה כפי שהיה נוהג קודם לכן) וכי תיפגשו במחצית הדרך (בין צפת למרכז) , או שאתה תסיע כיוון אחד ואשתך – בחזרה. מכל מקום שינוי מקום המגורים למקום מרוחק דורש שינוי של הסדרי הראייה והתחשבות בצד שהשינוי נכפה עליו.

שאלה:

אנו זוג צעיר ללא ילדים וללא רכוש. נשאנו לפני שנתיים ואני מעוניינת להתגרש מבעלי. בעלי אינו מתלהב מהגירושין בגלל שהוא מגיע ממשפחה מסורתית ושמרנית ודורש שננסה לשפר את הנישואין אצל יועץ נישואין. אני לא מעוניינת בכך ואני מאמינה שמאחר ושנינו צעירים ואין לנו ילדים עדיף שנסיים את פרשת הנישואין כבר עכשיו לפני שהדברים יסתבכו יותר וכשכל אחד מאיתנו עדיין יכול לחפש בן זוג חדש. מה עלי לעשות, האם כדאי לפנות לעורך דין שיגיש נגדו תביעות וינקוט בגישה אגרסיבית כדי לאלץ אותו?

תשובה:

הנני מציעה לכם לגשת לגישור אצל מגשר מוסמך ובעל ניסיון אשר יסייע לכם להגיע לפתרון ואף ינסח עבורכם הסכם גירושין. מאחר ואין ילדים ואין כל רכוש אין הצדקה להוצאה כספית גבוהה הכרוכה בפניה לעורך דין. שכנעי את בעלך לפנות למגשר מוסמך שיסייע לכם לגבש הסכם כולל שעמו תיגשו לבית הדין הרבני.
עוד אייעץ לך לפנות למספר פגישות לפסיכולוג על מנת לוודא שהינך בשלה לחלוטין להתגרש וכי זהו הצעד הנכון. טיפול קצר מועד של מספר פגישות יסייע לך לקבל את ההחלטה הנכונה ועלותו אינה גבוהה, וכך תגיעי לגירושין שלמה עם עצמם ובשלה לגירושין. השאירי את הפניה לעורך דין שיגיש תביעות כמוצא אחרון בלבד, ורק אם בעלך מסרב לשתף פעולה ואינו מוכן אף לפנות לגישור לצורך עריכת גירושין בהסכמה.

שאלה:

בעלי ואני עלינו מאוקראינה לפני כעשר שנים ויש לנו ילד אחד כבן שנתיים שנולד בארץ. אנו מתגוררים באשדוד. בעלי אינו יהודי. הוא חסר דת.
אני יהודייה, ובזכותי קבלה המשפחה את הזכות לעלות לארץ. כיום שנינו מעוניינים להתגרש ויש בינינו הסכמה על התנאים. מה עלינו לעשות כדי להתגרש?

תשובה:

המינוח הנכון אינו גירושין אלא התרת נישואין. רק בני זוג יהודים מתגרשים זה מזו בבית הדין הרבני. חסרי דת או זוגות מעורבים שנישאו בנישואין אזרחיים נזקקים להתרת נישואין.
הפרוצדורה הינה כדלקמן: עליכם להגיע להסכם גירושין שינוסח על ידי עורך דין. מאחר והתנאים מוסכמים עליכם ההליך צריך להיות קצר ופשוט. הסכם זה יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה המצוי במקום מגוריכם (באשדוד קיים בית משפט לענייני משפחה). לאחר שאושר ההסכם – על עורך הדין שניסח את ההסכם לפנות לבית המשפט העליון בירושלים בשמכם לצורך קביעת מקום השיפוט לצורך התרת הנישואין. הדבר אינו כרוך בהופעה מצידכם לבית המשפט העליון אלא רק בהמצאת מספר מסמכים וטפסים.

