צוואה נוטריונית

צוואה נוטריונית

 

צוואה נוטריונית

עריכת צוואה נוטריונית (שהינה צוואה הנעשית בפני נוטריון) היא אחת מבין ארבע הדרכים האפשריות לעריכת צוואה לפי המשפט הישראלי (צוואה בפני רשות, צוואה בכתב יד, צוואה בעדים וצוואת שכיב מירע)

עריכת צוואה נוטריונית בפני נוטריון, הינה צוואה בפני רשות. אציין כי לדעתי אין כל סיבה מוצדקת לערוך דווקא צוואה נוטריונית ולא צוואה בפני עדים שהינם שניים. איני רואה כל עדיפות לצוואה שנעשית על ידי נוטריון ויש בעיני עדיפות לצוואה שנעשית בפני שני עדים, ולא בפני אדם אחד בלבד (הנוטריון).

צוואה יכולה להיפסל בין אם היא נעשית בפני שני עדים ובין אם היא נעשית בפני נוטריון ואין כל עדיפות לנוטריון, ובית המשפט אינו מייחס חשיבות יתירה לצוואה שנעשית בפני נוטריון דווקא רק בשל העובדה שמדובר בעורך דין בעל וותק העולה על 10 שנים. הגם שזו נחשבת צוואה בפני רשות, הרי שאם מתעורר הצורך לכך ייחקר הנוטריון בפני בית המשפט על ידי הצד המתנגד לצוואה, ולא תינתן לו כל עדיפות על פני כל נחקר אחר, וכמו כל אחד יצטרך הוא לשכנע את בית המשפט בדבר היותה הפעולה שעשה – צוואה נוטריוניתצוואה תקינה וכשרה.

לעניין זה של צוואה נוטריונית, קובע סעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 ההוראות הבאות:

. צוואה בפני רשות (תיקון: תשל"ו, תשנ"ה, תשנ"ח)

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי-המצווה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי-הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה, רשם או חבר בית הדין הדתי כאמור.

(ב) דברי-הצוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.

(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט".

 

הליך אימות הצוואה הנוטריונית

הליך אימות צוואה נוטריונית הינו פשוט יחסית ומהיר.  מרגע שקיים נוסח גמור של צוואה הליך אישורה בפני נוטריון הוא הליך פשוט וקצר.  הנוטריון יושב עם המצווה-הלקוח שעומד לחתום על הצוואה, שאמורה לבטא את רצונו, ומקריא לו את הצוואה ודואג לוודא כי המצווה מבין היטב את תוכן צוואתו ומשמעותה המשפטית.

על פי הכללים אישור של צוואה נוטריונית יינתן אך ורק לאחר שהוכח להנחת דעתו של הנוטריון, כי המצווה אכן מבין את צוואתו וחותם עליה מרצונו הטוב והחופשי, ללא כל התערבות של קרוב משפחה ו/או אדם אחר בעריכת הצוואה, ללא השפעה בלתי הוגנת, כי המצווה כשיר מבחינה מנטאלית לפעולות משפטיות ובין היתר עריכת צוואה,  וכיוצ"ב.

בהקשר זה, יצוין, כי תקנות הנוטריונים מחייבות כל נוטריון לבצע הליך מסודר של זיהוי החותם בפניו, וכן לוודא מראש את כשירותו, רצונו המלא והחופשי, וכן את הבנתו של תוכן הצוואה ומשמעותה, טרם אישור צוואה נוטריונית.

לאחר מכן, מתבצע הליך חתימת הצוואה, אשר נחתמת במספר עותקים לפי דרישת המצווה, כמו גם האישור הנוטריוני לצוואה. אישור של צוואה נוטריונית נעשה לפי נוסח קבוע המצוי בתוספת לתקנות הנוטריונים ועותק אחד של כל צוואה נוטריונית מופקד אצל הנוטריון שאימת את הצוואה. עלות אימות צוואה בפני נוטריון הינה עלות קבועה. תעריפי נוטריון לאימות צוואה נוטריונית הם אחידים ונקבעים ע"י משרד המשפטים.

לטעמי אין כל יתרון בעריכת צוואה נוטריונית ודווקא עדיף שהצוואה תיחתם בפני שני עדים במקום בפני נוטריון שהוא אדם אחד. כשיש ספק בנוגע לצוואה מכל סיבה שהיא (כישורת מצווה, השפעה בלתי הוגנת, זיוף וכו) עדיפה עדות של שני עדים על פני עד אחד.

