פרמטרים לבדיקת חזקת השיתוף למקרה ספציפי

פרמטרים לבדיקת חזקת השיתוף למקרה ספציפי

מהם הפרמטרים שייבדקו על ידי בית המשפט על מנת לבחון

את החלת חזקת השיתוף למקרה ספציפי

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

דנה ודורון נשואים 15 שנים, והביאו ילד אחד משותף לאוויר העולם כאשר בשל בעיות פוריות של שני הצדדים לא עלה בידיהם להביא ילד נוסף. כאשר נפרדו בני הזוג הגישה דנה תביעה לאיזון משאבים בכל הנוגע למה שצבר דורון במקום עבודתו במהלך חיי הנישואין, דהיינו זכויות פנסיה ממקום עבודתו וכן קופות גמל וביטוחי מנהלים שצבר בתקופת החיים המשותפת.

דורון טען כי דנה הייתה אשה עצלה והעדיפה לשהות בבית, לדבר עם חברות, לבלות בבתי קפה ולא להתאמץ ולעבוד, ואילו דנה טענה לעומתו כי אפשרה לדורון להשקיע בקריירה בכך שטיפלה בבן היחיד, מה גם שעברה טיפולי פוריות, דבר שהקשה עליה מאד לעבוד.

האם תישמע טענתו של דורון כי עשה מאמצים לפרנס את המשפחה ודנה שלא השתתפה בכלכלת הבית ולא הכניסה משכורת - אינה זכאית לאיזון משאבים של הזכויות הצבורות?

מה הסיכויים שבית משפט יטה לבקשתה של דנה ויקבע כי היא זכאית למחצית הצבירות הסוציאליות של דורון?

אלו פרמטרים בוחן בית המשפט בבואו להכריע אם התקיימה חזקת שיתוף או הסדר איזון משאבים בין בני הזוג אם לאו.

א. אורך חיי הנישואין

ככל שבני הזוג נשואים יותר שנים, נראה שיהיה קשה מאד, או אף בלתי אפשרי, למצוא פסיקה שקובעת כי חזקת השיתוף או הסדר איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג לא חלים לגבי רכושם של בני זוג ושהיו נשואים פרק זמן ארוך יחסית.

להלן דוגמאות מן הפסיקה המתייחסות למשך החיים המשותפים ולאורכם של הנישואים:

"מדובר בבני זוג, שאלו נישואיהם הראשונים. חיי הנישואין התנהלו בצורה תקינה במשך שנים רבות, לפחות 30 שנה" (ע"א 724/83 בר נתן נ. בר נתן, פד לט(3) 551, 554).

"... בני הזוג בענייננו נשואים כשלושים שנה, היינו פרק זמן ארוך. רוב מניין התקופה התנהלו בני הזוג על מי מנוחות" (ע"א 806/93 הדרי נ. הדרי).

"חיו ביחד במשך 24 שנים (מלבד תקופה של כשנה וחצי בה העותרת עזבה את הבית)" (בג"צ 8214/07).

ראינו אם כן, שגם במקרה בו האשה עזבה את הבית לתקופה – לאור משכם של חיי הנישואין לא גרע נתון זה מעקרון השיתוף שנקבע בין הצדדים.

ב. נישואין ראשונים

יש הבדל בין נישואין ראשונים לנישואין שניים או שלישיים לאחר גירושין.

לבני הזוג בענייננו היו אלה נישואיהם הראשונים. הפסיקה נתנה משקל לעובדה שמדובר בנישואין ראשונים בקשר להחלת חזקת השיתוף, להבדיל ממקרה של נישואין שאינם ראשונים ושאז מתעוררות שאלות לגבי הבעלות על הרכוש שנצבר בנישואין קודמים.

"... הנישואין – לגבי שני בני הזוג – היו נישואין ראשונים. שלושה צאצאים הביאו בני הזוג לעולם. יש מקום לגישה חיובית במיוחד בכל הנוגע להכרה בקיומה של החזקה מקום בו הנישואין הם לצדדים נישואין ראשונים, להבדיל מן המצב שבו חוו הצדדים יחסי נישואין בעבר, אשר במסגרתם צברו נכסים" (פס"ד הדרי הנ"ל)

"לשני בני הזוג היו אלה נישואיהם הראשונים, ונולדו להם כמה ילדים. הפסיקה התייחסה בגישה ראייתית מקלה להכרה בתחולת החזקה כשדובר בצדדים שהיו אלה נישואיהם הראשונים" (פס"ד ה"פ (י-ם) 335/9 אלינוז נ אילוז).

ג. ילדים משותפים

לבני הזוג נולד ילד אחד והיה להם רצון וכוונה להביא ילדים נוספים אך הדבר נבצר מהם בשל ענייני בריאות. יחד עם זאת בני הזוג גידלו בני הזוג וחינכו את בנם המשותף יחדיו, וגם כאן, הפסיקה התייחסה לצאצאי בני הזוג כפרמטר המטה את הכף לכיוון החלת חזקת השיתוף, לעומת מקרה של בני זוג ללא צאצאים כלל.

ד. מגורים תחת קורת גג אחת

בני הזוג התגוררו בכל ימי נישואיהם, 15 שנים תמימות, תחת קורת גג אחת, ולא נפרדו פיסית. אין חולק כי מגורים תחת קורת גג אחת הינם תנאי הכרחי להכרה בתחולת חזקת השיתוף או הסדר איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג.

