פריסת חוב מזונות וחקירת יכולת וההבדל בין חוב מזונות לחוב אזרחי

פריסת חוב מזונות וחקירת יכולת וההבדל בין חוב מזונות לחוב אזרחי

פריסת חוב מזונות וחקירת יכולת וההבדל בין חוב מזונות לבין חוב אזרחי

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

בתמ"ש 4916-04-12 נזקק בית המשפט לענייני משפחה באשדוד לשאלה האם ראוי ונכון לפרוש חוב מזונות, כאשר לחייב יש דירה בבעלותו, ולכאורה אפשר לממש אותה כדי לסלק את חוב המזונות בתשלום אחד?

 

הצדדים הם בני זוג לשעבר, ולהם שני ילדים, כאשר בהסכם הגירושין הוסכם כי מזונות הקטינים יעמדו על 2,000 ₪

עוד נקבע כי חלקה של אם הקטינים בדירה המשותפת יועבר לבעלותו של אבי הקטינים.

 

אבי הקטינים פנה ללשכת ההוצל"פ בבקשה לפריסת החוב לתשלומים על פי סעיף 69 (ה) לחוק ההוצל"פ. החוב המצטבר בתיק ההוצאה לפועל הגיע כדי 20,000 ₪. החייב חב למוסד לביטוח לאומי 60,000 ₪.

 

המסגרת הנורמטיבית בנוגע לפריסת חוב מזונות ילדים או מזונות אשה

 

סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967, קובע כדלקמן:

 

(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין,  יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך,  להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.

 

(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים,  על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פירעון במועד,  והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו".

 

לשון החוק קובעת כי הסמכות לפנות מחדש לבית המשפט מסורה לרשם ההוצל"פ, וכי עליו לציין טעמים מיוחדים הפניית הצדדים לבית המשפט. לשם כך, עליו לקיים דיון במסגרתו יידרש החייב להציג מלוא הנתונים הדרושים לגבי מצבו הכלכלי, ואף להיחקר בעניין זה. זוהי מעין חקירת יכולת דוגמת זו הנעשית בגין חוב בתיקים אזרחיים.

 

באופן רגיל, לא מאפשרים חקירת יכולת בנוגע לחוב מזונות, זאת מאחר ובמהלך הדיונים שנערכים בבית המשפט לענייני משפחה, מתבצעת "חקירת היכולת" באופן יסודי וממצה, דהיינו ברור מצבו הכספי והרכושי של הנתבע-האב, נעשה בצורה ממצה ויסודית, ובית המשפט קובע את הממצאים על סמך מצבו הכלכלי, דהיינו רכושו והשתכרותו או פוטנציאל השתכרות של האב, מצבה הכלכלי של האם, דהיינו הכנסתה ורכושה, וצורכי הילד/הילדים, וכך נפסקים מזונות הקטינים או מזונות האשה או שניהם.

 

במהלך הדיון יש לברר האם מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר בגינן גביית החוב מן החייב תשאירנו ללא אמצעי מחיה מינימליים. זאת, לאחר עריכת בירור מקיף לגבי הכנסותיו, הוצאותיו, יכולת ההשתכרות שלו, נכסיו, היכולת להיפרע מהם,  והיכולת  לפרוס חובותיו הנוספים לתשלומים אשר יאפשרו פירעון חוב המזונות.

 

בפרשת גמזו (רע"א 4905/98, פ"ד נה (3) 360 נפסק כדלקמן:

 

"בבואו לקבוע אם ראוי לקבוע חוב מזונות בשיעורים, על בית-המשפט לבחון אם ביצוע חיוב המזונות בלא לקבוע לו שיעורים יגרור אחריו מצב דברים שבו החייב אינו יכול לקיים את עצמו. על בית-המשפט להפעיל את שיקול-דעתו באופן שבלא לפגוע במינימום הקיום האנושי של הזוכה, מינימום הקיום האנושי של החייב לא ייפגע. ודוק, נקודת המוצא היא חובתו של החייב לקיים את פסק-הדין ולשלם את המזונות, גם אם הדבר קשה לו.

 

מטרת ההליך אינה לשנות את שיעורו של החוב. מטרתו היא להבטיח כי החוב שנפסק ישולם לנושה לשיעורין, באופן שלא תיפגע יכולת הקיום הבסיסית של החייב. אכן, השימוש בסמכות הנתונה לבית-המשפט בסעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל צריך להיות במשורה.

 

זוהי סמכות חריגה. אסור לה שתיצור אווירה של השתמטות מתשלום חוב המזונות. אסור ליצור מצב דברים, שבו יעדיפו חייבים להימנע מתשלום חוב מזונות על-מנת להגדילו ולהאדירו, במטרה לזכות לפריסת תשלומים. "

 

בעניין הנדון בתיק זה מדובר בתובע בן 64 שנים, בעל נכות אורטופדית בשיעור 28%, המתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בגובה 2,400 ₪ לחודש ומשכר חדשי בגובה 600 ₪ לחודש מעבודתו כמורה למוסיקה במתנ"ס.