 

באלו מצבים צריך נוטריון לוודא קיומה של תעודה רפואית במעמד אישור הצוואה

לפי תקנות הנוטריונים, כאשר בא אדם לעשות צוואה בפני נוטריון ויש חשש לגבי מצבו, כלומר, שאותו אדם אינו כשיר מבחינה משפטית, חולה או תשוש, או אם הנוטריון צריך לבוא לאדם לבית חולים, או לבית אבות סיעודי - אסור לנוטריון לאפשר זאת.

ההוראה הרלוונטית לאישור צוואה נוטריונית בהקשר האמור הינה הוראת תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, הקובעת:

"לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים, או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצא ביום עשיית הפעולה; התעודה תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון."

מכאן שאם המצווה מאושפז בבית-חולים, או מרותק למיטתו, טרם עשיית צוואה בפני נוטריון, יש לצרף תעודת רופא המשקפת את מצבו הרפואי ביום עשיית הצוואה.

תעודה רפואית זו יכולה לתמוך בהנחה שהמנוח הבין את מעשיו ובגמירות דעתו של המצווה ולהבטיח את רצונו, כי המסמך ישמש כצוואה.

התקנה מחייבת את הנוטריון לקבל את התעודה הרפואית לפני מועד עשיית הצוואה ולא לאחר-מכן. מה קורה אם הנוטריון אינו דורש תעודה רפואית ומתברר כי היה צורך בכך מבחינת מצבו של המצווה עורך הצוואה?

בת"ע 55650-05-13 מפי סגן הנשיא השופט שילה, נדונה השאלה  בדבר החובה המוטלת על נוטריון להצטייד בחוות דעת רפואית כאשר הוא מאשר צוואה מסוג זה שהינה צוואה בפני רשות.

 

האם היתה המנוחה מרותקת למיטה כאשר נחתמה הצוואה

האם המנוחה היתה מרותקת למיטתה במועד שבו נחתמה הצוואה? היתה עדות לפיה המנוחה היתה מתהלכת בבית ולא היתה מרותקת למיטה אם כי בחצי השנה האחרונה לחייה, היא נעזרה בירידה ובעלייה של מדרגות והיה צורך להיעזר בכיסא גלגלים, על מנת  לנייד אותה.

גם אחות המנוחה שהעידה אישרה כי המנוחה השתמשה בכיסא גלגלים בשנתה האחרונה. אחות הצדדים גב' צ' שהעידה מטעם ר' אישרה בעדותה כי בערך שמונה חודשים לפני פטירתה, המנוחה כבר לא היתה יכולה ללכת למועדון.

עו"ד XXXהנוטריונית העידה כי  המנוחה לא היתה מרותקת למיטתה אלא ישבה בכורסה מולה. בעדותה, אמרה עו"ד XXXX שהמנוחה לא שכבה במיטה  ובסיום הפגישה היא קמה לנשק אותה וכי בשנה האחרונה המנוחה לא בקרה במשרדה והיא הגיעה לביתה.

הרופא שטיפל במנוחה במסגרת היחידה לטיפולי בית, העיד: אני צפיתי בל' כשהיא מתהלכת בביתה בתמיכת הבת, כמו כן, ל' ירדה ממיטתה בסיוע של הבת והתהלכה בתמיכתה לשבת בכורסא בחדר הסמוך. גם בעדותו אישר כי המנוחה נזקקה לסיוע פיזי בהליכה והיא היתה זקוקה לסיוע בכל פעולה פיזית .

 

פרשנות רחבה ולא  מילולית למונח מרותק למיטה

את המילים "מרותק למיטתו" שמצוינות בתקנה, אין לפרש באופן המילולי והמצומצם. אין הכוונה שרק אדם שלא יכול לשבת כלל יוגדר כמי שמרותק למיטתו.

אדם שלא יכול ללכת אפילו בביתו ללא עזרה, או אדם שלא יכול לצאת מביתו למשרד עורך דינו לצורך עריכת צוואה, מחמת שהוא זקוק לעזרה בהליכה ומתקשה בירידת מדרגות, יש להגדירו כמי שמרותק למיטתו.

לפי התקנה הנ"ל, כאשר אדם מאושפז בבית חולים, יש צורך בקבלת תעודה רפואית אודות מצבו, אף אם הוא יכול ללכת בעצמו ללא כל סיוע, לצורך אישור פעולה נוטריונית. עצם היותו מאושפז, מחייב את הצגת התעודה הרפואית בפני הנוטריון.  לא נעשית אבחנה האם המאושפז יכול ללכת בעצמו אם לאו. העובדה שהוא מאושפז בבית החולים מחייבת את הנוטריון בקבלת תעודה רפואית, כדי לוודא כי האדם מבין את משמעות הפעולה ועושה אותה ברצון חופשי.

