צרו קשר
ּ

פסק הדין שניתן בבע"מ 919/15 אינו מספיק כשלעצמו כדי להפחית מזונות

פסק הדין שניתן בבע"מ 919/15 אינו מספיק כשלעצמו כדי להפחית מזונות

תביעה להפחתת מזונות רק משום פסק הדין שניתן בביה"מש העליון לא צלחה

פסק דין חדש שניתן על ידי השופטת סנונית פורר, מבהיר כי אין כל טעם לתבוע הפחתה במזונות ילדים רק בשל ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15.

בינואר 2017, חויב האב לשלם מזונות בסך 2,200 שקל בחודש בפסק דין שהינו פסק דין סופי וחלוט. לאחר פרסום פסק הדין התקדימי הוא פנה לבית המשפט בתובענה לבטל את תשלום מזונות הקטינים. נקבע כי האב לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי (שיכול להוות הצדקה לשינוי סכום המזונות), והתביעה נדחתה על הסף.

בשלהי שנת 2016, ניתן פסק דין בתביעת משמורת שהגישה האם ונקבע שהילדים ישהו עם האב יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. תקופה קצרה לאחר מכן נפסק שהאב ישלם מזונות בסך 1,100 שקל לכל ילד מידי חודש, בתוספת חצי מההוצאות הרפואיות החריגות והוצאות חינוך מסוימות. הסכום כשלעצמו הינו סכום נמוך, שכן 2,200 ₪ לשני ילדים הינו סכום נמוך, במיוחד בהתחשב בכך שהאב אינו משמש משמורן משותף עם האם.

הלכת בע"מ 919/15 אפס מזונות במשמורת משותפת ובהכנסות דומות – תקדים

ביולי 2017, נקבעה בבית המשפט העליון הלכה תקדימית ביותר שלפיה במקרים של משמורת משותפת ויכולות כלכליות דומות של הורים לילדים בני 6-15, נטל המזונות יחולק באופן שווה בין האב והאם, או יותר נכון – לא יפסקו מזונות.

כחודשיים לאחר אותה הלכה תקדימית שהתקבלה, הגיש האב תביעה לביטול תשלום המזונות החודשי. האב טען שדי בהלכה התקדימית כדי לבטל את חיובו במזונות ואין זה צודק להותיר את החיוב על כנו באופן שיוצר חוסר שוויון בין ההורים.

האם טענה מנגד כי יש לסלק את התביעה על הסף מאחר שגם לגרסת האב אין שינוי נסיבות מהותי שבגללו מוצדק לדון מחדש בסכום המזונות לקטינים. האם הוסיפה שמצבו הכלכלי של האב השתפר כך שהמזונות שנפסקו נמוכים והיא זו ששקלה האם לערער על גובהם של מזונות הקטינים.

לטענתה, ההלכה החדשה של העליון חלה רק על תיקים חדשים או תיקים שמתנהלים עדיין בערכאות ולא על פסקי דין סופיים, וטענה זו התבררה כנכונה.

סביר מאד שכמדיניות שיפוטית בתי המשפט לא יאפשרו פתיחת תיקים להפחתת מזונות רק משום שינוי ההלכה המשפטית בנוגע למזונות ילדים וכי יש צורך בשינוי נסיבות מהותי במצב האב או האם או שניהם גם יחד כדי לפתוח תיק שפסק הדין עליו חלוט או כשהמדובר במזונות שנקבעו בהסכם גירושין.

שני הצדדים הפנו בהרחבה לפרשנות הנכונה לטעמו של כל אחד מהם להלכה שנקבעה ברע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל הדנה בהרחבה בנושא החלה רטרואקטיבית של הלכה חדשה.

הלכת סולל בונה

הלכת סולל בונה עסקה בשאלה מה ההשפעה של ההלכה החדשה שנפסקה על תביעות תלויות ועומדות בבתי המשפט בערכאות השונות. וכן בשאלה הספציפית מה השפעתה של ההלכה החדשה על הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין חלקי, תוך שהתביעה נמשכת לעניין היחסים בין המזיקים בינם לבין עצמם.

