צרו קשר
ּ

פקידת סעד

האם קיימת הזכות לאדם להיות מיוצג על ידי עורך דין כאשר הוא נפגש עם פקידת סעד העורכת תסקיר בעניינו

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בדיני משפחה גירושין וגישור

כל אימת שמתקיים סכסוך במשפחה, המגיע לפתחו של בית הדין לענייני משפחה, אחד הכלים המצויים בידיו של בית המשפט הוא להזמין תסקיר סעד מאת פקידת סעד, שהינה עו"ס עם התמחות במשפחה.

כלי זה שימושי במיוחד כאשר יש ויכוח בנושא משמורת ילדים, הסדרי ראיית ילדים וכיוצ"ב. גם בית הדין הרבני מזמין תסקיר כאשר יש מחלוקת בין ההורים מי יהיה ההורה המשמורן. פקידת הסעד אמורה להיפגש עם ההורים, עם הילדים, לבחון את מקום מגורי הצדדים, לשוחח עם המשפחה המורחבת (אחים, הורים וכו'), לבחון את תפקודו של כל אחד מההורים עם הילדים, ולתת את המלצותיה בעניין המשמורת והסדרי הראיה בעיקר (אם כי פקידת הסעד יכולה גם לעסוק בנושאים נוספים הנוגעים לילדים).

נשאלת השאלה האם אדם שהופנה לפקידת סעד לצורך קבלת תסקיר זכאי או צריך להיות מיוצג על ידי עורך דין? התשובה לכך הינה שלילית.

אכן, "זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים ובכללה הזכות להיפגש עם עורך-דין והזכות להיות מיוצג על ידו היא זכות יסוד, המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו, וכן את זכותו להליך הוגן" (בג"צ 1437/02 – האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים. פ"ד נח(2), 746 ,עמ' 760-761.)

ואכן, בפסק הדין בעניין בן-שושן, חיווה כב' השופט טירקל דעתו כי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג – גם אם הדבר טרם עוגן בחקיקה: "בישראל הכיר המחוקק בזכותו של נאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין במקרים מסוימים ובהליכים מסוימים. לדעתי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג. בעקבות ההכרה באופיים המיוחד של הליכים אלה, ועקב הצורך להעניק סיוע מיוחד למתדיינים כאלה, נקבעו בין היתר, הוראות סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בדבר הקמת יחידת סיוע בבית המשפט לענייני משפחה. יש לתת את הדעת על כך שבמקרים רבים חיוני הסיוע המשפטי לא פחות מסיוע אחר. … סבורני שהגיעה השעה לדון בכך, ואולי אף הגיעה השעה לשקול הקמת יחידת סיוע משפטי מיוחדת בצד יחידת הסיוע הנזכרת. כך או כך, בטרם יאמר המחוקק את דברו, סבורני שעל בתי המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה, ואולי גם בהליכים אחרים, על כל המשתמע מכך לעניין הבירור לפניהם." (רע"א 6810/97 – בן שושן נ' בן שושן. פ"ד נא(5), 375 ,עמ' 378-379.)

אולם, הזכות לייצוג חלה רק בכל הנוגע להליכים משפטיים, אשר במסגרתם יש ביכולתו של עורך דין להגן על בעל דין ולהבטיח קיומו של הליך הוגן. לא כך הדבר בעניין פקידת סעד.

מפגש עם פקידת סעד לצורך הכנת תסקיר אינו הליך שיפוטי ואף לא מעין-שיפוטי, הוא אינו מתנהל על פי סדרי דין כלשהם ופקידי הסעד אינם דנים ו/או מכריעים בסכסוך בין הצדדים. רק ממליצים והמלצותיהם נבחנות על ידי השופט שהוא זה שיכריע אם הוא מאמץ את חוות הדעת או דוחה אותה.

התאם לכך, הכללים החלים ביחס לטריבונלים שיפוטיים וגופים בעלי סמכות שיפוטית אינם חלים לגביו, ובכללם גם הזכות לייצוג משפטי. נוכחותו של עורך דין, כמומחה בתחום המשפט, אינה רלוונטית להליך זה.

תפקיד פקידת הסעד איננו תפקיד של חוקר או שוטר. אין מתפקידה להכריע במחלוקות עובדתיות. זהו תפקידו של בית המשפט.

יתירה מכך, ישנם הליכים שמעצם טיבם וטבעם אינם מתיישבים עם ייצוגו של אדם על-ידי עורך-דין בהם, שעשוי אף להפריע ולחבל מבלי משים בתהליך.

לצורך הצלחת האבחון ועריכת תסקיר בצורה יעילה, על פקידת הסעד להיפגש עם כל אחד מן הצדדים ביחידות ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, מבלי התערבות או השפעה של אדם שלישי במהלך המפגש.

כך ביחס להליך האבחון, ועל אחת כמה וכמה בכל הנוגע להליך הטיפולי המתלווה אליו, המחייב מפגש של מטפל ומטופל ביחידות. נוכחותו של אדם נוסף, ועל אחת כמה וכמה נוכחותו של עורך דין, יש בה כדי לחבל בהליך.

המחוקק הכיר במיוחדות תפקידו של עובד סוציאלי בהיותו תפקיד רגיש, ונדרשים בו מפגשים בלתי אמצעים הנובעים מצורך ביחסי אמון ישירים בין פקיד הסעד לבין מי שנבדק על ידו לצורך מתן התסקיר.

המחוקק קבע בסעיף 50א' לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 חסיון על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מסוג הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד.

על פי רצונו של הנבדק, המידע מועבר או לא מועבר לבית המשפט, ונתון אשר נמסר לעו"ס כאשר הנבדק מציין שאין הוא מסכים שנתון זה יצויין ויירשם – נהנה מהחיסיון.

לאור האמור לעיל, אין צורך בייצוג של עורך דין בפני פקידת סעד או עו"ס. יחד עם זאת עו"ד העושה את מלאכתו נאמנה מסביר ללקוח, מהו התהליך, וכיצד הוא יכול להתמודד עמו בצורה טובה ולהציג את עצמו בצורה מיטבית.

הדרכה כזאת שניתנת מאת עו"ד מיומן כוללת הסברים החל מצורת ואופן הלבוש החיצוני וכלה בתוכן השיחות עצמן. אין הכוונה להציג דברים שלא קיימים אלא לצורך הדגשת הדברים החיוביים הקיימים בנבדק מחד והקטנת חסרונותיו מאידך.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