דרישה זו מלמדת כי יש ליתן פרשנות מרחיבה, אף ביחס למונח "מרותק למיטתו".

לכן, אדם הנמצא בביתו, והוא  אינו יכול ללכת ללא עזרה והנוטריון יודע כי הוא אינו מסוגל להגיע למשרדו, יש צורך כי הנוטריון ידרוש תעודה רפואית אודות מצבו בטרם שיבצע את הפעולה.

 

פסקי דין נוספים התומכים בפרשנות מרחיבה למונח מרותק למיטתו:

בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית:    ...סבורני שצדק השופט י' שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות… בדיקה רפואית מוקדמת כאמור, תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות… עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה  להצגת אישור רפואי למצווה בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו.

ת"ע (ב"ש) 1390/04 פלונית נ' פלוני: "באשר למונח "מרותק למיטתו" הרחיבה הפסיקה מושג  זה וכללה גם אדם אשר קשה לו להתנייד, אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו ולפיכך אף במקרים כאלה יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה".

וכן תא (מרכז) 18025-06-09 עזבון המנוח סמי קופל נ' עו"ד גרבי הילה.

 

מה המשמעות לעובדה שלא היתה תעודה רפואית במועד הרלוונטי לעריכת הצוואה

השופט שילה קובע כי הנוטריונית היתה צריכה להשתמש בתעודה רפואית טרם החתמת המנוחה על צוואה נוטריונית. ומה המשמעות של העדר תעודה רפואית?

בע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מו (3) 184 נקבע כי:  על חשיבותה של תעודת רופא… אין צורך להרבות מילים… פגם זה העביר את הנטל על המשיב להוכיח את גמירות דעתו של המנוח בעת שחתם על הצוואה.

 

מה המשמעות המשפטית של עריכת האישור הנוטריוני לאחר מות המנוחה?

בת"ע 109060/09 פלוני נ' אלמוני נדונה השאלה של המשמעות של אישור נוטריוני שנעשה לאחר פטירת המצווה.

אין מחלוקת כי במקרה דנן, האישור הנוטריוני נעשה באחור לאחר שהצוואה נערכה ולאחר פטירת המנוחה.

האם איחור זה בעריכת האישור הנוטריוני של הצוואה מהווה פגם או חסר בצוואה?

בע"מ 729/05 ד"ר יעל סובול נ' רם לויטין ואח' דן בית המשפט המחוזי  בירושלים מקרה שבו האישור הנוטריוני של הצוואה - נעשה כמה שנים לאחר עריכת הצוואה וכשנה לאחר מות המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה פסק באותו מקרה, כי מדובר בפגם ואולם ניתן להכשירו בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה.

דעת הרוב בבית המשפט המחוזי (כב' השופטים רביד ודרורי) אישרה את פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה. בדונו באופי הפגם אמר  כב' השופט רביד כי:

אינני בטוח שמחדלה של עו"ד XXXXXX, שלא אישרה את הצוואה במועד עריכתה  או בסמוך לכך, בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות שהותקנו מתוכו, ניתן לריפוי באמצעות סעיף 25 לחוק, מפני שההוראה הזו אינה מצויה בחוק ולפי סעיף 25 לחוק ניתן להתגבר רק על פגמים שמפורטים בחוק… ההלכה היא כי בדרך כלל שיהוי בעשיית המעשה המנהלי אינו עילה לביטול ההחלטה… לפיכך, לעניינו, גם אם נפל  פגם בכך שעו"ד XXXXX לא אישרה את הצוואה תוך זמן סביר בדרך האמורה, הרי תיקון הפגם באיחור מרפא את הפגם שנפל בעבר.