לבית המשפט העליון יש להגיש את הסכם הגירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, את תעודת הנישואין מתורגמת ומאושרת על ידי נוטריון, תצהיר בדבר היות בעלך חסר דת, תמצית רישום ממשרד הפנים וכיוצ"ב מסמכים נוספים שיידרשו. סביר להניח שבקביעת מקום השיפוט על ידי בית המשפט העליון ייפסק כי התרת הנישואין תבוצע בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד שהוא מקום המגורים שלכם.

לאחר הקביעה בדבר מקום השיפוט תגיעו פעם נוספת לבית המשפט לענייני משפחה (שכאמור כנראה יהיה באשדוד) ושם יותרו נישואיכם על ידי שופט משפחה.
בכך מסתיים ההליך והנכם יכולים לפנות למשרד הפנים לצורך רישומכם כגרושים. ההליך אורך מספר חודשים.

שאלה:

אשתי ואני עומדים בפני גירושין. יש לנו שני ילדים בגילאים 3 ו- 10. אני משתכר כ- 6,000 ש"ח נטו לחודש ואשתי דורשת כי אשלם 5,000 ש"ח למזונות הילדים. אשתי טוענת כי אין לי זכות להוריד את רמת החיים של הילדים. הסכמתי כי אשתי והילדים יתגוררו בדירה המשותפת עד שיגדלו כד שלא נטלטל אותם מדירה שכורה אחת לאחרת. הילד הקטן לומד במעון יום. הילד הגדול לומד בבית ספר. לי הסכום נראה גבוה וגם לא יאפשר לי לשכור דירה ולהתקיים. מ- 1,000 ש"ח לא אוכל לחיות. אבקש לדעת מהו הסכום שיפסק כנגדי בבית המשפט אם לא נגיע להסכם על סכום המזונות?

תשובה:

קשה להעריך באופן מדוייק מהו סכום המזונות שייפסק בבית המשפט, מאחר וכל שופט פוסק קצת אחרת לפי שיקול דעתו והשקפת עולמו וגם אין טבלאות מדוייקות. הדבר גם נובע מהנתונים האישיים של כל משפחה ומשפחה. יש הבדל בין מצב שלילדים יש היכן לגור (כמו במקרה שלכם) לבין מצב בו על האם לשכור דירה למגוריה ומגורי הילדים, ואז העלות של המחיה יותר גבוהה.
אסתכן ואומר שהסכום שאשתך דורשת מוגזם וסביר להניח שבית המשפט למשפחה יפסוק סכום נמוך יותר. מזונות של 3,000-3,500 ש"ח נראים הרבה יותר הגיוניים ובמיוחד לאור העובדה שלילדים יש קורת גג.
עבור הילד שהינו בן שלוש עליך לשאת במלוא הוצאותיו מדין תורה. עד גיל 6 החיוב הינו אבסולוטי ואתה חייב לשאת בכל הצרכים ההכרחיים-הבסיסיים של הילד שהינם: מזון, ביגוד, חינוך, רפואה וקורת גג. עבור ילד שהינו מעל לגיל 6 עליך לשאת בצרכיו ההכרחיים וביתרה – אך ורק מדיני הצדקה ורק אם ידך משגת. יש גם חשיבות לנתון האם האישה עובדת או לא ומהי הכנסתה.
בהתחשב בעובדה שיש לילדים קורת גג, ולאור גובה הכנסתך יש לשער שבית המשפט לא יפסוק יותר מאשר 3,000-3,500 ש"ח לחודש כמזונות, ואולי אף פחות, ועל כן ייתכן ועדיף לך לפנות לבית המשפט לצורך קביעת הסכום מאשר להסכים לסכום גבוה שלא תוכל לעמוד בו. אפשר להסכים על כל תנאי הגירושין ולהשאיר את נושא המזונות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

שאלה:

אנו זוג צעיר וחילוני ואנו מעוניינים להינשא בנישואי קפריסין, שכן אנו נרתעים מהממסד הדתי ולא רוצים להתחתן ברבנות. מה ההשלכות שיש לכך עלינו?