בחינה של נימוקי השופטים בהלכת סולל בונה, יש בה כדי לתמוך בפרשנות לה עותרת האם. כב' הנשיא ברק מציין מפורשות בפסק הדין כי יש לאפשר לצדדים בערכאה הדיונית שעניינם תלוי ועומד והגישו כתבי טענות טרם ההלכה החדשה, לתקן את כתבי טענותיהם לאור ההלכה החדשה.

כמו כן, כב' הנשיא ברק מציין מפורשות כי כל עוד פסק הדין לא הפך לסופי יש לאפשר להעלות טענות המתייחסות להלכה החדשה במסגרת הערעור קרי כאשר פסק הדין הופך לסופי – לא ניתן לשוב ולפתוח את הדלת ויחול עקרון סופיות הדיון.

גם כב' השופטת נאור (כתוארה דאז) בהלכת סולל בונה מציינת כי התחולה הרטרואקטיבית מתייחסת לתיקים התלויים ועומדים בערכאות השיפוט והיא מדגישה את עיקרון סופיות הדיון.

על כן, ובשל עקרון סופיות הדיון, שאלת התחולה הרטרואקטיבית של הלכה חדשה אינה מתעוררת כלל במקרה זה.

סופיות הדיון

הובהר כי על פי הפסיקה, הלכות חדשות של בית המשפט העליון משפיעות על הליכים ״תלויים ועומדים״ שטרם הסתיימו בערכאות נמוכות יותר. ברמה המעשית, יש לאפשר לצדדים להעלות טענות המתייחסות להלכה החדשה כל עוד פסק הדין בעניינם לא הפך לסופי וחלוט, כלומר לא הוגש ערעור או שהערעור נדחה.

מאידך, תיקים שניתן בהם פסק דין חלוט שאינו ניתן לערעור, אין להורות על ביטולם רק בשל פרסום הלכה החדשה.

השופטת הוסיפה כי יש לתת משקל מכריע לעקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. היא הבהירה כי אמנם בעניינים הנוגעים לקטינים הפסיקה היא דינמית וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט, אך זאת רק במקרים של שינוי בנסיבות.

מדיניות שיפוטית

יש משמעות מבחינת מדיניות משפטית ציבורית וגם מבחינת סופיות הדיון של המתדיין הבודד, כי יינתן משקל מכריע לעיקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבענייני קטינים ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט, אך אין די רק בהלכה החדשה שנקבעה לשם מימוש זכות הגישה לערכאות ונדרש לשם כך "דבר מה נוסף".

יודגש – היעתרות לבקשתו של האב כאשר לא חל – גם לא לשיטתו כל שינוי נסיבות – מהותי ולא מהותי – משמעה כי כל פסקי הדין למזונות שניתנו בטלים. לכך גם מבחינת מדיניות משפטית לא ניתן להיעתר. בכך מבקש האב לבטל את עיקרון סופיות הדיון וכן את דיני ההתיישנות ואין לכך הצדקה.

ויודגש – פסקי דין במזונות (הסכם או פסק דין) אכן נתונים לבחינה מחודשת ושינוי אולם רק בסייגים ובמגבלות שנקבעו בפסיקה העוסקים בשינוי נסיבות מהותי. בעניינו אין טענה כלל לשינוי נסיבות מהותי עובדתי כלשהו.

האב לא התייחס כלל לשאלה היכן יעבור הגבול לטענה משפטית זו – האם על פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, בשנים האחרונות? האם פסקי דין שניתנו עד לגבול ההתיישנות כולם בטלים רק בשל ההלכה הנ"ל?

בית המשפט מעביר ביקורת על הדרך המשפטית בה נקט וקובע כי לא נמצא בנימוקיו התייחסות מספקת להיבטים הייחודיים לדיני המשפחה ולדיני מזונות ילדים בפרט בהקשר זה

בנסיבות אלה, דחתה השופטת את התביעה להפחתת מזונות על הסף ולא אפשרה דיון בה.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