פירוק שיתוף בדירה

רכוש וכספים

פירוק שיתוף בדירה

דירת המגורים של בני זוג היא בדרך כלל הנכס העיקרי של התא המשפחתי. לחלק ניכר מהזוגות הנשואים בארץ דירת מגורים השייכת לשני הצדדים, ורשומה על שמם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) במנהל או בחברה משכנת. כאשר בני זוג עומדים בפני גירושין, ביוזמת אחד מהם או ברצון שניהם, מתעוררת השאלה מה ייעשה בדירת המגורים שלהם.


בני זוג המגיעים להסכם יכולים להחליט כי הדירה תימכר מייד או במועד נדחה שבו הילדים יגדלו מעט.


ישנם מצבים בהם אחד מבני הזוג מוותר על חלקו בדירת המגורים לטובת בן הזוג השני, כלומר "קונה את חרותו" בכסף מלא. באם לאחד מבני הזוג מחכה בן זוג חדש המפעיל עליו לחצים כבדים יכול להיווצר מצב בו כדי לקבל את הגט הוא יהיה מוכן לוותר על חלקו ברכוש המשותף ולהעביר את הזכויות בדירה על שם בן הזוג האחר. זהו אחד המקרים. בדרך כלל אין נטיה לויתורים כל כך גורפים אולם קיימים מקרים גם כאלו.


כאשר אין הסכם ואחד הצדדים רוצה לכפות פירוק וגירושין הוא עותר לבית המשפט ומגיש תביעה לפירוק שיתוף, כלומר תביעה למכירת הנכס וחלוקת המחיר שיתקבל בין שני הצדדים.


על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". כלומר, כל אדם שהינו בעלים של מקרקעין בשותפות עם אחר, יכול ורשאי בכל עת, לפנות לבית המשפט ולדרוש את מכירתו של הנכס.


ההסתייגות היחידה שיכולה להישמע מבן הזו השני היא החובה להבטיח את מדור הילדים המעוגנת בסעיף 40 א' לחוק המקרקעין.


לבית המשפט סמכות לקבוע כי חלק ממחיר הדירה יישמר בנאמנות אצל צד שלישי על מנת להבטיח את מדורם של הילדים, או לדחות את המכירה למשך מספר שנים בהתקיים תנאים מסויימים אולם בית משפט אינו יכול לשלול מאדם את זכות הקניין שלו, ואינו יכול למנוע ממנו לממש את רכושו ולמכור את דירתו.


במרבית המקרים דירת המגורים נמכרת חרף התנגדותו של אחד מבני הזוג והדבר מאפשר לצד המעוניין להתגרש להפעיל לחץ משמעותי על הצד המסרב, שכן מכירת דירת המגורים הינה אקט מאיים, המערער את היציבות (היחסית, אמנם) ממנה נהנתה המשפחה עד כה.


תביעה כזו הינה קטליזטור המביאה את בני הזוג לנהל מו"מ לצורך חתימה על הסכם גירושין.


יש להדגיש יחד עם זאת, כי לבית המשפט לענייני משפחה ראייה כוללת וכוללנית והוא שואף לאזן את כל הרכוש של בני הזוג ולהביא אותם לגירושין מוסכמים.
המשמעות של תפיסה זו הינה כי אם לבני הזוג יש רכוש נוסף, בין אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג ובין אם הוא רשום על שם שניהם - בית המשפט יורה על איזון כלל הרכוש, ולא יקבע כי יש למכור את דירת המגורים בלא כל קשר לרכוש המשותף. הקביעה בדבר מכירת הדירה המשותפת לא תהיה מנותקת מהתייחסות לכלל הרכוש האחר.


על מנת להסביר עקרון זה נקח דוגמא פשוטה: לבני זוג דירת מגורים בחולון ששווה 180,000$. האשה מעוניינת להתגרש והגישה תביעה לפירוק שיתוף בדירה. האשה משרתת בצבא קבע ועומדת בפני פרישה בעוד שנה. עם הפרישה תקבל האשה פיצויי פרישה, מענקים וכיוצ"ב בסכום של כ- 400,000 ש"ח.


קיים סיכוי טוב שאם הבעל יגיש תביעה לאיזון משאבים ויטען כי על האשה לחלוק עמו את נכסי הפרישה שלה וכי הוא זכאי למחצית (אשר בדוגמא שלנו הינה 200,000 ש"ח) - הרי שלא יכפו על הבעל את מכירת הדירה בניגוד לרצונו אלא יציעו לבני הזוג לאזן את הרכוש המשותף, כך שהבעל יישאר עם כל הדירה בבעלותו ואילו האשה תישאר עם כל הזכויות שלה מצה"ל - בלא לשתף את הבעל בהן, וכך ייעשה איזון כולל בלא צורך במכירת הדירה.


באם האשה תתעקש על מכירת הדירה מחד ותסרב לשתף את הבעל בפיצויי הפרישה מאידך - הרי שתחשב כמחוסרת תום לב ובית המשפט לא יאפשר לה לכפות את מכירת הדירה.


מהו מדור ספיציפי
מדור ספציפי הינו סעד שרק אשה יכולה להנות ממנו, ורק בית הדין הרבני יכול לתיתו.
אשה המקדימה את בעלה ומגישה תביעה למדור ספציפי בבית הדין הרבני לפני שבעלה הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה יכולה לגרום לעיכוב של שנים במכירה, ואולי אף למניעת מכירת הבית.


ההלכה היהודית קובעת כי אדם חייב במדורה של אשתו כחלק ממזונותיה, ואין האשה חייבת לצאת מ"הנווה הטוב לנווה הרע".
דירת מגורים שהאשה רגילה אליה וחיה בה והיא בבעלותה, היא "הנווה הטוב" ואילו דירת מגורים שכורה שהאשה אינה חפצה בה וצרכיה להיטלטל מידי שנה ממקום למקום היא "הנווה הרע". אשה המצליחה להשיג צו למדור ספציפי זמני או קבוע בבית הדין הרבני מונעת מבעלה לעתור למכירת דירת המגורים וכך מפעילה עליו לחץ להיכנע לדרישותיה.


הסעד הינו הלכתי ואין בית המשפט לענייני משפחה יכול לתיתו. סעד זה ניתן לאשה כאשר הבעל עזב את הבית בלא סיבה מוצדקת או למען אשה אחרת, או כאשר תביעת הגירושין של הבעל נמצאה כבלתי מוצדקת ונדחתה ואזי יטה בית הדין הרבני לפסוק לטובת האשה.


השגת צו למדור ספציפי נותנת כוח עצום בידי האשה, וחסרונה היחידי הוא כי האשה אינה יכולה לעתור לקבלת מזונות בבית המשפט וקבלת מדור ספציפי בבית הדין. האשה צריכה להחליט מה יותר חשוב לה - שמירה על הבית או מזונות שוטפים וההחלטה נעשית לפי הנתונים הספציפיים של המקרה - וכל מקרה לגופו.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+