האם יתערב בית משפט שלערעור בפסיקת מזונות זמניים?

ההלכה הפסוקה קובעת כי בענין מזונות זמניים לא יתערב בית המשפט שלערעורים, אלא אך ורק במקרים נדירים וחריגים. סיכוייו של מי שפונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בדבר מזונות זמניים, ועותר לכך שערכאת הערעור תתערב - קלושים ביותר.

רק מקרה חריג ויוצא דופן מצדיק התערבות בשלב זה של הדיון. רשות ערעור ניתנת רק במשורה ורק אם המדובר בשגיאה ברורה שנפלה במתן ההחלטה למזונות זמניים, בין אם ניתנה החלטה גבוהה בצורה חריגה ובין אם ניתנה החלטה נמוכה באופן קיצוני.

כעורכת דין, נתקלת אני חדשות לבקרים במקרים בהם אנשים מעוניינים להגיש בקשת רשות ערעור על פסיקה של מזונות זמניים. ברוב המקרים רואה אני כחובתי המקצועית כעורכת דין להמליץ שלא להגיש בקשת רשות ערעור, ורק במקרים מועטים, אני ממליצה לעשות כן.

כך גם ברור לי כי כאשר הצלחתי להביא ללקוח תוצאה טובה כגון מזונות זמניים גבוהים (אם אני מייצגת כעורכת דין אשה) או תוצאה טובה של מזונות זמניים נמוכים (אם אני כעורכת דין מייצגת גבר) – סיכוייו של הצד השני לשנות את ההחלטה נמוכים יחסית.

וזאת מדוע??? הלכה היא שבית משפט שלערעורים אינו מתערב בפסיקות זמניות של בית המשפט לענייני משפחה, ורק במקרים קיצוניים וחריגים תשונה החלטה זמנית של מזונות. בעוד שעל פסק דין סופי הקובע מזונות יש ערעור בזכות – בנוגע למזונות זמניים יש צורך בקבלת רשות כדי שהערעור בעניין המזונות הזמניים כלל ידון בבית המשפט שלערעורים.

ההלכה הפסוקה קובעת כי בענין מזונות זמניים לא יתערב בית המשפט שלערעורים, אלא אך ורק במקרים נדירים וחריגים. סיכוייו של מי שפונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בדבר מזונות זמניים, ועותר לכך שערכאת הערעור תתערב - קלושים ביותר. רק מקרה חריג ויוצא דופן מצדיק התערבות בשלב זה של הדיון. רשות ערעור ניתנת רק במשורה ורק אם המדובר בשגיאה ברורה שנפלה במתן ההחלטה.

בסיטואציה זו נדרשת אני להפעיל את שיקול הדעת שלי כעורכת דין וכמי שמלווה את הצדדים בהליך הגירושין בכלל ובתביעת המזונות לאשה ולקטינים בפרט, בין בייצוג הגבר הנתבע ובין ביצוג האשה והילדים. המלצותיי אלו מבוססות על הכרות יסודית של הפסיקה ושל גישת בתי המשפט בענייני משפחה, לרבות גישתן של ערכאות הערעור.

וכך נאמר ברע"א 766/90 נוריאלי נ. נוריאלי מפי כב' השופט ת. אור:

"כבר נפסק לא אחת שבענין מזונות זמניים רק במקרים נדירים מתערב בית משפט שלערעור בסכום אותו קבעה הערכאה הראשונה (רע"א 324/88) אדר נ. אדר פ"ד מב (3) 347…"

ובבר"ע (תל אביב) 30542/99 ראובן נ. ראובן מפי כב' השופט ח. פורת נאמר כדלקמן:

"מכיוון שמדובר במזונות זמניים, אין צורך להעמיק חקור בכל השאלות שהמבקש מעמיד לדיון. כל טענותיו של המבקש תוכלנה להתברר בהרחבה בשלב ההוכחות, ומי שלא ימצא עצמו שבע רצון יוכל לשקול הגשת ערעור על פסק הדין הסופי.