מאידך, כב' השופט שפירא בדעת המיעוט בפס"ד סובול אמר כי: אף בית המשפט קמא קובע כי מדובר בפגם בצוואה… בסעיף 20 לחוק נוקט המחוקק בלשון "באותו מעמד" ואף בסעיף 22(ב) לחוק נאמר "…יאשר על פני הצוואה כי היא נקראה…". אין להבין מילים אלה, אלא באופן שהאישור אמור להיות בזמן עריכת הצוואה… ועוד, סעיף 22 (ז) קובע, כי דין נוטריון, לעניין עריכת צוואה בפני רשות, כדין שופט. עיננו הרואות כי מעמדו של נוטריון משול למעמד של שופט. האם יעלה על הדעת ששופט יאשר צוואה חמש שנים לאחר עשייתה, וזאת עוד לאחר מותו של המצווה?… לסיכום, גם מלשון סעיף 22 לחוק משתמע כי הרשות אמורה לאשר על "פני הצוואה" שהיא נקראה בפני המצווה. משלא נעשה הדבר, הרי לפנינו פגם היורד לשורשו של עניין, ולא  ניתן לריפוי.

כאמור לעיל, כב' השופט רביד השאיר ב"צריך עיון" את השאלה האם אישור מאוחר מהווה פגם, מאחר ובחוק הירושה לא נאמר כי האישור צריך להיעשות "באותו מעמד" כמו שנקבע ביחס לצוואה בעדים.

בכל מקרה, לדעת הרוב ברור כי אף אם מדובר בפגם, ניתן לתקנו לכל הפחות  באמצעות סעיף 25  לחוק הירושה. (כך אליבא דכב' שופט דרורי, בעוד לפי עמדתו של כב' השופט רביד, ניתן לתקן את הפגם  אף ללא הזקקות לסעיף זה, כאשר השופט שפירא סבור כי הפגם כלל לא ניתן לריפוי).

מדברי כב' השופט דרורי שהצטרף לעמדתו של כב' השופט רביד עולה, כי הוא אימץ את עמדת ביהמ"ש לענייני משפחה שראה באיחור בהכנת האישור הנוטריוני פגם צורני. כידוע פגמים צורניים ניתנים לריפוי.

 

העברת הנטל בשל אי עמידה בתקנות בנוגע לצוואה נוטריונית

בפסיקה נקבע כי לעיתים, אי עמידה בדרישות תקנות הנוטריונים, מהווה פגם הגורם להעברת הנטל לכתפי מבקש קיום הצוואה. לדוגמא: כאשר הנוטריון ערך צוואה מבלי שהוצגה בפניו תעודה רפואית כנדרש בתקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים, עובר הנטל לכתפי המבקש כפי שציינו לעיל (ראו: ע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מו(3), 184 בעמ' 188-189 וכן: ע"א 1395/02 נסקה נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נט(5), 61 ות"ע 41070-08-10 גשוק נ' וייסמן.

 

פגם צורני

כמו כן נקבע, כי  פגמים כגון אי חיבור דפי הצוואה והאישור  בסרט כמצוות תקנות הנוטריונים מהווה פגם צורני שולי הניתן לתיקון לפי סעיף 255 לחוק הירושה (תע'  40220/05 א.ז.  נ' י'). גם העובדה שנוטריון ערך צוואה לקרוב משפחה בניגוד  לחוק הנוטריונים מהווה אף הוא פגם הניתן לתיקון  (תמ"ש 16713-06-11 י.ב. נ' נ.י).

כמו כן נפסק, כי העובדה שרישיונו של הנוטריון פג עקב אי תשלום האגרה בעת שערך את הצוואה, מהווה פגם הניתן לתיקון על פי סעיף 25 לחוק הירושה (תמ"ש  44080/09 א.א נ' מ.א. ואח').

 

משמעות העברת הנטל לצד השני, הצד המבקש את קיום הצוואה מהצד המתנגד לצוואה

כאמור, האיחור בביצוע האישור הנוטריוני, מהווה פגם הניתן לתיקון לפי סעיף 25 לחוק הירושה. אולם, האם פגם זה מעביר את נטל השכנוע שאמנם לפנינו צוואה שאין ספק באמיתותה, לכתפי מבקש קיום הצוואה?

כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 1511/05 פלוני נ' פלוני דן במקרה שבו לא צוין באישור העדים כי המנוחה הצהירה שזו צוואתה, כפי שנקבע בסעיף 20 לחוק הירושה. בית המשפט העליון אישר את קביעותיהם של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, אשר קבעו כי לא מדובר בפגם המעביר את הנטל.