 

מנגד התובע הינו בעל דירה בת 3.5 חדרים, אשר נרכשה באמצעות הלוואה המובטחת במשכנתא, אשר ההחזר החדשי בגינה עומד על 2,400 ₪ לחודש. התובע יכול היה לקבל פריסה מחודשת של החוב לתשלומים ולהקטין את התשלום החודשי אך סירב לעשות כן על מנת שלא להגדיל את החוב המקורי.

 

בית המשפט קובע כי אין כל הצדקה לעמדה זו. חוב מזונות קודם לכל חוב אחר, ועל כן על התובע לעשות כל שביכולתו על מנת לפרעו במועדו, לרבות פריסה מחדש של החוב כלפי הבנק למשכנתאות, גם אם החוב יגדל בשל הריבית והצורך להגדיל את המשכנתא.

 

לשם פירעון החוב אין צורך לרדת לנכסיו של החייב, אין צורך למכור את דירתו ועל כן לא ייווצר מצבו בו יישאר, חלילה, ללא קורת גג. כל שנדרש הוא פנייתו המחודשת לועדה הבינמשרדית של משרד השיכון על מנת לפרוס חובו מחדש.

 

הואיל והנתבעת הביעה הסכמתה לפריסת התשלומים, אך דרשה כי אלה יעמדו על סכום החיוב המקורי, יש לשקול פריסת התשלומים באופן שיאפשר לתובע רמת חיים סבירה, ועל כן מניח בית המשפט כי יוכל לעמוד בתשלומים בגובה 1,000 ₪ לחודש, ואף ניתנה לו דחייה לפנים משורת הדין של שלושה חודשים נוספים.

 

יש לציין כי בית המשפט היה נוח וגמיש עד מאד עם החייב דנן, וייתכן שהרכב אחר היה מחמיר עמו יותר.  יחד עם זאת פסק הדין מאפשר לחייב לעמוד בתשלומים בלא שיצטרך למכור את דירתו מחד, ומאידך הוא שומר על זכויות הזוכה, אשר כאמור זכאית ורשאית לקבל את חוב המזונות, שבאופיו קודם הוא לכל חוב אחר.

 

 

לפיכך נפסק כי התובע יפרע את חוב במזונות התשלומים בגובה 1,000 ₪ לחודש, וזאת החל ביום 1.1.14,

 

יש לציין כי חסד עשה עמו בית המשפט בפריסת התשלומים כפי שנעשה לרבות דחיית התחלת התשלום.

 

המסגרת הנורמטיבית בנוגע לחוב "אזרחי" רגיל וחקירת יכולת בנוגע לחוב כזה הנעשית על מנת לפרוש את החוב לתשלומים

 

סעיף 69 ה' לחוק ההוצאה לפועל קובע את האפשרות לפנות לחקירת יכולת בנוגע לחוב שאין לחייב אפשרות לפרוע אותו מיידית.

 


חקירת יכולת - אחת מדרכי ההוצאה לפועל היא חקירת מצבו של החייב, הכנסותיו וחובותיו. זאת על מנת לברר את יכולתו לשלם את החוב ולמלא אחר צו התשלומים שניתן נגדו.

התייצבות לחקירת יכולת - חייב שאין באפשרותו לשלם את החוב ע"פ השעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 יום ממועד המצאת האזהרה או המועד אחר שנקבע באזהרה. חובת ההתייצבות לא תחול על חייב שהגיש בקשת "פרעתי", תוך 21

יום מהמצאת האזהרה אלא אם נדחתה בקשתו.

אם החייב הוא תאגיד או הוכרז כמוגבל באמצעים, או במקרה שהחייב הגיש בקשה לצו תשלומים תוך 21 יום מקבלת האזהרה אין הוא חייב להתייצב לחקירת יכולת.

אי התייצבות לחקירת יכולת - חייב שלא יתייצב לחקירת יכולת במועד יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובו, כך גם לגבי התייצבות ללא המסמכים הנדרשים. אולם אם לא יתייצב החייב מסיבות שאינן תלויות בו לא יראה כמשתמט מתשלום חובו.

במקרים בהם החייב לא התייצב לחקירת יכולת רשאי הזוכה לבקש צו הבאה נגד החייב. המשמעות היא כי שוטרים יגיעו לביתו של החייב על מנת לעצור אותו.

לפני החקירה - לפני החקירה על החייב לענות על שאלון בכתב בדבר יכולתו הכלכלית ולחתום על טופס ויתור סודיות בענייני כספים ונכסים.