תשובה:

תם יכולים להינשא בנישואין אזרחיים בקפריסין, ומשרד הפנים יכיר בנישואין אלו וירשום אתכם כזוג נשוי לכל דבר ועניין. ההכרה בנישואין כאלו נובעת מכללי המשפט הבינלאומי פרטי. מאחר והנישואין בקפריסין נעשים לפי חוקי מדינת קפריסין מכבדת מדינת ישראל הליך זה ומכירה בו, ועל כן לא תהיה מניעה מלהכיר בכם כזוג נשוי לכל דבר ועניין ומשרדי הממשלה והרשויות השונות יראו בכם זוג נשוי.
יחד עם זאת, אנא הביאו בחשבון כי אם מכל סיבה שהיא הנישואין לא יעלו יפה – הגירושין יבוצעו בבית הדין הרבני. אין פרוצדורה של גירושין אזרחיים לבני זוג יהודים.

שאלה:

חברתי ואני עומדים בפני נישואין ואני שוקל עריכת הסכם יחסי ממון בטרם נישואין. לי יש דירה בכפר סבא שהורי רכשו עבורי לפני מספר שנים. חברתי מגיעה ממשפחה מעוטת יכולת. כאשר העליתי את הרעיון בפני חברתי היא נעלבה ואף כעסה. האם חיוני להכין הסכם כזה, או שאני מתעקש על דבר מיותר שרק יעכיר את האווירה??? האם יש הבחנה במשפט בין רכוש לפני הנישואין ולאחריו???

תשובה:

לך אישית חשוב וחיוני ביותר כי תחתמו על הסכם כזה לפני הנישואין ועליך להתעקש ולהעמיד זאת כתנאי ובמיוחד כאשר מדובר בדירת המגורים שאתם עומדים להשתמש בה ביחד ולהרחיב בה את המשפחה.
בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין אשר זיכו נשים במחצית מהבעלות על דירת מגורים אפילו כאשר אותה דירה נרכשה על ידי הבעל לפני הנישואין ואפילו שתרומתן לדירה זו היתה מועטה.
המשפט רואה בדירת המגורים של המשפחה "גולת הכותרת" ולאחר שנות נישואין רבות יש נטייה ברורה וכמעט חד משמעית בפסיקה להעניק לאישה מחצית מהזכויות בה, גם אם הדירה הגיעה כולה ממקורותיו של הבעל לפני נישואין.

ההפרדה בין רכוש שנצבר לפני הנישואין לבין רכוש שנצבר במהלך הנישואין אמנם קיימת ובית המשפט מתייחס לכך, אך לא כאשר מדובר בדירת מגורים של המשפחה וכאשר מדובר בנישואין ארוכים.
אם לא ייערך ביניכם הסכם יחסי ממון הקובע כי הדירה נשארת בבעלותך, גם אם אתם מתגרשים – סיכוייך להיוותר עם חצי דירה בלבד – גדולים מאד. הסיכון שאתה לוקח אם לא תחתמו על הסכם כזה גדול מאד, ועליך לשכנע את חברתך בהגינות שבחתימה על הסכם כזה.

שאלה:

אני אלמנה עם ארבעה ילדים בוגרים ועומדת להינשא לגרוש שגם לו יש ילדים מנישואין ראשונים. כל אחד מאיתנו מעוניין להבטיח את הרכוש לילדיו לאחר מותו. מה עלינו לעשות ולהיכן לפנות?

תשובה:

עליכם להכין צוואות וכן לחתום על הסכם יחסי ממון. הסכם יחסי ממון יסדיר את הפרדת הרכוש ביניכם למקרה שהנישואין לא יעלו יפה ואחד מכם או שניכם יהיה מעוניין להיפרד ולהתגרש.
הסכם יחסי ממון מסדיר את כל הנושאים הרלוונטיים צורך גירושין ופרידה כאשר שניכם בחיים. צוואות מטפלות בנושא הרכוש לאחר פטירת אחד מכם או שניכם.
הן הסכם יחסי ממון והן צוואות רצוי לעשות אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה.

