צרו קשר
ּ

צוואה בעדים אשר העדים לה היו אנשים שנאספו מהרחוב נפסלה בבית המשפט

מקרה של צוואה נדון בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת והצוואה לא קויימה בעיקר אך לא רק בשל פגם בעדים לצוואה

בתה של המנוחה שהלכה לבית עולמה, הגישה בקשה לקיום צוואה משנת 2010 שלפיה היא הזוכה בכל רכושה של האם המנוחה. מנגד, נכדה של המנוחה, שהוא יורש מכוח אביו, בנה של המנוחה, התנגד לקיום צוואה זו והגיש צוואה מ-2004 שלפיה אביו, שנפטר בינתיים, הוא הזוכה בירושה.

לטענת הבת, צוואה זו נחתמה כשהאם צלולה ותורגמה בפניה לשפת האם שלה, מרוקאית, על ידי העדים לצוואה שנכחו בזמן החתימה על הצוואה.

 

טענות ההתנגדות מטעם הנכד

הנכד טען מאידך כי בזמן עריכת הצוואה השנייה, סבתו הייתה כבת 95 וסבלה מדמנציה ובעיות אחרות, ולא הייתה כשירה כלל לחתום עליה, כי הצוואה גם לא תורגמה לה כנדרש מעברית למרוקאית, כי הבת הייתה מעורבת בעריכת הצוואה באופן פסול, יזמה את המהלך ושילמה לעורך הדין, וכי הצוואה הוכנה מראש בהתאם להנחיותיה, והיא נחתמה בביתה ובנוכחותה.

הנכד טען בנוסף לכל האמור לעיל, כי בצוואה השנייה נפלו פגמים מהותיים. כך למשל, העדים לצוואה הובאו מהרחוב ובכלל לא היו מודעים לתפקידם, חתימת הסבתא שונה מחתימתה על מסמכים אחרים וכי לא ניתן כל הסבר לשוני המהותי בין צוואה זו לבין הצוואה המוקדמת מ-2004.

עוד נטען כי המבקשת הפעילה לחץ על הסבתא לחתום, ומדובר בעבריינית שצוואה אחרת בה הייתה מעורבת ב-2007 נפסלה בשל השפעה בלתי הוגנת.

 

חשיבותם של העדים לצוואה אינה פורמלית בלבד

בפסק הדין שפסל את הצוואה, הסביר בית המשפט כי כשמדובר בצוואה בעדים וכי תפקידם של העדים לצוואה חשוב ביותר ואינו רק פורמאלי.

הצוואה שהגישה הבת לאישור אמנם נערכה בפני שני עדים לצוואה אך הוכח שמדובר באנשים שעברו שם במקרה ו"נאספו" מהרחוב על ידי עורך הדין שעשה את הצוואה. אותם "עדים" כלל לא ידעו שמדובר במעמד חתימת צוואה וניכר כי הם לא הבינו את תפקידם.

מהעדויות עלה כי האם עצמה לא הבינה את כל האמור בצוואה. רק "עיקרי הדברים" הוסברו לה, על ידי אחד העדים במרוקאית, והיא לא תורגמה לה במלואה כנדרש, משמע הצוואה לא הוקראה לה וגם לא תורגמה לה מילה במילה. יש חשיבות לקריאת או תרגום הצוואה כפי שהיא ואין די בעיקרי הדברים כשעסקינן בצוואה בעדים.

 

ישנם ארבעה סוגי צוואות כעולה מחוק הירושה

חוק הירושה מכיר בארבע צורות שונות לצוואה, בהן הצוואה בעדים. סעיף 20 לחוק הירושה שכותרתו צוואה בעדים קובע: צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

סעיף 25 לחוק הירושה שעניינו קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה קובע: התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

ב) בסעיף זה מרכיבי היסוד בצוואה הם:

… (2) בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;

 

צוואה בעדים צריך שתכלול את המרכיבים הבאים

על הצוואה להיעשות בכתב, עליה לכלול תאריך עריכתה, הצוואה אמורה לכלול הצהרה של המצווה בפני העדים לה כי זו צוואתו, הצוואה צריכה לכלול את חתימת המצווה בפני העדים לאחר מתן הצהרה כאמור, לצורך מתן תוקף משפטי נדרש גם אישור העדים בכתב ובחתימתם על פני הצוואה כי היו עדים למעמד מתן הצהרת המצווה וחתימתו על הצוואה.

הצהרת המצווה בפני העדים כי זו צוואתו הינה בבחינת יסוד עובדתי וחתימת העדים באותו מעמד כי הצהרה כאמור ניתנה ע"י המצווה אשר גם חתם בפניהם על הצוואה מהווה יסוד ראייתי. לשניהם יש חשיבות שכן, יסודות אלו מלמדים על גמירות דעת של המצווה ביחס לעריכת הצוואה.

