פסיקה מידתית ומאוזנת

פסיקה מידתית ומאוזנת

חובתו של שופט ליתן פסיקה מידתית ומאוזנת, בפסיקתו בכלל, ובפסיקת מזונות זמניים בפרט- כדי שלא ליתן יתרון וכוח רב מידי לאחד הצדדים

פסיקה שתיתן יתרון ברור לאחד הצדדים לא תאפשר להם לנהל משא ומתן הוגן שיביא לפתרון כולל של הסכסוך המשפחתי


עו"ד  אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

בבוא בית המשפט לענייני משפחה לקבוע מזונות זמניים, בטרם דיון או לאחר דיון אחד ובמהלכו, דיון שבו הנתונים המספריים והעובדתיים לא נבחנו ביסודיות והצדדים לא נחקרו עדיין – עליו לנהוג בזהירות יתירה כדי שלא לתת יתרון לאחד הצדדים על פני רעהו.

 

לאמור – שני הצדדים צריכים להיות בלתי שבעי רצון במידה שווה, ולא צריך להיווצר מצב בו צד אחד מרוצה מן הפסיקה והצד השני מרגיש שנעשה לו עוול.  תחושה של צד אחד כי יצא "מנצח" – לא תאפשר לצדדים ניהול משא ומתן מנקודת עמדה שווה.

 

מאחר ועסקנו בשלב כה מקדמי, בו העובדות אינן ידועות וברורות דין, ומאחר  ובית המשפט לענייני משפחה, אינו יכול להעמיק ולבחון את טענות הצדדים לעומקן – על בית משפט לנקוט במשנה זהירות ולפסוק סכום מקובל למזונות הקטין, ובכל מקרה לא ראוי כי בית משפט קמא בפסיקתו יפסוק סכום גבוה למזונות קטין או קטינים, כאשר טרם הובהר לו יכולת כל אחד מההורים מחדש וצרכי הקטין מאידך.

 

כפי שנקבע בע"א 324/88 אדם נ. אור כיצד יש לקבוע את אמת  המידה לפסיקת מזונות זמניים:

"מהו השיעור הראוי לצורך פסיקת מזונות זמניים לקטינים? בדרך

כלל מן הראוי כי ההלכות הנ"ל ינחו את בית המשפט גם לעניין פסיקת

מזונות זמניים אך מאחר ושלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני

וטרם נשמעו ראיות על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית

של הנתבע ואת צרכיו של הקטין תוך השמת דגש על העובדה כי מדובר

בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד..............".

 

בית משפט אשר יצור בפסיקתו למזונות זמניים פער כלכלי  קיצוני בין הצדדים פער שייתן יתרון לאשה או לגבר, ויצור מצב שפערי הכוחות ביניהם בעת המשא ומתן לגירושין ובעת  ההליכים המשפטיים ביניהם – לא יאפשרו דיאלוג בונה לפתרון וליישוב הסכסוך.

בנסיבות בו נוצר מצב בו אחד הצדדים מצוי במצב נחות כל כך עד שיש סכנה שבמסגרת המשא ומתן יהיה מוכן לוויתורים מפליגים ויוותר על המגיע לו, בין בכסף ורכוש ובין בנושאים אחרים שאינם כספיים, נוצרת סיטואציה לא ראויה ולא נכונה.

 

על בית משפט קמא לשקוד להביא עד כמה שאפשר את הצדדים למצב שווה ושוויוני מבחינת מצבם הכלכלי בסיום הנישואין וכפועל יוצר מכך צריך בית משפט קמא ליצור מצב בו במשא המתן לקראת הגירושין ראוי שכל צד ימצא עצמו במצב דומה כדי שלא ייעשה שימוש בסיטואציה להשגת יתרונות בלתי לגיטימיים.

 

וכך נאמר על ידי בית המשפט של ערעורים בירושלים בבר"ע (ים) 1081/05:

"למען איזון ושלמות התמונה אעיר כי גם פסיקת מזונות זמניים גבוהים במיוחד אשר בעקבותיהם יימצא הבעל במצב של משיכת יתר בחשבון הבנק שלו או במצב של העדר יכולת תפקוד כלכלית ואילו מצבה הכלכלי של האשה יהיה כזה שמעותיה בידיה והיא יכולה לחיות ברווחה – אף זו סיטואציה שאינה תקינה שכן בה האיזון הופר לצד השני.……………………

לפיכך אם רוצים אנו כי בני זוג יגיעו לדיון על רכושם או על מזונותיהם או על החזקת הילדים כאשר מטרת ההליכים הוא הפעלת "צדק המשפט" באופן שוויוני יש להקפיד על כך כי יפסקו מזונות זמניים הולמים – לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי – וכך יוכלו הן האשה והן הבעל לנהל את המשפט המרכזי של חייהם כאשר ידיהם אינם קשורות מאחור ולכל אחד יש יכולת קיום כלכלית כפי שהייתה פחות או יותר ערב תחילת הדיונים ביניהם.

כאשר זו נקודת הפתיחה הכלכלית של ההתדיינות ניתן יהיה להגיע בסוף ההליך בהנחה כי הוא נוהל באפן צודק ושוויוני אל המטרה הנכספת של כל הליך שיפוטי שהוא "צדק משפטי"...................

 

אין זה נכון לפסוק מזונות אשה או מזונות ילדים בצורה המקוממת צד אחד מן הצדדים והנותרת יתרון לצד השני.  יש לפסוק מזונות זמניים לא גבוהים מדי וגם לא נמוכים מדי, כדי שלא לייתן לאחד הצדדים יתרון פסיכולוגי משפטי וטקטי!

ועוד נאמר בפסק הדין שלעיל:

לדידי זכות זו לנהל משא ומתן  לגירושין ולהשתתף בהלכים משפטיים

כאשר בני זוג נמצאים במצב כלכלי שווה פחות או יותר מכוח פסיקת

המזונות הזמניים היא חלק מחובת בית המשפט לנהוג באופן שווה

כלפי בעלי הדין.  גישה בסיסית זו מצויה ברמב"ם הלכות סנהדרין פרק

כ"א הלכות א-ג".

 

אין כל ספק שעקרון השוויון בין בעלי הדין, עקרון על בשיטת משפטנו – הופר במקרה בו נפסקו מזונות גבוהים כל כך לאשה אשר משתכרת בזכות עצמה משכורת גבוהה עד מאד, או מופר כאשר נפסקים מזונות מינימליים כנגד אדם המשתכר משכורת גבוהה והינו אמיד, וכך האשה מוצאת עצמה וידה על התחתונה.

 

עקרון השוויון בין בעלי הדין חל בענפי משפט שונים בסוגי  משפט שונים ומשקף את אחד מעקרונות היסוד של ההליך המשפטי.

וכך נאמר ב ב"ש ירושלים 4024/05 היועץ המשפט לממשלה נ. זאב רוזנשטיין :

"לעקרון השוויון בין בעלי הדין, אשר כדברי הרמב"ם, הוא צדק

המשפט, יש תוצאות והשלכות בענפי משט שונים............

גם היחס השווה לשני בעלי דין עישר וכני בנק ולקוח ואי מתן עדיפות

לצד השני על פי הפסוק "ודל לא תהדר בריבו"....מבוסס על אותה

השווית בעלי הדין......................"

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+