החקירה - תתבצע בד"כ ע"י רשם ההוצאה לפועל. בנוסף יזומנו הזוכה ועורך דין מטעמו. במקרים בהם לזוכה או לעורך הדין מטעמו יש מידע מיוחד אודות נכסי החייב אשר ראש ההוצאה לפועל לא יודע עליו, ייחקר החייב ע"י עורך הדין מטעם הזוכה.

ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין.

בחקירת יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולחייב התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.

 

התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה. התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.

חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל.

הגשת תצהיר והחלטה על-פי תצהיר – זוכה המבקש חקירת יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכולתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.

אם הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב. הגיש החייב את התצהיר, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד.

במקום חקירה או נוסף עליה רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.

תשלום בשיעורים לאחר חקירת יכולת - ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת, או על סמך תצהיר , או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.

צו כאמור ייכנס לתקפו במועד שיקבע ראש ההוצאה לפועל, אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו.

נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול ראש ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.

בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום - חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי החוק, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו.

חוב מזונות

 

אי תשלום מזונות (מזונות אישה או מזונות ילדים) אשר ניתנו כפסק דין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה עשוי לגרור פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד החייב.

 

אי תשלום המזונות יכול להיפתר על ידי אזהרה לבעל ו\או האב אשר מכל סיבה שהיא לא שילם את החוב, אך במידה והאחרון ממשיך וממאן לשלם את חובו, יכולה הלשכה להוצאה לפועל להביא למאסרו, וזאת לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות לתשלום מזונות כגון: עיקול בבנקים, עיקול משכורת וכיוצ"ב הליכים מבצעיים לגביית חוב מזונות.


במידה והבעל\האב מסרב לשלם את דמי המזונות אשר נקבעו בעניין בני הזוג וקיבלו תוקף של פסק דין חלוט, יכולים האישה ו\או הילדים להגיש תביעה למזונותיהם לביטוח הלאומי או ללשכת ההוצאה לפועל, אך אם האשה בוחרת להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי הרי שהיא אינה יכולה לפנות להוצאה לפועל לגביית אותו חוב ממש ועליה לבחור אחד מבין השניים, ורק אם יש פער בין הסכום שמשולם לה על ידי המל"ל – יכולה היא בתום שנה לגבות את היתרה שלא שולמה לה..


תביעה לתשלום מזונות במוסד לביטוח הלאומי תהה יכולה להיות מוגשת רק על ידי הזכאי לחוב, יש לציין כי גם ברגע שמוגשת תביעה לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי, האישה ו\או הילדים יקבלו את מזונותיהם בשיעור מסוים מהמוסד, בעוד האחרון יפעל לפתיחת תיק הוצאה לפועל בעניין הבעל\האב הסורר וינסה להביא לגביית החוב במלואו.

 

אשה בעלת משכורת גבוהה אינה יכולה לפנות למל"ל שכן הסיוע הניתן מוגבל לתקרת שכר מסוימת שמעבר לה האשה לא תקבל סיוע.

 

חוב מזונות אשר לא נפרע על ידי החייב ניתן לגבייה ביתר קלות מאשר חוב אזרחי רגיל שכן בתי המשפט רואים בחומרה יתרה אי תשלום חוב מזונות שכן הילדים ניזוקים ונדונים לחרפת רעב, ולכן הליך בעניינו אשר יוגש ללשכה להוצאה לפועל תגרור שליחת הודעת אזהרה מיידית לחייב בנוגע להליך שנפתח בעניינו לרבות שובר מצורף לפירעון הסכום נשוא ההליך.


מרגע שמגיעה הודעת האזהרה (אשר נשלחת בדואר רשום התלוי באישור מסירה) לידיו של החייב, יש לו 21 ימים על מנת לעשות אחד מן השלושה – לשלם את החוב, או לכפור בו בטענות של "פרעתי" או להגיש בקשה לסעד זמני כנגדו.

 

בחלוף 21 ימים מן הרגע בו הגיעה האזהרה לחייב בנוגע לחוב מזונות, ולא ננקט כל צעד כנגדה על ידו, רשאית הלשכה להוצאה לפועל – לבקשת הזוכה -  להוציא כנגדו פקודת מאסר ובדרך כלל הפקודה תוצא למשך 21 ימים בהם ישב החייב בכלא.  קודם להוצאת פקודת מאסר יבוצעו הליכים מבצעיים אחרים ופקודת מאסר הינה אך ורק המוצא האחרון כאשר רשם ההוצאה לפועל נוכח לדעת ששום הליך אחר אינו מביא לתוצאה של תשלום חוב המזונות.


כמפורט לעיל רק אם החוב הוא חוב אזרחי ניתן לעתור לחקירת יכולת ואילו בחוב מזונות כמעט ולא ניתן לעתור לפריסתו לתשלומים אלא במקרים חריגים ומיוחדים דוגמת פסק הדין המצוין בפתיח למאמר זה.

 

 

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+