ה. מאמץ משותף

כל אחד מבני הזוג נתן את שלו ותרם את תרומתו לבית וכן למשק הבית המשותף. מטבע הדברים האשה השקיעה יותר בבית פנימה והבעל השקיע בכך שעבד שעות מרובות מחוץ לבית במקום עבודתו ופרנס את המשפחה כפי יכולתו.

מאמץ משותף בפסיקה – "פנימה והחוצה"  - עצם העובדה שהאשה בבית ואינה מסייעת בפרנסה אינה גורעת מהחלת הלכת השיתוף או הסדר איזון משאבים בכל הנוגע אליה.

הפסיקה, קבעה ש"מאמץ משותף" של בני הזוג הינו קריטריון חשוב בין אלה שמקימים את חזקת השיתוף, לא התייחסה בכך רק למאמץ המשותף של כל אחד מבני הזוג בעבודה מחוץ למשק הבית ובהבאת פרנסה הביתה, אלא להיפך, הפסיקה קבעה שהמאמץ המשותף הינו מאמץ "פנימה והחוצה", דהיינו שיכול אחד מבני הזוג גם להשקיע אך ורק בתוך הבית פנימה, בנקיון, בבישולים, בכביסה, בגידול ילדים וכיוצא באלה פעולות שמטיבן נדרשות כדי לשמור ולטפח הבית ולאפשר לבן הזוג השני להתרכז בעבודתו מחוץ לבית ובהבאת הפרנסה.

הפסיקה גם לא דרשה מעולם שהמאמץ של שני בני הזוג יהיה שווה, וקיבלה את עובדות החיים, לפיהן יש בן זוג שתורם יותר מאשר האחר, בתוך הבית פנימה או מחוצה לו, ובכל זאת מוכר המאמץ של שניהם כמאמץ המשותף החיוני להקמתה של חזקת השיתוף.

"הוכחת חזקת השיתוף על המקרה דנן היא ברורה. ... גם אם נקבל את טענת המשיב שהעותרת עבדה תקופה קצרה מאוד ולא השתתפה בהכנסות הבית אין בכך כדי למנוע את הקמת החזקה, שכן כפי שראינו המאמץ המשותף הינו גם מאמץ של בן זוג בתוך הבית פנימה, בניהול משק הבית וגידול הילדים, ולגבי עניין זה לא נשמעו טענות מטעמו של המשיב" (בג"צ 8214/07 פלונית נ. פלוני).

"גם בזמננו עדיין נפוצה מעין חלוקת עבודה טבעית ומסורתית במשפחה, שהאשה - אם אינה עובדת ומשתכרת מחוץ לבית - מקדישה את רוב מרצה וכוחה בענייני פנים, והבעל עושה בעיקר בענייני חוץ כעובד או מנהל עסקים. ... על עמדה זאת חזר בית-משפט זה בתקדימים רבים, ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור. במקרה שלנו האישה לא רק גידלה את הבנות, חינכה אותן ומילאה חובותיה במשק ביתה אלא גם עבדה בעסק תקופה ארוכה" (פס"ד בר נתן, בעמ' 556).

"המאמץ המשותף: אמנם המבקשת, שהיא הטוענת בדבר שיתוף בבית המגורים, לא יצאה לעבוד מחוץ למשק ביתה, אך המאמץ אינו חייב להיות כלכלי דווקא, ודי בתרומתה במישור הפנימי של ניהול משק הבית וגידול הילדים לצורך ביסוס החזקה" ... ראה פס"ד אילוז, הנ"ל.

"המאמץ המשותף אינו חייב להיות כלכלי בהכרח, והוא יכול להתבטא גם בשיתוף במאמץ בגידול הילדים ובאחזקת הבית המשותף" (, אילוז).ובהמשך אותו פס"ד, אילוז: "בפסיקה אף הושמעה דעה, ש"אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף" ברכישת הנכסים" הם תנאים חלופיים, ודי אף בהתקיימות אחד מהם כדי להקים את החזקה (דברי כבוד השופטת דורנר בע"א 3563/92)".

"כיום, הדגש הוא על "מאמץ המשותף", לפיו די שבעל ואישה תורמים למשק הבית המשותף תרומה סבירה. החזקה היא, שתרומתם למשק הבית הנה שווה"  (פס"ד ה"פ (י-ם) 751/01 יזדי נ יזדי).

"תרומה כספית למשק הבית איננה צריכה להיות זהה או סימטרית. מצב שבו כל אחד משני בני הזוג תורם למשק הבית בהתאם ליכולתו הוא בהחלט מצב של שיתוף מלא ומוחלט בנכסים" (ת"א (י-ם) 2260/08, הנ"ל).

ובהמשך אותו פס"ד: "דווקא מצב שבו כל אחד מבני הזוג תורם להוצאות הבית השונות "לפי יכולתו" מלמדת על שיתוף מלא ומוחלט בין בני הזוג".

"המדובר בתובעת שעבדה בכל מהלך החיים המשותפים ואף אם לא היתה עובדת מחוץ לבית, הרי שעבודתה והשקעתה בילדי הצדדים ובמשפחה הקנתה לה את הזכות לחלוק עם הנתבע 1 את הזכויות והחובות, שנצברו בתקופה בה חיו הצדדים כבני זוג" (תמ"ש (ראשל"צ) 5782/02, הנ"ל).

מכל האמור לעיל, עולה המסקנה היחידה האפשרית, שהתנאים לקיום "המאמץ המשותף" אצל בני הזוג שלפנינו, התקיימו באופן מובהק.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+