בהעדר צוואה – בן הזוג יורש מחצית הרכוש. משמע, אם את הולכת לעולמך לפני שערכת צוואה בעלך נוטל מהעזבון מחצית וילדייך – את המחצית השנייה בחלקים שווים. אם אינכם מעוניינים בתוצאה כזאת עליכם להזדרז ולהכין צוואות לפני שאתם מתחתנים וכן עליכם לערוך הסכם יחסי ממון בסיועו של עורך דין כדי להסדיר פרידה נעימה וחלקה (יחסית) אם תיכשלו בנישואין אלו.

שאלה:

אנו חיים כבר שבע שנים יחד, אבל אין לנו כל כוונה להינשא. לא היינו נשואים בנישואין קודמים ואין לנו ילדים. מהן הזכויות והחובות של כל אחד מאיתנו כלפי זולתו?

תשובה:

בהנחה שאתם חולקים משק בית משותף מתגוררים תחת קורת גג אחת ויש ביניכם יחסי אישות הנכם עונים להגדרה של "ידועים בציבור".
שיטת המשפט שלנו מכירה במעמד זה (סטטוס) ואף העניקה לידועים בציבור זכויות שונות, הן האחד כלפי השנייה והן כולי עלמא.
במישור הפנימי – חשוב להדגיש כי כל רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים הן לעבר והן לעתיד הינו משותף וכי "הלכת השיתוף" החלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 – חלה גם עליכם. כלומר, זכויות סוציאליות שצברתם

במהלך המגורים המשותפים, כספים, רכוש אחר שנצבר וכיוצ"ב – הינם משותפים ושייכים לשניכם בחלקים שווים, אלא אם כן הסכמתם אחרת ביניכם על כך וניתן אף להוכיח זאת.
חובת מזונות לא קיימת באופן עקרוני כלפי הידועה בציבור (למעט מקרים חריגים) אלא רק כלפי אישה.

במישור החיצוני – יש הכרה בזכויותיהם של ידועים בציבור, ואציין מספר דוגמאות לכך:
חוקי העבודה השונים חלים על ידועים בציבור ועקרונית כל הטבה לה זכאי בן זוג, זכאי לה גם הידוע בציבור. אל על, חברת התעופה, לדוגמא מעניקה את אותן זכויות לבן זוג או לידוע בציבור בכל הנוגע לזכות לקבל כרטיסי טיסה חינם או בהנחה גדולה.

ידוע בציבור שהתאלמן יורש את בן זוגו מכוח סעיף 55 לחוק הירושה הדן ב"מעין צוואה". המוסד לביטוח לאומי מכיר בזכויות ידועים בציבור ומעניק קצבת שארים לבן הזוג שנותר בחיים. גם מוסדות כמו "מבטחים" העוסק בפנסיה של עובדים או גופים דומים, הכירו בזכויות ידועים בציבור והם מעניקים להם את אותה קצבה כאילו היו נשואים כדין. ידוע בציבור שהתאלמן עקב תאונת דרכים זכאי לפיצוי כספי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. על מנת לתת את הדעת על כל ההשלכות של זכויות וחובות ידועים בציבור מומלץ לכם לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה אשר יתייחס ספציפית למקרה שלכם.

שאלה:

יש לי שני ילדים והתגרשתי לפני ארבע שנים. בהסכם הגירושין נקבע תשלום של 4,000 ש"ח לחודש לשני הילדים מאחר ומשכורתי היתה 8,000 ש"ח נטו יכולתי לעמוד בכך. לאחר שפוטרתי הפסקתי לשלם מזונות למשך תקופה מסויימת (מספר חודשים). כעת מצאתי עבודה וחידשתי את התשלום. עד כה גרושתי הבינה אותי ולא נקטה נגדי בהליכים.
האם גרושתי יכולה לפתוח נגדי בתיק הוצאה לפועל ומה עלי לעשות אם זה יקרה?