בית המשפט העליון קבע כי: קשה להלום כי בצוואה שבפנינו, שבה נאמר מפורשות כי החותמת מצהירה כי זו צוואתה, ובהמשך אותו עמוד עצמו מצהירים עורך הצוואה ועדה נוספת באשר לחתימה, נפל פגם ברמה ובמשקל המעבירים את הנטל. יש לראות דברים במהותם. אכן, עדיף היה אילו גם באישור העדים ניתן ביטוי מלא לדרישות סעיף 20.  אך יהא זה מנוגד לשכל הישר ומלאכותי לסבור כי במקרה דנן, אכן עבר הנטל. לפחות לעניין נטל השכנוע, יש בעיני כשלעצמי, ואיני קובע מסמרות בהחלטה זו,  חשיבות לעוצמת הפגם שנפל. אכן ישנם בהחלט פגמים, שהיו מהווים עילה להעברת הנטל… הפגם הנטען במקרה דנא על פניו, עוצמתו איננה כזאת המצדיקה את הדבר.

האם במקרה דנן, הפגם הוא כה מהותי המצדיק את העברת נטל השכנוע  לאמיתות הצוואה לכתפי המבקש? קיימת משמעות רבה להעברת הנטל, מאחר ואם הנטל עובר לכתפי המבקש, עליו לעמוד לכאורה בסטנדרט הגבוה שנקבע  בסעיף 25 לחוק הירושה.

סעיף 25 לחוק הירושה קובע כי "אם התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה" – ובמקרה דנן התקיימו מרכיבי היסוד –  רשאי בית המשפט לקיים את הצוואה אם לא היה לו ספק "כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה".

הפסיקה משתמשת במונחים של "בטחון מלא", "וודאות מוחלטת", "ללא שום ספק", כשהיא מפרשת את הדרישה הקבועה בסעיף 25 לחוק.  היו שסברו אף כי נדרשת דרגת שכנוע גבוהה יותר מהנדרש במשפט פלילי– "למעלה מכל ספק". לדוגמא: בע"א 564/71 אדלר נ' נשר, פ"ד כו (2), 745 בעמ' 7477 נקבע כי מדובר ב: "ודאות מוחלטת, ללא שום ספק, באמיתותה של הצוואה… וכל ספק בעניין זה פועל לרעתו ומונע את קיום המסמך כצוואה".

בע"מ 111116/08 פלוני נ' אלמוני  קבע כב' השופט מלצר כי: "מוטל להוכיח ברמת הסתברות גבוהה מאוד". וראה גם ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פ"ד נה (3), 837 שבו קבע כב' השופט ריבלין כי: הפעלת סעיף 25 לחוק מותנית בכך שלבית המשפט לא יהיה כל ספק באמיתות הצוואה.

בעמ"ש 38139-09-11 א.ש. נ' א.מ. דן כב' השופט שוחט בשאלת העברת נטל השכנוע במקרה של פגם צורני וכן ברמת השכנוע הנדרשת לפי סעיף 25 לחוק. לדבריו: אם דעתי תשמע, ראוי שבתי המשפט יאמצו מגמה זו עת מפעילים הם את שיקול הדעת שנמסר להם בסעיף 25(א) לחוק הירושה חרף פגם או חסר צורני שנפל בה…פרשנות לפיה יש להבדיל בין פגם לפגם מבחינת חומרת פגימתו הרעה תוך בחינת חומרתה בהתייחס לסוג הצוואה בה נפל אותו פגם – בכל הנוגע למידת השכנוע הנדרשת בסעיף 25 לחוק… – הינה פרשנות ראויה ומתונה יותר, המתאימה עצמה לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון".

דהיינו, כשקיים פגם צורני עובר נטל השכנוע למבקש את צו קיום הצוואה. אולם,  ככל שהפגם קל יותר, תהיה נדרשת מידה פחותה יותר של שכנוע להוכחת אמיתות הצוואה. לפי גישה זאת, נראה כי במקרה דנן עבר נטל השכנוע להוכיח כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה לכתפי התובעת, עקב הפגם הצורני שנפל בצוואה.

אולם, מידת השכנוע הנדרשת תהיה פחותה יותר, מאחר ולא מדובר בפגם כה חמור גם אם נפל אף פגם נוסף בכך שלא הוצג אישור רפואי כמתחייב על פי תקנות הנוטריונים, כמפורט לעיל (בת.ע. 45860/08 פלונים נ' אלמוני).

עולה אם כן, כי צוואה הנערכת על ידי בעל מקצוע, בין עורך דין לדיני משפחה ובין נוטריון צריכה להיעשות בקפדנות על מנת לעמוד בדרישות החוק והתקנות ולמניעת סיכויי קבלת התנגדות לצוואה בבוא העת עם פטירת עורך הצוואה.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+