העיקרון אף הודגש ביתר שאת בבר"ע (תל אביב) 49/96 כהן נ. כהן מפי כב' השופט ח. פורת שם נאמר כדלקמן:

"מאחר ורבות הן הבקשות לרשות ערעור על החלטות למזונות זמניים ופסק דינו של כב' השופט שיינבאום בפרשת אביאני לא פורסם אביא את הדברים בשם אומרם שכן הדברים שנכתבו פני כ- 14 שנים טובים ונכונים גם היום וראוי שיזכרו:- "הלכה רווחת היא שאין בית משפט שלערעורים מתערב בסכום המזונות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה, אם היא פסקה לפי הנתונים שהיו לפניה ולא נתגלה בשיקוליה פגם היורד לשורשו של ענין (ע"א 172/62 פד"י טז 2518, ע"א 102/63 פד"י יז 747, ע"א 124/80 פד"י לה (2) 269 רובם אחרים). במזונות קבועים הכתוב מדבר, קל וחומר למזונות זמניים שלצורך פסיקתם "אין השופט חייב להיכנס לעובי הקורה" מכיוון שהקביעות אינן מחייבות והדברים יתבררו בעת הדיון בתביעה גופה (ע"א 524/68 פד"י כג (1) 169 ועוד') בית המשפט מוסמך לשנות את הצו הזמני אף לפני סיום בירור התובענה בתביעה…."

בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבר"ע 001428/01 נקבע כי :

"הכלל הוא, שבית משפט שלערעורים אינו מתערב בקביעת מזונות זמניים של בית משפט קמא אלא אם קיימת שגיאה ברורה על פני ההחלטה, או כאשר סכום המזונות שנפסק הוא סכום חריג, או כאשר תשלום המזונות כפי שנפסקו יביא נזק בלתי חריג על מי שחוייב בתשלום מזונות"

במקרה זה אמנם התערב בית המשפט המחוזי אך זהו החריג. אין בהחלטה שניתנה כדי להצביע על שינוי מגמה או על נכונות להתערב בשיקולי בית משפט קמא הדן במזונות זמניים, ואין לראות במקרה חריג זה משום עידוד להציף את בתי המשפט בבקשות רשות ערעור בשלבים מקדמיים של ההליך.

על עקרון זה חזרו ההחלטות שניתנו גם בשנים האחרונות. כך למשל נקבע בבר"ע 1648/07 מפי כב' השופטת שטופמן:

"הלכה פסוקה היא כי התערבות ערכאת ערעור בהחלטות זמניות תעשה במשורה, זאת בין היתר, מן הטעם שהחלטות אלה ניתנו לפרק זמן קצר, עתידות להשתנות וניתנו בטרם נדונה והוכרעה התביעה לגופה (פסקי הדין שעניינם מזונות זמניים אולם העיקרון שעולה מהם יפה גם לענייננו: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105; רע"א 324/88 אדר נ' אדר, פ"ד מב(3) 347.

לעניין זה יפים עדיין דבריה של המשנה לנשיא, כב' השופט מ' בן פורת, אשר ניתנו לפני שנים ושרירים גם כיום:

"אין לצפות שבית משפט זה יענה בנקל וברוחב לב לבקשות רשות ערעור, בעיקר על החלטות זמניות, פרט למקרים חריגים ביותר".(ר"ע 32/87 עינטוב נ' עינטוב.

המסקנה היא אם כן, כי יש להמתין לפסק הדין הסופי בנושא המזונות (להבדיל מפסיקת מזונות זמניים) ורק אז לשקול ולקבל החלטה מושכלת אם יהא זה נכון להגיש ערעור אם לאו.

אמנם עורכי דין מגישים בקשות רשות ערעור, לעיתים קרובות, ואולם הליך זה ברוב המקרים אינו מביא את התוצאה המיוחלת, הוא מיותר ויקר, וגורם אך להוצאות בגין שכר טרחה והצורך להפקיד ערובה.

יתכן שבחלק קטן מן המקרים, בהם יפסקו מזונות נמוכים בצורה מוגזמת או מזונות גבוהים בצורה מוגזמת, נגרם עוול משמעותי למי מהצדדים, עוול אשר יכול ויפעיל לחץ מוגבר על הצד ה"מפסיד" כך שהתיק יתנהל כאשר צד אחד ידו על העליונה. רק במקרים קיצוניים כאלה אוכל להמליץ כעורכת דין העוסקת שנים רבות בדיני משפחה – על הגשת בקשת רשות ערעור.

כאשר המקרה אינו קיצוני לכאן או לכאן עדיף להמתין לתוצאה הסופית. ברוב המקרים יגיעו הצדדים לפשרה כוללת ובית המשפט לא יצטרך ליתן פסק דין במזונות.