תשובה:

הנני מייעצת לך להגיע להסדר עם גרושתך שלא באמצעות בתי משפט ובטרם היא תפתח תיק הוצאה לפועל. אם עד כה היא לא פתחה תיק הוצאה לפועל כנגדך סביר להניח שהיא מעוניינת להגיע עמך להסדר של פריסת החוב. רצוי שתגיע עמה להסכם, שאחרת היא תפתח כנגדך תיק בהוצאה לפועל ואזי יקשה עליך להתגונן כנגד הליך כזה.
החוק אמנם מאפשר ביצוע חקירת יכולת לחייב בתיק ההוצאה לפועל, אך לא לגבי חוב מזונות. חקירת יכולת הינו הליך בו החייב מובא בפני ראש הוצאה לפועל (שהינו גם רשם של בית משפט שלום) וראש ההוצאה לפועל מברר מהו מצבו הכלכלי של החייב ופורס לו את החוב לתשלומים.

אולם, החוק אינו מאפשר (למעט כאשר מדובר בהליך לפי סעיף 69 (ה) לחוק ההוצאה לפועל) לערוך חקירת יכולת כאשר מדובר במזונות!!! במזונות אין הליך של חקירת יכולת ועל כן כפי שציינתי לעיל עדיף שתגיע להסדר עם גרושתך. לא פורסים חוב מזונות לתשלומים מאחר ומדובר בצרכי הקיום של הילדים. גרושתך יכולה לנקוט נגדך במסגרת תיק הוצאה לפועל בהליכי עיקול, ואף היא רשאית לבקש להוציא כנגדך פקודת מאסר למשך 21 ימים. ראש ההוצאה לפועל אינו מחוייב להתחשב במצבך הכלכלי הגרוע ותפקידו הוא לבצע את פסקי הדין של בית משפט כפי שהם ואין לו מרחב תמרון או יכולת להפעיל שיקול דעת.

שאלה:

בעלי עזב את הבית לפני כחצי שנה. הגשתי תביעת מזונות באמצעות עורך דין ובית המשפט פסק מזונות זמניים בסכום של 4,500 ש"ח עבור שלושת הילדים. לי לא נפסקו מזונות מאחר ואני עובדת.
בימים האחרונים הודיע לי בעלי כי יש פיטורין נרחבים במקום העבודה שלו, וכי הוא מאד חושש למשרתו. שאלתי היא האם בעקבות הפיטורין של בעלי אני עשויה לקבל מזונות נמוכים יותר עבור הילדים.

תשובה:

פיטורין ממקום עבודה הינו שינוי נסיבות שעשוי להשפיע על גובה המזונות. אמנם בעלך טרם פוטר וגם אם יפוטר לא באופן מיידי מדרדר מצבו הכלכלי. בעלך, מן הסתם, יהיה זכאי לדמי אבטלה למשך תקופה מסויימת, ויש כמובן, סיכוי שימצא עבודה במהלך תקופת האבטלה. במידה ובעלך עובד במקום העבודה הנוכחי תקופה ארוכה פיצויי הפיטורין יכולים להיות בסכום נכבד וגם מסכום זה ניתן לשלם מזונות.
על כן לתקופה בה יקבל דמי אבטלה לא יפחיתו את מזונות הילדים ואם בעלך ימצא עבודה ויתחיל להשתכר שנית – מה טוב ומזונות ילדייך לא יגרעו. אם בעלך יקבל סכום גבוה כפיצויי פיטורין יכול בית המשפט לפסוק כי ישלם מזונות מתוך הפיצויים שקיבל או מחסכונות אחרים, אם קיימים.