 

על הדרישות הפורמאליות לצוואה בעדים נפסק בע"א 796/87מוסד אריאל נ' דוידי

לצוואה בעדים לפי סעיף 20, שגם לה דרוש הכתב אך לא כתב-ידו של המצווה, נלוות דרישות פורמאליות רבות יותר ובין היתר כי תיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר שזו צוואתו, וכי העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. סימני ההיכר של צוואה כזו, שבלעדיהם אין היא צוואה, הם הכתב ושני העדים.

 

על חשיבות העמידה בדרישות הקבועות בסעיף 20 לחוק הירושה נפסק בע"א 2098/97בוסקילה נ' בוסקילה וע"א 851/79 בנדל נ' בנדל

נפסק כי יש חשיבות רבה נודעת למילוי מדויק של ההוראות הפורמליות המפורטות בסעיף 20 לחוק הירושה, שכן יש בכך כדי להעמיד את המצווה על רצינות המסמך והמעמד החשוב של עריכת הצוואה, ויש בכך כדי להבטיח, כי המצווה ייתן דעתו למעשיו, יהיה במודעות למעשיו, וכי צוואתו תשקף את גמירת דעתו.

 

ודאי שלא כל פגם בצוואה יביא לביטולה וישנם פגמים ברי ריפוי

אמנם לא כל פגם בצוואה יביא בהכרח לביטולה ויתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לרפא הפגם ו/או להתעלם ממנו ולקיים הצוואה חרף ולמרות הפגם או הפגמים שנפלו בה. סעיף 25 לחוק הירושה טומן בחובו את הרעיון היסודי ולפיו יש לקיים את דברי המת ורצונו וכך למעשה, כאשר המדובר בצוואה שאין לגביה כל ספק – אין לפסלה רק בשל פגם פורמאלי שנפל בה, או בדרך בה הביע המצווה-המוריש את רצונו האחרון.

לכל צוואה יש סימני היכר שבלעדיהם אין הצוואה – צוואה, והעדר אחד מהם לא ניתן לתיקון לפי סעיף 25 שכן סעיף זה נועד לרפא פגמים בצוואה שנעשתה כדין ולא כדי ליצור דרך חדשה לעריכת צוואה.

בענייננו נקבע כי נכונה טענת המתנגד היא כי העדים לחתימה על הצוואה השנייה הובאו מהרחוב וכלל לא היו מודעים לכך שעדותם היא בקשר עם חתימה על צוואה; כי החתימה על הצוואה אינה חתימת המצווה; כי הצוואה אינה מנמקת השוני בין הצוואות וכי הצהרת המנוחה ע"ג הצוואה כלל לא התקיימה בהינתן כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב.

כאמור רכיבי היסוד בצוואה בעדים הינם צוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים".

 

דרישת הכתב ברורה והתקיימה במקרה שלנו אך התנאי שלהביאה בפני עדים לא התקיים בפועל למרות שהיו שני עדים לצוואה

הדרישה השנייה לפיה על המצווה להביא הצוואה בפני שני עדים היא המורכבת יותר. תפקידם של העדים הינו תפקיד חשוב ביותר. הצוואה מובאת בפניהם ע"י המצווה, המצהיר כי זו צוואתו ולאחר חתימתו עליה חותמים העדים כי המצווה הצהיר וחתם כאמור.

ההצהרה ואישור העדים לגביה נועדו להבטיח כי העדים וידאו והתרשמו, במעמד החתימה על הצוואה כי המצווה הבין את הצוואה עליה חתם וכי זה רצונו.

 

במקרה זה מתרשם בית המשפט כי לא התקיימו מרכיבי היסוד לצוואה בעדים וכי הוראות החוק לא התקיימו ולא מולאו

הצוואה השנייה נערכה אמנם בנוכחות שני עדים אלא שמעדותם שלהם וכן מעדותו של עו"ד כ. ניתן ללמוד על ליקויים בתפקודם, ליקויים המאיינים תפקידם כעדים, משל כלל לא נכחו בעת עריכת הצוואה.

מחקירתו של עו"ד כ. ניתן ללמוד כי בהגיעו לבית המבקשת לא היו במקום עדים והיה צורך לגייס עדים לצורך עריכת הצוואה. מחקירתו עלה כי העדים נקראו מן הרחוב בשעת ערב, בסמוך לפני החתימה על הצוואה וכי אלו כלל לא הבינו במה מדובר.

בעדותו תיאר העד מר מ. את הדרך בה גויס לשמש כעד לצוואה השנייה ומתשובתו ברורה העדר מודעותו לנושא הצוואה והוא אמר בחקירתו: לא ידעתי, פשוט עברתי במקרה, פגשתי איזה בחור, ביקש ממני להיות עד.

