צרו קשר
ּ

פגיעה בפרטיות במסגרת הליך גירושין

מה מותר ומה אסור במסגרת הליך הגירושין בכל הנוגע לפרטיות הצדדים המתדיינים?

 

האם יכול אדם לספר לקרובי משפחתו פרטים מהליך הגירושין למרות שמדובר בפרטים בעלי אופי אישי או שמא הוא חשוף לתביעות

בית המשפט קבע לא אחת, כי המדיניות השיפוטית הראויה היא כי אדם לא יהיה חשוף לתביעה בגין פגיעה בפרטיות רק משום ששיתף את קרוביו בפרטים מחיי הזוגיות, גם ובפרט אם מצוי הוא בסכסוך גירושים עם בן או בת זוגו.

משמע, אם אדם חושף בפני קרובי משפחתו מידע שנודע במסגרת הליך הגירושין הסיכויים גבוהים שיהיה מוגן, שכן ברור שכל אחד צריך לפרוק את מר ליבו בפני הקרובים לו ומטבע הדברים הליך גירושין הוא קשה עד מאד, והוא מצריך שיתוף בקשיים שאותם אדם חווה במסגרת הגירושים.

 

יש סייגים גם לזכות לשתף קרובי משפחה

הסייג לכך הוא בתשובה לשאלה האם בדברים שפורסמו היה כדי להשפיל או לפגוע בבן הזוג או בת הזוג, שכן מטבע הדברים הליכי גירושים נוגעים בדברים אישיים ופרטיים ביותר, וכך גם המידע הקשור בגירושין.

לשם כך, יש לבחון בכל מקרה מה פורסם, מי נחשף לפרסום, וכן לבחון את רמת הציפייה שהייתה לצד האחר כי הדברים לא יחשפו.

כך למשל העובדה שאישה משתפת את ילדיה הבוגרים בפרטי הגירושין מבן זוגה (שאינו אביהם של הילדים), יכולה להיחשב כשיתוף סביר, ובמיוחד כאשר עסקינן בילדים בוגרים שהיו מעורבים בחיי בני הזוג גם בזמן הנישואים, ובפרט כאשר המידע שהובא לידיעתם עוסק בענייני הרכוש של בני הזוג.

כך קבע בית משפט במקרה אחד כי אישה אשר חשפה את פרטי הסכם הגירושין ושוחחה על ההליך ועל הסכם הממון שנכרת אגב גירושים, עם ילדיה הבוגרים, לא פגעה בפרטיות של בן זוגה.

עצם העובדה שהאישה שיתפה את ילדיה הבוגרים בפרטים מהליך הגירושין שלה ושל בעלה בנפרד, ואף הציגה לפניהם את הסכם הגירושין ופרוטוקול הדיון ואפשרה להם לעשות בהם שימוש, אין משום פגיעה בפרטיות התובע, ודאי שאין בכך פגיעה, המזכה אותו בפיצויים.

 

שמירה על פרטיות וחשיבותה בחוק

השמירה על פרטיותו של אדם הינה זכות חשובה, שקבלה מעמד של זכות יסוד, בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7) ובהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981.

הפגיעה בפרטיותו של אדם מהווה משום פגיעה בכבודו ונראה שאין צורך להרחיב בדבר החשיבות של זכותו של כל אדם, כי פרטיותו תישמר. אין מחלוקת שעניינים שבין בני זוג, הם עניינים פרטיים לכל אחד מהם.

 

מטרת חוק הגנת הפרטיות

מעיון בדברי הכנסת עולה כי מטרת החוק הייתה להגן על הפרט מפני התקשורת ומפני הרשות, שלא יוכלו לחדור לענייניו האישיים ולפרסם מידע אודותיו.

מטבע הדברים, עת עוסקים אנו בענייני זוגיות, ברור שאם אדם זר, או אף אחד מבני הזוג, יפרסם ברבים עניינים אישיים שנוגעים לחיי הזוגיות ו/או הגירושין, יהיה בכך משום פגיעה בפרטיותו של הצד שלא הסכים לפרסום או לחשיפת הפרטים האינטימיים.

בהתאם לכך, ניתן לומר כי כאשר אחד מבני הזוג משתף אדם אחר בפרטים אישיים ביחס לחיי הזוגיות שלו, הרי שבכך הוא בהכרח פוגע בפרטיותו של בן או בת זוגו, אך ככל הנראה כוונת החוק לא הייתה למנוע מאנשים לשתף את הקרובים להם בנושאים הנוגעים עמוק בליבם והכואבים להם.

 

איזון בין חופש הדיבור לבין הגנת הפרטיות

על בית המשפט לאזן בין שתי זכויות – האחת, זכותו של האחד לשמור על פרטיות, והשניה, זכותו של האחר לשתף אחרים (חברים, בני משפחה, אנשי טיפול וכיו"ב) בפרטים אישיים מחייו שלו, גם אם מדובר בעניינים הקשורים בבן הזוג שלו, ובפרט עת הוא בסכסוך גירושים עמו, שאז אפשר ונזקק הוא לתמיכה, בין אם מדובר בתמיכה מקצועית מפסיכולוג, פסיכיאטר וכו' או בתמיכה אישית וחברית מבן משפחה קרוב או חברים קרובים.