יחד עם זאת במידה ותקופת דמי האבטלה תמוצה על ידי בעלך והוא לא ימצא מקור פרנסה אחר וגם חסכונותיו ידלדלו – ישקול בית המשפט הפחתה בסכום המזונות.
מאחר ואתם מצויים בשלב מקדמי של דמי מזונות זמניים וטרם נפסק סכום סופי, יכול בעלך להגיש בקשה שתידון בבית המשפט בתוך זמן קצר, ויש לו סיכוי טוב שבית המשפט יעמיד את המזונות על המינימום שלו זקוקים הילדים, כלומר תהיה הפחתה מסויימת במזונות. בית המשפט לא יבטל את המזונות לחלוטין אבל בהחלט יתחשב בשינוי מצבו הכלכלי של בעלך, אשר נכפה עליו כנגד רצונו.

שאלה:

אני עומדת לעזוב את בעלי עקב אלימות קשה מצידו. אינני יכולה לסבול זאת יותר. במידה ובעלי לא יהיה מוכן להתגרש ממני, האם אני זכאית שיפרנס אותי עד שיסכים להתגרש ממני?

תשובה:

אישה העוזבת את בעלה מפסידה באופו עקרוני את זכותה למזונות. יחד עם זאת, אישה המוכיחה סיבה מוצדקת לעזיבתה את בעלה ("טעם מבורר") אינה מפסידה את מזונותיה, ובעלה מחוייב להמשיך לפרנס אותה עד שיסכים לתת לה גט, או אם יצליח לפייס אותה והיא תחזור אליו. אלימות קשה הינה סיבה מוצדקת לעזיבת הבעל ואזי לא תפסידי את זכותך למזונות. מידת השכנוע שעלייך לשכנע את בית המשפט בדבר ההצדקה לעזיבת הבית הינה נמוכה ביותר ("אמתלא קלה כנוצה").

במידה ויש תלונות במשטרה או דו"ח חדר מיון אין כמעט ספק שבית המשפט יראה את נטישתך כמוצדקת. אולם חשוב שתגישי את תביעתך לבית המשפט לפני שבעלך ימהר ויגיש תביעה לבית הדין, שכן בבית הדין עלולים שלא לפסוק לך מזונות או שהמזונות שיפסקו יהיו נמוכים יותר וגם לא יהיו צמודים למדד אלא רק לתוספת היוקר.

שאלה:

אשתי הינה קצינת משטרה מזה 12 שנים. יש לנו שלושה ילדים ואנו מתגוררים בדירה בת חמישה חדרים בראשון לציון. לאחרונה גיליתי כי היא קשרה קשרי ידידות עם קצין בכיר עמו היא בקשרי עבודה.
משהטחתי עובדה זו בפניה היא אמרה שהיא רוצה להתגרש. התייעצתי עם עורך דין והוסבר לי כי אני זכאי לזכויות שאשתי צברה במשטרה. כאשר ציינתי זאת בפניה, אמרה לי אשתי כי אקבל כל מה שמגיע לפי החוק, כי נחלק הכל חצי-חצי, וכי היא מעדיפה לסיים את הפרשה בהסכם גישור כדי שלא יגרמו לה בעיות במשטרה ואי נעימויות. מה עלי לעשות?

תשובה:

מתוכן שאלתך נראה כי אשתך מסכימה לנהוג בצורה הגונה ובוגרת וכי היא מוכנה לחלוק עמך את הזכויות שנצברו לה במשטרה ואת שאר הרכוש המשותף, כמו דירת המגורים למשל. ייתכן שאשתך חוששת מכך שיתפרסם ברבים דבר הרומן שלה עם קצין המשטרה וייתכן שהיא רוצה לנהוג כלפיך ביושר בנושא הרכוש והזכויות. מכל מקום אם היא מוכנה לחלוק עמך בכל הזכויות שנצברו לך אתם יכולים לפנות להליכי גישור ואין בהכרח צורך לפנות לעורך דין להגשת תביעות.