העד מר צ. השיב בחקירתו כי לא ידע שהוא מגיע לחתום על צוואה. לדבריו סבר כי הגיע לתרגם עבור אנשי רווחה שבאו בעניינה של המנוחה.

גם מעדותו של עו"ד כ. אשר ערך את הצוואה ונכח בעת החתימה עליה, ניתן להסיק כי המנוחה לא הבינה את כל האמור בצוואה. כך למשל הצוואה כללה בין היתר מושגים מעולם היהדות אשר לא תורגמו כלל ובפועל גם לשיטתו, תורגמו למנוחה רק עיקרי הדברים.

מכל האמור, בשלב זה, לא נחה דעת בית המשפט כי הצוואה הוקראה ותורגמה למנוחה באופן שיש לתרגם צוואה וממנה ניתן להסיק כי המנוחה הייתה מודעת לכל האמור בה.

זאת ועוד, לא הוכח כי המנוחה הצהירה בפני העדים כי זו צוואתה, הצהרה מהותית בעת החתימה על צוואה בעדים. מסקנה זו ניתן ללמוד מעדותו, של עו"ד כ. עת תיאר את השתלשלות העניינים בעת עריכת הצוואה.

כעולה מן החקירה אין כל אזכור לעניין הצהרה הנדרשת כאמור והעניין מהותי עד מאוד. בנוסף, מעדותם של העדים לצוואה, עולה בבירור כי לא הוסבר להם כי הם נקראו לשמש עדים לצוואה, הגם שחתימתם מתנוססת על גביה, לא הבינו עד תום את משמעות המעמד.

מן המקובץ עולה כי בנסיבות המקרה דנן חרף נוכחותם של העדים במעמד החתימה וחתימתם על גבי הצוואה השנייה, אין בכך כדי לקיים את רכיב היסוד של "עדים לצוואה" כדרישת סעיף 20 לחוק הירושה .

ככל הנראה לעדים אשר הובאו מהרחוב, לא ניתן כל הסבר לגבי המעמד שעדותם נדרשת בו, לא הוסבר להם מהות התפקיד אליו גויסו באקראי ולאחר יד ומעדותם עולה בבירור כי לא הבינו עד תום כי המעמד לו היו עדים היה מעמד של חתימה על צוואה.

מסתמן כי הצוואה נחתמה תוך ששלבים חיוניים בה לא התקיימו כגון תרגום מלא והסבר מפורט של האמור בצוואה ואף אזכור בצוואה כי זו תורגמה למנוחה, קריאת הצוואה בפני המנוחה-המורישה ומתן הצהרה שלה כי זו צוואתה וכי הבינה אותה.

ההצהרה נועדה להבטיח גמירות דעתה של המנוחה ביחס לצוואה עליה חתמה, חתימת המנוחה על הצוואה בפני העדים, אשר לא ידעו לספר כי ראו אותה חותמת בפניהם וחתימתם.

לא זו בלבד ששלבים חיוניים לא התבצעו כאמור אלא שבהינתן כי העדים לצוואה כלל לא ידעו ולא הבינו תפקידם בעת החתימה על הצוואה הרי כאילו לא היו שם מלכתחילה ואין די בנוכחותם הפיזית במעמד החתימה על הצוואה על מנת שניתן יהיה לראות בהם כמי שקיימו את תפקידם המהותי וכמי שבאמת היו עדים לחתימה על צוואה על כל הנדרש והמשתמע מכך עפ"י הדין.

עוד כתבה השופטת כי האם לא הצהירה בפני העדים כי "זו צוואתה", תנאי הכרחי ומהותי לפי חוק הירושה. ניכר גם כי כל המעמד היה בעל אווירה "מבודחת" שלא תאמה את המטרה שלשמה התכנסו הנוכחים.

השופטת גם קיבלה את טענת הנכד כי על פי המסמכים הרפואיים במועד עריכת הצוואה הסבתא לא הייתה צלולה, סבלה מדמנציה ומאי התמצאות בזמן ובמקום ועל כן בנסיבות הענין לא מתקיים התנאי של כשירות לעריכת צוואה.

בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הצוואה השנייה בטלה והצוואה הראשונה משנת 2004 היא הצוואה שתקוים.

 

ומה המסקנה?

צוואה לא עורכים כלאחר יד, זהו מסמך חשוב ביותר המשקף את רצונו האחרון של אדם מה ייעשה ברכושו, מזמינים עדים מראש, אם מדובר באדם מבוגר מצטיידים בתעודה רפואית, אם מדובר באדם שהעברית אינה שפת האם שלו והוא אינו שולט בה מצטיידים בתרגום מראש ולא סומכים על תרגום אקראי ולא מדוייק, והחשוב ביותר על עורך הדין לוודא עם המנוח מה הוא באמת רוצה תוך נסיון לנטרל השפעות ולחצים של בעלי עניין.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