העובדה שאישה משתפת קרובי משפחה בוגרים יכולה להיחשב כשיתוף סביר, ואין זה נחשב חריג בין בני זוג, שמי מהם נוטה לערב בני משפחה קרובים כגון הורים, אחים, ואף חברים קרובים, בפרטים מהליך הגירושין.

 

לא גוזרים גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה

אם נאמר שכל שיתוף של אדם, בנושאים אישיים, זוגיים או כלכליים, מחיי הזוגיות, מהווה פגיעה אסורה בפרטיות, יווצר מצב של גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

הצורך האנושי לשתף אחרים, גם בעניינים אישיים, הוא צורך טבעי ומוכר, וכיום בעידן המודרני כשהכל ממילא חשוף הרי שאין מנוס מלהיות מודע לכך ולהתנהג בהתאם.

 

התנהגות האדם הסביר

בית המשפט בוחן מהי ההתנהגות של האדם הסביר ובמרבית פסקי הדין ברור ששיתוף של מספר אנשים בודד, בהליך הגירושין, כאשר מדובר באנשים קרובים ,הוא סביר בהחלט ואינו מהווה פגיעה בפרטיות שתצדיק מתן פיצוי כספי.

המדיניות השיפוטית הראויה הינה כי אדם לא יהיה חשוף לתביעה רק משום ששיתף את קרוביו בפרטים מחיי הזוגיות, גם ובפרט אם מצוי הוא בסכסוך גירושין עם בן או בת הזוג, אלא אם בדברים שפורסמו היה כדי להשפיל או לפגוע באחר, או שמדובר בפרטים אישיים במיוחד. לשם כך, יש לבחון בכל מקרה מה פורסם, למי ולמה וכן לבחון את רמת הציפייה שהייתה לצד האחר כי הדברים לא יחשפו.

 

שימוש במסמכים ומידע בהליך משפטי אחר

נשאלת השאלה אם צירוף המסמכים מהליך הגירושין להליך משפטי אחר יהווה או לא יהווה פגיעה בפרטיות.

התשובה לכך ככל הנראה הינה שלילית. כאשר נעשה שימוש במסמכים אישיים ובעלי אופי פרטי, במסגרת הליך משפטי – יש הגנה מוחלטת ולא הגנה יחסית על מי שעשה שימוש במסמכים אלו.

 

האמור לעיל נובע מחוק הגנת הפרטיות המפנה לחוק לשון הרע, ומעניק חסינות מוחלטת למי שעשה שימוש במסמכים שאופיים אישי לצורך הליך משפטי.

 

עסקינן כאמור בפגיעה בפרטיות במהלך הליך משפטי, ולפיכך זו חוסה תחת ההגנה החלה לפי הוראת סעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות, המפנה בין היתר להוראת סעיף 13(5) לחוק לשון הרע.

 

כידוע ההגנה בהתאם להוראת סעיף זה, היא ההגנה של פרסום במסגרת הליך משפטי, פורשה בפסיקת בתי המשפט כהגנה מוחלטת. ראה, רע"א 1104/07 חיר נ' גיל, די בכך כדי לדחות את טענות התובעת בעניין הפגיעה בפרטיות.

 

סעיף 18(א) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי בהליך אזרחי תהיה זו הגנה טובה אם "הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965". בענייננו הפרסום נעשה בידי בעל דין בהליך משפטי. הפרסום מוגן אפוא לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, הגנה שהיא מוחלטת.

כיוון שכך, השימוש במסמכים מהליכי הגירושין בהליך משפטי אחר, מוגן מפני תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, ע"א (מח'-ת"א) 43991-03-14‏ ‏האפרתי נ' ז'קונט.

 

איזון בין שתי הזכויות ששתיהן זכויות חשובות

במישור זה של הגנה על זכות הפרטיות כזכות יסוד אכן, "אין לאמר כי לזכות לפרטיות מעמד בכורה בכל מקרה, אלא יישומו של חוק הגנת הפרטיות כרוך באיזון בין שני אינטרסים מנוגדים (זכותו של אדם לפרטיות וזכותו של הציבור להשיג מידע למטרה זו או אחרת)… שאם לא נגיע לנוסחת איזון בין שני הערכים כי אז נקעקע את יסוד קיומה של מערכת השיפוט." רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 773. (ראה: ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח (2) 620.

הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת והיקפה נגזר ממידת הרלוונטיות של המסמכים שגילוים נתבקש לבירור המחלוקת" (אורי גורן, סוגיות סדר דין אזרחי [מהד' 12 2015], עמ' 268.

 

מן האמור לעיל ולסיכום: אין וודאות מוחלטת בתוצאת הליך משפטי בשל פגיעה בפרטיות, ואין ספק שגם בהליך גירושין צריך לשמור על כבודו של הצד האחר, ואין גם ספק שכל אדם רשאי וזכאי לפרוק מליבו, ולהתייעץ עם אחרים. על כן כל מקרה לגופו.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

 

 

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