כל מקרה לגופו, וישנם מקרים בהם ניתן לחסוך את ההליכים המשפטיים. עצתי לכם לפנות לעורך דין העוסק בדיני משפחה אשר יסייע לכם באמצעות גישור להגיע להסכם גירושין הוגן וענייני. את הזכויות של אשתך במשטרה מחשב בעל מקצוע הנקרא אקטואר. במסגרת חוות דעת שהוא מגיש על פי בקשת הצדדים, הוא קובע מהו הסכום שעל אשתך לשלם לך ביום הגירושין בהתחשב בכך שהזכויות ישולמו לה רק בעת פרישתה (היוון). סכום זה תקבל או ביום הגט או עם מכירת הדירה המשותפת, לפי מה שיסוכם ביניכם, ונראה כי מדובר בסכום נכבד לאור העובדה שבמהלך 12 שנים במשטרה נצברות זכויות כספיות משמעותיות.

שאלה:

התגרשתי מאשתי לפני כ- 10 שנים כאשר שני הילדים שלנו היו פעוטות. כיום הילדים בני 14 ו- 16. בחודשים האחרונים החל לגור עם גרושתי בן זוג, אשר מתנהג לילדי בצורה לא יפה ומכתיב להם כיתד להתנהג וקובע חוקים בבית. הילדים הביעו את רצונם לעבור אלי. בהסכם הגירושין נקבע כי אשתי תהיה זו אשר מגדלת אותם ולה יש חזקה. האם ניתן לפתוח הסכמים מחדש?

תשובה:

באופן עקרוני הסכמים, לרבות הסכמי גירושין, לא ניתן לשנות אולם כאשר מדובר בשני נושאים הנוגעים לדיני משפחהמשמורת ומזונות – נושאים אלו לעולם אינם סופיים ותמיד ניתן לדון בהם מחדש. בין אם משמורת הילדים ומזונותיהם נקבעו בהסכם ובין אם המשמורת והמזונות נקבעו בפסק דין, זהו נושא שתמיד אפשר לדון בו מחדש, וצריך לעשות זאת אם ארע שינוי נסיבות.

ילדיך הינם בני 14 ו- 16 וככאלה שומעים לדעתם ומתחשבים בה. חזקת הגיל הרך, המעניקה את המשמורת לאם קיימת רק כאשר גיל הילדים אינו עולה על 6 שנים וגם אז בהתקיים נסיבות מיוחדות ניתן לקבוע את האב כהורה משמורן.
אם הילדים מתכוונים לעבור אליך ברצינות ולא כתוצאה של כעס רגעי על בן זוגה של גרושתך ובשל החיכוכים עמו, עליך להגיש תביעה להעברת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יזמין תסקיר סעד של עובדת סוציאלית מהלשכה לשירותים חברתיים, ובמידה וחוות הדעת תהיה חיובית באשר להעברת המשמורת, ובמידה ויימצא כי בינך לבין הילדים מערכת יחסים תקינה, וכי הם מעוניינים לעבור אליך – סיכוייך גבוהים.
במקרה של העברת משמורת תוכל גם להפסיק לשלם מזונות לגרושתך עבור שני הילדים, שכן אתה תכלכל אותם כאשר יתגוררו בביתך ויהיו במשמורתך.

שאלה:

בעלי עומד לקבל ירושה גדולה מאד. הוא בן יחיד. אביו נפטר לפני כשנתיים ואמו נפטרה לפני חודש. המדובר במספר דירות בתל אביב ובכספים בבנקים ובכללם רנטות מגרמניה שקיבלו הוריו ניצולי השואה.
רציתי לדעת האם יש לי זכויות בירושה. חשוב לי לציין שאין בינינו בעיות ואנו חיים יפה אך אני רוצה לדעת מהן זכויותי.

תשובה:

באופן עקרוני זכויות כספיות ורכושיות של אדם שהתקבלו כתוצאה מירושה שייכות לו ולא לבן הזוג השני. משמע, כל רכוש שהתקבל בירושה, בין רכוש רב ובין רכוש מועט, מהוריו המנוחים של בעלך – שייך אך ורק לו ולך אין חלק בכך. לעקרון זה יש חריגים. במידה ובעלך יכניס את כל הכסף שירש לחשבון המשותף שלכם ניתן לראות בכך ביטוי לרצון שלו לשתף אותך בכספים, וכך גם לגבי הדירות. במידה ובעלך ימכור את הדירות או את חלקן, ויכניס את הכספים לחשבון המשותף או יקנה רכוש חדש וירשום אותו גם על השם שלך – יש בכך כדי להביע את רצונו לשתף אותך ברכוש.

במידה ולא יעשה כן – הרכוש יישאר שלו. במידה ובעלך ישתף אותך ברכוש שירש והרכוש ייטמע, ייבלע ויתערבב ביחד עם שאר רכושם – הרי שיש בכך ביטוי לראייתו כי מדובר ברכוש משותף.
בעקרון לא מתקיים שיתוף בירושה, אך אם בן הזוג מביע את רצונו והסכמתו – בין במעשה ובין במילים – לשתף את בן הזוג השני ברכוש שירש, ניתן יהיה לראות בכך הסכמה לשיתוף. לצורך כך צריך הסכמה פוזיטיבית שיש לה ביטוי חיצוני, במעשה או בדיבור ברור ומפורש, ואין די באמירה סתמית המתייחסת לרכוש.

שאלה:

אנו עומדים בפני פרידה לניסיון. איננו שלמים עם ההחלטה להתגרש אך בשלב זה אין ברצוננו לחיות ביחד. בכוונתנו לפנות להליך של גישור.

הסכמנו כי הבן שהינו בן חמש ילון אצל האב פעם בשבוע ומידי סוף שבוע שני למשך ששי-שבת. לגבי הבת אין לנו הסכמה כלשהי. הבת הינה כבת 7 חודשים ולגביה אנו חלוקים בדעותינו. במידה ולא נצליח להסכים בעניין זה, הציע המגשר כי נשאיר את הנושא לפסיקת בית המשפט וכי נושא זה יישאר פתוח עד להחלטת השופט. האם ניתן להשאיר נושא אחד או יותר לפסיקה של שופט. האם יש חוק ברור בעניין לינת ילדים אצל אביהם.

תשובה:

אין חוק ברור או הנחיות חד משמעיות לגבי לינת תינוקות אצל ההורה שאינו משמורן. יחד עם זאת יצאו מספר פסקי דין שקבעו כי לגבי ילד שגילו נמוך משנתיים עד שלוש – לא מומלצת הלנתו מחוץ לבית אמו.
פסקי דין אלו אינם הלכה מחייבת וניתן לסטות מהם.

בהסכמה ניתן להסכים על כל דבר ובית משפט יכבד זאת, אלא אם כן הדבר עומד בניגוד גמור לטובת הילד או הילדה, אולם אם יש לכם מחלוקת בעניין לינת הילדים, סביר להניח ששופט שיפסוק בעניין יאפשר לאב להלין את התינוקת אצלו רק מסביבות גיל שנתיים.

חשבו לציין כי אין פסק דין מנחה בנושא או הלכה ברורה, ולכל שופט יש דעה שונה ותפיסת עולם שונה בנידון ועל כן קשה לנחש מה תהיה החלטת אותו שופט שיאשר את ההסכם שלכם ויצטרך להכריע בעניין זה. ישנם שופטים שגם מגיל חצי שנה מאפשרים לאב להלין את ילדיו אצלו וישנם שופטים שיקבעו שרק לאחר גיל שנתיים או שלוש רצוי הדבר. אתם רשאים ויכולים להותיר סוגיות שלא נפתרו ביניכם להכרעת בית המשפט. הדבר מקובל ואף נעשה לעיתים מזומנות כאשר מרבית הנושאים פתורים, ורק נקודות מאד ספציפיות לא נפתרו על ידי הזוג עצמם.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